תודה לארז יער

ניסיתי להתמודד בחיים ועם החיים עצמם ללא הצלחה עובדתית חיי מפורקים לגמרי כמו גל עד שמעיד על אי חורבות בנפשי אני עם הלוחמים שנפלו ובתוכי אני עדיין מתהלך בין הגופות המרוסקות והמפוייכות בשדה הקרב והקטל אתה האדם הראשון בחיי שהציע לי עזרה והגשת לי אותה בנקודה קריטית שבה חשבתי לסייים את חיי ולשים קץ לסבל קשה לי לכתוב לך כל זאת כי לא מצאתי אדם שאוכל להאמין בו ולשים את מבטחי בו כמו שמצאתי בך .

מאז מלחמת יום כיפור נותרתי אומנם (חיי) בגופי אך בנפשי מתו כל כך הרבה דברים וערכים שעלפיהם גדלתי וחונכתי מאז המלחמה אני מוצא עצמי באופן מתמיד בקרבות מרים על חיי ועל חיי בני יחידי לא זכיתי להיות בעל משפחה לא דיור משל עצמי ולא לעצמאות או לחופש כלכלי הכל נגזל ונשלל ממני אני לא יודע למה להמשיך או לאן להמשיך אך אני כותב לך כל זאת בדמעות רבות כי אתה האדם הראשון בחיי שהציע לי עזרה מבלי שתהיה כל אפשרות יותר לשלם כרגע כספית ואני בוש ונכלם כי לא נותר לי דבר אתה האדם היחידי שמסמל בעיני את מה שנלחמנו עבורו את הערכים של ארץ ישראל אני כבר חייתי ללא אמונה ללא תקווה שיש עוד במה להאמין או למי להאמין ואתה הצלחת לחדור לליבי ולהחזיר לי את הרגשות האלה ולהפיח בי ולו במעט שמץ של תקווה שמץ של אמונה שלא נלחמנו לשווא אין לי מספיק מילים בשביל להודות לך ואין לי מספיק כסף בשביל לשלם לך אך יש לי המון הערכה והוקרה אליך ...

אני זוכר שבמהלך הקרבות פנה אלי איש צוות של טנק שנפגע בבכי ואמר שהנשק האישי שלו בטנק שבער נתתי לו את העוזי שהיה לי ואני נותרתי ללא נשק אבל לראות איך שזה הפיח בו רוח חיים ולחימה מחדש זה היה הנצחון של אותו רגע למרות שכעבור יום הוא נהרג ............. אני עדיין חיי את הרגעים האלה .............. אין לי מושג איך נשארתי (בחיים) כמו שאין לי מושג למה כל כך הרבה לא חזרו משם בחיים אבל אלה הערכים שאין כבר כיום אבל אתה החזרת לי במעט את האמונה שאולי לא הכל היה לשווא