פרק ראשון
1. הגדרות
בחוק זה -
"שירות צבאי" ו"שירות" -
(1) שירות בצבא-הגנה-לישראל;
(2) לגבי התקופה שמיום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ"ט בכסלו תש"ט (31 בדצמבר 1948) - כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;
(3) לגבי התקופה שעד יום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) - שירות פעיל ביחידה לוחמת של ארגון ההגנה בארץ-ישראל וכל שירות אחר בארץ-ישראל ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;
"שירות קבע" - שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;
"חייל משוחרר" - אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות. לענין זה - מי ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות. לענין זה - מי ששירת בשירות צבאי שאינו שירות קבע ועבר ברציפות לשרת בשירות קבע, רואים את היום שלפני תחילת שירות הקבע שלו כיום שחרורו מהשירות שאינו שירות קבע;
"חייל בשירות קבע" - אדם המשרת בשירות קבע;
"נכות" - איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לחייל משוחרר או לחייל בשירות קבע כתוצאה של אחת מאלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו:
(1) מחלה;
(2) החמרת מחלה;
(3) חבלה;
"נכה" - חייל משוחרר או חייל בשירות קבע, שלקה בנכות;
"בן משפחה של נכה" -
(1) אשה, ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והידועה בציבור כאשתו;
(2) ילד - ובכלל זה ילד חורג וילד מאומץ - שטרם מלאו לו 21 שנה, או שבהגיעו לגיל 21 לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד חורג שאינו סמוך על שולחן הנכה ושמוחזק על ידי קרובו מלידה שאינו בן-זוגו של הנכה.
(3) הורה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, שאין לו זולת הנכה יותר משני ילדים העומדים ברשות עצמם והוא אחד מאלה:
(א) אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;
(ב) אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;
(ג) אם שאין לה הכנסה מספקת למחייתה;
(4) אח יתום משני הוריו אשר אין לו זולת הנכה אח העומד ברשות עצמו, ומחסורו היה על הנכה ערב התגייסותו של הנכה לשירות והוא אחד מאלה:
(א) טרם מלאו לו 18 שנה ואינו משתכר למחייתו;
(ב) בהגיעו לגיל 18 שנה לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה;
"אח" - כולל אחות;
"נצרך" - אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;
"עומד ברשות עצמו" - אדם שמלאו לו שמונה-עשרה שנה ואיננו נצרך;
"אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו" -
(1) כשהוא "בן-משפחה" - אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי-מסוגל להשתכר למחייתו;
(2) כשהוא "נכה" - אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו בגלל מום גופני או שכלי ואין סיכוי נראה לעין שאפשר יהיה לשקמו אי-פעם;
"הכנסה מספקת למחיית-אדם" - הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של אדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות;
"השכר הקובע" - 117.0% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחתו.
1א. חבלה בדרך למחנה או ממנו
(א) רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו, ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להם קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
(ב) לענין סעיף זה -
"מחנה" - המקום בו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי ולגבי איש-מילואים - לרבות מקום התייצבותו;
"חייל השוהה בחופשה" - חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו בחזרה מן השירות.
(ג) לעניין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין - עליו הראיה.
2. נכים ממתנדבי הישוב
(א) "נכה ממתנדבי הישוב" בסעיף זה - מי ששירת ביחידה של צבאות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ-ישראל, והוכיח כי הרשות המוסמכת לכך באותה ממלכה קבעה שהוא לקה בנכות בתקופת שירות זה ועקב שירות זה.
(ב) שירותו של נכה ממתנדבי הישוב רואים אותו לעניין חוק זה כשירות צבאי, ולעניין חוק זה יהיה דינו, פרט לתגמולים ולהענקה, כדין נכה כמשמעותו בסעיף 1.
(ג) נכה ממתנדבי הישוב יהיה דינו לעניין כל חיקוק אחר כדין נכה כמשמעותו בסעיף 1 ואת התגמולים שהוא מקבל מהממלכה האמורה יראו כאילו הם תגמולים המשתלמים לפי חוק זה.
(ד) לעניין סעיף זה, תהיה דרגת נכותו של נכה ממתנדבי הישוב כפי שתיקבע לו מדי פעם בפעם על-ידי הרשות האמורה בסעיף קטן (א).
3. סמכות להעלות שיעורים
שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את שיעור השכר הקובע, את שיעור הדרגה הקובעת ואת שיעורי התגמולים המשתלמים על פי חוק זה.