תגמולי מחיה לפי חוק

גם אם היו תקופות קצרות בהן חווה אשליה של נורמטיביות, באה מלחמת לבנון השניה ומוטטה אותו לחלוטין. ג' אינו עובד מספר שנים, ולמעשה מעולם לא החזיק מעמד במקום עבודה  אחד יותר ממספר חודשים. הוא סובל מסיוטים, קשיים בריכוז, פחד ממקומות הומי אדם, מתרגז בקלות. לג' אין כיום כל הכנסה למחייתו...

בסדרת מאמרים זו, הדנה בתגמולי מחיה לפי חוק ותגמולי מחיה לפי  הוראות פנימיות של אגף השיקום ומעבר לקבוע בחוק (ראה מאמר קודם שפורסם  בנושא ההוראות הפנימיות:" הטבות לנכים ומשפחות שכולות:האם יתכן החזר רטרואקטיבי ?"(, אציג ואבחן את האפשרויות העומדות בפני ג' ובפני אוכלוסיית הזכאים לתגמולי מחיה לרבות :

תגמול נצרך, תגמול חוסר פרנסה, תגמול טיפול רפואי, תגמול פרישה מוקדמת, ותג"מים – תגמולים מיוחדים על פי ההוראות הפנימיות של אגף השיקום. לכאורה, מדובר בסוגיה מוכרת ומוסדרת , אך למעשה מדובר בעולם מורכב של הסדרים מיוחדים, ויש להתאים לכל סיטואציה המזכה בתגמולי מחיה את התגמול ההולם ביותר לנסיבות.  

ככלל, המפתח לסוג הזכאות לתגמולי מחיה נעוץ במצבו הרפואי האישי של כל נכה, מסוגלותו להשתקם, הנסיבות לחוסר מסוגלותו להשתקם וגובה דרגת הנכות המוכרת שלו. בחינת זכאות, אם כך, דורשת ידע מקצועי רב וצריכה להיעשות באופן מדוקדק ,בכל מקרה לפי נסיבותיו, על מנת למקסם זכויותיו של כל נכה ונכה.

זכאות לתגמולי מחיה על פי ההוראות הפנימיות שמעבר לקבוע בחוק, מכניסה תחת כנפיה קבוצת זכאים גדולה יותר מהזכאים לתגמולי מחיה על פי חוק, אולם מצד שני, מדובר בזכאות "נחותה" לעומת זכאות לפי חוק, הן מבחינת גובה  התגמול החודשי והן בתחומים אחרים. לפיכך, חשוב, להכיר ולדעת מהם היתרונות ומהן המגבלות בכל מסלול ומסלול .

במאמר זה, הראשון בסדרת המאמרים בנושא תגמולי מחיה , אתמקד בתגמול נצרך ובתג"מים הרלוונטיים לתגמול זה. במאמרים הבאים, אדון בתגמול חוסר פרנסה, תגמול טיפול רפואי, ותגמול פרישה מוקדמת.

תגמול נצרך לפי חוק הוא תגמול המשתלם על פי שיקול דעת של קצין התגמולים ובהתאם להוראות סעיף 7 לחוק הנכים. ככלל, ישולם התגמול לפי חוק רק למי שדרגת נכותו המוכרת היא 50% לפחות ונקבע כי הוא אינו יכול לעבוד עקב נכותו המוכרת, אין סיכוי נראה לעין שניתן יהיה לשקמו, ואין לו הכנסה כדי מחיה.

הוראת אגף השיקום 40.07 העוסקת בתגמול נצרך אמורה להסדיר מבחינה מנהלית את אופן הטיפול בבקשה. הוראת האגף בנוסחה הנוכחי כוללת תנאי לזכאות שאינו קבוע בחוק והוא התנאי שטרם מלאו לנכה 50 שנה בעת בקשת התגמול. מגבלה זו לתשלום תגמול נצרך נתקפה רבות בערכאות משפטיות, ובסופו של דבר נסוג קצין תגמולים מקביעה קטגורית זו. כך למשל בהליך בביהמ"ש העליון (רע"א 353/06) צויין: "יושם אל הלב כי אין המשיב עומד עוד על טענת גיל 50 בזיקה לתגמול נצרך".

יחד עם זאת יש להקפיד שגילו של הנכה לא יהווה חסם לזכאות לתגמול נצרך גם בעקיפין, על ידי כך שקצין התגמולים יביא את גילו של הנכה במכלול השיקולים לאישור תגמול נצרך וזאת על ידי פרשנות מצמצמת  לתנאי הקבוע בחוק, לפיו חוסר המסוגלות לעבודה נעוץ בנכות המוכרת. פרשנות מצמצמת  לכלל זה עלולה להביא  לכך שלגבי נכה אשר עבד עד סמוך לגיל 50 ואח"כ הפסיק לעבוד  יטען קצין התגמולים כי הסיבה המרכזית לחוסר המסוגלות לעבודה כעת נעוצה בגילו של הנכה ולא בנכות המוכרת, ולפיכך אין הוא זכאי, לכאורה, לתגמול נצרך. בכך תעשה פלסתר האמירה המנתקת זיקה בין גיל 50 לתגמול נצרך.

התייחסות לסוגיה זו  ניתן למצוא בהוראה הפנימית של אגף שיקום מס' 85.01 העוסקת בתג"מ (תגמולים מיוחדים).: הוראה זו מסדירה תשלום תגמולי מחיה שונים לנכים אשר אינם עומדים בקריטריונים המזכים בתגמול לפי חוק. ההקלה המשמעותית והבולטת ביותר בזכאות לתגמול מחיה לפי ההוראה, נוגעת לגובה דרגת הנכות: בעוד שתגמול נצרך ישולם רק לנכה בנכות מוכרת 50% ומעלה, הרי שתגמול על פי ההוראה ישולם גם לנכים בדרגות נכות נמוכות יותר, כפי שמפורט בהוראה ביחס לתג"מ רמה 1 (מיועד לנכה בדרגת נכות מוכרת 35%-49% מתוך 50% כוללת), תג"מ רמה 5 (נכים בדרגת נכות 20%- 39%) ותג"מ רמה 6 (40%-100% בכל סוגי הפגיעה או 20% ומעלה בגין פגיעת נפש/ראש). גובה התגמול החודשי משתנה  על פי סוגי התג"מים.

הקלה משמעותית נוספת בתנאים לקבלת הזכאות לתגמולי מחיה  גלומה בהרחבת נסיבות חוסר המסוגלות לעבודה (תג"מ רמה 5 ותג"מ רמה 6): בעוד שהדרישה על פי חוק היא כי חוסר המסוגלות לעבודה תנבע מהנכות המוכרת, הרי שעל פי ההוראה הפנימית באגף השיקום חוסר המסוגלות יכול לנבוע משילוב של הנכות המוכרת, רקע מקצועי ונתונים אישיים, ומחייב אבחנה פסיכו-סוציאלית בהתאם.

חשוב להדגיש כי למקור הזכאות, האם תגמול נצרך או תג"מ,  יש השלכות מעבר לגובה  התגמול החודשי. כך למשל, באפשרות לתשלום התגמול רטרואקטיבית (אם מדובר בתג"מ לפי ההוראות ייערם קושי נוסף בתשלום הרטרואקטיבי בשל מקור הזכאות בהטבה שמעבר לקבוע בחוק, אשר על פי מדיניות האגף אינן משולמות רטרואקטיבית), אפשרות תשלום תגמול לאלמנת נכה נצרך לפי סעיף 20 א (ב)  וכן גובה תגמולי 36 חודש אשר ישולמו אחרי פטירת נכה לפי סעיף 20 א (א) לחוק. (ע"נ 178/05 פאולינה פרץ נ' קת"ג).

לאור כל האמור, חשוב להקפיד ולבחון ביסודיות, מקרים מורכבים ,כגון נכה בדרגת נכות 50% ומעלה המקבל תגמול מחיה האם הוא נצרך או תג"מ רמה 6?  נכה בדרגת נכות 30% אשר אינו מסוגל לעבוד עקב נכותו המוכרת, האם נכון שיסתפק בתג"מ רמה 5 או שכדאי להילחם להעלאת דרגת הנכות? ועוד ועוד.

מובן שלא תמיד קיימת תשובה חד משמעית לשאלות שהוצגו לעיל ולדומיהן.  כל מקרה צריך שייבחן במקצועיות וביסודיות לגופו של עניין ועל פי נסיבותיו. כך למשל ,נכה אשר ברור כי עמידה על תנאי החוק לא תזכה אותו בכל תגמול מחיה יוכל אולי לקבל תג"מ, והדבר יהווה עבורו הטבה משמעותית. לעומתו, נכה בדרגת נכות 50% לפחות וכן נכה אשר חוסר המסוגלות שלו לעבודה קשורה קשר מובהק ובלעדי לנכות המוכרת, צריכים להיזהר שלא ליפול אל "מלכודת הדבש" של תגמולי מחיה על פי ההוראות הפנימיות, אלא להקפיד על מיצוי מלא של זכאותם לתגמול מחיה בנסיבות העניין, דהיינו – תגמול נצרך.

עד כאן בחנו אפשרויות לקבל תגמולי המחיה בדוגמא של ג', בהנחה  שהוא אינו בר-שיקום. אם אמנם כך, והגורם לחוסר המסוגלות הוא בנכות המוכרת, כדאי לג' להשקיע מאמץ בניסיון להעלאת דרגת הנכות ל- 50%, באופן שישקף בצורה הולמת את חוסר המסוגלות לשיקום, ויזכה בתגמול נצרך לפי חוק.

במאמר הבא נחזור לג', נסקור את האפשרויות העומדות בפניו אם מצבו הוא של "בר-שיקום"  ונגלה, תוך סגירת מעגל, שבין הפתרונות שמייעד האגף לנכה שהוא בר-שיקום, מסתתר לכאורה פתרון גם לנכה שאינו בר שיקום ודרגת נכותו נמוכה מ- 50%....

בברכה, עו"ד רינת גולד-גזית