ממתק לשבת - פרשת וישלח

ממתק לשבת - פרשת וישלח

מאת הרב מנחם קוטנר, רב לחתונה ושליח חב"ד למצוייני צה"ל

גם כשמגיע - לבקש כצדקה

בדרכו למפגש עם עשיו, יעקב אבינו חש יראה גדולה ומתפלל אל הקדוש ברוך הוא: "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך". הדבר מעורר תמיהה הרי ה' כבר הבטיח לו שישמור עליו, אם כך, מדוע לחשוש?

רש"י מסביר שיעקב חשש "שמא נתלכלכתי בחטא". אין הכוונה שיעקב חשב שחטא בפועל; הוא ידע היטב שמבחינת מעשיו ומדרגתו, הוא ראוי לחסדי ה'. אלא שיעקב אינו מסתכל על זכויותיו, אלא על תחושת הביטול העמוקה שלו כלפי הקדוש ברוך הוא. כשהוא אומר "קטונתי", זוהי תחושה של קטנות אמיתית מול ריבונו של עולם. מתוך הענווה הזאת הוא חושש שמא יש עדיין אצלו נקודת חוסר שלמות - לא חטא כפשוטו, אלא חטא במובן של חוסר שלמות כלפי הקב''ה.

בדרך כלל, אנשים מבקשים מה' את צורכיהם כצדקה, מפני שעל פי דין אין הם ראויים לקבל הכול. הצדיקים, לעומת זאת, יכולים לדרוש את מבוקשם מצד הדין, מתוך זכויותיהם. יעקב, שהיה יכול לדרוש את הצלתו מצד הבטחת ה', בכל זאת בוחר לבקש מתוך תחינה - כצדקה ולפנים משורת הדין.

גם אם אנחנו רחוקים מאוד מדרגתו של יעקב, יש כאן הוראה גם עבורנו. כל יהודי, מעצם היותו יהודי, רשאי לבקש מה' את כל מבוקשו. ואף על פי כן, הדרך הראויה היא לבקש מתוך ענווה, לא בתחושת "מגיע לי", אלא מתוך בקשת חסד - כצדקה שמתקבלת ברחמים.

(ע"פ לקוטי שיחות טו עמ' 274)