המדרש מספר שאברהם אבינו פתח פונדק דרכים באמצע המדבר והזמין כל עובר ושב להיכנס ולאכול ללא כל תשלום. לאחר שהאורחים אכלו ושבעו, היה מבקש מהם אברהם להודות ולברך את בורא העולם על המזון ששלח להם.
חלק מהאנשים מיד בירכו בחפץ לב, אך לפעמים היה אברהם נתקל באנשים שלא הסכימו לברך. או אז היה מוציא אברהם, כך מספר המדרש, את מחירון הארוחה ומבקש תשלום גבוה - מתאים למחירון מופקע של פונדק באמצע מדבר... מיד היו האנשים מתרצים ומברכים.
כאן מיד עולה השאלה: מה הייתה מטרתו של אברהם? הרי ברכתם של אותם אנשים הייתה רק כדי להיפטר מהתשלום המעיק, האם ישנה תועלת בברכה מתוך כפייה?
אברהם ידע כי בתוכו של כל אדם קיימת אמת המאמינה בבורא עולם. ישנם אנשים שמחסומים רגשיים ושכליים מסתירים מהם אמונה זו. לפעמים, אדם צריך לעבור 'ניעור' קל והפעלת לחץ שמזעזעת את המחסומים וגורמת להם להיעלם, ואז גם אותם אנשים מגלים את האמונה הטמונה בהם ומודים ומברכים את בורא העולם מכל הלב.
(ע"פ לקוטי שיחות טו, עמ' 122)