אגף השיקום מעניק "תגמולי קיום" לפצועי צה"ל שאינם יכולים להשתכר זמנית או לחילופין אינם יכולים להשתכר לצמיתות באופן מלא או חלקי. הקביעה נעשית לרוב ע"י הרופא המחוזי במחוז השיקום המטפל או בעזרת ועדת צר"מ (צוות רפואי מומחה).
חוק הנכים ותקנות הנכים (טיפול רפואי) קובעים שנכה צה"ל יכול לדרוש כמה סוגים של תגמולי קיום: (1) תגמול טיפול רפואי (תט"ר). (2) חסר פרנסה (חפ"ר). (3) תגמולים מיוחדים (תג"מ). (4) תגמול נצרך. (5) גמול פרישה מוקדמת. לרשימה הזו מתווספים תגמולי ותשלומים נוספים כמו: דמי ניידות, דמי נסיעות, דמי קיום, משקולות (עזרה לזולת) וכד'.
פשוט מאוד – לא דרשת את התגמול הנכון (התגמול שבאמת מגיע לך) סביר להניח שאגף השיקום ידחה את בקשתך לקבלת התגמול, כלומר תענה בשלילה ולא תקבל את התגמול שמגיע לך !
חשוב לדעת שלכל אחד מתגמולי הקיום ישנם קריטריונים בחוק הנכים תגמולים ושיקום, תקנות הנכים וכן בהוראות פנימיות של אגף השיקום ובהלכות של בית המשפט העליון. לכן קיימת חשיבות לבדוק מול המחוז אליו אתה שייך בארגון נכי צה"ל או עו"ד שמתמחה בייצוג נכי צה"ל מול אגף השיקום, איזה סוג "תגמול קיום" מגיע לך ולבקש אותו.
למה חשוב לדרוש את התגמול הנכון?דרישה של תגמול עבור נכה צה"ל שאינו עומד בקריטריונים יכולה לגרור להליך משפטי שגוי ולגרום עוול לנכה. כמו למשל מה שלכאורה אירע בפס"ד ע"נ 1410-08-19 ג"ח נגד קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום (פורסם בנבו) שניתן בתאריך 09 אוגוסט 2022.
פס"ד הזה ניתן ע"י ד"ר נעמי אפטר, ד"ר אלכסנדר קורת, השופט אבישי קאופמן (יו"ר), בבתי הדין המנהליים שליד בית משפט השלום בחיפה ועדות הערעור מכוח חוק. במקרה זה דחה בית המשפט את ערעורו של הנכה (נכה צד"ל שדרגת נכותו 61%) וציין בפס"ד כי
"...המערער למעשה נקט בהליך משפטי שגוי ומרבית ההליך שהתנהל בפנינו ובפרט שמיעת העדים הייתה מיותרת שכן השאלה בהליך זה אינה שאלת כושר עבודתו, זמני או קבוע, של המערער בתביעה שעוסקת בתשלומי תט"ר..."
למותר לציין כי ההליך המשפטי התנהל במשך כ- 3 שנים (אוגוסט 2019 עד אוגוסט 2022) וחבל. יחד עם זאת "נחמץ הלב" נוכח העובדה כי הנכה לא זכה להדרכה ואישור תגמולי קיום המתאימים עבורו.
מהו תגמול טיפול רפואי (תט"ר) ?תשלומי תט"ר (תגמול טיפול רפואי) מוענקים בד"כ לזמן קצר (מוגבל), כאשר נכה צה"ל שעובד בעבודה, נאלץ להעדר ממנה (מהעבודה) לצורך קבלת טיפול רפואי או נעדר מהעבודה בשל חוסר יכולת לעבוד מסיבה הקשורה בנכות המוכרת וניתן להגדיר אותה במקרים מסויימים כחופשת מחלה.
לאורך השנים, בתי המשפט נתנו פרשנות לקריטריונים לקבלת תגמול טיפול רפואי בעשרות פס"ד.
למשל, פצוע צה"ל שעובד (בעבודה כשכיר או עצמאי) ונאלץ להעדר מהעבודה לצורך טיפולים בחמי מרפא – יהיה זכאי לתגמול תט"ר בגין אותם ימים בהם נעדר מעבודתו.
דוגמא נוספת, נכה צה"ל שעובד המוכר בגין פגימה בגב או ברגל ובשל כאבים נאלץ לצאת לחופשת מחלה – הרי שבגין אותה חופשת מחלה יהיה זכאי לקבל תגמול טיפול רפואי.
הבקשה לקבלת תגמול טיפול רפואי נמצאת באחריות הרופא המחוזי.
איך מגדיר בית המשפט את תגמולי התט"ר?בפס"ד (ע"נ 1410-08-19 ג"ח נגד קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום) בית המשפט הגדיר תשלומי תט"ר כך:
"...תשלומי תט"ר ניתנים בגין אובדן כושר עבודה קונקרטי הנגרם מהצורך של הנכה לקבל טיפול רפואי. ההכנסה המדוברת היא הכנסה קונקרטית אותה קיבל הנכה ממשלח ידו ולא היעדר תעסוקה. התט"ר ניתן לפרק זמן קצר ומוגדר בגין אי יכולת זמנית לעבוד ואין התט"ר גמלה מתאימה לנכה אשר איבד את כושר העבודה ויכולת השתכרותו לצמיתות.
תשלום תט"ר חלקי יכול להינתן לפרק זמן ממושך ואף קבוע אך גם הוא מותנה בכך שהמבקש תט"ר חלקי נוטל חלק פעיל בשוק העבודה. האופי הייחודי של תשלומי התט"ר המצויים ביחסי גומלין עם שאר הזכאויות והגמלאות המשולמות לנכה צה"ל גוזר כי זה צריך להינתן באופן קונקרטי ונקודתי לאור בחינה נסיבות ספציפיות.
תשלומי התט"ר, כמו שאר הגמלאות המשולמות מכוח חוק הנכים, לא ניתנים למפרע אלא משולמות רק מיום הגשתה התביעה..."
מהו המנגנון דרכו ניתן לקבוע זכאות לתגמול טיפול רפואי ?המנגנון המשפטי לפיו נקבע התשלום עבור תגמול טיפול רפואי (תט"ר) קבוע הן בחוק הנכים והן בתקנות הנכים (טיפול רפואי).
א. סעיף 43(א) לחוק הנכים קובע כי:
"כל נכה יקבל על חשבון המדינה, בתנאים שייקבעו בתקנות, טיפול במחלה שחלה בה או בחבלה שנחבל או במחלה שהחמירה בתקופת שירותו עקב שירותו בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור."
ב. תקנות 14, 14א ו-14ג לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954 קובעות את הזכות לקבלת תט"ר ואת שיעורו.
תקנה 14א מגדירה את הזכאות לתט"ר מלא בגין אובדן כושר עבודה מלא לתקופה קצובה שנובעת מהצורך בקבלת טיפול רפואי.
תקנה 14ג קובעת את הזכאות לתט"ר חלקי בגין אובדן כושר עבודה חלקי של הנכה שלא בקשר לטיפול רפואי ספציפי. ההלכה העיקרית לעניין זה נקבעה בעע"מ 543/13 עמוס גזית נ' משרד הביטחון (פורסם בנבו).
הזכאות לתגמול טיפול רפואי1. כדי להיות זכאי בתגמול טיפול רפואי (תט"ר) לפי תקנה 14 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) - אובדן כושר עבודה עבור תט"ר חייב להיות לצורך הטיפול הרפואי. חשוב לדעת שמקרה בו מדובר באובדן כושר עבודה לצמיתות שנגרם בגלל הטיפול הרפואי – הנכה לא יהיה זכאי לתגמול טיפול רפואי (תט"ר). כלומר תקנה 14 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) לא תיתן לו מענה.
2. תשלומי תגמול טיפול רפואי - ניתנים רק בגין אובדן כושר עבודה הנגרם מהצורך של הנכה לקבל טיפול רפואי. כלומר, על הנכה שמבקש תגמול טיפול רפואי מוטלת החובה להוכיח כי ההכנסה אבדה לו בגין טיפול רפואי אותו קיבל בקשר לנכותו המוכרת. (אם הטיפול הרפואי לא קשור לנכות המוכרת – הנכה לא יהיה זכאי לתגמול טיפול רפואי!)
3. הכנסה של הנכה טרם הבקשה לתגמול טיפול רפואי צריכה להיות הכנסה כשכיר או כעצמאי.
כלומר, נכה שלא עובד מאחר והוא "מובטל" או "מחוסר פרנסה" לא יהיה זכאי לקבל תגמול טיפול רפואי.
מה קורה לנכה צה"ל שאיבד את כושר ההשתכרות לצמיתות?נכה שאיבד את כושר העבודה לצמיתות לא יהיה זכאי לקבל תגמול טיפול רפואי (תט"ר) אלא תגמול נצרך או תג"מ (תגמול מיוחד) בהתאם לגובה אחוזי הנכות שלו.
כלומר, מי שאיבד כושר השתכרות לצמיתות מוסדר בחוק הנכים בסעיף ההגדרות (סעיף 1 לחוק) כ"אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה מספקת למחייתו".
ובהמשך "אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו" מוגדר כ"אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו בגלל מום גופני או שכלי ואין סיכוי נראה לעין שאפשר יהיה לשקמו אי-פעם".
מכאן שנכה צה"ל אשר איבד את כושר עבודתו לצמיתות, אינו יכול לזכות בתגמול טיפול רפואי (תט"ר) שנועד לפצות נכה שעובד (ומסוגל להמשיך לעבוד בתום תקופת ההחלמה). כלומר תגמול טיפול רפואי (תג"מ) נועד לפצות את הנכה עבור העדר (חיסור) ימי עבודה בעקבות הטיפול הרפואי.
מה קורה במקרים בהם משולם תט"ר לנכה שאינו עבד ?ישנם מקרים בהם אגף השיקום מאשר באופן זמני תגמול טיפול רפואי (תג"מ) למרות שהנכה לא נטל חלק פעיל בשוק העבודה. האם במקרה כזה לא ניתן לטעון כי ההתנהגות של אגף השיקום מדברת בעד עצמה ולכן אותו נכה צה"ל יהיה זכאי לתגמול טיפול רפואי ?
בוודאי שלא! בגלל שמטרת חוק הנכים תגמולים ושיקום היא סוציאלית. גם אם בחר אגף השיקום לפעול "בחוסר סמכות" (אישר תגמול טיפול רפואי לנכה צה"ל שלא עמד בקריטריונים). עדין אגף השיקום רשאי לפעול לכאורה "בחוסר סמכות" ולהעניק תשלומים לפנים משורת הדין. במיוחד כאשר אותו תשלום בגין תגמול טיפול רפואי (תג"מ) היה חלק מתמריץ לנכה לעבור "שיקום" שיוביל אותו חזרה למעגל התעסוקה.
יחד עם זאת, במקרים בהם הטבה של תגמול טיפול רפואי (תג"מ) משולמת מלפנים משורת הדין אין מקום לחייב את אגף השיקום להמשיך להעניק לנכה תגמול טיפול רפואי (תג"מ) במידה ואותו נכה צה"ל לא זכאי לתגמול על-פי התקנות והחוק.
לסיכום,תשלום תגמול טיפול רפואי (תט"ר) מלא או חלקי ניתנים רק לנכה שמוכר ע"י אגף השיקום – כאשר הנכה מצוי במעגל התעסוקה. מטרת הזכאות לתגמול טיפול רפואי (תג"מ) היא לשפות את הנכה בגין אובדן הכנסה מעבודה בשל הצורך לקבל טיפול רפואי או חוסר יכולת זמנית לעבוד במשרה מלאה מנסיבות הקשורות בנכותו המוכרת.
טרם הגשת הבקשה לקבלת תגמול טיפול רפואי (תג"מ) מומלץ להתייעץ עם ארגון נכי צה"ל או עו"ד המתמחה בייצוג מול אגף השיקום על-מנת לוודא איזה תגמול קיום מגיע לך! דרישה של תגמול לו אינך זכאי יכולה לגרור להליך מיותר ולהפסד כספי.
להלן תקנות החוק ... תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954סימן א': תגמולים עבור טיפול רפואי או מצב רפואי לנכה מובטל
תנאים לתגמול עבור טיפול רפואי תק' תשכ"ג-1963 תק' (מס' 2) תשע"ז-2017
14. נכה שנתמלאו בו התנאים שלהלן יהיה זכאי לכל יום של ביטול לתגמול יומי עבור טיפול רפואי כאמור בתקנה 14א:
(1) הוא מובטל יום ביטול אחד, מלא או חלקי;
(2) הוכיח, להנחת דעתו של קצין התגמולים, כי בעד אותו יום הביטול לא קיבל שכר או פיצוי עבור אבטלה ממקום עבודתו או ממקור אחר;
(3) אם הוא נכה שעבודתו הרגילה היא בתעסוקה עצמית, הוכיח, להנחת דעתו של קצין התגמולים, כי ביום הביטול לא הפיק מעסקו העצמאי הכנסה העולה כדי החלק השלושים של הכנסתו הרגילה.
שיעור התגמול לנכה המובטל מעבודה עקב טיפול רפואי תק' תשל"ח-1977 תק' (מס' 2) תשע"ז-2017
14א. (א) התגמול החדשי בעד טיפול רפואי של נכה שהוראות תקנה 14 חלות לגביו יהיה שווה –
(1) לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 לא עבד עבודה רגילה, ל-151.3% מהדרגה הקובעת ואם הנכה הוא אב לילד – ל-196.2% מהדרגה הקובעת; לנכה הזכאי לתגמול לפי פסקה זו לא השתלם התגמול החודשי המגיע לו על פי החוק;
(2) לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 עבד עבודה רגילה – לסכום הכנסתו הרגילה, אולם לא יפחת מהסכום שנקבע בפסקה (1), ולא יעלה על סכום השווה למכסימום התגמול הקבוע בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968; לנכה הזכאי לתגמול לפי פסקה זו לא ישתלם התגמול החדשי המגיע לו על פי החוק;
(3) לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 היה נכה משוקם – לסכום המצטרף מהכנסתו הרגילה ומתגמולו החודשי המגיע לו לפי החוק; אולם, לא יפחת מהסכום שנקבע בפסקה (1), ולא יעלה על סכום השווה למכסימום התגמול הקבוע בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968;
(4) (נמחקה);
(5) לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 היה נכה שעבודתו הרגילה היא בתעסוקה עצמית – לשיעור התגמול האמור בפסקה (1); אולם, אם עקב הטיפול הרפואי פחתה הכנסתו הרגילה – לסכום שהוא ההפרש בין הכנסתו החיובית לבין הכנסתו הרגילה; לענין תקנה זו לא יובא בחישוב ההכנסה הרגילה, סכום העולה על הסכום השווה למכסימום התגמול הקבוע בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968.
(ב) בתקנה זו, "הכנסה רגילה" – לגבי נכה שעבודתו הרגילה היא בתעסוקה עצמית, החלק השנים-עשר מהכנסתו החיובית בשנה האחרונה, כפי שקבע פקיד שומה, בניכוי סכום המס לפי פקדות מס הכנסה, ובניכוי דמי ביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ודמי ביטוח בריאות ממלכתי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994; ולגבי נכה אחר, סכום ההכנסה החודשית בשלושת החודשים שקדמו ליום היות הנכה זכאי לתגמולים לפי תקנה 14, בניכוי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלכתי כאמור.
(ב1) לעניין תקנה זו, נכה שנעדר מעבודתו או מעיסוקו העצמאי חלק מחודש או חלק מיום, יקבל את החלק היחסי של התגמול החודשי בעד טיפול רפואי בהתאם למספר ימי ההיעדרות או מספר שעות ההיעדרות, לפי העניין.
(ג) בתקנה זו,
"הדרגה הקובעת" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד מדינה שדרגת משכורתו היא כ"ד של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בעד בן משפחה;
"השנה האחרונה" – השנה שקדמה לשנה שבה החל הטיפול הרפואי שבשלו אושר התגמול; ואולם אם אין מדובר בטיפול רפואי רצוף והנכה חזר לעבודה לאחר קבלת טיפול רפואי ונזקק לטיפול רפואי נוסף, וחלפו למעלה משנים עשר חודשים מהמועד שבו חזר לראשונה לעבודה, תהיה "השנה האחרונה" השנה שקדמה לשנה שלגביה אושר התגמול.
14ב. (א) אם הוכח שמעביד ממשיך לשלם שכר עבודה לנכה מובטל הזכאי לתגמולים בעד טיפול רפואי לפי תקנה 14א, יהיה קצין התגמולים רשאי להורות על החזרה למעביד של השכר ששולם לנכה עד לגובה סכום התגמולים המגיעים לנכה בעד טיפול רפואי, ללא ניכוי התשלומים שהמעביד חייב להמשיך לשלם בעד הנכה מכוח חוק או הסכם.
(ב) קצין התגמולים יהיה רשאי להורות על החזרת השכר למעביד בעד פרק זמן רצוף שהוא עד שנים עשר חדשים.
14ב1. נכה שרופא מוסמך מחוזי, רופא מוסמך מרחבי או רופא מוסמך ראשי קבע לגביו, טרם הגיעו לגיל פרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בתקנות אלה – גיל פרישה), כי בשל מצבו הרפואי עקב נכותו הוא יכול לעבוד בהיקף משרה חלקי, בין שהוא עובד בפועל בהיקף משרה חלקי ובין שלאו, בין שהוא עובד כשכיר ובין שבתעסוקה עצמית, יהיה זכאי לתגמול עקב מצב רפואי לפי תקנה 14ג; לעניין תקנה זו ותקנה 14ג, "היקף משרה חלקי" – היקף של 50% משרה או היקף של 75% משרה.
שיעור התגמול לנכה המובטל מעבודה באופן חלקי עקב מצב רפואי תק' תשס"ח-2008 תק' (מס' 2) תשע"ז-2017 (הוראת שעה) תשפ"ב-2021
14ג. (א) נכה שנקבע לגביו כי הוא יכול לעבוד בהיקף של 50% משרה, זכאי למחצית הסכום הקבוע בתקנה 14א(א)(1), נוסף על התגמול החודשי שהוא זכאי לו על פי החוק, ואולם הוא לא יהיה זכאי לקבל במקביל גם תגמול לפי סעיף 6 לחוק.
תק' (מס' 2) תשע"ז-2017 (הוראת שעה) תשפ"ב-2021
(ב) נכה שנקבע לגביו כי הוא יכול לעבוד בהיקף של 75% משרה זכאי למחצית הסכום הקבוע בתקנת משנה (א), נוסף על התגמול החודשי שהוא זכאי לו על פי החוק, ואולם הוא לא יהיה זכאי לקבל במקביל גם תגמול לפי סעיף 6 לחוק.
(ג) התגמול לפי תקנה זו כולל את כל התשלומים החלים על מעביד או על עובד מכוח כל דין או הסכם, לרבות תנאים סוציאליים.
(ד) קצין התגמולים רשאי להורות על תשלום התגמול לפי תקנה זו במישרין למעביד של הנכה, אם הנכה ביקש זאת.
(הוראת שעה) תשפ"ב-2021
(ה) (1) קיבל נכה תגמולים לפי תקנה זו במשך חמש שנים לפחות טרם הגיעו לגיל פרישה, ישולמו לו לאחר הגיעו לגיל פרישה תגמולים בשיעור ששולם לו טרם המועד האמור;
(2) קיבל נכה תגמולים לפי תקנה זו במשך חמש שנים לפחות טרם פרישתו בפועל לגמלאות והנכה פרש בפועל לגמלאות לאחר שהגיע לגיל פרישה, ישולמו לו לאחר פרישתו בפועל לגמלאות תגמולים בשיעור ששולם לו טרם המועד האמור.
14ד. לענין סימן זה – חלק משעה שהוא פחות מ-30 רגעים לא יובא במנין; חלק משעה שהוא 30 רגעים או יותר ייחשב כשעה שלמה.