חוק הנכים - תגמולים ושיקום פרק רביעי

15. איסור עיקול על תגמול

אין להטיל עיקול על תגמול.

16. עיכוב תגמול

שולמו לנכה כספים למעלה מן התגמול המגיע לו, רשאי קצין-תגמולים לעכב את תשלומו של תגמול המגיע לנכה, עד אשר הסכום שעוכב יהיה שווה לאותם הכספים; ובלבד שבשום חודש לא יעוכב סכום העולה על שליש התגמולים המגיעים לנכה באותו חודש.

17. פקיעת הזכות לגימלה

נכה שלא גבה תגמול או הענקה תוך שנתיים מיום התשלום או תוך שמונה-עשר חודש מיום תחילת תקפו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ב - 1952, הכל לפי התאריך המאוחר יותר - תפקע זכותו לקבלם, אלא אם הורה קצין-תגמולים הוראה אחרת.

18. מאימתי משלמים תגמולים

(א) תגמולים המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו - אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו; בכל מקרה אחר - מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.

(ב) מי שהגיש תביעה בהיותו בשירות קבע, ישולמו התגמולים המגיעים לו -

(1) אם העילה לתביעה היתה חבלה - מיום שבו אירעה החבלה, ובלבד שאם הגיש תביעתו אחרי שעברה שנה מאותו יום ישולמו התגמולים משנה אחת לפני יום ההגשה;

(2) בכל מקרה אחר - מיום הגשת התביעה, זאת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.

(ג) תגמולים המגיעים לזכאי לפי סעיף 20א(ב) או (ג) ישולמו מהיום שבו נולדה העילה לתשלומם, אם הגיש תביעה תוך שנה מאותו יום, ובכל מקרה אחר - מיום הגשת התביעה.

(ד) חל בהרכב-משפחתו של נכה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, חייב הוא להודיע על כך לקצין התגמולים תוך שנתיים מיום השינוי; הודיע לאחר שנתיים מיום השינוי, יהא זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.

(ה) קצין תגמולים רשאי לדרוש מנכה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב-משפחתו ועל פרטים אחרים העשויים להשפיע על התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה; לא נענה הנכה לדרישה תוך ששים יום מיום מסירתה, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולמו לנכה עד למסירת ההצהרה על פרט פלוני תגמולים המחושבים כאילו אותו פרט אינו משפיע על שיעור תגמוליו.

(ו) לנכה שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו לא הגיש תביעה לתגמולים אלא כעבור הזמן הקבוע בסעיף קטן (א) ולאחר שנתמנה לו אפוטרופוס - ישולמו התגמולים החל מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי אם הגיש האפוטרופוס את התביעה תוך שנה מיום שנתמנה; בכל מקרה אחר ישולמו התגמולים מיום שהגיש האפוטרופוס את התביעה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שהתגמולים ישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם למועד השחרור.

19. תחילת תגמול לנכה מכוח שירות

לא ייקבע לנכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) כתאריך להתחלת תשלום תגמולים מועד מוקדם מתחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ד - 1954.

20. למי משלמים תגמולים

תגמול ישולם לנכה שלו הוא מגיע; אך קצין תגמולים רשאי להורות שתגמול בעד בן משפחה ישולם לאותו בן משפחה, או לאדם שאותו בן משפחה נמצא בהשגחתו.

20א. תגמולים אחרי פטירתו של נכה

(א) נפטר נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, ולפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י1950-, אין משלמים אחריו תגמולים, יוסיפו לשלם את התגמול בשיעור שהיה משתלם אותה שעה, עד תום שלושים וששה חדשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לידי בן המשפחה שהורה עליו הנכה לפי סעיף 39א, ובאין הוראה - לידי בן-זוגו, ובאין בן-זוג, לידי בן המשפחה שהורה עליו קצין התגמולים.

(ב) היתה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) דרגת נכותו של הנכה ערב פטירתו 50% או יותר והיה אותה שעה נצרך, ישולמו לבן זוגו, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7(ב)(1) או (2) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תשי"י - 1950 (להלן - חוק משפחות החיילים), לפי הענין, כל עוד אין לבו הזוג הכנסה כדי מחיה כאמור באותו חוק וכל עוד היה ממשיך להיות זכאי לתגמולים לפי החוק האמור אילו היה בן זוג של חייל שנספה במערכה כאמור באותו חוק; לא היה לנכה ערב פטירתו בן זוג אך היה לו יתום כמשמעותו בחוק משפחות החיילים, או נפטר בן זוגו של הנכה שנפטר והותיר אחריו יתום כאמור של הנכה, ישולמו ליתום, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם ליתום לפי סעיף 9 לחוק משפחות החיילים, כל עוד הוא יתום כמשמעותו באותו חוק.

(ג) נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, וערב פטירתו היה בעל דרגת נכות מיוחדת כאמור בסעיף 7(ד) אף אם לא היה נצרך, או שדרגת נכותו היתה 90% או יותר עקב פגיעה בראשו מסוג שנקבע לענין זה בתקנות והיה אותה שעה נצרך, רואים אותו כחייל שנספה במערכה כאמור בחוק משפחות החיילים.

(ד) סעיף קטן (ב) יחול על בן זוג של נכה שנפטר אחרי כ"ט באדר ב' תשל"ו (31 במרס 1976).

21. התשלום - מאוצר המדינה

ההענקות והתגמולים לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה.

22. סילוק מלוות שיקום

(א) קיבל נכה, בין לפני תחילת תקפו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ב - 1952, ובין לאחר מכן, מילווה שיקום מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, רשאי קצין תגמולים - לגבי נכה הזכאי לתגמולים - להורות שיעכבו מתגמוליו החדשיים חלק שאינו עולה על שליש מהם עד שהמילווה יסולק במלואו.

(ב) "מילווה-שיקום", בסעיף זה - מילווה שקצין-תגמולים משוכנע בו שניתן למטרות שיקום, שיכון או דיור.

(ג) פרעה המדינה ערבות שנתנה לנכה בתוקף תקנות לפי הפסקאות (3)

או (4) לסעיף 45(א), יהיה לעניין סעיף זה דין הסכום שנפרע כדין מילווה-שיקום.

23. זקיפת תשלומים קודמים

קיבל מן המדינה בתקופה שמיום שחרורו ועד יום היכנס חוק זה לתקפו, תשלומים למחייתו ולמחיית בני משפחתו, והוא זכאי לתגמולים לפי חוק זה, רשאי קצין תגמולים לזקוף תשלומים אלה על חשבון תגמוליו של הנכה בעד אותה תקופה.

24. (בוטל)