X סגירה
 

הלום קרב

כשפסקת להיות חייל

לא ידעתי שאז מזמן בימים ההם, כשפסקת להיות חייל,וחזרת שוב הביתה,
והחלום שלך היה רק להיות, אדם רגיל,עובד,עם אשה ומשפחה,
מצאתה עבודה, וגם אשה נאה, והבאת לעולם שלושה ילדים,
אך לא ידעת אז, עם כל הצלקות שנשאת, שהמלחמה ההיא לא תניח לך.

הזמן חלף ואתה באמת ניסית, לעשות דברים רגילים ככל האדם,
אך לפעמים עצרת,וחשבת לעצמך מדוע? לא בכית כשאביך הלך לעולמו,
ומדוע אתה כל כך כועס ויוצא מהדעת, כשהילד שופך כוס חלב,בוכה מפחד,ובורח,
אתה אומר לעצמך, שוב זה לא יקרה, אך בסתר ליבך,אתה הרי יודע,
כי המלחמה ההיא לא תניח לך.

אתה לוקח את המכונית והסיגריות, נעלם לפעמים,ונקלע לצרות,
נעצרת פעם או פעמיים ע"י המשטרה, על מעשי שטויות שעשית,
ובפעם האחרונה כשחזרתה הביתה, ראית שלא רוצים אותך יותר,
איבדת את שפיות דעתך, כי המלחמה ההיא לא תניח לך.

עברו כמעט שלושים שנה "מאז", הסתובבת, ונסעת, וחזרת שוב,
אהבת נשים,והלכת לאיבוד, וכל מה שעשית לא היצלחת,
חייתה את הרגע,וכלום לא היה איכפת, היה רק הווה,ולא היה כלל עתיד,
כי המלחמה ההיא לא תניח לך.

לאורך הדרך, במקום זה או אחר, תמצא אדם שתוכל לקרוא לו "אחי",
פגוע כמוך, עם צלקות במוחו ובנפשו, שלא מסוגל לשכוח,שלא יכול להבריא,
תתחבר יחד איתו, ויחד תמצאו עוד אחד, שתוכלו לקרוא לו "אחי", ועוד אחד, ועוד אחד,ועוד......
כי המלחמה ההיא לא תניח לך.

פגשתי אותך בקיץ האחרון, הייתה אדם שונה,מריר,זקן,עם שיער אפור,
אשר איבד עצמו לאורך החיים, קשה לראות אותך כך, אדם, אדם שבור,
קשה מאוד לראות את כאבך הגדול, אם יכולתי הייתי עוטפת אותך באהבה ורחמים,
ומשכיחה ממך ולו במעט, את המלחמה ההיא שלא מניחה לך,

כתב: איציק {הלום קרב,פדוי השבי הסורי}
2000-10-04

 

כתבות שאולי יעניינו אותך