ועדת גורן - האם מדובר בהתחלה של הסוף ?

ועדת גורן - רקע

ועדת גורן הוקמה בחודש נובמבר 2009 על ידי ממשלת ישראל ובחסות ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שר האוצר מר יובל שטייניץ ושר הביטחון מר אהוד ברק.

מטרת ועדת גורן :

מטרת ועדת גורן הייתה לבחון את תקציב אגף השיקום במשרד הביטחון ומכאן ניתן לה שמה: "ועדת גורן - הוועדה הציבורית לבחינת זכאות לסיוע מאגפי השיקום"

חברי ועדת גורן :

חברי ועדת גורן נבחרו בקפידה, מדובר על אנשים בעלי רקעים שונים הן משפטי, הן צבאי והן רפואי.        בין חברי הועדה נמנים: יו"ר הועדה שופט בדימוס מר אורי גורן, תא"ל במילואים מר אביגדור קהלני, פרופסור יוסי תמיר, הגב' אסתר דומיניסיני, תא"ל במילואים פרופסור אילן דולב ומר עוזי לוי.

מהם הנושאים שעמדו בפני ועדת גורן ?

ועדת גורן מונתה כאמור על ידי ממשלת ישראל לבחון מספר קריטריונים, אשר בעזרתם תוכל הממשלה לקבל החלטה על קיצוץ משמעותי בתקציב אגף השיקום, הנושאים מתייחסים לאגף שיקום נכים והרי הם מפורטים להלן :

א. אמות המידה להכרה בזכאות:

כיום חוק הנכים תגמולים ושיקום קובע כי כל חבלה ו/או מחלה שאירעה תוך כדי ועקב השירות הצבאי מזכה את הנפגע לבקש הכרה כנכה צה"ל.

ב. זכאותם של הנמנים עם הגופים השונים לקבלת סיוע מאגפי השיקום:

כיום חוק הנכים תגמולים ושיקום קובע כי חייל בסדיר, מילואים וקבע וכן אנשי משטרה, שב"כ, שירותי בתי הסוהר ומשמר הכנסת יהיו זכאים להכרה כנכי צה"ל על פי החוק.

ג. הבחנה לפי סיבת הנכות - חבלה או מחלה:

כיום כל חבלה או מחלה שאירעה תוך כדי ועקב השירות מזכה את נפגע לבקש הכרה כנכה צה"ל.

הכוונה בסוגיה זו היא מחלות הקשורות בעיקר לאנשי קבע, משטרה, שרות בתי הסוהר ומשמר הכנסת,   על פי הפרסומים של אגף השיקום רובם מוכרים כיום כנכי צה"ל בגין מחלות שאינן מכסות עובדים במגזרים אחרים.

ד. הבחנה בין שירות חובה ושירות מילואים פעיל לבין שירות קבע:

כיום חוק הנכים תגמולים ושיקום אינו מבדיל בין שירות חובה, מילואים פעיל וקבע.

זאת בדיוק הסוגיה שמעסיקה את משרד האוצר ואגף השיקום, טענתם כי אין אף עובד במגזר הציבורי אשר זכאי להכרה בגין מחלות, אנשי קבע נחשבים עובדים ולכן אין הם זכאים להיות מוכרים כנכי צה"ל.

ה.  אמות המידה לזכאות לרכב רפואי ורכב מדינה:

כיום נכי צה"ל זכאים לרכב רפואי על פי הוראת אגף השיקום מספר 56.02 , בהוראה מציינים את סוגי הפגימות השונות ועל פיהן הזכאות לרכב רפואי,  כך לדוגמא נכה מעל 50% ללא קשר לסוג הפגימה זכאי לרכב בעל נפח מנוע 1600 סמ"ק, לעומתו נכה קטוע רגל זכאי לרכב בעל נפח גדול יותר כדוגמת: טויוטה לנד קרוזר.

אגף השיקום בשיתוף משרד האוצר רוצה להקטין משמעותית את תקציב הרכב הרפואי כבר שנים רבות ומעוניין לתת זכאות לרכב אחיד לכלל נכי צה"ל בנפח 1600 סמ"ק.

ו. האפשרות להרחיב את התנאים אשר בהתקיימם יהיה ניתן לשלם לנכים חדשים בעלי נכות 20% - 29% מענק חד פעמי, במקום תגמולים והטבות אחרות:

כיום חוק הנכים תגמולים ושיקום קובע כי נכה מעל 20% נכות יהיה זכאי לקבל טיפול רפואי מאגף השיקום.

הרעיון של הגדלת גובה אחוזי הנכות כסף לקבלת טיפול מאגף השיקום נעשה לפני כ - 16 שנים, כאשר אז החליטו לשנות את החוק ולקבוע כי נכי צה"ל עד 19% נכות יהיו זכאים למענק חד פעמי, בהמשך לתיקון לחוק נמצאים כיום כ - 30,000 נכי צה"ל ללא "גב" שידאג להם והם נאלצים להתמודד בעצמם עם בעיות בריאות, טיפולים רפואיים, שיקום ודיור.
לעומת זאת אגף השיקום זכה לחסכון של מאות מיליוני שקלים בתקציב, הצלחה אותה הם מנסים להשיג שנית על ידי מהלך זה.

ז. אמות המידה להכרה בזכאות של חיילים בשרות חובה אשר נחבלו בעת חופשתם:

כיום חוק הנכים קובע כי חייל בשירות סדיר אשר נפגע בזמן חופשה יהיה זכאי לקבל הכרה כנכה צה"ל.

לטענת אגף השיקום מדובר על חיילים אשר נפגעו כתוצאה "מפזיזות" או "חוסר אחריות עצמי" כדוגמת: חייל שנהג בשוכרה ונפגע בתאונת דרכים, חייל שהיה מעורב באירוע פלילי בזמן החופשה וכד'.

ח. זכאות לקבלת תגמולים של אלמנת נכה שנפטר שלא עקב נכותו:

כיום חוק הנכים תגמולים ושיקום  קובע כי נכה צה"ל אשר מתקיים מתגמול מיוחד מאגף השיקום במשרד הביטחון בשל אי יכולתו לעבוד   ודרגת נכותו הינה 50% ויותר, במידה וחלילה נפטר תהיה בת הזוג זכאית להיות מוכרת כאלמנת נכה צה"ל.

על פי החוק הכרה של אלמנת נכה צה"ל מזכה את בת/בן הזוג בזכויות רבות כגון: קבלת תגמולים לכל החיים, פטור ממיסים לרכב, הנחה בארנונה, פטור מאגרת טלוויזיה וכד'... 

המלצות הועדה :

א. חיזוק מעמדם של נכי כצה"ל.

מסקנות ועדת גורן מחולקות לשינויים בחוק מצד אחד ולעדכון הוראות אגף השיקום מצד שני, כאשר סוגיית ההכרה ב"תואר הנכסף" נכה צה"ל יהיה בעל רף גבוה יותר.

לדברי ועדת גורן הנושא הערכי של "התואר הנכסף" נכה צה"ל עמד בפני הוועדה כנקודת ציון מרכזית להחלטותיה ומסקנותיה, הועדה מציינת כי היא רואה בחלוקה נכונה של התקציבים הכספיים כמנוף לחיזוק ייחודיות של מעמד נכי צה"ל באשר הם.

כלומר ההמלצה הראשונה והעיקרית של ועדת גורן היא לבצע "סלקציה" בין נפגע אחד למשנהו, כאשר ה"סלקציה" תעשה על ידי מספר גופים:

הראשון אגף השיקום אשר יוקיע מתוכו נכים מסוימים, והשני בתי המשפט אשר יהיו מחויבים לרף הכרה משפטי "גבוה יותר" או "בעייתי יותר" תלוי איך מסתכלים על זה.
בתי המשפט:

ועדת גורן בהמלצותיה מעניקה לבתי המשפט כלי חקיקתי אשר יקשה על נפגעים רבים להגיע לשלב של הכרה כנכה צה"ל על ידי בית המשפט.

לטענת ועדת גורן בתי המשפט כיום מפרשים את המושג "תוך כדי ועקב השירות" בצורה לקויה וכתוצאה   מכך מספר רב של נכי צה"ל מוכרים כנכי צה"ל למרות שעל פי ועדת גורן הם לא היו ראויים ל"תואר הנכסף".

חוק הנכים תגמולים ושיקום שקובע כיום כי על הנפגע להוכיח קשר סיבתי בין הנכות לשירות הצבאי, כאשר הנכות צריכה להיות "תוך כדי ועקב השירות", כלומר במהלך השירות בכוחות הביטחון השונים, (צה"ל, שב"כ, שב"ס, משטרה ומשמר הכנסת) וכן עקב אותו השירות.

ועדת גורן ממליצה לעשות שינוי מהותי כאשר המושג יהיה "ייחודיות ומיוחדות" לשירות, כלומר מעתה על בתי המשפט יהיה לקבוע האם קיימת ייחודיות ומיוחדות למחלה או לפציעה לשירות של אותו הנפגע, שינוי מהן זה "טורף את הקלפים" ומעתה יצטרכו נפגעים רבים להגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון על מנת לנסות ולקבל הכרה כנכי צה"ל. מאחר ופסקי הדין התקדימיים שניתנו עד היום לא יהיו עוד רלוונטיים.

חיילים בשירות חובה (סדיר):

המלצת ועדת גורן היא שחיילים בסדיר שנפגעו לא יהיו תחת ההגדרה החדשה "ייחודיות ומיוחדות".

חיילים בשירות קבע:

המלצת ועדת גורן היא שחיילים בצבא קבע יהיו מוכרים על פי ההנחיה החדשה כאשר היעד הוא לקבל לטיפולו של אגף השיקום את אנשי צבא קבע אשר לגביהם ייקבע כי המחלה או החבלה ייחודים ומיוחדים לשירות הצבאי ואין להם מקבילה בחיים האזרחיים.

אנשי צבא קבע אשר לא יעמדו ב"רף" החדש יופנו להגשת תביעה לביטוח הלאומי.

מחלה בתקופת השירות הצבאי:

ועדת גורן ממליצה כי חיילים בסדיר וחיילים בשירות מילואים פעיל אשר חלו בזמן השירות יאלצו לעמוד ב"רף" המבחן של ייחודיות ומיוחדות לשירות. ובמידה ולא יעמדו ברף זה לא יהיו זכאים להכרה כנכי צה"ל.

ב. זכות לתגמולים לאלמנת נכה צה"ל שנפטר לא עקב נכותו.

ועדת גורן סבורה כי ההוראה המקנה זכות לתגמולים לאמנת נכי צה"ל שדרגת נכותו הינה 50% ומעלה בגין חבלה בשירות מבצעי אשר נפטר לא עקב נכותו אינה ראויה ויש לבטלה.

ג. גופים הנמנים לקבלת זכאות מאגף השיקום

ועדת גורן ממליצה כי יש צורך להוציא חלק מהגופים הזכאים להכרה על ידי אגף השיקום, בין הגופים אשר הועדה ממליצה להוציאם מהזכאות נמנים: עובדי משרד החוץ, משמר הכנסת וחיילים בקורסי קדם צבאים.

ד. זכאות לרכב רפואי

בנושא רכב רפואי ועדת גרון ממליצה על כמה שינויים:

1. ועדת גורן ממליצה לבטל את הזכאות לרכב רפואי לנכים שדרגת נכותם 50% אשר נכותם אינה מונעת מהם ניידות ובכך לשנות את הסטטוס הקיים כיום בו כל נכה צה"ל שדרגת נכותו הינה 50% ויותר זכאי לרכב רפואי. 

2. ועדת גורן ממליצה כי זכאות לרכב רפואי תהיה אחידה לכלל הנכים, הזכאים יקבלו רכב בנפח מנוע 1600 סמ"ק בלבד, למעט מקרים בהם ועדה מיוחדת תקבע כי קיים צורך רפואי ברכב בעל נפח גדול יותר.

3. ועדת גורן ממליצה כי החלפת רכב רפואי תעשה כל 4.5 שנים במקום מה שמקובל כיום דאינו החלפת רכב כל 3.5 שנים.

ה. מענק חד פעמי

ועדת גורן ממליצה כי נכי צה"ל שדרגת נכותם תהיה פחותה מ - 30% יהיו זכאים למענק חד פעמי ולטיפול רפואי בקופות החולים, מהלך זה יקטין את כמות נכי צה"ל הזכאים לטיפול האגף השיקום בעשרות אלפים.

ו. חיילים בשרות חובה הנפגעים בעת חופשה

ועדת גורן ממליצה כי חיילים אשר נקבע כי פציעת או פטירתם נעשתה תוך כדי "התנהגות פזיזה" לא יהיו זכאים להיות מוכרים כנכי צה"ל או חללי צה"ל.

לצפייה בדווח ועדת גורן המלא לחצו כאן >>> 

כמה כסף זה חוסך לאגף השיקום :

על פי חישוב גס במידה וכל המלצות ועדת גורן יכנסו לתוקפם, אזי משרד הביטחון אגף השיקום אמור לחסוך מאות מיליוני שקלים בשנה.

סיכום :

ממשלת ישראל אימצה את המלצות ועדת גורן במילואן, ועל פי פרסומים מטעם משרד ראש הממשלה - תוך פחות משלושה חודשיים ההסדרים החדשים ייכנסו לתוקפם.

זה הזמן לשלוח תגובות לראשי ארגון נכי צה"ל.

למשלוח תגובות או הוספת המלצות לחצו כאן >>>