כתב: אסף ארבל
צילום: מור ארדיטי
בשיחה קולחת וכנה נפגשתי עם דרור כהן, לקראת המרוץ במרוקו.
דרור חובב מושבע של ספורט מוטורי, השתתף פעמיים בתחרות הראלי הקשה בעולם “ראלי פריס דקאר” והפעם הציב לו אתגר חדש - מרוץ מרוקו דזרט צ'אלנצ'.
דרור שיתף אותנו בהכנות למסע.
"לכולם יש מגבלות, אולי שלי רואים כי יש לי 4 גלגלים, אבל דווקא היא שמזכירה לי כמה החיים הפכפכים ונזילים, וכמה חשוב שנגשים את החלומות שלנו." - הוא יאמר בסוף השיחה שלנו לקראת מרוץ מרוקו דזרט צ'אלנג', שקיימנו בגינתו המוריקה ביום חורף שימשי.
הוא מחייך. "אני מאוד אוהב את המדבר. במדבר יש קסם. יש בו גם פרא, גם שקט וגם קשיחות" הוא נשמע כמי שמתאר את עצמו.
"המדבר ואני מחוברים. את שרותי הצבאי כטייס קרב העברתי במדבר, וגם תאונת הדרכים שהושיבה אותי בכיסא גלגלים, קרתה במדבר.
הסיבה השניה היא האהבה שיש לי לספורט מוטורי. מגיל צעיר התעניינתי במרוץ פריז-דקר (שמתחיל פריז בירת צרפת ומסתיים בדאקר בירת סנגל).
ויש עוד סיבה. אני לא אוהב להשאיר דברים פתוחים. כשעשיתי את הדקר ב 2002, שרדנו 10 ימים בתחרות עד שפרשנו בשל גיר שכשל. הגענו מנהלתית לדקר אך לא כמתחרים.
ומאז זה בוער בי לסיים את המרוץ.
ניסינו שוב בשנת 2008. 24 שעות, לפני הזינוק ביטלו אותו, בשל הקרבות במאוריטניה, חברת הביטוח הסירה את הביטוח והמארגנים ביטלו את המרוץ. חזרנו לארץ כלעומת שבאנו.
מאז המרוץ הזה נדד לדרום אמריקה, והשנה הגיע לערב הסעודית, אליה ישראלים יכולים להכנס רק עם דרכונים זרים, כך שזה לא היה בשבילי.
אבל אני הרגשתי שאני חייב לנסות שוב, אבל בתנאי אחד."
שהוא?
"מנגנון הגה שיאפשר לי לנהוג בשתי ידיים ברכב שטח, באגי.
שתבין, הוא אומר, לא היו דברים כאלו בעולם עד שפיתחנו כזה דבר. ההגה שמאפשר לפאראפלג, לנהוג כשווה בין שווים - שתי ידים על ההגה ומשם לשלוט על הגז, הבלמים.
יצא לנו רכב מהסרטים." הוא אומר בהתלהבות.
ב 18 באפריל (בנתים בשל מגפת הקורונה נדחה למועד אחר) הוא יזנק למרוץ מדברי של 3,000 ק"מ אותו יגמע במשך 8 ימים. הקטגוריה שיתחרה בה, תכלול 83 כלים מתוך 300 , נקראת סייד-ביי-סייד, בה הנווט יושב לצד הנהג.
הנווט שלצידו הוא אבי פרינט (שידוע בכינויו XT) , שפיתח את מנגנון ההגה המיוחד.
"אבי הוא גאון במתכות ומכניקה, הוא כזה מעצבן שהוא יודע לפתור בעיות שלאחרים יראו כבלתי פתירות." הוא מוסיף בחיוך.
לאחר שתיקה הוא מוסיף. "עבורי הוא הרבה מעבר לנווט. אני יוצא מדעתי מעצם המחשבה שאני צריך לבקש עזרה ממשהו. מצאתי אדם שאוכל לחיות איתו 24/7 , ומרגיש בנוח לבקש ממנו עזרה."
זה נשמע כמו מרוץ שדורש המון זמן הכנה. כמה אימונים אתה עושה לקראת המרוץ?"תראה," הוא מזדרז להשיב, "הייתי בנבחרת הפאראולימפית לשייט מפרשיות, לקחנו (עם ארנון אפרתי ובני וקסלר) זהב באתונה, אבל לאחר שהועד האולימפי הוציא את שייט המפרשיות מאולימפיאדת הנכים, נהיה לי פתאום זמן, והחלטתי לחזור לאהבה הישנה שלי - הספורט המוטורי.
זה גם מתאים מבחינת האיזון עם המשפחה. היום יש לי שתי תאומות מקסימות הלומדות בכיתה ב' ואני מצליח להיות גם וגם.
היום אני מתאמן בין אימון אחד לשני אימונים רכובים בשבוע, בנוסף אימוניי חדר כושר, פיזיותרפיה, ובין לבין אני מתעסק בבניית קבוצת סיוע, לוגיסטיקה, חלפים וגם מקדיש זמן לבנותיי."
תגיד, מה מפחיד אותך לקראת המרוץ?"האמת שאני לא מרגיש פחד, אני בעיקר חש התרגשות. אני קם כל בוקר עם אדרנלין. אני כן, שואף שנסיים כל יום ללא כשל רציני או תקלה בלתי הפיכה."
ספר על הנציגות ישראל בתחרות"בנינו קבוצה בישראל המורכבת משלושה רכבים שנקראת ווילדר רייס טים שמעוז ווילדר מוביל אותה. יש עוד 2 קבוצות בקטגוריה שלי, ו- 6 אופנועים.
בסה"כ אנו יכולים להיות מאוד גאים בעצמנו, ישראל היא המדינה הרביעית בגודלה במרוץ."
במה המרוץ הזה שונה מפעמים קודמות?"יש שלושה דברים שונים:
הרכב שונה, זה "רכב חלומי" הוא אומר בעניים בורקות, "אין נחיתות כי אני נוהג ב- 2 ידיים."
יש קבוצה - קבוצה ישראלית - שלא היתה ב- 2008,
ואני. אני מבוגר ובשל יותר ברמת הנהיגה. כלומר, אני נוהג באופן מתון וקשוב יותר כדי לשמור על עצמנו ועל הרכב."
ספר על המעורבות של בית הלוחם בעשיה הזו שלך"בית הלוחם הוא בית חם לכל מה שאני צריך.
אני מוצא בו אהבה ותמיכה. יש לי רק מילים טובות לומר על האנשים שם.
למזלנו שיש אירגון כזה שמפרגן לאנשים שרוצים להגשים את החלומות שלהם."
וכמעט לסיום, מה המסר שהיית רוצה להעביר באמצעות ההשתתפות שלך במרוץ הזה."מהות החיים בעייני זה לקום בבוקר ולהתעסק במה שעושה אותי מאושר.
הייתי רוצה לומר שתמיד יש דרך להתמודד עם קשיים, מה שצריך זה להגיע לצומת לקחת החלטה ולפעול. לא לפחד!
אני קם ונופל ושוב קם ונופל ומבין שזה חלק מהמסע."
מה הצומת הבא?"קודם נגמור את זה אין לי כרגע מחשבות על הדבר הבא.