פרוטוקולים של כישלון – מה נשתנה?

מלחמת יום כיפור מסרבת לגווע. אם היינו זקוקים להוכחה כי מדובר בטראומה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל, הרי שקיבלנו אותה בעקבות חשיפת הפרוטוקולים בימים הראשונים ללחימה.

 37 שנים לאחר "המלחמה ההיא" חושף סוף סוף גנזך המדינה את ההתייעצויות של ראשי המדינה דאז, גולדה מאיר ומשה דיין, יגאל אלון, הרמטכ"ל וקציני מטה בכירים, ביומיים הראשונים ללחימה. כזכור, מלחמת יום הכיפורים הגיעה בהפתעה גמורה כאשר יממה לפני ההתקפה הכריז משה דיין כי יש "סבירות נמוכה" למלחמה.

מה מגלים הפרוטוקולים?

הפרוטוקלים מגלים את מה שכולנו חשדנו בו מלכתחילה: ההערכות היו שגויות, צ"הל לא היה ערוך ללחימה בשום גזרה ובדגש על הגזרה הדרומית עם מצריים,. הציוד הצבאי לקה בחסר וגיוס המילואים התעכב, ללא סיבה של ממש.

המצב היה גרוע עד כדי כך שנשקלה פנייה למזכיר המדינה (שר החוץ) דאז, הנרי קיסינג'ר, על מנת שילחץ על מועצת הביטחון של האו"ם ויגרום להפסקת אש.

המשמעות של בקשה זו היא הודעה חד משמעית בתבוסה וניצחון חילות מצריים וסוריה. משה דיין הודיע לגולדה שהוא קונה את זה בטענה כי הערבים לא יפסיקו את המתקפה ומדובר במלחמה על ארץ ישראל.

אבל הדבר המזעזע ביותר שחושפים הפרוטוקלים של מלחמת יום כיפור הוא הנכונות של משה דיין לסגת מקו המעוזים שעל תעלת סואץ גם במחיר של הפקרת פצועים בשטח.

משה דיין הודה כי יש וייתכן שעוד יהיו הרבה שבויים וש"איננו יודעים את מצבם." הוא מציע לפנות אל אמריקאים בבקשה שאלו יעזרו לנו עם ציוד צבאי, מה שאכן קרה.

בסיום הפרוטוקולים, הוחלט לכנס בדחיפות את הממשלה על מנת לדון בדרכי פעולה נוספות. כזכור, מלחמת יום הכיפורים הסתיימה לאחר שלושה שבועות, כאשר צה"ל הודף את המתקפה של המצרים והסורים, עובר למתקפת נגד וכובש, שוב, את רמת הגולן וסיני. יחד עם זאת, מעל 2,500 חיילים נהרגו ועוד אלפי פצועים נותרו עם צלקות כל חייהם.

אז והיום – מה נשתנה?

מלחמת לבנון השנייה הוכיחה מעל כל ספק כי הטראומה שנחרטה ביום כיפור עוד לא נטמעה בדרגים הגבוהים, הן של הצבא והן של הדרג המדיני. אותן מראות חזרו שוב, יהירות, אנדרלמוסיה, הערכת חסר של כוחות האויב, פקודות סותרות והפקרת לוחמים.

יתר על כן, נדמה כי הטיפול בפצועי המלחמה מקביל להפקרת הפצועים בשטח של משה דיין.

שר הביטחון מר אהוד ברק וראש אגף השיקום מר קותי מור, ממשיכים את "מסורת" דיין ומפקירים פצועים בשטח, מפקירים את נכי צה"ל, מקצצים באופן תדיר בזכויותיהם של נכי צה"ל ומורידים טיפולים רפואיים ותרופות הכרחיות לשיקום של כל נכה צה"ל.

מותר האדם מהבהמה היא היכולת ללמוד וליישם, להפעיל שיקול דעת וחמלה היכן שחסר. ובאשר למה שקשור בטיפול בכל נכי צה"ל, הפגנת שיקול דעת מחוץ ובתוך שדה הקרב ולקיחת החלטות תוך ידיעת המחיר הכבד שעלולים לשלם – נראה כי לא למדנו כלום.

לחזור ולקרוא את הפרוטוקלים שוב ושוב. העבר כבר לא ישתנה, אך העתיד עוד יכול.