מנחם בגין – מגיבורי ישראל

מנחם בגין נולד בעיר בריסק (ברסט-ליטובסק, אז בתחומי האימפריה הרוסית, היום בתחומי בלארוס), באוגוסט שנת 1913 ונפטר בתל אביב במרץ 1992 והוא בן 79. סיפור חייו שזור במהלך תקומתו של העם היהודי בארץ ישראל, והוא ראוי לשינון במסגרת לימודי חינוך על מנת להנחילו לדורות הבאים. מנחם בגין היה יושב ראש תנועת החרות ומפלגת הליכוד בכנסת, כיהן כראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. בשנת 1978 הביא לחתימת הסכם השלום עם מצרים, ועל פועלו זה זכה בפרס נובל לשלום. 

תחילת דרכו של מנחם בגין

בגין נולד כבן הצעיר לשני אחים גדולים (רחל ילידת 1909 והרצל יליד 1911), למשפחה יהודית ציונית בעיר בריסק שברוסיה הלבנה. במהלך מלחמת העולם הראשונה נדדה המשפחה במזרח פולין ושבה לביתה בתום המלחמה.

בנעוריו היה תחילה חניך בתנועת "השומר הצעיר" ואחר כך הצטרף לתנועת הנוער בית"ר בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.

לאחר שסיים את חוק לימודיו בגימנסיה הממשלתית פנה ללימודי משפטים באוניברסיטת ורשה, אותם סיים בשנת 1935. במהלך לימודיו התפרנס ממתן שיעורים פרטיים, עבודה שניתן להמשיל היום להוראת קורסי פסיכומטרי, והחל להתקדם בהנהגה של תנועת בית"ר.

ב-1939 מונה לנציב בית"ר בפולין. התנועה מנתה אז כ-70 אלף בני נוער וחניכיה הוכשרו בין היתר למשימות הגנה, הגשמה ועליה לארץ ישראל.

שנות ה-40 והמאבק בבריטים

עם תחילתה של מלחמת העולם השניה ברח בגין מורשה לעיר וילנה שבליטא. ב-1940 נעצר על ידי המשטרה החשאית הסובייטית, נשפט בעוון חשד לפעילות ציונית ונשלח למאסר במחנה עבודה בסיביר. עם שחרורו בשנת 1941 התגייס לצבא פולין, ובמסגרת שירותו הגיע לארץ ישראל בשנת 1942 ומונה לנציב בית"ר בארץ. הוא הצטרף לארגון האצ"ל והפך למפקדו בשנת 1943 ולמשך 4 השנים הבאות. בשנותיו כמפקד האצ"ל בצע הארגון כ-300 פעולות שכוונו כנגד שלטון המנדט הבריטי בארץ, ובהן הפריצה לכלא עכו, הפעולות לשחרור עצורי המחתרות היהודיות ופיצוץ מלון המלך דוד בירושלים.

מנהיג האופוזיציה במדינת ישראל הצעירה

לאחר הקמת מדינת ישראל ופירוק האצ"ל הקים בגין את תנועת חירות ושימש כמנהיגה במשך שנים ארוכות. כראש האופוזיציה בכנסת הוא זכור כמי שהתנגד להסכם השילומים עם גרמניה וכמי שעמד לצד הממשלה בזמן מלחמות ישראל.

קדנציה ראשונה כראש ממשלה

בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 עמד בראש תנועת הליכוד. תוצאות הבחירות הוגדרו כ"מהפך", ובגין מונה לכהן כראש הממשלה. באותה שנה אירח בגין את סאדאת נשיא מצרים לביקור היסטורי בירושלים. בשנת 1978 קבל יחד עם נשיא מצרים סאדאת את פרס נובל לשלום, וב-1979 נחתם בוושינגטון הסכם השלום עם מצרים.

קדנציה שניה כראש ממשלה

ב-1980 הפך בגין גם לשר הבטחון, ובמהלך כהונתו הורה בשנת 1981 על הפצצת חיל האויר הישראלי בכור הגרעיני בעיראק. באותה השנה התקיימו הבחירות לכנסת העשירית ובגין שב ונבחר כראש ממשלה. בשנת 1982 השלימה ישראל את פינוי חצי האי סיני והחזרתו למצרים, על פי תנאי הסכם השלום עם מצרים.

מלחמת לבנון וההתפטרות מראשות הממשלה

ביוני שנת 1982, פתחה ישראל במבצע "שלום הגליל", שהחל כמבצע לפגיעה בתשתיות וחיסול ארגוני מחבלים בדרום לבנון, שפגעו בעורף הישראלי הצפוני. מבצע התפתח למלחמה שנקראה "מלחמת שלום הגליל" ולימים "מלחמת לבנון הראשונה". סביב היציאה למבצע קמה מחלוקת ציבורית עזה. לקראת סוף אותה שנה, בנובמבר 1982 נפטרה רעייתו האהובה עליזה. בשל הנסיבות האישיות והמדיניות התקשה בגין להמשיך בתפקידו, ובספטמבר 1983 הודיע על התפטרותו מראשות הממשלה.

אחרית ימיו

מיום התפטרותו ועד מותו הסתגר מנחם בגין בביתו, ומעט להופיע בציבור. מנחם בגין נפטר במרץ שנת 1992 וקברו מצוי בהר הזיתים בירושלים. הותיר אחריו שתי בנות, חסיה ולאה, ובן, בנימין זאב, הקרוי על שם בנימין זאב הרצל, ומכהן כחבר כנסת מטעם הליכוד ושר בממשלת ישראל.

 התצלומים באדיבות מרכז מורשת בגין

החברים מוזמנים לבקר במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים.

המרכז נגיש לכיסאות גלגלים