איילון נאמנים אפוסתרפיה כמיטק מכללת מגמות כפתור איווקס חופשה בחול פורטל נכי צהל - הבית החם של כל נכי צהל

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית

 

רשלנות רפואית – עברתם טיפול ונגרם לכם נזק – האם יש סיכוי שתפוצו ?

יותר ויותר תביעות רשלנות רפואית מוגשות בשנים האחרונות לבתי המשפט בישראל. עושה רושם כי לא מדובר בתופעה חולפת, אלא בעליית המודעות של החולים בישראל בזכויותיהם לקבל טיפול רפואי הולם. יחד עם זאת תביעות אלה מורכבות, ומשלבות באופן טבעי שאלות מתחום הרפואה והמשפט. כך, טומנות בחובן תביעות אלה סוגיות ושאלות משפטיות מסוגים שונים, חלקן מהותיות, קרי כאלה העוסקות בשאלת קיומה של רשלנות, וחלקן טכניות, קרי כאלה העוסקות בחישוב הפיצוי.


במסגרת מאמר זה, נשתדל להתרכז פחות בנושאים הטכניים ויותר בנושאים המהותיים, כגון השלבים שעל נפגע רשלנות רפואית לעבור על מנת לזכות בקבלת פיצוי כספי. בכלל זה לא נתרכז בשאלת "שווי הנזק" הדרושה על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית צריך, ולא נעמיק בשאלה האם להגיש את התביעה לבית המשפט השלום או לבית המשפט המחוזי.

ביחס לכך, כבר עתה נציין כי יש להגיש את התביעה הרי שצריך לפנות אל בית המשפט במחוז בו בוצעה הפעילות הרפואית (למשל במחוז בו נמצא בית החולים) או במקום מגוריו או מקום עסקו של הרופא המטפל. בנוסף, לא נדון בחשיבות הצורך בצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה התומכת בכך שמדובר ברשלנות רפואית.

על שאלות טכניות אלה דנו בעבר רבות במסגרת פורטל רשלנות רפואית שם תוכלו לקבל מענה מקיף לשאלות אלה.
בניגוד לשאלות הטכניות המתעוררות בתחום זה, ישנן לא מעט שאלות מהותיות שיש לבחון - מהן העילות המשפטיות אותן יש להוכיח על מנת לזכות בפיצוי בגין רשלנות רפואית ? על שאלות אלה נדון להלן.

תחילה נאמר שאין זה קל להוכיח קיומה של רשלנות רפואית בבתי המשפט בישראל. סיבה אחת לכך הינה שנטל הראיה יהיה על התובע, ויהיה עליו להוכיח שהתרחשה רשלנות רפואית. לצורך כך, כאמור, עליו להביא חוות דעת רפואית שתומכת בעמדתו.

ואולם, להשיג חוות דעת רפואיות שמכירות ברשלנות זהו עסק שאינו פשוט, ובכך, למעשה, טמון הקושי השני בהוכחת תביעות רשלנות רפואית. רבים מצירים על הקושי האמור לקבל חוות דעת רפואית וטוענים שזה פוגע בסופו של דבר בחולים ולא עושה דין עם הרופאים הרשלנים, ואולם הסיבה לכך, אותה הזכרנו במאמר הראשון בסדרה, היא התופעה של ריבוי תביעות רשלנות רפואית שקיימת ב – 20 השנים האחרונות.

כפי שניתן לראות באופן מפורט יותר במאמר אודות "תביעת רשלנות רפואית" בפורטל הנ"ל, תביעות אלו מבוססת על עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין, ועל מנת להוכיח שהתרחשה רשלנות רפואית, הרי שיש להוכיח שהרופא חרג ממידת הזהירות הנדרשת ממנו, וכי נגרם בגין התנהגות זו נזק לחולה (מה שמכונה קשר סיבתי). יש לציין שבתי המשפט מציינים שוב ושוב, שרופאים יכולים לטעות, שכן הם בני אדם, ולכן הוכחה כי רופא התרשל אינה פשוטה כלל ועיקר. על מנת להוכיח כי טיפול (או אי טיפול) מסוים עולה כדי רשלנות רפואית, יהיה על מטופל להוכיח את רכיבי התביעה הבאים:

א.
על המטופל להוכיח כי אירעה התרשלות של גורם רפואי (רופא/מרפאה/בית חולים וכו') החורגת מסטנדרט רפואה סביר. כבר עתה נאמר כי למונח "סטנדרט רפואה סביר" יוצק בית המשפט תוכן באמצעות חוות הדעת שתעמודנה לפניו.

ב. על המטופל יהא להוכיח כי בעקבות הטיפול הרשלני כאמור נגרם לו נזק. הווה אומר, במקרים בהם היתה התרשלות, אך הדבר לא הסב כל נזק למטופל, לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.

נזק גוף יכול להיות הן בגופו והן בנפשו של המטופל

ג. על המטופל להוכיח כי ישנו קשר בין ההתרשלות כאמור בסעיף א' לעיל ובין הנזק כאמור בסעיף ב' דלעיל. מדובר אפוא בבחינה עובדתית/רפואית אך גם משפטית.

רשלנות רפואית יכולה להיות מסוגים שונים ומשונים. בכלל זה ניתן למנות רשלנות באבחנה רפואית, רשלנות בכתיבת מרשם רפואי ובמתן תרופות, רשלנות באי ביצוע בדיקות נדרשות לצורך מתן אבחנה רפואית, בניתוח, בניתוחים פלסטיים, באיחור באבחון, בלידה, בהריון, רשלנות בגרימת נזק לחולה, ועוד מגוון רחב של מצבים בהם עשויה לקום עילה. לכן, בכל מקרה בו נגרם לכם נזק, מומלץ לבחון את הנושא בצורה קפדנית ולהתייעץ עם רופא מומחה בתחום הרלבנטי ועורך דין רשלנות רפואית הבקיא בתחום.

חשוב להדגיש כי בתי המשפט בישראל הכירו במקרים נוספים ככאלה המקימים עילת תביעה של רשלנות רפואית – למשל אי קבלת הסכמה מראש מהחולה לביצוע הפעילות הרפואית, הסיכונים בה ואפשרויות הטיפול החלופיות. עילה זו מכונה בעגה המשפטית –דוקטרינת "ההסכמה מדעת" או "פגיעה באוטונומיה של החולה".


מבחינת נטלי ההוכחה, חשוב שתדעו כי במקרה של אי שמירה על מידע רפואי או פגיעה ברישומים רפואיים וכדומה, בניגוד להוראות החוק ובכלל זה הוראות תקנות בריאות העם (שמירת רשומות), עשוי בית המשפט לקבל טענה של חולה בדבר "נזק ראייתי" ולהורות על היפוך נטל הראיה. הווה אומר, על הרופא / הצוות הרפואי יהיה מוטל להוכיח כי לא התרשלו במילוי תפקידם.

בישראל קיימים שלל פסקי דין בסוגית הרשלנות הרפואית, כאשר בחלק מן המקרים התביעות התקבלו ובחלק נדחו. לכן, על מנת להעריך את המקרה שלפניכם, ולדעת מהם סיכוייכם בבית המשפט, עליכם לפנות ולהתייעץ עם עו"ד שעוסק בסוגיה. רק קבלת ייעוץ מקצועי תוכל לסייע בידכם להכריע האם יש מקום להגשת תביעה.

המאמר באדיבות: אלמוג-שפירא, משרד עורכי דין
* חשוב להדגיש כי אין לראות באמור משום ייעוץ משפטי ו/או רפואי ו/או תחליף לכך.
תגובות באתר: (0)
קטגוריות