בפרשת השבוע אנו למדים על איסור אכילת דם. כאשר התורה מצווה על כך, היא משתמשת בביטוי מיוחד שאינו מופיע באיסורים אחרים: "רק חזק לבלתי אכול הדם".
מדוע נדרשת התחזקות מיוחדת דווקא באיסור זה? רש"י, פרשן המקרא, מביא שני פירושים שונים: לפי הפירוש הראשון, בני ישראל היו רגילים במצרים לאכול דם, ולכן נדרשה אזהרה מיוחדת על מנת להרחיק אותם מהרגל זה.
הפירוש השני כמעט הפוך: אדם מואס באופן טבעי באכילת דם ובכל זאת התורה מדגישה שעליו להתחזק ולהיזהר באיסור זה. מכאן אפשר ללמוד קל וחומר למצוות אחרות, שבהן האדם אינו חש דחייה טבעית, ולעיתים אף נמשך לעבור עליהן - עד כמה נדרשת זהירות מיוחדת בשמירתן.
שני הפירושים הללו מאירים גם את המשמעות הפנימית של איסור אכילת הדם: הדם מבטא את הצד הבהמי והנחות שבאדם ואיסור אכילתו מלמד אותנו לטהר את עצמנו מן התאוות הגשמיות ומהיצרים הנמוכים.
כאשר מדובר בתאוות ובהרגלים המושכים אותנו כלפי מטה, עלינו להילחם בהם בחוזקה אך גם כאשר מדובר באיסורים שאין לנו משיכה אליהם, או במצוות שקל לנו לקיים, אסור להסתפק בקיום שגרתי, אלא עלינו להתחזק ולהתאמץ לקיימן בשלמות, עד שהן יזככו ויאירו את נפשנו.
(ע"פ לקוטי שיחות יד, עמ' 45)
מבחר הצעות, מבצעים ועדכונים - יחד עם יועצים ונותני חסות שיעזרו לך למצוא את מה שמתאים בדיוק עבורך
הצטרפו עכשיו לידיעון של פורטל נכי צה"ל
ותקבלו את מה שחשוב לדעת באמת!
מתעדכנים בכל מה שחדש בכנסת, בארגון נכי צה"ל ובאגף השיקום
מידע חשוב שיסייע לך להכיר את הזכויות שלך ולממש אותן
© כל הזכויות שמורות למוזה