X סגירה
 

מלחמת ששת הימים - ניצחון צבא ההגנה לישראל

53 שנה למלחמת ששת הימים ושיחרור ירושלים

מלחמת ששת הימים נערכה בין ה-5 ביוני ל-10 ביוני שנת 1967. היתה זו מלחמת בזק שבה נלחמה ישראל נגד שכנותיה: מצרים, ירדן וסוריה שהסתייעו במדינות ערב נוספות ובהן לבנון, עיראק, לוב, סודאן, תוניס, אלג'יר, מרוקו וערב הסעודית.

במהלך המלחמה כבשה ישראל שטחים שהיו שייכים לשכנותיה: סיני ורצועת עזה ממצרים, רמת הגולן מסוריה, יהודה ושומרון מירדן.

השלכותיה של המלחמה היו מקיפות וממושכות, והשפעותיה ניכרות עד היום בתחומי הפוליטיקה, הגאוגרפיה, החברה והכלכלה בישראל ובשכנותיה. 

רקע למלחמה

החל מאמצע שנות הששים גברה המתיחות בין ישראל לשכנותיה הערביות והתרבו ההסתננויות והפעולות החבלניות של פלסטינים שפלשו לישראל ממדינות ערב ובעידוד שלהן.

בצפון גבר המתח בשל פעולות הסורים להטיית מקורות הירדן והפגזות נשנות לעבר יישובי עמק החולה.

בחודשים שקדמו למלחמה בשנת 1967 אירעה תקרית אוירית בין ישראל לסוריה, ובמהלך הפעולה הישראלית הופלו מספר מטוסים של חיל האויר הסורי.

מצרים, בת בריתה של סוריה, נערכה למלחמה בכוחות גדולים של שריון ורגלים, שהוצבו בסיני.

מצרים דרשה מהאו"ם להסיג את כוחותיו מן השטחים שבשליטתה ובמיוחד מעמדותיו לאורך הגבולות עם ישראל, והאו"ם נענה לדרישה.

בחודש מאי 1967 החל נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר בצעדים שפורשו בישראל כהתגרות מכוונת וכעילה למלחמה, בהם הכרזות מלחמתיות ואיומים בעל פה, סגירת מצרי טיראן לתנועת כלי שיט לכיוון נמל אילת, וכן נחתמו חוזים שונים לשיתופי פעולה בין מדינות ערב השונות וברית המועצות ספקה למדינות ערב תמיכה, עידוד ונשק.

מהלכים עיקריים

המלחמה פרצה בבוקרו של ה-5 ביוני 1967 בתקיפה של מטוסי חיל האויר הישראלי בשדות התעופה של מצרים.

בפעולה זו הושמדו מאות מטוסי חיל האויר המצרי בעודם על הקרקע.

באותו יום החלו כוחות ירדניים בתקיפות לעבר ישראל ובגבול הצפון המשיכה סוריה בהפגזות לעבר היישובים הישראליים. באותו יום תקפה ישראל גם שדות תעופה בסוריה והשיגה בכך עליונות אוירית על שכנותיה. יום לאחר מכן נכבשה מן הים שארם א-שיח', העמדה שממנה הוטל הסגר הימי על מצרי טיראן.

בתום היום השלישי למלחמה הושלם כיבוש חצי האי סיני, עד לתעלת סואץ וכיבוש של רוב שטחי הגדה המערבית.

בימים האחרונים למלחמה התחוללו קרבות עזים בחזית הסורית ונכבשו חלקים מרמת הגולן, כתף החרמון והעיר הסורית קונייטרה.

סיום המלחמה

המלחמה הסתיימה בנצחון מוחץ של הכוחות הישראלים.

במהלך המלחמה הוכו צבאותיהן של המדינות השכנות, והאבדות בנפש הסתכמו באלפי הרוגים.

מניין ההרוגים הישראלים עמד על יותר מ-700 ישראלים ומניין הפצועים על כ-2500.

ישראל כבשה במהלך המלחמה שטחים הגדולים פי שלושה משטחה לפני המלחמה וכן אוכלוסיה ערבית בת מליון נפש. על אף האבדות הרבות בנפש השתררה בציבור הישראלי אוירה של נצחון, רוממות רוח ועוצמה, בשל הנצחון הישראלי המזהיר וכיבוש העיר העתיקה בירושלים.

השפעות המלחמה על החברה הישראלית

מלחמת ששת הימים הוותה בשעתה ומהווה למעשה עד היום נקודת מפנה מכריעה בתולדות מדינת ישראל בתחומי הפוליטיקה, מדיניות הפנים והחוץ, הבטחון ועוד.

זמן קצר לאחר שהסתיימה המלחמה החל הויכוח הפוליטי שעתיד היה להעסיק את החברה הישראלית משך שנים רבות ועד היום, מפריד בין ימין ושמאל ונסוב סביב עתידם של השטחים שנכבשו במלחמה בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן ויהודה ושומרון.

המלחמה הובילה לפיתוחו של רעיון "ארץ ישראל השלמה" ולהתחזקותה של תפישה משיחית בקרב חלקים בציבור היהודי הדתי-לאומי. בקרב הערבים אזרחי ישראל התחזקה ההזדהות עם ערביי השטחים שנכבשו, ובעקבותיה גם הזהות הפלסטינית.

השפעות בטחוניות-מדיניות של מלחמת ששת הימים

מבחינה בטחונית יצרה המלחמה מציאות אזורית שונה – מהלכיה הקצרים והמבריקים של המלחמה, שבסופה נצחה ישראל את שכנותיה במספר ימים, הוכיחו למדינות ערב השכנות את עליונותו של הצבא הישראלי, ויצרה אפקט הרתעתי.

מבחינה מדינית הביאה המלחמה והחזקת השטחים שנכבשו בה להרעה ביחס כלפי ישראל בעולם. עד למלחמה נתפשה ישראל כמדינה חלשה הנאבקת על קיומה מול כל מדינות ערב שסביבה, כדוד מול גוליית בשעתו. לאחר המלחמה, וביתר שאת עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה,

מקץ 21 שנים, החלה ישראל להתפש בדעת הקהל הבינלאומית כגוליית הנלחם בדוד, כאשר ישראל נתפשת כגוליית החזק, המצוי במאבק עם העם הפלסטיני היושב בשטחי הגדה וברצועת עזה. עם השנים נסוגה דעת הקהל העולמית מתמיכה במדינת ישראל ובעיקר מתמיכה בהחזקת השטחים שנכבשו במלחמה.


 


 

נותני חסות: