מימון מחקרים בתחום השיקום

עקרונות

5. אגף השיקום במשהב"ט, באמצעות היחידה הארצית לשירותי שיקום מעודד מחקרים בתחומי השיקום ע"י מוסדות מחקר בארץ, או יחידים, במטרה לסייע לפתור בעיות בתחום השיקום של זכאי אגף השיקום , ולמצוא פתרונות הולמים לשיקומם, כך שיאפשרו להם חיי יום – יום יוצרים במשפחה, בחברה ובתעסוקה, בהתאם למגבלותיהם הרפואיות והאישיות.

6. מדיניות המו"פ בתחום השיקום מתבססת על העקרונות הבאים:

א. העמקת הידע בנושאים טיפוליים שבשגרת העבודה השיקומית. 

ב. יישום פתרונות חדשניים בנושאים טיפוליים שטרם מצאו את פתרונם.

ג. סיוע בקבלת החלטות טיפוליות בתחום השיקום לאוכלוסיית הזכאים. 

7. קיימים שני מסלולים לסיוע במימון עבודות ומחקרים:

א. מלגות השתתפות,

ב. מימון מחקרים  בתחום השיקום,

8. תהליך מימוש פרויקט של מחקר ופיתוח בעבודה שיקומית מורכב משלושה שלבים:

א. שלב בחינת ההצעות / ההיתכנות / נושאי המחקר המוצעים

ב. שלב ההתקשרות 

ג. שלב הביצוע- הלכה למעשה.

9. המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים ביחידה לשירותי שיקום באגף השיקום, המרכז את כל הפעילות והקשר עם הגורמים החיצוניים - יעשה הערכה תקציבית לכל נושא מחקר בהסתמך על העלויות הדרושות לביצועו, ויבנה  את תוכנית העבודה השנתית, בתיאום עם היח' לכלכלה והתקשרויות. מסמך זה ישמש גם כדרישה תקציבית לביצוע המחקרים, ו/או למימון המלגות לסיוע לשנה השוטפת.

10. אם יתברר במהלך המחקר, שיש לבצע שינוי כלשהו באחד מיעדי המחקר (לא היעד הסופי), הדבר ייעשה רק לאחר התייעצות ואישור ע"י ראש היחידה.

11. אם ובמהלך ביצוע המחקר יתברר שיש לשנות את סעיפי התקצוב הפנימי (אבל לא הסכום הכללי), דבר זה ייעשה רק לאחר פנייתו בכתב של החוקר אל המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים תוך הנמקת השינוי המבוקש וקבלת אישורו, בתיאום עם היח' לכלכלה והתקשרויות.

12. הצלחת ביצוע המחקר מותנה בראש ובראשונה באי סטיה מהיעדים שהותוו לו בתוכנית העבודה ובעמידה בלוח הזמנים כפי שנקבע למחקר.

13. המחקר ייחשב כי הגיע לסיומו (הסופי או הביניים) אם השיג את היעדים כפי שנקבעו.

14. החוקר הראשי, אם נתבקש ע"י אגף השיקום - ייתן הרצאה בכנס תקופתי  המאורגן ע"י היחידה לשירותי שיקום באגף השיקום. תכליתו של הכנס להציג בפני עובדי השיקום של האגף וגורמי השיקום ממוסדות אחרים העובדים עימו, את התוצאות וההישגים שהושגו במחקר השיקומי, כדי שכל אחד מהם יוכל ליישמם בדרכו הוא בעבודתו היום – יומית.

15. המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים יהיה אחראי  להוצאתו לאור של קובץ המאמרים שנכתבו ע"י החוקרים על סמך תוצאות המחקרים שביצעו עבור היח' לשירותי שיקום. קובץ זה מיועד להפצה בין המוסדות והאנשים העוסקים בשיקומם של זכאי האגף.

16. החוקר רשאי לפרסם את תוכנו ואת תוצאותיו של מחקרו בספרות המקצועית היוצאת לאור בארץ ובעולם, רק בהסכמת משהב"ט, שתינתן ע"י ר' היחידה לשירותי שיקום, ותוך ציון העובדה שהוא "בוצע בהזמנת היחידה הארצית לשירותי שיקום, אגף השיקום, משהב"ט".

הגדרות

17. תחומי המחקר - לעניין הוראה זו -  תחומי המו"פ ( מחקר ופיתוח) בהם ניתן להציע/לבצע מחקרים הם:

א.  תחום נפגעי ראש.

ב.  תחום נפגעי נפש.

ג.  תחום השכול והאובדן

ד.  תחום שיקום תעסוקתי

ה.  תחום איכות חייו של המשוקם ומשפחתו

18. הועדה לאישור מחקרים בתחומי השיקום- לעניין הוראה זו -  הועדה באגף השיקום המטפלת באישור מלגות, ובהזמנה, או השתתפות במימון מחקרים בתחום השיקום, והרכבה:

א.    ראש היח' הארצית לשירותי שיקום    - יו"ר

ב.    נציג היחידה לחשבונאות שיקום / אגף הכספים - חבר

ג.   נציג היחידה לכלכלה והתקשרויות - חבר

ד.   מבקר האגף - חבר

ה.   מנהל מחוז  - חבר

ו.   מפקח ארצי ביח' הארצית לשירותי שיקום   - רכז הועדה.

19. התקשרות, או הסכם- לעניין הוראה זו -  הסכם, או חוזה המעגן את היחסים   הפורמליים בין המזמין (משרד הביטחון) לבין הספק (החוקר ו/או המוסד המבצע), בשורה של מסמכים המבטאים את החובות ואת הזכויות ההדדיים של שני הצדדים החתומים עליהם.

20. מוסדות מחקר בארץ - לעניין הוראה זו, - בתי חולים פסיכיאטריים, מוסדותשיקום, מכונים למו"פ שיקומי, מוסדות להשכלה גבוהה, וכדומה.

מידרג סמכויות אישור

21. המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים ביחידה הארצית לשירותי שיקום, הינו בעל הסמכות והאחריות לריכוז ההצעות במשרד, מימוש פרויקט מו"פ בתחומי השיקום, ליווי הפרויקט ובקרתו. 

22. ראש היח' הארצית לשירותי שיקום, הינו בעל הסמכות והאחריות לאישור הנושאים שישולבו בתוכנית העבודה השנתית.

גובה הסיוע

23. על פי המלצת ראש היחידה לשירותי שיקום ואישור הועדה לאישור מחקרים בתחומי השיקום באגף השיקום.

אופן הטיפול באישור מלגה, או הזמנה/השתתפות במימון מחקר

24. החוקר יפנה בקשתו לקבלת מלגה, או השתתפות במימון מחקר, המפרטת את הקשר לטיפול ושיקום זכאי אגף השיקום,  למפקח הארצי על השירותים הסוציאליים ביחידה לשירותי שיקום.

25. לפנייתו יצרף תקציב המחקר / עבודה, ופירוט בקשתו לסיוע

26. המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים ביחידה לשירותי שיקום ירכז  את ההצעות המגיעות למשרד, יצרף המלצתו המנומקת, ויביא בפני הועדה לאישור מחקרים בתחומי השיקום לאישור.

אופן הטיפול – השתתפות במימון מחקר

27. תהליך מימוש פרויקט של מחקר ופיתוח ברפואה שיקומית מורכב משלושה שלבים:

א.  שלב בחינת ההיתכנות, בחינת נושאי המחקר ובחירתם.

ב.  שלב ההתקשרות 

ג.  שלב הביצוע- הלכה למעשה.

לכל אחד מהשלבים הנ"ל - מתואר אותו חלק באופן הטיפול המתייחס אליו, כלהלן:

שלב א' במימון מחקר - בחינת ההיתכנות

28. שלב ההיתכנות מורכב ממספר שלבי משנה:

א.    ריכוז הצעות למחקרים בתחומי השיקום.

ב.    בחינת נושאי המחקר / עבודה ובחירתם.

ג.    תכנון תוכנית עבודה שנתית.

א.   ריכוז הצעות למחקרים בתחומי השיקום.

29. היח' לשירותי שיקום באגף השיקום תפיץ קול קורא המבקש להציע הצעות מחקר בתחומים המפורטים בסעיף "הגדרות", והמיועד לחוקרים במוסדות  מחקר / יחידים.

30. המסמך יופץ, לכל המאוחר בחודש יולי של השנה השוטפת, כשתום מועד הגשת הצעות הוא סוף חודש אוקטובר של אותה שנה.

31. המסמך שיופץ ע"י היח' לשירותי שיקום יבקש מהחוקרים לענות על הסעיפים הבאים: 

א.    שם החוקר, המוסד בו יתבצע המחקר ומס' טלפון להתקשרות חוזרת.

ב.    נושא המחקר.

ג.    התחום השיקומי אליו מתייחס נושא המחקר (והמתייחס לאחד הנושאים המפורטים בסעיף "הגדרות" בהוראה זו)

ד.    תיאור הנושא והבעיה השיקומית.

ה.    המצב הטיפולי בנושא המוצע בארץ ובחו"ל (בצירוף מידע עדכני).

ו.    עיקרי הצעת המחקר והפיתרון לבעיה הנדונה.

ז.    משך המחקר והערכה תקציבית כוללת.

32. המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים ביחידה לשירותי שיקום באגף השיקום, ירכז  את ההצעות המגיעות למשרד.

33. מקור נוסף להצעות מחקר הן הצעות מחקר יזומות ע"י חוקרים ביוזמתם הם, או ע"י מוסדות חיצוניים שונים, כגון האקדמיה וכד'.

ב.   בחינת  נושאי המחקר ובחירתם.

34. המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים ירכז וימיין את הצעות המחקר, והוא אחראי להשלמת המידע החסר ע"י עדכון הפרטים החסרים בהצעות .

35. הצעות המחקר שהתקבלו, תוגשנה ע"י המפקח הארצי לדיון ראשוני אצל ר'  היח' הארצית לשירותי שיקום באגף השיקום.

36. תכליתו של הדיון, לבחון את מידת הרלוונטיות של הצעות המחקר למדיניות המו"פ של היחידה.

37. הצעות המחקר הרלוונטיות למדיניות המחקר השיקומי של היחידה, תועברנה, במידת הצורך,  לחוות דעתם של גורמי שיקום מומחים העוסקים בתחום המחקר המוצע.

38. ר' היח' לשירותי שיקום ייאשר הנושאים שייכנסו לתוכנית העבודה השנתית.

ג.   תכנון תוכנית העבודה השנתית.

39. המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים יעשה הערכה תקציבית לכל נושא מחקר בהסתמך על העלויות הדרושות לביצועו, ויבנה בהתאם את תוכנית העבודה  השנתית. מסמך זה ישמש גם כדרישה תקציבית לביצוע המחקרים לשנה השוטפת.

40. לאחר אישורה של תוכנית העבודה השנתית ע"י ר' היח' לשירותי שיקום , היא תובא לידיעתם של ר' אגף השיקום ור' היחידה לכלכלה והתקשרויות באגף.

41. המחקרים על תקציבם הריאלי יובאו ע"י המפקח הארצי לאישור תקציבי בפני הועדה לאישור מחקרים בתחומי השיקום.

42. התקציב הריאלי לשנה התקציבית השוטפת יהיה אותו תקציב שיועמד לרשות הנושא, ע"י הועדה לאישור מחקרים בתחומי השיקום. תיקון תכנית העבודה והתקציב ייעשה בהתאם, ובתיאום עם היחידה לכלכלה והתקשרויות.

שלב ב' במימון מחקר - ההתקשרות- אופן הביצוע

43. ההתקשרות בין הספק/החוקר לבין משהב"ט תתבצע בהתאם להוראות משהב"ט ותכלול שלושה מסמכים המבססים את ההתקשרות בין הצדדים לביצוע פרויקט מחקר בתחום השיקום:

א. הסכם בין משהב"ט (הרשות המזמינה)  לבין החוקר/המוסד המחקרי (הרשות המבצעת), על נספחיו:

ב. נספח א' – פירוט תוכנית העבודה לדרישות נוספות.

ג. נספח ב' (כלכלי) – פירוט העלויות של סעיפי ההוצאות.

הערה: ר' היח' לשירותי שיקום רשאי, עפ"י שיקול דעתו, שלא לדרוש נספח זה , כחלק מההתקשרות.

א.   ההסכם החוזי

44. ההסכם הנחתם בין משהב"ט, כרשות מזמינה, לבין החוקר/ המוסד המבצע, כספק, הינו  מסמך חוזי המחייב את שני הצדדים על החובות והזכויות הכלולים בו, והוא ייערך בהתאם להוראות משרד הביטחון להתקשרויות עם ספקים.

45. ההסכם כולל בתוכו: את התחייבות החוקר/המוסד לבצע את המחקר המוסכם כפי שמפורט בהסכם, במחיר המפורט בו, תאריך תחילת המחקר ותאריך סיומו, מי יהיה המלווה ומבקר המחקר מטעם המשרד ופירוט תנאי התשלום של עלות המחקר.

הדגשה: ההסכם יכלול סעיף המחייב חתימה על "טופס ויתור סודיות", ע"י כל מטופל שייכלל במחקר.

46. ההסכם ייחתם בין המורשים לחתום מטעם משהב"ט/א.שיקום לפי "חוק נכסי המדינה – הרשאות", לבין החוקר / המורשים לחתום מטעם המוסד בו המחקר יתבצע.

ב.   נספח א' (מקצועי)

47. נספח א' מיועד לתאר את נושא המחקר, מטרתו, מהותו ואת הדרישות לביצועו במסגרת הזמנה זו. הם מציינים מי הם החוקרים הראשיים במחקר, את פירוט היעדים ואת לוח הזמנים להשגתם. כן כולל המסמך כללי דיווח על תוצאות המחקר. הערה: רצוי שנספח א' ייכתב במשותף ע"י המפקח הארצי וע"י החוקר הראשי האחראי למחקר. זאת, כדי למנוע אי הבנות עתידיות באשר ליעדי המחקר ולוח הזמנים לביצועו בין הצדדים.

48. נספח א' נחתם בין המזמין הישיר (היח' לשירותי שיקום) מצד אחד, לבין החוקר/ המוסד בו המחקר יתבצע, מצד שני.

ג   נספח ב' (כלכלי)

49. נספח ב' (נספח כלכלי):

א. נספח ב' מיועד לפרט את העלויות וההוצאות המוקדשות לאמצעים השונים (כח אדם, עיבוד נתונים, צילומים וכו') הדרושים לביצוע המחקר כהלכה.

ב. נספח ב' יכלול בסעיף כח אדם תוספת של 10% תקורה על עלות כח האדם המועסק ע"י המוסד המבצע בלבד.

ג. סה"כ העלויות המוצגות בנספח ב', לא תעלנה על הסכום שהוקצב ע"י משהב"ט למבצע המחקר לביצועו של המחקר.

ד. נספח ב' ייבדק ויאושר ע"י היח' לשיקום בתיאום עם היחידה לכלכלה והתקשרויות.

ה. נספח ב' ייחתם בין המורשים לחתום מטעם משהב"ט/אגף השיקום לפי "חוק נכסי המדינה – הרשאות", לבין החוקר /המורשים לחתום מטעם המוסד בו המחקר יתבצע.

שלב ג' - שלב הביצוע והסיום

50. הצלחת ביצוע המחקר מותנה בראש ובראשונה באי סטייה מהיעדים שהותוו לו בתוכנית העבודה, כפי שפורטו בנספח א'.

51. כדי לעמוד בהתחייבות שלקח על עצמו, על המוסד המבצע להקציב למחקר כח אדם ואמצעים נדרשים, כפי שפורטו בנספח ב' (הכלכלי).  

52. במקרה של תקלה כלשהי בביצוע השוטף של המחקר, על החוקר האחראי על המחקר ליידע מיידית על המצב למפקח הארצי על השירותים הסוציאליים מטעם  המשרד.  

53. אם יתברר במהלך המחקר שיש לבצע שינוי כלשהו באחד מיעדי המחקר (לא היעד הסופי), הדבר ייעשה רק לאחר התייעצות ואישור ע"י המפקח הארצי. אם ובמהלך ביצוע המחקר יתברר שיש לשנות את סעיפי התקצוב הפנימי (אבל לא הסכום הכללי) בניגוד למוסכם בהסכם הכלכלי, דבר זה ייעשה רק לאחר פנייתו בכתב של החוקר אל המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים תוך הנמקת השינוי המבוקש.

54. המפקח הארצי, רשאי לקבל, או לדחות את הבקשה, בהתאם לנסיבות הבקשה, ובתיאום עם היחידה לכלכלה והתקשרויות.              

55. המחקר ייחשב כי הגיע לסיומו (הסופי, או הביניים) אם עמד בלוח הזמנים והשיג את היעדים כפי שנקבעו בדפי הפירוט.

56. אם מסיבות מוצדקות כלשהן, החוקר לא עמד בלוח הזמנים ולא השיג את יעדי המחקר כמתוכנן, עליו לפנות בכתב אל המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים ולבקשו לדחות את מועד סיום המחקר לתאריך מוסכם אחר ללא תוספת תקציבית כלשהי, תוך פירוט הסיבות לסטיה.

57. המפקח הארצי, לאחר התייעצות עם ראש היחידה, רשאי לקבל, או לדחות את הבקשה, תוך שהוא בודק את ההשלכות החוזיות של הדחייה.  

58. עם סיום ההתחייבות כפי שנקבע בהסכם בין המשרד לבין החוקר/המוסד המבצע, יעביר החוקר לידי המפקח הארצי 3 עותקים של דו"ח על פעילותו השוטפת וממצאיו של המחקר. הדו"ח יכלול:

-  שם הנושא ומספרו הסידורי (מספר ההזמנה)

-  שמות החוקרים.

-  ציון העובדה ש: "המחקר בוצע בהזמנת היחידה הארצית לשירותי שיקום,אגף השיקום, משהב"ט".                                                                                      

-  תיאור הנושא. 

-  הבעיה שעליה המחקר היה ממוקד. 

-  האמצעים והשיטות ששימשו לביצוע המחקר.  

- הנתונים שהתקבלו במהלך המחקר וניתוחם. 

-  דיון על משמעות התוצאות.    – המלצות אופרטיביות למימושו. 

-  חוות דעת באשר להמשך וכיוון המחקר.

59. הצגת המחקר בכנס עובדי השיקום דו"ח זה ישמש לחוקר הראשי כבסיס להרצאה, אם יתבקש לתת בכנס תקופתי המאורגן ע"י היחידה לשירותי שיקום באגף השיקום. תכליתו של הכנס להציג בפני עובדיו של אגף השיקום ובפני גורמי השיקום ממוסדות העובדים עימו, את התוצאות וההישגים שהושגו במחקר השיקומי, כפי שכל אחד מהם יוכל ליישמם בדרכו הוא בעבודתו היום – יומית.

פרסום בקובץ מאמרים

60. הרצאתו של החוקר בכנס תשמש גם כבסיס למאמר שיפורסם בקובץ מאמרים שיוצא לאור ע"י היחידה לשירותי שיקום באגף השיקום.

61. בהסכמת המשרד רשאי החוקר לפרסם את תוכנו ואת תוצאותיו של  מחקרו בספרות המקצועית היוצאת לאור בארץ ובעולם, תוך ציון העובדה שהוא בוצע בהזמנת היחידה הארצית לשירותי שיקום, אגף השיקום, משהב"ט.

המשך אופן הביצוע - תשלומים

62. הסכום הנקוב בנספח ב' (הכלכלי) הינו הסכום הסופי בשקלים בו מתוקצב המחקר הנדון ולא יהיו צמודים לו שום צמצומים, או התייקרויות, אלא אם נקבע אחרת בהסכם.

63. בסעיפים שלהלן יפורטו נושאים כספיים, שישולבו בטיוטת ההסכם, אך יחייבו אך ורק אם ייכללו בהסכם החתום על ידי הצדדים. בכל מקרה גובר הסכם  ההתקשרות על סעיפים אלה בהוראה זו.

64. החוקר/המוסד רשאי לבקש מפרעה למימון ראשוני המוקדש להתארגנות הנדרשת לתחילת המחקר, או למימון תקופתי במהלכו, ובלבד שהנושא נכלל בהסכם ההתקשרות.

65. החוקר/המוסד המבצע יגיש למפקח הארצי חשבונית על הסכום הנדרש בליווי מסמכים מתאימים.

66. החשבונית תכלול: שם החוקר / המוסד וכד', מס' הספק במשהב"ט, מס' ההזמנה (מספר המופיע בהסכם ), מס' החשבונית ותאריך הדפסתה.

67. לאחר בדיקת החשבונית ע"י המפקח הארצי ואישורו, היא תועבר ליחידה לחשבונאות שיקום. התשלום למוסד המבצע יבוצע ע"י היח' לחשבונאות שיקום בהתאם לתנאי  ההסכם,ולא פחות מ- 60 יום מקבלת החשבונות במשרד.

68. התשלום התקופתי האחרון והסופי של המחקר יאושר ויועבר לתשלום רק לאחר קבלת דו"ח המחקר הסופי, שעותק ממנו יועבר גם ליחידה לכלכלה והתקשרויות.

נוהלי בקרה 

69. הבקרה היא חלק בלתי נפרד מהמטלות הניהוליות המוטלות על המפקח הארצי, אשר יפעל בנושא זה בתיאום עם היחידה לכלכלה והתקשרויות

70. תחילתה של הבקרה בקבלת החלטה על יוזמת נושא המחקר וסופה בגמר הסופי של המחקר. 

71. לבקרה בפרויקט מחקרי שני מסלולים מקבילים צמודים: המסלול המשימתי והמסלול הכלכלי. המפקח הארצי הינו אחראי לבקרת שני המסלולים לכל אורך הפרויקט מתחילתו ועד סופו.

72. במסלול המשימתי על המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים לוודא שהמחקר מתנהל לפי היעדים והזמנים כפי שסוכמו בדפי הפירוט ושאין סטייה מהיעד המרכזי. במסלול הכלכלי על המפקח הארצי לוודא שאין חריגה מהתקציב שהוקצב ושאין סטייה מהיעדים להם התקציב הוקצב.

73. הבקרה תבוצע ע"י המפקח הארצי בשני אופנים: ע"י קבלת דוחו"ת בכתב אם דבר זה נדרש, אם ע"י ביקורים תקופתיים במקום ביצוע המחקר. 

74. המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים חייב לבקר ביקור תקופתי, אחת ל – 6 חודשים, לפחות אצל החוקרים במקום ביצוע המחקר, שמישכו ארוך. ביקור שכזה – סמליותו כפולה. הוא מסמל מצד אחד בפני החוקרים על חשיבותו של המחקר בעיני המזמין. מצד שני הוא מאפשר למפקח הארצי  להתרשם אישית מהבעיות והאילוצים של המחקר ועל האמצעים שיש לנקוט להצלחתו.

75. במסלול הכלכלי על המפקח הארצי לוודא שאין העברות תקציביות ללא אישורו בסעיפי התקציב הפנימיים. 

76. על המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים לנהל יומן תשלומים לכל מחקר ומחקר. דבר זה יאפשר לו לדעת מצבו התקציבי של המחקר בכל פרק זמן נתון.

פרסומים 

77. המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים אחראי לארגונו של יום עיון תקופתי, בו ניתנת אפשרות לחוקרים להרצות על מהות מחקרם, תוצאותיו ועל אפשרות מימושו בעבודת השיקום היום – יומית.

78. המפקח הארצי על השירותים הסוציאליים אחראי גם להוצאתו לאור של קובץ המורכב מסדרת מאמרים שנכתבו ע"י החוקרים על סמך תוצאות המחקר שביצעו עבור היח' לשירותי שיקום באגף השיקום, משהב"ט. קובץ זה מיועד להפצה בין המוסדות והאנשים העוסקים בשיקומם  של זכאי משרד הביטחון.