X סגירה
 

ממתק לשבת

ממתק לשבת פרשת תולדות

מאת הרב מנחם קוטנר, שליח חב"ד למצוייני צה"ל ורב עורך חופות

פרשתנו מספרת על יצחק אבינו, אשר שקל לרדת למצרים בשנת הרעב, והקב"ה ציווהו: "גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך". יצחק אכן נשאר בארץ, ואף-על-פי שזו הייתה שנה שחונה, זרע את האדמה.

מספרת התורה: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים". מה פשר ההדגשה "בארץ ההיא", "בשנה ההיא"? מפרש רש"י: לומר שהארץ קשה והשנה קשה". כלומר, אף-על-פי שזו הייתה שנת בצורת והקרקע הייתה קשה לגידול, בכל-זאת הצליח יצחק להוציא ממנה "מאה שערים" - פי מאה.

נס מופלא

בעניין "מאה שערים" מביא רש"י שני פירושים:

פירוש אחד, שהארץ הניבה יבול גדול פי מאה מכפי שקרקע כזאת אמורה להניב.

פירוש שני, אחרי שהקרקע כבר הניבה את יבולה ואמדו את התבואה לצורך הפרשת מעשרות, נוצר נס מופלא והיבול הכפיל את עצמו פי מאה.

מניין העושר?

הפירוש השני מסביר את פשר העושר הפתאומי שנתעשר יצחק. לאחר ה"מאה שערים" מספרת התורה: "ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה, ויקנאו אותו פלשתים". מניין ליצחק עושר כה גדול?

אילו היו הדברים רק כפי הפירוש הראשון, שהקרקע הניבה יבול גדול פי מאה מהרגלה, עדיין אין בכך להסביר את פשר העושר. צריך לזכור, שהיה זה "בארץ ההיא" ו"בשנה ההיא", בקרקע קשה ובשנה קשה, ואולי ביחס לקרקע טובה ושנה טובה אין זו רבותא. אולם כאשר התבואה הבשלה הכפילה את עצמה פי מאה - זה כבר שפע אדיר שיכול היה להעשיר את יצחק.

בזכות המעשר

הקב"ה בירך את יצחק בשפע כה גדול דווקא בזכות מצוות המעשר. במצווה זו טמונה סגולה של עשירות, כמאמר חז"ל "עשר - בשביל שתתעשר". כאשר יהודי מפריש מעשר מיבולו לקב"ה, מברך הקב"ה את רכושו עד כדי הכפלת הרכוש פי מאה - "מאה שערים".

לכן באה הברכה דווקא באופן כזה שבתחילה גדל היבול בדרך הטבע, ורק אז, לאחר שהיבול כבר היה בשל ויצחק אמד אותו לצורך מעשרות - בירכו הקב"ה בברכה הגדולה של "מאה שערים"

(מעובד מתורתו של הרבי מליובאויטש)

 

 

כתבות שאולי יעניינו אותך