אתר זה משתמש בקבצי Cookies כדי להתאים אישית תוכן ומודעות.
למידע נוסף
OK
            |
הציווי "ואהבת לרעך כמוך", מהבולטים בפרשת השבוע, מעורר שאלה עמוקה: האם באמת אפשר לאהוב אדם אחר באותה מידה שבה אדם אוהב את עצמו? הרי זה נוגד, לכאורה, את טבע האדם. ובכלל, מהי המשמעות המעשית של הציווי הזה?
כדי להסביר את מהות הציווי, מביא פרשן המקרא רש"י את דברי רבי עקיבא, שאמר על מצווה זו: "זה כלל גדול בתורה". זאת אומרת, מצוות אהבת ישראל היא 'כלל' - עיקרון כללי הכולל בתוכו פרטים רבים.
הפרטים שבמצוות אהבת ישראל הם כל מצוות התורה שבין אדם לחברו. דרכה של התורה להביא גם את הכללים וגם את הפרטים, ולכן התורה פורטת לכל אורכה מצוות רבות שבין אדם לחברו - להימנע מגזל וגניבה, לא לשקר ולרמות, לסחור ביושר ועוד מצוות רבות.
לפי דברי רבי עקיבא, קיום הציווי "ואהבת לרעך כמוך" מתבצע באמצעות קיום המצוות המפורטות בתורה, וכאשר אדם מקפיד עליהן באדיקות, אנו מתנהגים בפועל כלפי השני בדיוק כפי שהיינו רוצים שיתנהגו עמנו. בכך מגיעה לידי ביטוי המשמעות המעשית של מצוות "ואהבת לרעך כמוך".
(ע"פ לקוטי שיחות יז, עמ' 215)
