X סגירה
 

עידן קלימן - אתמודד על תפקיד היו"ר - עיזרו לי להציל את הארגון

"יעד ראשון - להחזיר לנכה את הזכויות הרפואיות וההטבות הכספיות עליהן ויתרה הנהלת הארגון על מנת לכסות את ההוצאות למקורבים ולעסקנים."

מאת: אריאל לוין

"אם תשאל את הנכים מה הם מעדיפים, לשמור על זכויות והטבות וכן מענקים בגין הפרשים המגיעים להם או להעביר "פיצוי" בגין כספים אלו כתמיכות לארגון ו/או לבתי הלוחם, היית בוודאי שומע שהרוב המוחץ היה בוחר לקבל את הכספים, הזכויות וההטבות לידיהם – לכן, ההחלטה של הנהגת הארגון הנוכחית לוותר על זכויות נכים וכספים בתמורה לקבלת "תמיכות" (כספים) לארגון ממשרד הביטחון, אינה משקפת את רצון נכי צה"ל בישראל שוללת לדעתי את זכותם להמשיך ולייצג את נכי צה"ל."

לכבוד יום העצמאות ה-71 של ישראל, עידן קלימן, יו"ר מחוז תל אביב-יפו והמרכז, מוריד את הכפפות ואומר בראיון לפורטל: "עזרו לי להציל את הארגון. אתמודד על תפקיד היו"ר."

עידן קלימן מתמודד על תפקיד יושב ראש ארגון נכי צהל

לוחם מספר 1 על זכויות נכי צה"ל

קבענו בבית קפה תל אביבי. ראיון לסיכום הקדנציה בתפקיד יו"ר מחוז תל אביב-יפו והמרכז והכרזתו כמועמד לתפקיד יו"ר הארגון. גילוי נאות: מכיר את עידן קלימן שנים רבות וחושב שהוא איש הגון, מוכשר, ערכי, וראוי בהחלט לשמש כיו"ר ארגון נכי צה"ל הבא. למי שלא יודע, קלימן, לוחם בגבעתי, נפצע אנושות בקרב עם מחבלים ברצועת עזה. בדיוק בשעה שקבענו הוא הגיע. התגלגל עם כיסא הגלגלים פנימה. ביקש סליחה מנומסת מהאנשים שישבו סביב השולחנות, הזיז אותם ימינה ושמאלה, התגלגל ביניהם, וחייך אלי את החיוך הכובש שלו.

אחרי סמול טוק קצר, שאלתי אותו מהו הרגע אותו ינצור בליבו אחרי חמש שנות עבודה במחוז. קלימן חשב רגע, השפיל עיניים ואמר: "עזרנו במחוז לאלפי נכים. הצלחנו לייצר לא מעט ניסים ונפלאות - זו בעצם מהות העבודה שלנו ותאמין לי שהמציאות עולה על כל דמיון, אבל רגע אחד אשא עמי עד לקבר. הגיע אלי נכה קשה. איש לא צעיר. כמובן שלא אנקוב בשמו. ביקש שנישאר לבד בחדר. ביקשתי מהעוזר שלי לצאת. האיש פרץ בבכי. אשתו חולה בסרטן במצב סופני. הוא סועד אותה באשפוזים הדחופים וכשהוא חוזר הביתה, יש לו שלושה ילדים. הצעיר אמור לחגוג בר מצווה. הילד חולם על חגיגה באולם שמחות. לאיש אין כסף. ביקש עזרה".

"הבטתי לו בעיניים והבטחתי לו שהבן שלו יחגוג בר מצווה. בלי להיכנס לפרטים, הבן שלו חגג אחלה בר מצווה. למחרת הוא נכנס אלי למשרד, חיבק אותי, לא ידע איך להודות. אמרתי לו שהחיוך שלו שווה את כל המאמצים. שתבין, לפני שהגעתי לעבוד בארגון נכי צה"ל, הייתי עורך דין צעיר בתחילת הדרך, עתידי המקצועי עוד לפניי. התלבטתי קשות האם לעזוב את המקצוע ולהתגייס לטובת נכי צה"ל. באותו הרגע, כשראיתי את החיוך של אותו נכה קשה נסגר עבורי סוג של מעגל, ידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה".

עידן קלימן בזמן שירותו הצבאי בגבעתי

אתה מסיים בימים אלה חמש שנים כיו"ר מחוז ת"א-יפו והמרכז, המחוז הגדול בארגון נכי צה"ל. כשאתה מסתכל בבוקר בראי, המצפון שלך נקי? עשית כל מה שיכולת לטובת הנכים?

"שאלה מצוינת שצריך לשאול כל איש ציבור. אלה בהחלט היו חמש שנים מהקשות בחיי. ידעתי שזו עבודה קשה להיות יו"ר מחוז, לא ידעתי עד כמה. מה שהניע אותי זו הזכות הגדולה לשרת את פצועי מערכות ישראל וכוחות הביטחון. מצאתי את עצמי עובד פה בימי שישי  עד שעות ספורות לפני כניסת השבת, לפעמים עבדתי גם בלילות, סגור לבדי במשרדי המחוז. חייב לומר שהמזל הגדול שלי זו אשתי. נטל המשפחה, מטבע הדברים, נופל עליה. היא סופגת את כל הקשיים באהבה. היא בעצמה הגיעה ממשפחה ערכית מאוד ששילמה מחיר כבד על הגנת המדינה ומאד מזדהה עם המאבקים היומיומיים שלי ולכן היא מפרגנת לי על השעות האלה".

"אני לא מתבייש לומר שזו עבודה מאד קשה. לא כל אחד יכול לעשות אותה. לפני שאתה בא לשרת את נכי צה"ל, אתה חייב לדעת לאן אתה נכנס. במהלך הקדנציה היו הרבה מאד אתגרים שנדרשתי אליהם באופן אישי. לא תמיד הייתי יכול להאציל סמכויות, אלא הייתי צריך לטפל בהם באופן אישי. לכן אני עונה לשאלתך: מבחינה מצפונית אני מאוד שלם עם עצמי, כי הצלחנו במחוז לבצע יוזמות ושיתופי פעולה חסרי תקדים עם גופים ציבוריים גדולים, נגענו אישית באלפי חברי מחוז והיד עוד נטויה.

אני מאוד אוהב שאנשים אומרים לי מה אי אפשר לעשות ומה לא אצליח לבצע, כי זה נותן לי פרץ אנרגיה לביצוע ואני מאוד שמח שהצלחתי להוביל מהפכה במחוז - שינינו נהלים, פתחנו עוד שמונה משרדים בפריפריות – במרחב של מחוז תל אביב-יפו והמרכז יש היום 16 שלוחות פעילות. נכה המתגורר מחוץ לתל אביב וצריך עזרה לא צריך להתרוצץ יותר, יש לו שלוחה ליד הבית. המצפון שלי הרבה יותר מנקי.

סתם לדוגמה: נוהל הלוואות – כשנכנסתי לפה, חבר מחוז היה צריך להמתין מעל חודש כדי לקבל הלוואה. אמרתי שאין סיבה שאנשים ימתינו כל כך הרבה. קיצצנו את זה לשבועיים, כאשר שבוע אחד לא תלוי בנו בכלל, אלא תלוי במטה הארגון שיעשה את העבודה. שיפרנו כל דבר שקשור בתודעת שירות - החלפתי את מערך הטלפונים. אין תקדים כזה בארגון. אתה מחייג למחוז תל אביב ועונים לך בין שלוש לשש שניות. כל תודעת השירות במחוז השתנתה. אני מסתכל על הצוות שלי ורואה שהוא עושה את המיטב. לא תמיד מצליח, אבל הוא עסוק בלעשות את המיטב".

אתה אומר שעונים במחוז טלפונית תוך שלוש עד שש שניות? לבדוק אותך?

"עכשיו תתקשר"

זה בסדר, אני מאמין.

"אל תאמין. תבדוק. תתקשר עכשיו". (התקשרתי. ענו תוך שתי שניות).

תוך כמה זמן נכה מתקבל לשיחה אישית במחוז?

"באותו היום, או מקסימום למחרת".

מדהים, אבל בוא נחפש גם כישלונות. יש משהו שאתה אומר, וואלה, פה לא הצלחתי? 

"ברור. כל הזמן. זה סוג ההתנהלות שלי. אני המבקר הכי טוב של עצמי. לימדו אותי בבית לא לנוח אף פעם על זרי הדפנה. אני כל הזמן מחפש איפה צריך לשפר. כשאתה מחפש איפה לשפר אתה מוצא את הכישלונות שלך. אם אתה רוצה לשפר, קודם כל תגיע להכרה שמשהו לא טוב. אחרי אירוע של 900 איש, כשאנחנו יוצאים החוצה, הצוות שלי משתגע ממני.

אני כל הזמן חופר להם: 'תקשיבו, היה חסר זה והיה חסר זה'. בא להם להרוג אותי, אבל זו הדרך להשתפר, קודם כל להכיר בטעויות. אני מניח שיש נכים שפנו למחוז באופן פרטני ולא קיבלו את מה שהם רצו, או לא קיבלו במהירות שהם רצו. יש סוג של מעגל קסמים שככל שאתה משתפר, ככה כמות העבודה גדלה, ואז באיזשהו מקום פתאום התפוקה שלי פוחתת, כי לא פעם ולא פעמיים אני צריך לקבל את ההחלטה אם אני עוזר חמישי במחוז או מנהל המחוז, כי נכים רבים דורשים להיפגש רק איתי, וב-99 אחוז מהפעמים העוזרים שלי יכלו לעזור, אבל עדיין אני חייב להיות נגיש לציבור שלי".

"כשאני נוסע לכנסת ונלחם שם על זכויות 50 אלף נכים, חצי יום עבודה במחוז הלך לי לאיבוד. הרבה פעמים אני נקרע בין העבודה ברמה הארצית, לבין העזרה הפרטנית. לכן אני לא פעם ולא פעמיים בא למשרד בימי שישי, כי אחרת מצפונית אני משתגע. מגיע יום שישי, אשתי אומרת: 'בוא נצא לבית קפה' ואני עונה לה: 'אני לא אהנה, כי אני יודע שיש לי כמה מסמכים שאני חייב להוציא', היא מבינה את זה, אז אני נוסע לפה, יושב פה שלוש, ארבע, חמש שעות, מסיים את העבודה וחוזר הביתה לשישי רגוע יותר".

"אני מבקש שיהיה ברור. העבודה במחוז היא עבודת צוות. יש לי עוזרים נפלאים. המזכירות פה הן יוצאות מן הכלל. כולם מסורים לעבודה. יש לי מנהלי שלוחות מעולים ומתנדבים מסורים. בדרך כלל אני עוזב פה בשבע-שמונה בערב. כמעט תמיד אני אחרון במשרד. השבוע ראיתי מהחדר שלי אור באחד החדרים. הרמתי טלפון בפנימי. שאלתי את העוזר שלי: 'מה אתה עושה פה בשעה כזו'? בכל זאת יש גם דיני עבודה שאני חייב להקפיד עליהם. אז העוזר שלי עונה לי: 'תקשיב, אני מטפל באם חד הורית. היא לא יכולה לבוא בשעות העבודה, אז נשארתי'. זו הרוח של הצוות. בשבילנו זו לא עוד עבודה. אנחנו במחוז רואים את השירות לנכים כשליחות".

במעבר חד: ב-3 ליוני יתקיימו בחירות לארגון נכי צה"ל. הכרזת על עצמך כמועמד לתפקיד יו"ר הארגון. זה לא סוד שזכויות נכי צה"ל נרמסות בשנים האחרונות ברגל די גסה ע"י אגף השיקום. מיקיריי המערכת הפכנו לנטל. אין עם מי לדבר. כשאתה זקוק למשהו, עונה לך מענה קולי, או במקרה הטוב עונה לך חיילת שלוקחת פרטים, ואם יתמזל מזלך, מישהו יחזור אליך מתישהו. הדלת, שלפני עשרים, שלושים וארבעים שנה היתה פתוחה עבורנו, נטרקה לנו בפנים. מה עושים כדי לשפר את המצב? 

"תראה, כשקמה ועדת גורן, באו אלי הרבה מאד לוחמים ואמרו לי: 'אנחנו בעד לפצל אותנו ללוחמים ולתומכי לחימה. ואני כמי שנפצע בלחימה התראתי בפניהם. אמרתי להם: 'תקשיבו טוב – מעבר לעובדה שמבחינתי, עם הסמכות באה האחריות ולכן יש לטפל בכולם, ההפרדה הזאת היא רק תירוץ למשוך זמן בהקפאת זכויות נכי צה"ל, המדינה תמשיך לפגוע בנכי צה"ל'.

אמרתי להם, הפגיעה בתומכי הלחימה תשליך גם על הלוחמים. כי כשרוצים לפגוע בך במדינה הזאת, כל האמצעים כשרים. זה סיפור מאוד מאוד סבוך הנושא הזה, עוד מימי דוד המלך כשהיו מתווכחים האם השומרים במחנה זכאים לשלל שווה ללוחמים שפשטו על האויב. במשך לא מעט שנים הארגון התנהל תוך תפיסה תפעולית שאת הבעיות פותרים בחדרי חדרים. ובאיזשהו מקום הזניחו את התדמית של נכי צה"ל במדינה. יצאו מנקודת הנחה שכולנו גדלנו והתחנכנו על אותם ערכים וזה לא נכון.

ככל שמתרחקים מהמלחמות, הזיכרון של האנשים מתקצר. צריך להזכיר את התרומה שלנו, נכי צה"ל, כל הזמן. צריך לשמר אותנו כמותג, לא להתבייש ולא להתכנס בתוכנו. על מותג צריך לעבוד. קוקה קולה זה המוצר הכי מוכר בעולם, יותר מהאפיפיור. הם עדיין מוציאים קרוב למיליארד דולר בשנה לפרסום, לכן הצעתי להיפגש עם שר החינוך. לדרוש שבבחינת בגרות באזרחות תהיה שאלה אחת על נכי צה"ל. שאלה אחת. למשל מתי הוקם ארגון נכי צה"ל? או לטובת מי הוקם ארגון נכי צה"ל? אתה יכול לקחת חמש שאלות קטנות כמו מתי הוקם, מי הקים, כמה חברים יש בו, את מי הוא מייצג, תוך כמה שנים, אין נערה או נער בן 18 שלא יודע מה זה נכי צה"ל, זאת התחלה, יש לי עוד המון רעיונות". 

עידן קלימן נאבק למען זכויות נכי צהל בכנסת

רעיון מצוין. 

"שאלה בבגרות, שאלה שתהיה שווה 10 נקודות. כמה סבוך זה? לא סבוך. הנכס הכי יקר של ארגון נכי צה"ל זה ההון האנושי שלו. לקחת 300-400 נכי צה"ל, להכשיר אותם כמרצים ולדאוג שהם יהיו כל הזמן בתנועה בין בתי ספר, מוסדות שונים, כל הזמן. להיות יותר בכנסת, להיות יותר בנקודות המפתח בתרבות בישראל. לדאוג שכל הזמן נכי צה"ל יהיו רלוונטיים. לא להתבייש בפציעה שלנו. לשמוע ולהשמיע - נדרשת פה רפורמה שלמה וחשיבה מחוץ לקופסא".

בסופו של דבר זה הכל מלחמה על תקציבים.

"נכון מאוד. אין כאן שום דבר ערכי שעומד מאחורי גורן ויוזמות דומות, אני שוחחתי עם חברי כנסת, שרים וגם עם אנשי האוצר, שום דבר ערכי, שיקולים קרים ורעים. מצער אותי שאני הייתי נציג הארגון היחיד שצעק בכנסת שנכי צה"ל לא עולים למדינה כסף. נכי צה"ל חוסכים למדינה כסף !!! אני מאמין בזה. תשאל כל כלכלן, כולל ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, שהוא טוען להיות כלכלן גדול. התיאוריה היא פשוטה מאוד - כאשר יש אי יציבות ביטחונית, הכלכלה מתרסקת. כל מי שלמד טיפה כלכלה מבין מה זה אומר שמצב ביטחוני במדינה רעוע, איך זה משפיע על הכלכלה.

אז יש לך פה 56 אלף נכים שמאז קום המדינה נתנו את הגוף שלהם כדי לייצב את המצב הביטחוני. בזכותם המצב הביטחוני יותר טוב, המדינה יציבה - זאת אומרת שהמצב הכלכלי יותר טוב. אז אני מנסה להסביר לאותם גורמים בכנסת ובאוצר -  חברים, הפציעה שלנו, בסוף היום, כשאתה מסתכל במאקרו, חסכה כסף. אני זעקתי את זה בכנסת. הגיון פשוט ומצער אותי מאוד שבארגון לא הרימו את הכפפה למנף זאת לטובת החברות והחברים. אולי בגלל שזאת הייתה אמירה שלי ולא שלהם. חייבים לעשות הכל כדי להסביר זאת. יש לזה השלכות מרחיקות לכת בתפיסת הממשלה אותנו ובכך את זכויותינו. “

בסופו של דבר הם פוליטיקאים ומופעלים עליהם אין סוף מכבשים פוליטיים. כל אחד רוצה שהחלק של העוגה שלו יהיה גדול יותר.

"נכון, בשביל זה ארגון נכי צה"ל צריך להיות הרבה יותר אסרטיבי וממוקד. הרבה יותר מאוחד, עם תוכנית עבודה לעשור קדימה. עם דרישות מאוד מאוד ברורות, לא פשרניות. להיות יותר מקצועי ברמה של המשפטנים המלווים את התהליך הזה. אם צריך, גם להפעיל לוביסטים. אני לא מכיר דרך להכניס הרבה כסף בלי להוציא כסף. אבל להוציא את הכסף על הדברים הנכונים ולא על המנגנון המנופח הקיים כיום בארגון".

אתה מרים לי להנחתה: בעוד כחודש יתקיימו בחירות להנהגת הארגון. אני לא אחדש לך אם אומר שמשהו לא טוב עובר בשנים האחרונות על ארגון נכי צה"ל. כתבות לא מחמיאות התפרסמו בעיתונים, הרשתות החברתיות מלאות בנכים הטוענים לכאורה לשחיתות בארגון ועל עשייתו, מה קורה פה? אתה יכול קצת להסיר את הערפל? 

"הייתי שמח לא לענות על השאלה הזאת, אבל לא אטמון את ראשי בחול. הבית שלנו בוער. מנקודת מבטי הניהולית והמשפטית, הנהלת ארגון נכי צה"ל הובילה את הארגון אל סף התהום. "בארגון נכי צה"ל יש נושאי משרה בכירים ביותר שלדעתי איבדו את הערכים עליהם הוקם הארגון שלנו - הדבר מקרין על הארגון. המילים קשות, אבל אין ברירה אלא לומר אותן בקול רם, חד וברור". כי כשמתפרסמות עשרות כתבות על חשד לשחיתות ומנהל לא תקין בארגון נכי צה"ל, זה אומר שמשהו לא תקין במערכת. בימים אלה המשטרה חוקרת את החשדות. זו הסיבה שהכרזתי על מועמדתי לתפקיד יו"ר הארגון. אני רוצה להציל את הארגון".

אלה דברים מאוד חמורים מה שאתה אומר.

"אין ברירה אלא לומר את האמת: הנהלת ארגון נכי צה"ל הנוכחית שכחה את תפקידה העיקרי – לדאוג לזכויות, להטבות ולרווחתם של נכות ונכי צה"ל. הם שכחו כי הם נבחרו לשרת אותנו, נכות ונכי צה"ל, והפכו את הארגון ואת חברי הארגון לכלים האמורים לשרת אותם ואת המנגנון שהקימו.

במהלך שנות שלטונו של היו"ר הנוכחי, חיים בר ושותפו רפי-כהן צמח, נוצלה שיטת הבחירות המעוותת בארגון שאינה מאפשרת לנכי צה"ל לבחור למעשה את יו"ר הארגון שלהם, וארגוננו היקר מוביל החלטות שלדעתי אינן מקובלות על כלל ציבור נכי צה"ל.

בפועל, מה שקרה זה שבמקום שארגון נכי צה"ל, יעמוד כמו חומה בצורה מול אגף השיקום ומשרד הביטחון, הנוגסים יום יום, ושעה שעה, בזכויות ובהטבות המגיעות לנו כדין וכחוק הוא עושה ההפך. אני אתן לך דוגמה:

אם תשאל את הנכים מה הם מעדיפים, לשמור על זכויות והטבות וכן מענקים בגין הפרשים המגיעים להם או להעביר "פיצוי" בגין כספים אלו כתמיכות לארגון ו/או לבתי הלוחם, היית בוודאי שומע שהרוב המוחץ היה בוחר לקבל את הכספים, הזכויות וההטבות לידיהם.

לכן ההחלטה של הנהגת הארגון הנוכחית לוותר על זכויות נכים וכספים בתמורה לקבלת "תמיכות" (כספים) ממשרד הביטחון לארגון, אינה משקפת את רצון נכי צה"ל בישראל ושוללת לדעתי את זכותם להמשיך ולייצג את נכי צה"ל.

בנוסף, סכומי כסף אדירים הולכים לייעוץ משפטי לכאורה שאינו מיועד כלל להגנה על זכויות הנכים, אלא למעקבים ולהשתקת חברים ונבחרי ציבור המנסים להילחם בהחלטות תמוהות של הנהגת הארגון. אלו כספים השייכים לכולנו ואשר היו מיועדים לרווחת החברים ולא לתביעות דיבה מטופשות ומיותרות שלא מביאות מאומה לרווחת החברים."

עידן קלימן חנך את תחנת האוטובוס קו 6 שינגיש את בית הלוחם תל אביב

אתה עומד בראש רשימת 'תפנית 2019' המתמודדת במחוז תל אביב.

" כן, ואני גאה על הרשימה הזאת. אנשים ראויים אחד אחד, ואחת אחת. את כולם בחרתי באופן אישי מתוך היכרות עם העשייה שלהם לטובת נכי ונכות צה"ל. תבין, הבחירות הפעם הן לא רק להנהלת המחוז. רשימת 'תפנית 2019' תנצח במחוז ת"א, אבל הפעם עתיד הארגון מונח על כף המאזניים. זה ממש צו 8 לחברים. על פי שיטת הבחירות המעוותת אשר נהוגה כיום, נכי צה"ל בכלל לא יכולים להצביע עבור יו"ר הארגון. בפועל יוצא מצב שאת יו"ר הארגון בוחרים עפ"י דילים פוליטיים ולא עפ"י יכולת ייצוג ותוצאות עשייה מוכחת בשטח. השיטה היא תן לי ואתן לך. דעתם של נכי צה"ל בכלל לא נחשבת. לא סופרים אתכם ממטר.

במהלך הקדנציה האחרונה, למרות ניסיונותיי וניסיונות חבריי מירושלים, התנגדו נציגי מחוז חיפה, כמה צפוי, לכל ניסיון שלי לשנות את שיטת הבחירות הלא דמוקרטית הזו. אם אבחר לתפקיד יו"ר הארגון, אני מתחייב בזאת כצעד ראשון שלי בתפקיד, לשנות את השיטה הקלוקלת הזו, ולהפוך את ארגון נכי צה"ל לארגון שקוף, דמוקרטי, ערכי ומוסרי, כפי שהיינו בתחילת הדרך, ארגון המקדיש את כל כולו לטובת החבר כפי שנכי צה"ל ראויים".

איך אתה מסביר את העובדה שבבחירות האחרונות השתתפו פחות מ-30 אחוז מבעלי זכות הבחירה?

"עד היום דאגו להרדים את נכי צה"ל לקראת הבחירות. לתת להם את ההרגשה שזה לא באמת משנה מי נבחר. עד כמה שזה עצוב לומר, אתה צודק במספרים. פחות מ-30 אחוז מחברי הארגון טרחו להצביע בבחירות האחרונות וכתוצאה מכך כולם ללא יוצא מהכלל, נפגעו ע"י הנהגה שלא דאגה לזכויות נכי צה"ל, אלא רמסה אותם ברגל גסה. הגיע הזמן לעשות לזה סוף".

"זה בכלל לא משנה כמה אתה צריך את הארגון. כל מי שחבר ארגון חייב לחשוב גם במונחים של עזרה לחבריו נכי צה"ל שכן צריכים את הארגון - הנכה הוותיק שיכול ויהיה סיעודי, הנכה הצעיר שרק מצוי בתחילת מסלול שיקומו ונדרש לעזרת מוסדות הארגון. גם מי שלא צריך לכאורה את הארגון, ייתכן ומחר חלילה תחול החמרה כלשהי במצבו ופתאום הוא כן יזדקק לייעוץ. בסוף היום זה הארגון של כולנו וכולם כולל כולם צריכים לבוא ולהצביע. טרחה של שעה, עבור חמש שנים של דרך נכונה. ארגון חזק, שקוף ולוחמני, זה האינטרס של החברות והחברים".

איך בדיוק אתה חושב להוביל את המהפכה בארגון?

"בשביל זה אני זקוק לכל אחת ואחד מחברי הארגון. הבחירות יתקיימו על פי שיוך למחוזות הארגון, אבל אני קורא לכל החברים, לראשונה בתולדות הארגון, לחשוב בצורה ממלכתית ארצית.

כדי שאוכל להוביל את המהפכה, כדי שאוכל לשרת כל אחת ואחד מנכי צה"ל ולא משנה באיזה מחוז הם חיים, אני זקוק שהם ילכו להצביע. כולם, כל קול חשוב. אני פונה לכל נכי צה"ל בישראל, אך במיוחד לחברי וחברות מחוז חיפה והצפון ומחוז ירושלים, זו לא קלישאה. הארגון שלנו טובע. עזרו לי להציל אותו. אל תקשיבו לדברי הפלגנות וההסתה".

"הקבוצה של רפי כהן צמח וחיים בר מספרים לכם כי חשוב שיו"ר הארגון יהיה חבר המחוז. אין שטות גדולה מזו. אני אישית חושב שהם מפחדים ממה שנכי צה"ל יגלו יום אחרי שהם יאלצו ללכת הביתה ואני לא מדבר רק על גרעון של מיליונים, אלה גם על מעשים שלכאורה נמצאים בחקירה משטרתית, אחרת איזו חשיבות יש לכתובת המגורים של יו"ר הארגון?

חשוב שהוא יהיה בן אדם מוכשר, הגון, ישר דרך, מקצוען שרואה בזכות הענקית הזו, לשרת כ-50 אלף נכי ונכות צה"ל, את משימת חייו. אנחנו ארגון חברים אחד שצריך וחייב לפעול באופן מאוחד וחברי.

לצורך כך חברתי לד"ר אלון דהן, המוביל את רשימת 'אלונים' בירושלים ולתת אלוף (מיל') דוד לוריא, סגן מפקד חיל הים ומי שהיה מפקד מערך הצוללות של צה"ל, המתמודד בראש רשימת 'מנהיגות אחרת' במחוז חיפה והצפון. מדובר בשני אנשים מוכשרים ונפלאים, שקצו בשלטון הקומבינות. הם מובילים רשימות איכותיות המשלבות בין חברי מועצה חדשים ורעבים לעשייה עם חברי מועצה ותיקים שקצו מסיבות טובות בשלטון הנוכחי. הם הולכים איתי, שלובי זרוע, להציל את ארגון נכי צה"ל. לשם כך אני קורא לחברי מחוזות ירושלים חיפה והצפון. אם ארגון נכי צה"ל חשוב לכם, תצביעו לאנשים המופלאים האלה. לכו להצביע, עשו זאת למענכם ולמען חבריכם ויחד נפעל להחזיר את ארגון נכי צה"ל לחברים ".

לסיום עידן, יש איזשהו מסר שאתה רוצה להעביר לציבור הנכים בכלל ולחברי המחוז בפרט? משהו שלא נגענו?

"אנחנו ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וערב יום העצמאות ה-71 למדינה. רבים מחברי הארגון השאירו את הטובים שבחבריהם וחלקים מגופם ונפשם בשדה הקרב. יום הזיכרון זה יום של חשבון נפש לכל אזרח במדינה ולנכה צה"ל על אחת כמה וכמה. חשוב לי שהחברות והחברים ידעו: אנחנו באמת פה בשבילם. כולי תקווה שבקרוב נצא לדרך חדשה, מאוחדת, בלי הסתות ופלגנות. הפילוג שנוצר בתוך הארגון חייב להיפסק. הקלות שבה נכים יוצאים נגד אחיהם חייבת להיפסק. אין לנו ארגון אחר. אני רוצה לנצל את הבמה שנתת לי ולברך את כל נכות ונכי צה"ל, את בני משפחותיהם בפרט ועם ישראל בכלל, בברכת חג עצמאות שמח".

 


 

נותני חסות: