בשנים האחרונות נכי צה"ל רבים עברו להתגורר בחו"ל, חלקם במסגרת רילוקיישן במקום העבודה, חלקם נסעו לחפש חיים אחרים, חלקם יצאו ללימודים וחלקם היו תושבי חוץ שהגיעו להתנדב בצבא נפצעו וחזרו חזרה הביתה.
בשנים האחרונות נכי צה"ל רבים עברו להתגורר בחו"ל, חלקם במסגרת רילוקיישן במקום העבודה, חלקם נסעו לחפש חיים אחרים, חלקם יצאו ללימודים וחלקם היו תושבי חוץ שהגיעו להתנדב בצבא נפצעו וחזרו חזרה הביתה.
בעקבות פניה של מספר נכי צה"ל ישראלים בניו יורק, מסתבר כי מדינת ישראל מנסה לצמצם את זכויותיהם ולהתנות זכויות במגורים בישראל, למרות שחוק הנכים תגמולים ושיקום מדבר על הטיפול בנכי צה"ל ללא קשר למקום מגוריהם, באגף השיקום טוענים מדובר בהוראות והטבות שלא קשורות לטיפול הרפואי של הנכים.
אם כך הדבר האם נעשה כאן מחטף על ידי אגף השיקום ?
הוראת אגף השיקום 50.02 קובעת בבירור את הנוהל לגבי מתן טיפול רפואי לנכים בחו"ל, ההוראה מתייחסת לנכים שנסעו לטיפול רפואי בחו"ל ונכים שעברו להתגורר בדרך קבע בחו"ל.
כאשר אגף השיקום אחראי על הטיפול הרפואי בנכה דרך הנציגות של מדינת ישראל באותה מדינה, אך טענתם העיקרית של נכי צה"ל המתגוררים בחו"ל היא לגבי הטבות נוספות שאלמלא גרו בחו"ל היו זכאים לקבל אותם בישראל.
יובל (שם בדוי) נכה צה"ל המתגורר בניו יורק טוען ובצדק "...הייתי בצבא, תרמתי למדינה, נפצעתי, אני זכאי להטבות בזכות ולא בחסד, מדוע אני לא יכול לקבל אותם ? מדוע מדינת ישראל מכריחה אותי לגור בארץ?..."
מדובר בהטבות בעלות עלות כספית שנגזלת ממני, כך לדוגמא אני לא זכאי להטבות כמו : מענק לרכישת דירה, דמי חימום, דמי קירור, עזרה במימון לימודים אקדמאיים לילדיי נכים, פטור מאגרת טלוויזיה, הנחה בארנונה וכד'.
שאלה מוסריתטענותיהם של נכי צה"ל בחו"ל מעלה שאלה מוסרית עליה צריך לתת את הדעת, ההטבות הניתנות לנכי צה"ל הם חלק מפיצוי לנזק הרפואי, הבריאותי והנפשי ואינה קשורה למקום מגוריהם, לכן מדינת ישראל צריכה למצוא את הדרך על מנת לפצות את אותם נכי צה"ל בהטבות להם היו זכאים במידה והיו מתגוררים בישראל ויפה שעה אחת קודם.