אחת הבעיות הכאובות ביותר, אותן "מייצר" המצב הביטחוני בישראל, היא השילוב של נכי צה"ל בשוק התעסוקה, כחלק מתוכנית השיקום שלהם. אמנם, העסקת נכי צה"ל מעוגנת בתקנות העסקת נכי מלחמה, התשי"א-1951, הקובעת כי "חובה על מפעלים המעסיקים יותר מעשרה עובדים להקצות 5% ממקומות העבודה במפעל להעסקת נכי מלחמה", אולם בפועל, התקנה אינה נאכפת ונדיר למצוא מפעלים ומקומות עבודה ישראלים אשר משלבים נכי צה"ל בכוח האדם שלהם, מתוך עקרון כולל ולא כתופעה חד פעמית ויוצאת דופן.
בשנת 2007 פגשנו ידיעה "מרעישה" שהתפרסמה כמעט בכל אמצעי התקשורת: "התאחדות התעשיינים תפעל לשילובם של 200 נכי צה"ל במפעלי התעשייה" ואילו דו"ח מבקר המדינה ב-2014 (דוח שנתי 64ב), העוסק בהיבטים בפעילות ארגון נכי צה"ל וסוגיות בעניין נכי צה"ל, מעלה נתונים חדשים מעט יותר.
מנתוני אגף השיקום עולה, כי במחצית הראשונה של שנת 2013 היו 178 נכים מועמדים להשמה, מתוכם 72 זכאים לשיקום תעסוקתי ו-106 נכים שהאגף מסייע להם במציאת תעסוקה לפנים משורת הדין (הם אינם מקבלים תגמול מחוסר פרנסה). ב-2011 הושמו 186 נכים בתעסוקה מפרנסת, ובשנת 2012 הושמו 269 נכים.
בכמה נכי צה"ל מדובר?הדעות חלוקות בנוגע למספר המדויק של נכים אשר נחשבים לנכי צה"ל הזכאים לסיוע מאגף השיקום במשרד הביטחון, וועדת גורן, אשר הוקמה במיוחד כדי לבדוק את הקריטריונים לזכאות זו, אף הצליחה לערפל את התמונה עוד יותר. אבל, באופן גס, ניתן להעריך כי מדובר בלמעלה מ-50,000 נכים.
חלק מנכי צה"ל מתקיים מתגמולי קיום ואיננו נחשב לברי שיקום, חלק אחר, בחר בפרישה מוקדמת מחמת הנכות. חלקם של הנכים כבולים בתנאי מערכת אגף השיקום המגבילה את יציאתם לעבודה, או מכווינה אותם לתעסוקה נתמכת (בהכנסה מצומצמת), אולם, קיימים מקרים נוספים ורבים, בהם נכים יעדיפו לוותר על מערכת אגף השיקום ויוכלו להשתלב ללא בעיות במשרדים ומפעלים ובמשרות שאין צורך להגדירן מחדש ולהתאימן במיוחד עבורם.
מוגבלים במפעליםאחד מהמקומות המתאימים ביותר להשתלבות עבור נכי צה"ל, במסגרת שיקום של אגף השיקום או באופן פרטני (שלא במסגרת מפעל מוגן), הם פסי הייצור וקווי האריזה שבמפעלים. העבודה מול מכונות אריזה, לרוב, הינה קלה ואינה דורשת מאמץ פיזי, ובמקרים מסוימים, אף נכה היושב בכסא גלגלים יוכל לבצעה ללא קושי, במיוחד כאשר מדובר בפסי מכונות אריזה מודרניות וחדישות.
היתרונות בהעסקת בעלי מגבלותשילוב בעלי מגבלות בפעילות המפעל יכולה להיות לא רק נכון מבחינה מוסרית וחברתית, אלא אף להוכיח את עצמו כצעד משתלם, מאחר ובעידן של ימינו, בו שיעור הנטישה של עובדים "בריאים" הוא גבוה, הכשרה ושילוב של בעלי מגבלות בפעילות העסקית נחשבים להשקעה משתלמת, אשר לא רק "מחזירה" את העלויות הכרוכות בהשקעה הראשונית, אלא אף ממשיכה לשאת פירות שנים רבות לאחר מכן. נתונים שנאספו ממחקרים שונים מוכיחים כי עסקים המשלבים מוגבלים בפעילותם, נהנים מיציבות תעסוקתית ותחלופה קטנה בהרבה מבתי עסק וארגונים המעסיקים אנשים בריאים בלבד.
לסיכוםלמרות הרתיעה הראשונית ועל אף חוסר אכיפה של החוק, לשילוב נכי צה"ל ובעלי מגבלות אחרות בפעילות המפעל, הארגון או בית העסק, ישנם יתרונות רבים. חלקם ערכיים וערטילאיים (מההיבטים המוסריים, החברתיים ואפילו התדמיתיים) וחלקם יכולים להיות כלכליים וניתנים לכימות (כהחזר השקעת ההכשרה). בשורה התחתונה, שילוב כזה, יוצר מצב שבו כל הצדדים עשויים להרוויח.