חמשיר על ההסכם שחתם ארגון נכי צה"ל

היו היה ועדין קיים מעשה בקצין גדול ורס"ר קטן
הם אהבו לדבר ובעיקר לבר-בר, אבל לעשות חיים – חיים הם אהבו יותר
את כיסם הם מילאו בהמון ממונים רק לאחרונה הגדילו בשלושים אחוזים.
ימי עיון במלונות מפוארים, הצגות אירועים – כך את הכספים שלנו "שורפים".

בחודש יוני הם עברו את כל הגבולות ועלינו רצו לצחוק בקולי קולות.
הסכם לעשות עם אגף השיקום – לנו הנכים לא ייצא מזה כלום.
שמונה עשרה מיליון שקלים לבתי הלוחם – לממן חברים מחיל לא כל כך לוחם.
עכשיו הכול ידוע וברור , אנחנו חשובים לקודקודים כמו גפרור שבור.

בתל אביב הם ישובים בחדרים ממוזגים – ולנו בקושי נשאר בשביל להפעיל מאווררים .
במסעדה על חשבוננו אוכלים ושותים – בזמן שחברים בארגון לחבילות אוכל נזקקים.
מכונית בליסינג לכל אחד מהם יש – אך מיכל הדלק שלנו מזמן התייבש.
את הוצאות הארגון הם מגדילים למכביר – מתנהגים עם הכספים שלנו ... כמו גביר.

מטרת הארגון היא לסייע לחברים – אך שם למעלה התבלבלו הייצרים .
במקום לעמוד לצד הנכים – מוכרים את זכויותינו בנזיד עדשים.
בשלוש שנים שכבר עברו – את זכויותינו ברברו ורמסו.
ארגון כושל מיצג ת'נכים והגיע הזמן לעשות שינויים.

הנהגת הארגון צריכה לפרוש חיש מהר – לפני שלא יהיה מה שיישאר .
ראשי המחוזות עומדים ושותקים – חוששים מרס"ר וקצין אחד זוטר .
ראשי האגף אותם מסבנים – ראו את ההסכם שנחתם לפני מספר ימים
צריך לראות ולהבין מה קרה מקופסה אחת של גבינה עם גושים
הקוטג' הצליח לכופף ת'גדולים – הכוח נמצא בידנו בלבד הגיע הזמן לפעול ומיד