בדרכה לחלק מתנות לפצועי צה"ל נפלה 'אם הפצועים' מהאוטובוס והופקרה ע"י הנהג. אם החיים הם רק משל, והמציאות היא השתקפות של הערכים המרכיבים את החברה, הרי שהמקרה המצער של 'אם הפצועים' דליה שץ, מוכיח עד כמה הדרדרה החברה הישראלית וכמה רעועים הערכים עליה היא עומדת.
נזכיר : דליה שץ היא אישה בת 80 אשר הקדישה ומקדישה את חייה הבוגרים לביקור ועידוד נכי צה"ל ופצועים המאושפזים בבתי החולים ברחבי הארץ.
בגלל מסירותה הרבה היא מכונה, עד היום, "אם הפצועים," מעין גרסה נשית של השומרוני הטוב וגרסה ישראלית לאמא תרזה. העובדה כי מעטים כל כך מכירים את האישה הזו היא עוד נקודה למחשבה.
בתאריך ה- 20.9.10 בשעה עשר בבוקר עלתה דליה על קו אוטובוס מס' 25 וביקשה מהנהג לעצור לה בתחנה של שדרות ירושלים.
כאשר החלה לרדת במדרגות חשה לפתע כי הקרקע נשמטת מתחת לרגליה והיא עפה בתנופה קדימה, אל הכביש.
מה שקרה למעשה הוא שהנהג לא המתין עד שהיא תסיים לרדת במדרגות ופשוט התחיל לנסוע לפני הזמן.
זאת ועוד, הנהג אמנם עצר את האוטובוס וניגש אל דליה ששכבה באותו זמן על הכביש אולם סירב לעזור לה או להרים אותה.
הנוסעים שהיו בתוך האוטובוס התקהלו ודרשו כי הנהג יעזור לה, אולם הוא התמיד בסירובו ותירץ זאת בכך שדיברה בטלפון בעת שירדה במדרגות ולכן נפלה. כלומר, זו אשמתה של דליה שץ, לא של הנהג. לאחר מכן הוא חזר לאוטובוס והמשיך לנסוע, מותיר אותה שוכבת ופצועה.
בעל בית קפה באיזור חש לעברה של דליה ועזר לה לקום ולהתייישב על ספסל.
לאחר מכן הגיעה חברתה הטובה וביחד נסעו למיון וולפסון, הקרוב למקום התחנה. לחץ הדם של דליה עלה לגבהים מסוכנים, כתף שמאל נחבלה קשה ואובחנה מכה קשה בראשה. לאחר חמש שעות שוחררה מהמיון אולם מאז היא סובלת מסחרחורות קשות וכאבים עזים בכתף.
דליה שץ כתבה מכתב לחברת דן המפעילה את קו 25 ובו פירטה וסיפרה את קורות המקרה המזעזע של אותו היום, היא דורשת שימוצה הדין עם הנהג שהפקיר אותה וסרב לעזור.
כאמור, דליה שץ היא "אם הפצועים," היא מוכרת היטב על ידי נכי צה"ל רבים ונחשבת לאחת מהדמויות החביבות והמעודדות ביותר בתחום.
אישה שתמיד ניתן לסמוך עליה שתבקר את הפצועים, תעודד אותם, תחלק להם הפתעות ומתנות ותזכיר להם כי הם לא נפצעו לחינם, שיש ציבור שלם שעומד מאחוריהם, תומך בהם ומודה להם.
המקרה של דליה שץ חושף תובנה שאולי אנחנו, כחברה, מעדיפים להחביא. מדובר בפעולות אינדיווידואליות של יחידים אשר אכפת להם יותר מהרוב. ככלל, החברה הישראלית איבדה את החמלה הבסיסית ואת הסולידריות שאיפיינה אותה כל כך בעבר.
נהג האוטובוס הוא החברה הישראלית: אדישים למה שקורה מסביב. דליה שץ היא כל נכה צה"ל : מרגיש מופקר ומתחנן לעזרה.
כיצד הגענו למצב הזה? הגיע הזמן שנענה ברצינות על השאלה המטרידה הזו.
בימים אלו נסעה אם הפצועים לנוח בעיירת ספא באירופה.
כל מה שנותר לנו הוא לאחל לדליה שלנו הרבה בריאות והחלמה מהירה.