X סגירה
 

להתמודד עם טראומה

פירוש המילה "טראומה" היא "פצע רקמות" ביוונית

חוויה טראומטית מעוררת אצל רבים  תחושות של פחד וחוסר אונים ולעתים אף כעס על העולם, שהפך למאיים. לפעמים, בעזרת כוח רצון ותמיכה של המשפחה והחברים ניתן לעבד את האירוע הטראומטי ולחזור לחיי השגרה. במצבים בהם הטראומה הנפשית מתמשכת יותר מחודש ימים, והאדם מפתח תסמיני חרדה קשים, כשהוא משחזר שוב ושוב את האירוע הטראומטי במחשבותיו ורגשותיו.

פירוש המילה "טראומה" היא "פצע רקמות" ביוונית, והיא הולמת גם פצע נפשי שהחיטוט המתמשך בו עלול לפתח הפרעה פוסט טראומטית הגורמת לחוסר תפקוד. אם מזהים  את הסימפטומים של ההפרעה הזו , אין צורך להמשיך ולסבול, היות וקיימים סוגי טיפול שונים ויעילים.

הבדידות מעכבת את ההחלמה

מרבית האנשים שנחשפו לאירוע טראומטי משתקמים תוך מספר חודשים ללא עזרה מקצועית. כמו הגוף, גם הנפש יודעת כיצד להחלים מפציעות ולהתגבר עליהן.

הבדידות היא גורם מעכב להחלמה ולכן מומלץ להימנע ככל שאפשר לשקוע לבד בתוך הדיכאון. אין הכוונה ללכת לאיבוד בתוך אולם אירועים הומה אדם, אלא להיות מוקפים בחברים אמיתיים המגלים הבנה למצב ונכונים לעזור. במקביל, רצוי להתרחק מאלה שחברתם מעיקה. אפשר להיעזר בקו חם טלפוני או להצטרף לקבוצות תמיכה.

זה הזמן לעשות הכול כדי להרגיש ולהיראות טוב: לקחת חופש, לנוח, ללבוש בגדים הגורמים מצב רוח טוב, לעסוק בפעילות יצירתית, להתעמל, לשחות, לערוך צעידות לאורך החוף או בטבע לצלילי מוסיקה אהובה...או בשקט הנפלא.

PTSD – הפרעה פוסט טראומטית

במקרים קשים וממושכים יותר, כנראה שקיימת הפרעה פוסט-טראומטית. כעיקרון להפרעה פוסט טראומטית ישנה הגדרה רחבה. התסמינים עלולים להופיע בעקבות תאונת דרכים קלה או פיגוע אך שכיחותה עולה בקרב חיילים המשתתפים במלחמה ומכונה גם "הלם קרב" או "תגובת קרב".

ההפרעה  מאופיינת בנדודי שינה, עצבנות, התקפי כעס, בזיכרונות פולשניים לגבי הטראומה החוזרים שוב ושוב, פלש-בקים של האירוע, לחץ וחרדה בזמן חשיפה לגירויים המזכירים את הטראומה, הימנעות משיחות או ממקומות המזכירים את האירוע. לעיתים דווקא עיסוק באופן כפייתי בטראומה ושיחזור בלתי פוסק שלה הם סממן להפרעה פוסט טראומטית. בדומה למאפייני דיכאון, יש בהפרעה זו חוסר הנאה מהליכה למקומות כמו הומי אדם כגון גני אירועים ומסיבות, הימנעות גורפת מרגשות חיוביים ומפעילויות שגרמו בעבר להנאה, וחוסר רצון לתכנן את העתיד.

להקל על תסמיני ההפרעה הפוסט טראומטית

מטרת הטיפולים היא לעזור לפונה להשתחרר מזיכרונות העבר ולהתחיל לחיות כאן ועכשיו, מתוך תחושת שליטה ואחריות אישית. קיימות מספר שיטות טיפול המתאימות כל אחת לאישיותו השונה של הנפגע ולמצב הייחודי בו הוא נמצא.

טיפול תרופתי - קיימות מספר תרופות המטפלות במאפיינים ספציפיים של ההפרעה, כגון בדיכאון, בחרדה או בהפרעות שינה, אולם הן אינן מסוגלות להוות עדיין תחליף לטיפול פסיכולוגי-רגשי-קוגניטיבי. התרופות השכיחות הן נוגדי דיכאון כגון פרוזק ואפקסור.

טיפול קבוצתי - טיפול בקבוצה מספק תמיכה ועידוד מאנשים שעברו חוויות דומות, ומקנה כלים להתמודדות עם הזיכרונות המעיקים.

טכניקות להתמודדות עם לחצים - בנוסף לטיפול בטראומה עצמה, לומד המטופל שיטות הרפיה או דמיון מודרך כדי לאזן את התפקוד היומיומי, לווסת את הלחצים ולאגור כוחות.

תראפיה התנהגותית - שיטה זו מתמקדת בזיהוי מחשבות לא רציונאליות המעוותות את המציאות וגורמות לסבל רב. בטיפול מציעים צורות מחשבה חלופיות, ריאליות ואופטימיות יותר.

חשיפה לגורם – בחשיפה זו מתקיים עימות ישיר עם הטראומה. תחת השגחת המטפל חושף נפגע הטראומה את עצמו בהדרגה לגירויים המעלים את זיכרון הטראומטי. החזרה על כך מספר פעמים מקהה את כוחם של הרגשות המציפים וגורמת למטופל לשלוט בזיכרונות ובפחדים.

אי. אם. די. אר - שחרור המוח באמצעות גירוי במקרים רבים חשים המטופלים שהאירוע מתרחש ברגע זה לנגד עיניהם, ואינם מצליחים להתנתק מרגע נורא זה. המטפל בשיטת אי.אם. די. אר משתמש בתנועות עיניים כדי לסייע לנפגע להפעיל את כוחות הריפוי הגלומים בו. המטפל מניע את אצבעו הלוך וחזור מספר פעמים מול עיני הנפגע המתבקש לעקוב אחריה תוך העלאת זיכרונות ותמונות מהטראומה. המטופל מתבקש להעלות תמונה, רגש או מחשבה הקשורים לטראומה. תנועת העיניים מדמה כנראה את תהליך עיבוד המידע המתרחש בדומה לשנת חלום. בכך, נתפסת הטראומה כסיוט שחלף עם היקיצה, והמוח משתחרר מהתמונה שקפאה בו.


 

נותני חסות: