לוד שוכנת במרכז הארץ. מצפון גובלת ברכסי החמרה של השרון. בדרום בגבעות הקירטוניות של שפלת יהודה. במערב שפלת החוף. ובמזרח המורדות המתונים של הרי יהודה. כאשר מכל כיוון משתלבת שפלת לוד בחלק נוח למעבר לחבל ארץ חשוב של ארץ ישראל.
אדמת שפלת לוד היא בעיקרה אדמת טרה - רוסה, כבדה ופוריה. את שפלת לוד חוצה נחל האיילון, אשר מהווה בחלקיו המזרחיים אגן ניקוז רחב ידיים לקו פרשת המים, של המורדות הצפון מערביים של הרי יהודה. אי לכך, חפירת בארות רדודים באזור יגיעו לאקויפר עשיר במי תהום עליונים. כל אלה מהוים תשתית מבטיחה לישוב משגשג לאורך הדורות. - ואכן כך היה.
לוד מאופינת ברצף ישובי לאורך הדורות ונימצאו בה שרידי ישוב מן התקופה הנאוליתית הקרמית (כ-6000 שנים לפני הספירה) ועד ימינו בימים אלה התגלו בחפירות הצלה בעיר ממצאים חשובים מן התקופות הקדומות המאוששים דברים אלה והרומזים על הצפון והעשוי להתגלות בחפירות עתידיות מתוכננות. ואלה יתווספו לאתרים המרתקים הקימים.
העיר לוד ידעה שליטים הרבה וגם תרבויות שונות במרוצת הדורות.
אלה הטביעו את חותמם באופנים שונים, בן היתר גם בשמות שהנחילו לה אלה מרמזים רבות על אופי המשטר ומאפיני התקופה:
רת'נו: השם בתקופה הכנענית, מופיע ברשימת תחותמס ה-3 מלך מצרים
לד: (כתיב חסר) השם במקרא. דברי הימים א' ח, 12.
לוד:(כתיב מלא) השם בתקופת המשנה והתלמוד.
לידה (lydda):בברית החדשה הכתובה לועזית.
דיוספוליס: "עיר האלוהים" ניתן למקום ע"י הקיסר ספטימוס סוורוס בתחילת המאה ה- 3 .
georgiuspolisאו סט. ג'ורג': ניקרא כך בתקופה הביזנתית והצלבנית על שם הקדוש המעונה ג'ורג'יוס הקדוש.
ל-יד: שיבוש השם העיברי) בתקופה המוסלמית.
:lydda בתקופת הכיבוש הבריטי.
לוד: עם קום המדינה כאשר שבה עטרה ליושנה.
סיורנו המומלץ כולל 12 אתרים ומתחיל בפאתי העיר מצד צפון מכיוון נמל התעופה בן גוריון, ומסתיים בפרברי העיר הדרומיים בואכה העיר רמלה.
מרבית האתרים מתאימים למוגבלים ונכים, בשל היותם ממוקמים בשטח עירוני.
גשר גי'נדס (1)עם הכניסה לעיר מצפון בעקבות שלט "לעיר העתיקה" נעצור ליד תחנת הדלק וניסטה לכיוון הגשר הנטוי על נחל האילון.
הגשר הינו בעל שלושה קימרונות מרשימים בנויים אבני גזית שחלקם נראים בעליל שמשמשים בבניה משנית (כמו חלקי עמודים) משני צידי הגשר חקוקים שתי כתובות ממלכתיות בשינוים קלים, בזאת הלשון: "בשם אלוהים הרחמן והחנון ותפילתו על אדונינו מוחמד וחבריו כולם. ציווה בבנית הגשר המבורך הזה, אדונינו השולטן האדיר א-ט' אהר רכן א-דין בייברס בן עבדאללה בימי בנו אדוננו השולטן המלך א-סעיד נאצר א-דין, ברכת הח'אן ינצור את נצחונותהם ויעניק להם סליחה. וזה (נעשה) בהנהלת העבד הנכנע הזקוק לרחמי אלוה, עלא א-דין א-סואק, יסלח אלוהים לו ולשני הוריו. בחודש הראמדן שנת שש מאות שבעים ואחת."
משני צידי הכתובות חקוקים שני זוגות אריות /ברדלסים הדורסים עכבר. מן הכתובת אנו למדים שהגשר ניבנה בשנת 671 להג'רה, שהיא שנת 1273 לספירת הנוצרים ע"י ביברס הממלוקי מביס הצלבנים שליטי הארץ. לפי צורת בנית הגשר וממצאים נוספים יש הגורסים שהגשר ניבנה ע"י הצלבנים ורק שופץ ע"י ביברס. הגשר קרוי ג'ינדס ע"ש כפר ערבי סמוך בשם זה, שעל אדמותיו יושב היום מושב גינתון, ואשר שמו מזכיר בצלילו את השם ג'ינדס.
משם ניסע דרומה ונגיע לקירבת השוק המפורסם של העיר לוד מאחורי התחנה המרכזית.נגיע לאתר המשתלב בפארק השלום המשלב בתוכו מכלול של: חאן דרכים, כנסיה, מסגד, אנדרטה ומכלול תעשיה עתיקה. את סיור נמשיך בחאן.
חאן חילו (2)חאן הוא מלון דרכים הכולל חצר ריבועית גדולה המוקפת בחגורה של מבנים בדרך כלל בשתי קומות כאשר הקומות התחתונות משמשות לחנוית הפונות פנימה והחוצה, אורות לסוסים ומחסנים שונים הקומות העליונות משמשות בעיקר ללינת המשפחות האמידות והחצר משמשת ללינת "עמך". ובתוכה באר מים, אבוס ושוקת לבהמות.
שער הכניסה לחאן בנוי אבני גזית בדגם שח מט, מפואר במיוחד. לצידיו השתמרו עמוד העץ המקורי ועליו גומחות הצירים המקוריים. בקרבת החאן התפתח שוק ססגוני לסידקית בדים בהמות ותוצרת חקלאית. בקרבת החאן התפתחה תעשיה זעירה לשרות האורחים: בתי בד, בתי אריגה וטויה ושוק ססגוני המתקיים עד היום בימי שני ושלישי בשבוע. השם חילו שמשמעו "מתוק" בערבית דבק במקום משום הקריאה שהיתה מהדהדת במקום ע"י מוכרי התורמוס. תורמוס חילו!..תורמוס חילו!..
מסבנת חסונה (בית הבד המזרחי) (3)בקרבת החאן מצויים מספר מבנים עתיקים ששימשו ברובם כבתי בד ליצור שמן. ניתן להציץ לתוכם ולהתרשם מפאר הבניה והתעשיה ששבתה. אנו ניתרכז - במזרחי שבהם המכיל בתוכו את המתקנים בשלמותם. נבחון את המתקנים ממערב למזרח.
באגף השמאלי ממוקמים מפרכה הכולל אגן פריכה וגלגל ריסוק לזיתים, המופעלת ע"י בהמה. ניתן לגייס מספר מטיילים ולהניע את גלגל האבן. לצידם ניצבים שני מתקני סחיטה הבנויים לפעול בשיטת הבורג ועשויים ברזל. בחלק השני של האגף ניצבים שני אבני ריסוק לפריכת זיתים הממונעים בעזרת מנוע קיטור.
נעבור לאגף המרכזי שנועד להכנת סומסום: המתקן המרשים באגף זה הינו מתקן אבני הריחים מאבני בזלת כאשר מעליו משפך שממתין לקלוט גרעינים לטחינה. ניתן היה להפיק ממנו קמח, שומשום טחון וזרעים שונים נוספים. לידם בריכות אבן להשריה.
באגף המזרחי עומד תנור תמים מרשים בהדרו בנוי אבני גזית, שנועד לדברי מאפה ולקלית גרעיני השומשום. לידו מערכת בריכות ומחסנים בעלי קבולת גדולה. מקום זה צפוי להפוך בעתיד לאחד ממרכזי הפעילות לנוער, החפצים להכיר וללמוד ולחוות את כל הקשור לתרבות החומרית של קדמונינו.
פסל השלום (4)פסל שעוצב ע"י תומרקין בעת ביקור אנואר סאדת נשיא מצרים בירושלים, נחנך ב- 1977 . הפסל בנוי בדמות מקדש שבמרכזו סלע בטון מרובע מורם לגובה, מוקף גדר עמודים רבועים חלולים. מסמל את ההרמוניה של חיי שיתוף של יהודים, נוצרים בעיר לוד.
כנסית סנט ג'רג (5)בלוד ממוקמת הכנסיה על שם גורג' הקדוש המשמש מרכז עולמי לנוצרים היונים אורתודוקסים העולים לרגל בהמוניהם מידי שנה ב- 23 בנובמבר. גורג' היה קצין רומי תושב העיר בתקופה הרומית שקבל עליו את עולה של דת ישו החדשה בשל כך הוצא להורג וזכה לתואר מרטיר (מת על קידוש השם והדת) ניקבר במקום ועל קברו הוקמה כנסיה.
ברבות הימים דבקה בדמותו ההרואית אגדה מיתולוגית המספרת: שבימי חייו התגורר בקרבת העיר דרקון אמתני, שתבע מידי שנה נערה בתולה ורכה להשביע את רעבונו. גורג' לוקח אחריות ותתייצב מול הדרקון כשזה בא לתבוע את קורבנו, נילחם במפלצת ויכול לה.
תבליט ג'ורג' הנלחם בדרקון מעטר את ראש חזית שער הכנסיה ומונצח בתמונות רבות בתוך הכנסיה, ובכל בית נוצרי אורתודוקסי באזור ובבתים מוסלמיים רבים שאימצו אותו בתור גיבורם.
הכנסיה בנויה על קריפטה ובה קברו של הקדוש. בכנסיה שרשרת ברזל אשר מצביעים עליה שהיתה השרשרת שבה קשר ג'ורג' את סוסו, כמו כן ניברשת ענקית המשתלשלת מהתיקרה והוענקה כשי ע"י נוצרים מייון. אגדות רבות נישמע מפי הכומר במקום, כמו זה שבערב מלחמת ששת הימים התרומם מכסה הקבר ודם החל ניגר ממנו... גם ניסים למכביר קרו במקום (על פי ספורי תושבי המקום). והספורים - מרתקים.
הכנסיה הנוכחית ניבנתה במאה ה-19 ונחנכה ב-1871 ונבנתה על שרידי כנסיה צלבנית עתיקה על שם אותו קדוש. במקום ניתן לראות את שרידי הכנסיה העתיקה, בהם עמודים, אפסידות ועוד. המקום פתוח למבקרים מידי יום אך יש צורך לתאם עם הכומר המקומי, באמצעות הטלפון, המתגורר במנזר הסמוך שגם בו כדאי לבקר מאחר וגם הוא פנינה בפני עצמו.
מסגד אל עומרי (6)המסגד נימצא בשכנות לכנסיה ובנוי על האתר הקדום של כנסית סנט ג'ורג' הצלבנית שהרסו הממלוכים בעת כיבוש העיר על ידם במאה ה-12 . הממלוכים השתמשו בחלק מאבני הכנסיה לבנית המסגד, כגון עמודי גרנית, שיש וכותרות עמודים. בבקורינו במסגד נזהה בקלות את חלקי הכנסיה משובצים במסגד.
נכנס לחצר המסגד ונתרשם ממתקן המים המיועדים לטהור, לשימוש המאמינים בטרם יכנסו למסגד. בכותל החיצוני של המסגד בנוי מחרב המשמש את המתפללים, כאשר האולם צר מהכילם. לאחר שנחלוץ את הנעלים ניכנס לתוך המסגד נבחין ששני טורי עמודים המחלקים את האולם לשלש סטראות, בצד דרום נבחין במחרב בצד דרום וכמו בכל מסגד גדול נבחין בבמת המואזין הניקרא מינבר. בחצר המסגד שרידים צלבניים רבים בינהם התחלה של קשת שממחישה את גודלו של מצודת הכנסיה כפי שהיתה במקור בתקופה הצלבנית
מתחת לקרקעית המסגד מסתתרים מרתפים ומחסנים שנותרו מהתקופה הצלבנית.
ברחוב חשמונאים בעיר לוד ניצב על אם הדרך העתיקה סביל מרשים שזכה לשיפוץ הולם, המתקן בנוי בתוך מבנה קשתי בעל שני פתחים למים הנוטפים לתוך כעין שוקת. בקיר הסביל נבחין בפתח ששימש מקום ללוח השיש שהיה משובץ במקום לצורך האדרת שם בונה הסביל. נלך מסביב ונבחין במבנה מקורה ששימש כבריכת המאגר. ליד המתקן נזהה את שרידי הבאר החפורה שסיפקה מים חיים לעוברים בדרך. (בסמוך לבית הקברות של משפחת חסונה קיים סביל מהתקופה הממלוכית קטן, אך מדהים ביופיו).
מבנה המושל הבריטי (בנין הנהלת ערית לוד) (8)בקרבת מקום נזהה את הבנין המשופץ שבו יושבים היום אנשי הנהלת ערית לוד. מבנה זה עבר גילגולים הרבה ועמד לפני הריסה עד שלבסוף נימצאה לו עדנה ותקציבים.זכר לימים הטובים ההם כאשר המבנה שימש את המושל הבריטי שעבורו ניבנה. שיפוץ זה אולי מעיד על האפשרויות הגלומות בשיחזור ושקום האתרים העתיקים.
באר השלום (9)משם ניסע לקצה השני של העיר בואכה רמלה, בשדרות ירושלים בצד ימין נבחין במבנה בעל צורה כיפתית והכרכוב המקיף אותו בדגם שח מט, מבנה זה נתן את הרעין לסימלה של העיר. בתוך המבנה הכיפתי מצויה באר ועליה חולית אבן שחריצי החבלים טבועים בה. בצד הפנימי של המנה בנויות שקתות שנעודו למים המוגשים לבני האדם ולבעל חיים . הבאר קרויה בפי הערבים "ביר זיבאק" (באר הגופרית). הבאר שימשה בימים קדומים מעין סביל משוכלל לעוברי האורח בדרך שהובילה לכל מקום אפשרי. (על פי המסורת והאגדה זאת היא הבאר של רבי עקיבא…)
עץ השקמה של הנרייטה סולד (10)מול באר השלום ניצבת שקמה ובצילה ספסל אבן ועליו לוח אבן המספר את ספורה של הנרייטה סולד שהיתה נוטה לפוש במקום זה בעת מסעותיה הרגליים בדרך לבין שמן. בדרכה לבקר את ילדי עלית הנוער שלמענם פעלה כה רבות.
תחנות הרכבת (11-12).כעיר הנמצאת על פרשת דרכים התברכה בתחנות רכבת - תחנת הרכבת העותומנית שנשאר ממנו רק בית הנתיבות אשר ניבנה בשנת 1892 וקישרה בן יפו לירושלים.והים משמש כמוקד ערוני. בימי שלוט הבריטים בארץ עברה התחנה לקצה העיר, מצוי ופעיל שם עד היום, כדאי לנסוע לשם, לעבור המנהרה התת קרקעית ולראות איך הזמן עצר מלכת כאשר המבנה הבריטי האימפריאלי שומר על צורתו וסגנונו והמקום משדר משהו מארץ ישראל של טרם קום המדינה.