אתר זה משתמש בקבצי Cookies כדי להתאים אישית תוכן ומודעות.
למידע נוסף
OK
            |
אגף השקום נושא באחריות לטפול בלמעלה מ- 100,000 משפחות שכולות, אלמנות, יתומים ונכים, להם קשרי משפחה עם מאות אלפים מתושבי ישראל. משמעות עובדות אלו היא שלעבודת האגף נגיעה ישירה או עקיפה כמעט לכל משפחה ובית בישראל.
מכאן מרכזיותן של פעולות האגף, איכותן ורמתן, בהויה של העם בישראל והשפעתן על היחס לצה"ל, למערכת הבטחון והממשל בכללותו, במיוחד בעקבות התדמית והדעה שנוצרו בצבור באשר לדאגת הממשלה ומשרד הבטחון למי שהקריבו קרבן שאין שני לו למען המולדת.
הבטוי להוקרת העם והמדינה ולדאגה לנפגעים ומשפחותיהם, ניתן בחוקים ותקנות שחוקקו לעניין זה הקובעים את הזכאות לסיוע של המדינה, התגמולים, הטפול הרפואי וכל עזרה אחרת הנדרשת להורים, לאלמנות, ליתומים, לנכים ולאחרים ולאחיות של חללים.
באשר להיקף הסיוע, עומקו, ההתמדה בו ואיכות הטפול אין בעולם אח ורע למה שקיים בישראל.
לכאורה היה על התגמולים וההטבות, העזרה הרפואית והסיוע הנרחב הנקובים בחוקים, בתקנות ובהוראות לתת תשובה מלאה לצורכי השקום והקיום בכבוד של הנפגעים – הזכאים לסוגיהם.
בפועל מצב הדברים הוא שונה. נפגעים רבים ומשפחות סבורים כי אין די בכל אלו. הפניות להכרה בזכאות, לעזרה ולהטבות החורגות מהאמור בדין ובהוראות הן רבות.
על אגף השקום מוטלות בעיקר שתי מטלות מרכזיות: האחת, לפעול לוודא שמי שנפגע והוכר כדין כזכאי יקבל תגמולים, הטבות, טפול שקומי, טיפול רפואי וכל טפול אחר הנובעים מזכאותו, באופן נאות וראוי; המטלה האחרת היא טפול בפניות וסיוע לזכאים נזקקים שבקשותיהם הן מעבר לאמור בכל דין והוראה.
בעוד שהמטלה הראשונה מוסדרת בדין ובהוראות הרי שהמטלה האחרת נתונה כולה לשקול דעתם של עובדי האגף עפ"י הסמכויות שנתנו להם בדין ובהוראות, וכן לשקול דעת הועדות שהוסכמו להחליט בבקשות חריגות.
הטפול בבקשות חריגות אלו הוא אישי ופרטני לגבי כל מבקש. ההחלטה מתבססת על מצבו הכלכלי-חברתי, מצב בריאותו ונתונים נוספים. כתוצאה מכך נוצר במשך השנים מקבץ של נורמות אינדיבידואליות אשר עד עכשיו לא גובשו בכתב, בעקבות הניסיון שהצטבר והתקדימים הרבים, לכללי פעולה שינחו בהווה ובעתיד את מקבלי ההחלטות בבקשות מעין אלו.
המאפיין את עבודת האגף ועובדיו הוא, כאמור, העבודה הפרטנית הנדרשת לגבי כל יחיד ויחיד שבקרב המספר הגדול של הזכאים המטופלים. כל אחד מהזכאים הוא אישיות ועולם בפני עצמו, הטפול בו הוא ייחודי ונפרד ואין דרך הטפול באחד דומה לדרך הטפול באחר.
במהלך עבודת הבחינה נפגש הצוות עם עשרות רבות של עובדים ועובדות מכל תחומי הפעילות של האגף במטה ובמחוזות וכן עם הורים שכולים ועם נכים, אלמנות, מנהלי הארגונים היציגים וגורמים נוספים שהיה בידם לסייע לבחינת הסוגיות השונות והרבות. למדנו שאף שמספר הזכאים מגיע, כאמור לכ- 100,000 הרי שהקשר עם רובם והטפול בהם הוא, בדרך כלל, חד פעמי או נמשך תקופה קצרה. קשר רציף ומתמשך מקוים עם מספר קטן יחסית של זכאים, ברובו ביוזמת הזכאי.
בהקשר זה מתעוררת השאלה באשר לגבולות וגדרי הטפול, או במלים אחרות: אימתי ניתן לקבוע שהזכאי שוקם ומעתה ואילך יוכל לתפקד באופן רגיל מבלי להזדקק יותר לשירותי האגף ולקשר עמו.
ענין זה, הגם שקיימות לגביו אמות מידה בתחום הטפול הסוציאלי והרפואי, אינו מוגדר או מותחם במידה מספקת ובמקום שהוא מוגדר לרוב אינו מקוים. בדרך כלל, הזכאי עצמו הוא הקובע את משך הקשר ואינטנסיביות הקשר עם האגף, עפ"י שקול דעתו, רצונו ויוזמתו. במקרים אלו אינה קיימת, בפועל, הגבלה בטפול, בקשר או הגבלת זמן. עם זאת רבבות רבות של זכאים, מקרב המשפחות, האלמנות והנכים אינם ממשיכים לקיים מגע עם האגף לאחר הקשר הראשוני שנוצר סמוך לפגיעה.
לאור הנוהג, סדרי העבודה ודרכי הפעולה שהתמקדו בענין זה במשך שנים רבות נשאלות השאלות הבאות: האם רצוי בכלל להגדיר גבולות לקשר ולטפול בזכאים? האם ניתן, במציאות, שהתפתחה לקבוע גבולות כאלו ואם כן מה יהיו אותם גבולות? ראוי להקדיש מחשבה ודיון מעמיקים לשאלות אלו.
הקושי בענין זה גדל בשנים האחרונות, כתוצאה מכך שחלק מן הזכאים טוען ותובע שעקב הקרבן שהוקרב חייבת המדינה להענות לכל צרכי הכתובים בחוק ובתקנות ושאינם כתובים בהם. דבר זה בא לידי ביטוי, בין השאר, גם בריבוי בקשות חריגות בתחומים שונים, הנתמכות לעיתים ע"י גורמים שונים בממשל ומחוצה לו. לאחרונה אני עדים להתארגנות, במיוחד של הורים, בתביעה למיסוד תפיסה שונה של השקום ורמת התגלמות מזו הקיימת.
עובדות אלו עושות את עבודת אגף השקום לרבת פנים, מעבר למידות שנקבעו לו בדין ולעיתים תוך אילוצים ולחצים.
נוסף למתן התגמולים והטבות שונות, מוטל על האגף לטפל שקומית בזכאים, בתחומי הרפוי והבריאות, למודים, תעסוקה ועוד, כדי לסייע להחזרתם לתפקוד רגיל. באלו יש לראות את תפקידו העיקרי כי תהליכי ההכרה בזכאות, התגמולים ושאר ההטבות הקבועות בדין ובהוראות הם מוגדרים וברורים ודרכי הטפול בבקשות חריגות אף הן קבלו דפוסים שגרתיים.
התרשמנו מהרמה הגבוהה של עובדי האגף לסוגיהם, מקצועיותם ומסירותם למטופלים.
הטפול בשקום האינדיבידואלי מחייב כוחות נפש רבים, התמדה ויחס נאות למטופל לאורך זמן.
ברוב המקרים היוזמה לקשר עם גורמי השקום היא, כאמור, של הזכאי ובמעוטם מצד עובדי האגף. זאת, בין השאר, בשל העומס המוטל על העובדים. התוצאה היא שזכאים, שמטעמים שונים אינם פונים ביוזמתם לאגף, אך בפועל נזקקים לטפול שקומי לא פחות ממי שפנה – אינם מטופלים או אינם זוכים לטפול סדיר ומתמיד.
הדרישה ליחס נאות, טפול ראוי, מתחשב, סובלני ויזום באוכלוסיה פגועה ורגישה, מחייבת קיום צוות עובדים פעיל, מתמיד לאורך זמן, רענן ומלא מרץ. משמעות הדבר שתקופת השהיה של עובד בתפקיד אחד, במיוחד בתפקידי השקום והרווחה, אינה צריכה להמשך מעבר למספר שנים מוגדר.
כדי לקיים רעננות ופתיחות בקשר עם הזכאים יש לפתוח בפני העובד תפקידים אחרים באגף ומחוה לו, עם אפשרות חזרה לתפקוד באגף כעבור מספר שנים. זאת לעומת המצב הקיים בו עובדים מכהנים באותו התפקיד שנים רבות – לעיתים עד ליציאה לגמלאות – דבר הגורם לשחיקה ועייפות המשפיעים בהכרח על אופן הטפול בזכאי, עם כל הרצון הטוב והמסירות שקיימים בקרב עובדים אלו. כאמור בגוף הדו"ח, סוכם עם נציב שרות המדינה שעובדים סוציאליים שיעברו לתפקיד אחר באגף או במשרד יוכלו לשמר את דרגתם ושכרם לא יגדע עקב שנוי תפקיד. כמו כן סוכם עמו שתהיה אפשרות ליציאה לפרישה או להוציא לפרישה עובדים בגיל 55. יישום אלו יביא לאפשרות ניוד, עריכת תכניות שרות לעובדים חדשים ולשיפור הטפול בזכאים.
כדי להקיף את כל אלו נדרשים תורת שקום ומדיניות שיגובשו על יסוד הניסיון הרב שנרכש בעשרות שנות הפעילות של האגף ואשר יתנו וינחו את העבודה המקצועית ואת סדרי העבודה המנהליים הקשורים לעבודת השקום והזכאים. על מטה האגף להתמקד בתפקידים אלו ובפקוח ובקורת על עבודת המחוזות.
השינויים המוצעים במבנה האגף, ארגון עבודתו וחלוקת הסמכויות בין המטה למחוזות יחייבו גם שינויים בהיקף כח האדם באגף ובהרכבו. תידרש בחינה מיוחדת של המשמעויות בתחום זה ולאור תגבור בכ"א שידרש לתפקוד נאות של המערכות. כמו כן ידרשו הדרכה מתמדת של העובדים והכוונתם בכל הנוגע לקשר הבין אישי, למתן תשובות, דרכי שיחה, פניה, אופי המענה ומהירות המענה לזכאים. אלו קובעים במידה רבה, בנוסף להיותם דרך טיפול נכונה וראויה, את תדמית האגף לעובדיו ויחס המטופלים אליהם ולעבודתם.
כזרוע של ר' האגף לביקורת ופקוח על העבודה של המטה והמחוזות מוצע לכונן תפקיד של מבקר פנימי שיהיה כפוף לר' האגף ומונחה מקצועית ע"י מבקר מערכת הבטחון ואשר עסוקו הבלעדי יהיה הבקורת.
בהיקף העבודה הרב של האגף ותקציבו הגדול נדרשת בקורת מתמדת, מכוונת על פי תכנית עבודה שנתית (ולפי הצורך והדחיפות גם ביקורת מזדמנת) שתשמש את ר' האגף כאמצעי להכוונת העבודה, תיקון מהיר של ליקויים, עריכת שנויים בעוד מועד וכיו"ב. לתפקיד זה תידרש אישיות בעלת ידע מקצועי בביקורת ומעמד אישי ותפקודי הולמים, שתזכה לשיתוף פעולה מלא מצד כל הגורמים באגף.
מעבר לכל אלו נדרשת לאגף מנהיגות מצד כל ממלאי התפקידים הבכירים במטה ובמחוזות.
מנהיגות שתשמש דוגמא אישית לכל העובדים, תנחה ותכוון, תדריך ותפקח.
ממצאים בדו"ח שמשתמעת מהם ביקורת על עבודת האגף וגורמים אחרים אינה מכוונת ליחידים, בכירים או שאינם בכירים, לא בהווה ולא בעבר, ואין להבינה ככזו. ההתייחסות היא לסדר עבודה, שיטות, תהליכים, קשר עם הזכאים, כללים ונהלים או העדרם של אלו.
ליישום ההמלצות, אלו שתתקבלנה, ראוי להקים צוות משרדי, בין אגפי, שיקבע יחד עם ר' אגף שקום את דרכי היישום,לוח זמנים וכל פעולה שתידרש ליישום ההמלצות. ליישומן ידרש פרק זמן ניכר ועל כן חשוב תכנון מפורט של בצוע השנויים, ומעקב אחר ביצועם.
בנושאים שונים בדו"ח מצויות חזרות על ממצאים או המלצות. אלו, ככל, אינן מקריות ויש בהן ביטוי לרלוונטיות שלהן ליותר מנושא אחד ולכוונה להדגיש ממצא או המלצה.
אפשר גם שנפלו בדו"ח טעויות שבעובדה, חרף הממצאים לדייק ככל האפשר. טעות לעולם חוזרת ועל כך התנצלותנו.
לבסוף ברצוני להודות לחברי הצוות שסייעו לי רבות במהלך עבודת הבחינה ועריכת הדו"ח:
מר צבי גרינברג – הממונה מטעם המשרד על ענייני ביקורת המדינה.
עו"ד הילה ארליך – מהלשכה המשפטית של המשרד.
שניהם נרתמו לעבודה זו ביסודיות, בהתמדה ובמסירות הראויים לכל שבח ותרמו רבות לגבוש הדו"ח וההמלצות.
תודתי נתונה גם לעובדי האגף והנהלתו אשר סייעו לעבודתנו בכל עת, בע"פ ובכתב, תוך שיתוף פעולה מלא.
בעלי תפקידים שונים ואגפים במשרד סייעו אף הם בידע ומתן מידע בע"פ ובכתב. יבואו כולם על הברכה.
• חקיקת השיקום הקיימת אינה הולמת בחלקה את המציאות בת – זמננו. לא מעטות מהוראות החוק והתקנות אינן עדכניות ורלוונטיות לעבודת השיקום העכשווית, ואינן נותנות מענה הולם לצרכי הזכאים.
• דווקא הוראות האגף ונהליו, הנמצאים בתחתית המדרג הנורמטיבי, הם אלו שקובעים בפועל את מירב ההטבות הניתנות לזכאים, את דרכי מתן הזכאות, המוסמכים לתיתה, התהליך להכרה פרטי ההטבות.
• אינו קיים גוף מטה מוגדר שעיסוקו המרכזי בהוראות ונהלי האגף. האחריות לטפול בהוראות ולכתיבתן הוטלה על מבקר האגף, אשר בשל יתר עיסוקיו, הקדיש לתחום זה זמן ומשאבים נמוכים מהנדרש.
• יש לרענן ולחדש את חקיקת השיקום הבסיסית, לרבות חוק הנכים, חוק המשפחות והתקנות על פיהם, ולהתאימם לתפיסת השיקום ולמערכת השיקום הקיימת במציאות דהיום.
• יש לתת גושפנקא חוקית מלאה לכל הוראות האגף הקימות, על ידי הסמכה מפורשת בחוק ובתקנות לקביעת זכאויות והטובות לזכאי האגף.
• יש להקים במטה האגף גוף שיהיה אחראי לעריכת הוראות ונהלים ולקבוע נוהל מסודר לעבודת המטה בתחום החקיקה.
• חלוקת התפקידים והמשימות בין יחידות המטה אינה ברורה ויש בה חפיפה וכפילויות.
• במסגרת תיאורי התפקיד של היחידות המקצועיות במטה (שירותי, שקום, שירותים רפואיים, תגמולים והטבות, תעסוקה) נכללות הן פונקציות של יחידות מטה מובהקות והן פונקציות של יחידות קו המבצעות גם תפקידים של מחוזות.
• עקב כפילויות במבנה ובהגדרת התפקידים נוצרו עמימות וטשטוש בחלוקת תפקידים, סמכויות ותהליכי עבודה (לדוגמא, סגן ר' היחידה לשרותים רפואיים, עפ"י תיאור תפקידו, נושא באחריות להנחיה ולהדרכה של הרופאים המוסמכים במחוזות. אחריות זו כלולה גם בתיאור התפקיד של הרופאים המרחביים, הכפופים ישירות לראש היחידה לשרותים רפואיים). המחוזות, במקום להיות אחראים לבצוע הפכו, בעקר, לגורם ממליץ בפני המטה.
• אינה קיימת יחידה מטה נפרדת לענייני חקיקה, הוראות ונהלים. כל יחידה פועלת בנושאים אלו באופן עצמאי. לכן, כתוצאה מהעדר גורם מרכזי, לפחות חלק מההוראות האגף מוצאות ללא ראיה מערכתית וללא נוהל מסודר לניסוחן ולאישורן.
• המטה יעסוק בעקר בהתווית מדיניות, גבוש תורה, בייזום וקביעת הוראות וכללים, בהכוונה והנחיה, בבקרה, בביקורת ובפקוח, בפיתוח נושאי שקום ורווחה. עבודת השקום הפרטנית תעשיה למחוזות, במגמה לפתור מרבית הבעיות והבקשות במסגרת זו.
• בגלל חשש לניגוד אינטרסים יופרד תחום הוועדות הרפואיות מהיחידה לתביעות וקביעת זכאות.
• לצורך חלוקת תפקידים ואחריות נכונים, בין המטה למחוזות, יערכו שינויים במבנה וארגון האגף כדלקמן: במטה האגף יבנו 9 פונקציות, מתוכן 7 תהיינה פונקציות מטה מובהקות ושתיים בלבד יחידות קו.
• ממונה על ענייני שקום – נושא באחריות להנחייה מקצועית והכוונה בכל הנוגע לענייני טיפול שיקומי.
• ממונה על עניני רווחה – נושא באחריות להכוונה בכל הנוגע לענייני רווחה ובכלל זה הטבות, סיוע כלכלי, תעסוקה, דיור, רכב לסוגיו וציוד רפואי. במסגרת יחידה זו יפעלו התחומים העוסקים בחישוב תגמולים למשפחות שכולות ולנכים.
• הרופא הראשי האחראי לשרותים הרפואיים.
• הממונה הארצי על ועדות רפואיות ויו"ר הועדות הרפואיות, כולל התחום למינהלה רפואית.
• ממונה על כלכלה, תקציבים, התקשרויות ומבדק.
• ממונה על משאבי אנוש, ארגון ומינהל – נושא באחריות למשאבי אנוש, ארגון, מינהל, נהלים, בקרה, הדרכה, מחשבו, ניתוח מערכות, תחזוקה, אמרכלות ושעת חירום.
ניתן גם לפצל גוף מטה זה לשניים בכפיפות לר' האגף:
א. משאבי אנוש וארגון – אחראי כנ"ל לבד ממחשוב ונתוח מערכות.
ב. מחשוב ונתוח מערכות.
• מבקר פנימי (ממונה גם על תלונות הציבור).
• עוזר לר' האגף.
• היחידה לתביעות וקביעת זכאות.
• היחידה להנצחת החייל.
במסגרת מטה האגף תמשכנה לפעול 2 היחידות נוספות הכפופות מנהלתית ומקצועית לאגפים אחרים.
• היועץ המשפטי.
• יחידת חשבונאות שיקום והנצחה (חשבות באגף).
המבנה המוצע עשוי להביא לצמצום מסוים בהיקף כ"א המועסק במטה. חלק מכח האדם שיתפנה מבטה ראוי להעביר לתיגבור המחוזות, כך שניתן יהיה להרחיב ולהעמיק את השרות הניתן לזכאים במחוזות.
על אף העובדה שהמחוזות הם נותני השירותים הישירים לזכאים, בכל התחומים, נתונות בידיהם סמכויות מעטות ומוגבלות בכל הנוגע להכרה בזכאויות ולמתן הטבות הגם שאינן חריגות.
ארגון וחלוקת התפקידים במחוזות יהיו בדומה לארגון תפקידים אלו במבנה המוצע למטה האגף.
התפקידים במחוזות יהיו במתכונת הבאה:
• מרפאה אזורית – הרופאים כפופים למנהל המחזור ומונחים מקצועית ע"י הרופא הראשי.
• עובדי שיקום – יתמקדו בעבודה שקומית עם הזכאים (כולל איבחונים), וימליצו על דרכי השקום ואמצעיו. במידת הצורך יטפלו בלבד בהיבטים כלכליים ומינהליים הקשורים במישרין לעבודת השיקום, כמקובל אצל העוסקים בעבודה סוציאלית.
• עובדי הרווחה, יהיו אחראים לסיוע החומרי לסוגיו ויפעלו גם בתחומי הלמודים, התעסוקה, השיקום העצמאי והדיור. העובדים כיום בנושאים אלו יצורפו לחולית הרווחה.
• עובדי מינהלה.
הטפול במשפחות ובנכים יהיה בידי חוליות נפרדות לשקום ורווחה.
רכוז כ"א ותפקידים זה יקל על העוסק המוטל על עובדי הרווחה, יפנה את עובדי השיקום להתרכז בתהליך הטיפולי – שיקומי, יאפשר התמחות ויקל על הזכאים.
ההחלטה המוצעת, תביא לכך שתפקידי השיקום והסיעוד ירוכזו תחת קורת גג אחת, ואילו יתר התפקידים (שאינם שקומים טפוליים - רפואיים) העוסקים ברווחה לסוגיה ירוכזו, אף הם, תחת קורת גג אחת.
• חלק מיחידות המטה מקדישות זמן רב לעבודת שדה בסיסית שראוי שתעשה במחוזות. יחידות המטה מרבות לטפל בבקשות חריגות המופנות אליהן על ידי מנהלי המחוזות ובבקשות חריגות המופנות למטה על ידי גורמים שונים, במשרד ומחוזה לו.
• העיסוק הרב של הנהלת האגף בעבודת השדה אינו מותיר לה זמן פנוי מספיק לעבודת המטה שהיא קביעת תורת השיקום הכללית של האגף ושנויים בה; ייזום וגיבוש מדיניות האגף; תיקוני חקיקה; רענון הוראות ונהלי האגף; ייעול תהליכי העבודה וקיצורם; פקוח וביקורת על העבודה במחוזות ועוד.
• נעשה טיפול במטה בבקשות חריגות ומתקבלות לעיתים החלטות ללא ידיעת המחוזות ומבלי שניתנה לעובדיהם האפשרות לחוות דעתם. פעמים רבות ניתנת תשובה חיובית ללא יידוע המחוזות, בעוד שנטל מתן תשובות שליליות נופל בעיקר עליהם.
• בשל הסמכות המצומצמת של מנהלי המחוזות, מאשרת היחידה לתגמולים והטבות את רוב ההטבות הפרטניות באופן ישיר.
• גופי הנהלת האגף יעסקו בעבודות מטה מובהקות (קביעת תורה, מדיניות, הנחיה והכוונה מקצועית ופקוח). סמכויות ואחריות בצוע שבידי המטה/הנהלת האגף יועברו למחוזות ולמנהליהם ויביאו ליתר בחירות באשר לחלוקת הסמכויות בין המטה למחוזות ולפעולה נכונה, מהירה ויעילה יותר.
• ינתנו סמכויות חריגה בהטבות,עד לתקרה שתקבע, בידי מנהלי המחוזות תוך קביעת קריטריונים מתאימים ולקבען בהוראות האגף והמשרד.
• אישור חריגים מעבר לאמות והוראות יהיה בסמכות ועדה החריגים (הועדה המייעצת) במטה בלבד, אשר גם לה יקבעו כללים וקריטריונים לחריגה. הועדה תקבל חוות דעת מנהל המחוז טרם ההחלטה.
ההודעה על החלטת ועד החריגים, תועבר לזכאי באמצאות מנהל המחוז הרלוונטי.
אישורי חריגה שינתנו על ידי מנהל המחוז יחויבו בשתי חתימות.
כדי לממש את סמכויות מנהלי המחוזות, בתחום ההטבות שאינם במסגרת החוקים והתקנות, לרבות חריגה, מוצע כי ינתן להם תקציב שיהיו אחראים לו והחלטותיהם תעשינה במסגרתו. לצורך זה ידרשו בקרה ובקורת כספית מתאימים.
• מוצע כי בין הנושאים שיועברו לסמכות המחוזות יכללו:
רכב רפואי, לרבות החלפתו אחת לתקופה על פי הזכאות. מודגש בי ביזור נושא זה כולל בתוכו גם את הרכב הרפואי שבבעלות המדינה, אשר רכישתו תמשך באמצעות אגף אמו"ן. ניהול מאגר הרכב יהיה באחריות גוף המטה האחראי למשאבי אנוש ארגון ומנהל.
• סיכוי חובות – סמכות לאישור כיסוי חובות עד לסכום מסוים על פי קריטריונים ברורים שיקבעו בהוראה.
• זכאות ללימודים על פי ההוראה.
• עזרת זולת בהתאם להוראה.
• ועדת תעסוקה – תופעל במחוז ללא צורך באישור של המטה.
• התרשמנו מהרמה הגבוהה של עובדי אגף השיקום, המקצועית והערכתית, מדבקותם בתפקידיהם ומסירותם למטופלים. רוב עובדי השקום הם בעלי השכלה אקדמאית (תואר ראשון ושני) ולהם תודעת שירות, הבנת תפקיד ומוטיבציה גבוהים למתן מענה הולם ומקצועי לזכאים.
• התמצאות חלק מהעובדים בחוקי השקום, התקנות והוראות המשרד אינה מספקת. מסיבה זו קיימות פרשנויות שונות וחוסר אחידות בהפעלת ההוראות.
• עובדים שאינם עובדי שיקום (לרבות עובדי הרווחה), אינם עוברים הכשרה שתכין אותם לתפקידיהם והשתלמויות או ימי עיון בתחום המקצועי.
• יש לפעול לרענון ידיעות העובדים בחוקים, בתקנות ובהוראות האגף באופן קבוע אחת לתקופה ולקיים ימי עיון והדרכה מרכזיים עת מוצאות הוראות חדשות או מתוקנות.
• יש לקיים באגף הדרכה והשתלמויות, על פי תוכנית שנתית מותאמת לעובדים בכל תחום.
• יש ליחד תוכניות הכשרה לעובדים חדשים וחיילות, עם כניסתם לעבודה באגף.
• גוף המטה האחראי למשאבי אנוש יופקד על כל ענייני ההדרכה באגף, לבד מההדרכה השיקומית סוציאלית שתהיה באחריות הגוף המופקד על שירותי שקום.
• הגידול בניכר שחל באוכלוסיית הזכאים, מבלי שחל גידול מתאים בהיקף כח האדם במחוזות, גורם לעומס גדל והולך על העובדים ופוגע ביכולתם לטפל בזכאים.
• אוכלוסיית ההורים השכולים הקשישים והנכים המבוגרים, המתקשה ליזום פניה או להגיע למחוז בשל בעיות בריאות, היא פחות מטופלת, עקב העיסוק הרב של העובדים באוכלוסיות האחרות.
• דלתות האגף פתוחות תמיד בפני כל זכאיו, דבר המחייב התייחסות עובדי האגף לכל זכאי בכל עת בה הוא פונה. כתוצאה מאי מימוש המושג "סגירת תיק" נוצר עומס עבודה נוסף על עובדי המחוזות.
• מצב זה גורם לקושי בקיום קשר שוטף ותכוף בין הזכאים לעובדים במחוזות, דבר המתבטא בשימוש רב במענה קולי בשונה ממענה אנושי, ובהמתנה ממושכת לקבלת מענה.
• פניות יזומות של עובדי האגף אל הזכאים הן יחסיות מועטות.
• יש להגדיר את תפקידי העובדים המטפלים בזכאים, את סוגי הטיפול השיקומי אותו יש לתת לזכאים והיקפם ואת אמת השירות הנדרשת.
• יש לבצע עבודת תקינה מסודרת בכדי לבחון ולמדוד העומס המוטל בפועל על העובדים במחוזות ובמרפאות והזמן הנדרש למתן השרות לסוגיו, ולפי זאת לקבוע את היקף כ"א הנדרש.
• יש להרבות בפניה יזומה לזכאים במיוחד לאוכלוסיה הקשישה.
• מומלץ להגביר את פעילות המתנדבים כדי להגדיל ולהעמיק את הקשר היזום עם הזכאים.
• קיימת תופעה של שחיקה ועייפות בקרב עובדים, בעיקר בשל שהות רבת שנים באותו התפקיד והתמודדות מתמדת עם אוכלוסיית זכאי האגף.
• מסלולי הקידום באגף הם מצומצמים, אינם מתוכננים ואינם נותנים מענה מספיק לעובדים לסוגיהם. ניוד בתוך האגף ובמשרד כמעט ואינו קיים.
• קיימים פערים ניכרים ברמות המשרה של עובדי אגף השקום לעומת עובדי אגפים אחרים במשרד, דבר המכביד גם הוא על ניידות.
• לצמצום השחיקה, מומלץ לקבוע תכניות והסדרים לניוד עובדים, מדי תקופה לתפקידים באגף ובמחוזות, תוך שימת לב לרצון העובד, יכולתו ולגיוון בתחומי עבודתו.
• יש לתכנן ולבנות מעגלי ניירות ותוכניות שרות, במיוחד לעובדים חדשים, שיאפשרו שבוץ העובד בתפקידי רוחב ותפקידים מקדמים באגף ואף מחוצה לו בתחומים השונים, מבחינת סוג התפקיד, האחריות הנדרשת והדרגה.
• יש לפעול להתאמה ולהקבלת מתח הדרגות באגף לאגפי המשרד האחרים, כדי לאפשר ולהמריץ , בין השאר, ניוד וקידום הולמים לעובדי האגף.
• יש להסדיר שעובדים סוציאלים שיעברו למלא תפקידים אחרים לתקופה מסוימת ישמר דירוגם ולא יגרע משכרם. עדי לרענן את שורות העובדים, במיוחד עובדי שום ורווחה לסוגיהם, יש לאפשר יציאה לפרישה בגיל 55 (סוכמו בחיוב עם נציב שרות המדינה).
• יש מקום גם לבחון העסקתם של עובדים סוציאליים חדשים עפ"י הסכם כולל לעבודה משרד למספר שנים מוסכם.
• תובע זכאות נדרש למלא טופס בקשה (טופס תביעות) מילוי טופס הבקשה על ידי המשפחות השכולות והפצועים הוא תהליך קשה ומכביד רגשית.
• תהליך ההכרה בזכאות אורך זמן רב ונמשך לעיתים יותר משנה.
• גם במקרים בהם הזכאות היא ברורה מתעכבות החלטות זמן רב ונגרם סבל רב לזכאים. נטען, שאלמנות שאינן מודיעות לאגף על נישואיהן או נישאות בנישואין פיקטיביים, לשם שמירה על זכויותיהן כאלמנות.
• בצה"ל מצוי מלוא המידע על הנפגע, מבקש ההכרה. יש להסדיר העברת המידע על הנפגע מצה"ל לאגף השקום מיד לאחר הפגיעה. לאור זאת יש לבחון נחיצות טופס הבקשה להכרה. רק במקרים שאינם ברורים ידרשו הנפגעים או המשפחות למלא טפסים.
• יש להטיל על קצין התגמולים לפנות לגורמים חיצוניים כגון קופות חולים, בתי חולים, ביטוח לאומי וכו' לצורך קבלת מידע הנדרש להכרה בזכאות התובע ובכך להקטין את הנטל המוטל על המשפחות והנכים בעניין זה. יש לקבוע ולתאם נוהל עבודה עם גורמים אלו אשר יגדיר את טווחי הזמן הנדרשים לקבלת החומר.
• חוק הנכים וחוק חיילים שנספו במערכה העניקו סמכויות רבות ורחבות לקציני התגמולים, הממונים עפ"י חוקים אלו ע"י שר הבטחון. לא תמיד נדרשים המנוי הסמכות שנתנו לקצין התגמולים לסוג העיסוק והתפקיד אותו הוא ממלא.
• ראש היחידה לתביעות וקביעת זכאות הממונה על קצין התגמולים הוא גם הקובע, בפועל, את התחומים בהם קצין התגמולים יהיה מוסמך להחליט.
• קציני התגמולים אינם מקבלים הכשרה הנדרשת לתפקידם, כתנאי למינויים אינה נדרשת לצורך תפקיד זה השכלה אקדמית, לרבות השכלה משפטית או רפואית. בשנים האחרונות קוימו ימי השתלמות מועטים בלבד לקציני התגמולים.
• במצב הקיים קציני התגמולים הם הממונים בפועל על הועדות הרפואיות והחלטתם היא המחייבת, גם במקרים שהיא אינה תואמת את המלצת הועדות הרפואיות או היועצים הרפואיים.
• יש להדריך את קציני התגמולים בהדרכה מוסדרת ומאורגנת, טרם מינויים לתפקיד, בדבר מהות התפקיד, סמכויותיהם על פי חוק, גבולות הסמכות, וכיצד לנהוג ולהפעיל את הסמכויות. רצוי, ככל הניתן למנות לתפקיד קציני התגמולים אנשים בעלי השכלה מתאימה: משפטית, רפואית או מנהלית.
• יש מקום לבחון יצירת תפקיד של "קצין תגמולים בכיר", (נוסף על תפקיד קיים) בעל ניסיון וידע רב בתחום, שיהיה מנחה מקצועי ויהווה כתובת להתייעצות, הדרכה והכוונה של קציני התגמולים.
• נוכח הסמכויות הרבות הנתונות בידיהם יש לוודא שלתפקיד קציני תגמולים ימונו עובדים שהסמכות הדרושה רק לצורך מלוי תפקיד ספציפי זה. בדרך זו גם יפחת מספרם (כיום 54).
• ס' ר' האגף ור' היחידה לתביעות וקביעת זכאות משמש בתוקף תפקידו קצין תגמולים, וככזה הוא, צד בדיון בפני הועדה הרפואית. בד בבד, ממונה ר' היחידה על הממונים על הועדות הרפואיות, בפניהן מתדיינם קצין התגמולים והנכה כבדי פלוגתא. כתוצאה מכך נוצר חשש לניגוד אינטרסים ולתלות של הועדה או נטיה אל אחד הצדדים.
• בתי המשפט קבעו בפסיקותיהם כי לא ראוי למנות כחברי ועדה רופאים המשמשים רופאים יועצים קבועים לקצין התגמולים והם מעין עובדים בשירותו.
• הממונה על הועדות הרפואיות והועדות הרפואיות עצמן, זקוקים מפעם לפעם, לייעוץ משפטי.היועצת המשפטית של אגף השיקום הינה יועצת לקצין התגמולים ולכן מנועה מלייעץ להם.
• ליו"ר הועדות הרפואיות אין סמכות ערעור על החלטות קצין התגמולים.
• הועלו הצעות להפרטת הועדות הרפואיות.
• נמסר על מקרים של יחס מזלזל ומשפיל מצד חברי הועדות בנכים המתייצבים בפניהם.
• משך זמן כהונתם של חברי ועדות רפואיות אינו מוגבל; אין כללים להארכת משך כהונתם ולסיומה; אין נהלים ברורים לגיוס רופאים לועדות הרפואיות. נטען שחלק מהרופאים מבוגרים ושחוקים.
• קיים קושי בגיוס רופאים בכירים לועדות, בשל התשלום הנמוך.
• שבוץ רופאים לועדה נעשה בידי יו"ר הועדות הרפואיות ולעיתים בידי ר' תחום מנהלה רפואית. נטען שהרכב ועדה (רופא מחמיר או מקל) עלול להשפיע על החלטתה.
• על מנת למנוע ניגודי אינטרסים יש ליחד לממונה על הועדות הרפואיות יחידה עצמאית נפרדת. הממונים יקבלו יעוץ משפטי במישרין מלשכת היועץ המשפטי של מערכת הבטחון.
• לקבוע נהלים ואמות מידה לגיוס רופאים לועדות הרפואיות ובכלל זה את משך כהונתם.
• לבחון את הסטטוס המשפטי ומעמדו של קצין התגמולים לגבי הועדות והממונה עליהן.
• לבחון אפשרות העלאת התשלום לרופאי הועדות ובכך לאפשר גיוס רופאים מתאימים נוספים.
• שבוץ רופאים לועדות ראוי שיעשה באמצעות המחשב ולא בידי אדם.
• יד להדריך את רופאי הועדות ולפקח על עבודתם בכל הנוגע להתייחסות הרופאים לעומדים בפניהן כדי לוודא יחס נאות ומכובד.
• נשמעה טענה, הן מפי זכאים והן מפי אנשי מקצוע באגף, לפיה רמת התגמול היא נמוכה יחסית, ואינה מספיקה כדי קיום בכבוד. טענה זו לא נבחנה ועל כן אין התייחסות אליה.
• נטען גם שתגמול נמוך יחסית, עלול להביא לבקשות חריגות רבות לצורך כיסוי חובות, מימון לימודים לילדים וכו', דבר המונע את שיקומו המלא של הזכאי ומגביר את תלותו באגף.
• הפסקת תשלום תט"ר (תגמול טיפול רפואי) בתום חופשת מחלה, בטרם נקבע תהליך השיקום של הנכה או התגמול הקבוע לו יהיה זכאי, גורמת לירידה משמעותית בהכנסתו. דבר הגורם לקשיים בתהליך השיקום.
• מצב זה גורם ללחץ על רופאי המרפאות לאשר המשך תשלומי תט"ר, ללא סיבה רפואית מוצדקת.
• יש להעניק סמכות למנהל מחוז לאשר המשך תשלום הזהה בגובהו לתשלום טיפול רפואי, עד לסידור הנכה בתוכנית שיקום מסודרת או לזמן מוגדר ולקבוע כללים לכך. זאת כדי למנוע מתן אישורים פיקטיביים על ידי רופאי האגף, וכדי לאפשר לנכה להיכנס לתוכנית השקום.
• הסבה זו, היא בלתי שוויונית ומפלה, כי רבים מהם המעונינים המתאימים לזכיה בה.
בשל ההצע המועט ניתן להעניק הסבה זו רק לבודדים, עובדה הגורמת להתמרמרות והרגשת אפליה אצל רבים.
• יש לבטל ההטבה למתן זכיונות לניהול תחנות דלק, בהיותה בלתי שוויונית ומפלה נזקה גדול מתועלתה.
• הטבה זו הנתנת תכופות שלא עפ"י הקריטריונים הקבועים בהוראות ובניגוד לעמדת הגורמים המטפלים, הפכה לאחת מנקודות התורפה של האגף.
• אין ההוראה ותנאיה הולמים את המציאות הקיימת היום, לא מבחינה הגבלות הזמן, ולא מבחינת הסכומים שניתן לאשר. עקב זאת, כמעט כל בקשה הנה בגדר חריג הדורש אישור מיוחד.
• הטבה זו מנוצלת לרעה על ידי קבוצת זכאים מצומצמת, הלוחצת וחוזרת בדרישה לכיסוי חובות, הגם שחובותיהם כבר נמחקו וכוסו לא פעם על ידי האגף.
• נשמעו גם טענות לפיהן ההלוואות, הגם שהן ניתנות בתנאים מועדפים לדיור ולהקמת עסק עצמאי, הן חלק מהגורמים לבקשות הרבות, החוזרות והנשנות, לכיסוי חובות, בשל העדר יכולת להחזירן.
• יש לעדכן את ההוראות ולהתאימן לניסיון שנרכש. יש לצמצם במתן כסוי לחובות חריגים והמנע ממתן כסוי לחובות חריגים שאינם מוצדקים.
• יש לבחון אם חלק מהטבות אלו – אינו יוצר תלות גדולה מדי של הזכאים באגף ובשירותיו ומונע בעקיפין שיקום מלא ועצמאי.
• מן הראוי לבחון עיגון הטבה זו בחוק, לרבות קביעה של מספר הפעמים בו ניתן יהיה לאשר לזכאי מסוים כיסוי חוב וקביעת סכום גג שינתן לזכאי בודד.
• לעיתים, עקב מחסור בכסף בקרן עזבונות, אין האגף יכול לממש הטבה שאושרה.
• יכולת המימוש של ההטבות ממקור זה היא מוגבלת. חרף זאת האגף אשר זכאויות כלליות על סמך מקור זה.
• יש לקבוע ייעוד, קריטריונים ונהלים ברורים וידועים לכל להקצבות מכספי עזבונות, מעבר לאמור בהוראה הקיימת משאושרה זכאות כללית, יש לוודא שהיא תמומן מתקציב האגף, אם יאזלו כספי הקרן.
• יש לקיים בקרה ובקורת על תהליכי העבודה בניהול הקרנות ובמימוש זכויות על פי החלטות הועדה, לרבות על עזבונות מיועדים, המועברים ישירות על ידי האפורטופוס הכללי לזכאי, ללא מעורבות האגף.
• בעבר גולמו הטבות מסוימות במסגרת התגמולים החודשיים, כדוגמת תרופות להורים שכולים. הדבר הפחית משמעותית את הטרדה בהבאת אישורים והגשת בקשות. נחסכה עבודת ניירת רבה מהעובדים, בעיקר מעובדי הרווחה.
• יש לפעול לגילום זכאויות והטבות נוספות. על הטבה שתגולם סכומיה להיות מצוינים במפורש בתלוש התגמול בכדי שיהיה לזכאי ברור מה משולם הגילום.
• יש להקל על הזכאים בהבאת מסמכים ובהצגת אישורים. זאת על ידי העברת כספים המגיעים למוסדות גדולים ישירות אליהם, ללא צורך בהצגת קבלות ואישורים על ידי הזכאי.
• יש לבחון את העלות של גלום הטבה, אך זו אינה צריכה להיות השקול הבלעדי.
• ראה רשימה חלקית של הטבות שמוצע לבחון גילומן בנספח ו'.
• שימוש נרחב בסמכויות חריגה הפך לסדר עבודה מקובל ורגיל באגף השיקום.
• לא נקבעו קריטריונים ברורים למתן אישורים חריגים, דבר הגורם לאי שויוניות ואפליה.
• לעיתים אושרו הטבות על ידי המטה מבלי לשתף את המחוז, אשר מחוסר סמכות לחריגה נתן לזכאי תשובה שלילית.
• ההחלטות אינן מנומקות כראוי ולא ניתן להן פרסום. העדר השקיפות מקפח זכאים שמצבם דומה ואולי אף גרוע יותר.
• סמכויות חריגה יוענקו גם למנהלי המחוזות עד לתקרה מסויימת. בקשות חריגות מעבר לאלה יובאו בפני ועדת חריגים אגפית (הועדה המייעצת), אשר הרכבה וסמכויותיה והקריטריונים לפיהם תפעל ייקבעו בהוראות ויפורסמו ברבים. ועדה זו בלבד תהיה בעלת הסמכות במטה לאשר חריגים.
• הועדה תנהל פרוטוקול מלא של דיוניה, אשר יכלול את עקרי הדיון, דעות המשתתפים והחלטה מנומקת.
• יש לקבוע כללים וקריטריונים ברורים לחריגים שבסמכות מנהלי המחוזות. על כל אשור לחריגה תידרש חתימה של שני בעלי זכות חתימה.
• הועדה נועדה, כשמה, להעניק הטבות מעבר למתחם החקיקה הרגיל. הועדה מתמנה ע"י שר הבטחון. החוק היחיד בו נמצאה אסמכתא לפעולותיה הוא חוק התקציב, בו מתוקצבות מדי שנה הוצאות הועדה.
• הועדה קבעה לעצמה, כנוהג, מספר כללים מנחים למתן הטבות: "מצב סוציו-אקונומי של הפונה", "הועדה אינה משמשת ערכאת ערעור על קצין התגמולים", "הועדה אינה מחיילת רטרואקטיבית", אך לא גובשו ולא הועלו על הכתב כללים מנחים וקריטריונים לאופן פעילותה ודרכי עבודתה.
• על ועדה ל.מ.ד להמשיך לפעול לצורך טיפול ומתן מענה למקרים מיוחדים, פרטניים, שאין להם פתרון בחוק ובהוראות.
• יש לעגן את הועדה ואת סמכויותיה בתקנות ובהוראות המשרד, תוך קביעת כללים וקריטריונים לפעולתה. במסגרת זו תוגדר כל סמכותה בנוגע לקביעת זכאות.
• יפורסמו דבר קיומה של הועדה ודרכי הפניה אליה.
• בקשות המופנות לועדה תועברנה תחילה לחוות דעת ועדת החריגים במטה האגף, בטרם תדון ותחליט בהן.
• הועדה תנהל פרוטוקול מלא של דיוניה ותנמק החלטותיה. הועדה תוודא, ככל האפשר, שבמקרים דומים יקימו שוויוניות ועקביות בהחלטותיה.
• הועדה תורכב מנציגי המשרד, אישי ציבור, ולפי העניין, נציג הארגונים היציגים. ראוי שבאשה יעמוד שופט בדימוס. הרכבה יקבע בתקנה.
• נמצא כי אין הגדרה ברורה לאינטנסיביות הקשר וטווח הזמן להשגת יעדי השקום, ואינה קימת תורה המתווה את יעדי הטפול ודרכיו, לרבות קביעה מתי יחשב הזכאי למשוקם.
• לעיתים קרובות אין משפחה מודעת, בשלב הראשוני, להבדלים בין נציגי קצין העיר, לבין קצינות הנפגעים של צה"ל ולבין אגף השקום ותפקידיהם, דבר הגורם לאי הבנות.
• התנאים הפיזיים לעבודה במחוז אינם תמיד מקילים. החדרים קטנים ואינם משרים אוירה נינוחה. לעיתים חולקים שני עובדים חדר אחד דבר המפריע למהלך הטפול.
• בכניסה קיימות שמירה ואבטחה המכבידות על כניסת הזכאים. השמירה דרושה כדי למנוע התפרצויות אלימות. אולם צויין, בעיקר על ידי משפחות שכולות, כי סדרי הכניסה למחוז והמאבטחים המוצבים בפתח אינם מעודדים בקורים, ואף מרתיעים.
• במחוזות הגדולים (חיפה, תל אביב, דן ורחובות) הטפול במשפחות ובנכים הוא נפרד, באמצעות חולייה נפרדת לשיקום משפחות וחוליה נפרדת לשיקום נכים.
נטען שבמחוזות האחרים (טבריה, ירושלים, ב"ש) לא ניתן לבצע חלוקה כנ"ל בשל כוח האדם המועט.
• נשמעה טענה שעובדי השיקום האחראים על ההיבט השיקומי – טיפולי, נדרשים פעמים רבות לחוות דעתם ואף להחליט, באשר להטבות וזכויות שאין בצדן שיקול דעת מקצועי טיפולי ויש להן בעיקר היבטים כלכליים, רפואיים וכד'.
• פרוייקטים מיוחדים כקבוצות טיפוליות ומועדונים שקומיים, צוינו כמוצלחים מאד ע"י עובדים ומטופלים כאחד.
• להגדיר תורה שיקומית ברורה לעבודת השיקום, שתכלול, לבד מתהליכי העבודה הסוציאלית ודרכי הטפול בזכאים לסוגיהם, גם מדיניות ויעדים של האגף בעבודת השיקום, טווחי הפעולה וסדרי הקשר עם הזכאים.
• מומלץ לארגן את עבודת השקום בנפרד למשפחות ובנפרד לנכים בכל המחוזות ולודא אחידות בפעולתם.
• יש לבחון את אינטנסיביות הקשר של עובדי השקום עם הזכאים ולקבוע כללים לכך. במסגרת זו יש לקבוע פרמטרים ברורים למספר הפגישות הטיפוליות, מועדיהן, משכן, מיקומן והאופן בו ראוי לנהל אותן.
• מומלץ להפריד בין הפן השיקומי לפן הכלכלי והמנהלי. זאת כדי להפחית את העומס המוטל על עובדי השיקום בטיפול בהטבות שלהן קשר מועט לטיפול השקומי.
• יש להנחות את עובדי השקום לרכז עבודות צוות מול מטופל ולשמש כ"מנהל תיק" לגביו, כך שבו זמנית ינתן מענה לצרכיו.
• יש מקום להרחיב את היקף האוכלוסיה המופנית לטיפול קבוצתי ולמועדונים.
• יש להרחיב את האבחון התעסוקתי הממוחשב ולהפעילו בכל המחוזות.
• מוצע לבצון את כל נושא השמירה, האבטחה ואמצעי המיגון בכניסה למשרדי השקום במחוזות. יש להציב עובדים מתאימים בכניסה ב"קבלה" או ב"מודיעין" שיודרכו כיצד להקביל פני הבאים בסבר פנים נאות.
• יש לפעול לשנוי מיקום משרדי מחוזות שאינם מתאימים ליעודם ולשפץ משרדים קיימים, כך שיתאימו לתפקידם, לרבות שיפוץ ושיפור הכניסות וחדרי הכניסה.
• עובדות הרווחה נדרשות ליכולת הקשבה, שיחה ושכנוע תוך איתור וזיהוי בעיותיו של הפונה, וליכולת הכוונה לטפול הגורמים המתאימים בלשכה או מחוצה לו.
• עובדות הרווחה, בחלקן, אינן בעלות השכלה אקדמאית ואינן מקבלות הכשרה מכינה טרם כניסתן לתפקיד או במהלך עבודתן.
• לעובדות הרווחה אינה ניתנת הכשרה לתקשורת בין- אישית ולהתמודדות עם אוכלוסיות רגישות.
• במחוזות הגדולים טיפול עבודות הרווחה במשפחות שכולות ובנכים הוא נפרד, בדומה לעבודת השקום.
• רצוי שעובדים חדשים, המיועדים לעבודת הרווחה יהיו בעלי השכלה אקדמית בתחומי מדעי החברה. יש להכשירם מקצועית לפני כניסתם לתפקיד. כמו כן, יש לערוך עבורם, מיד פעם, השתלמויות וימי עיון בתקשורת בין-אישית, דרכי התמודדות עם אוכלוסיות רגישות והתייחסות נכונה אליהן.
• חשוב לערוך ימי עיון והשתלמויות משותפים לעובדי הרווחה ועובדי השיקום.
• יש מקום לאחד את עבודת עובדי הרווחה עם עובדי התעסוקה, הדיור והשיקום העצמאי, תוך הכשרת העובדים האלו בכל תחומי הרווחה, כך שעומס העבודה יתחלק בין מספר עובדים והשרות לזכאי בתחומים אלו יינתן ע"י עובד אחד.
• מומלץ לארגן את עבודת הרווחה בנפרד למשפחות שכולות ובנפרד לנכים בכל המחוזות ולוודא אחידות בפעולתם.
• לאחר השלמת ביזור נושא הרכב הרפואי למחוזות הוא יטופל, על כל היבטיו, ע"י עובד רווחה.
• יועצי התעסוקה מתקשים בהשמת זכאי האגף בעבודה, במיוחד בשל האבטלה הקשה בתקופה האחרונה ובשל אי מצוי הדין כלפי מעבידים סרבנים.
• פעילות יועצי התעסוקה מוגבלת בשל העדר מידע עדכני ושוטף בדבר מקומות עבודה חדשים.
• משרדים ממשלתיים אינם ממלטים חובתם, ואינם שולחים הודעות על מכרזים לאגף השיקום טרם צאת המכרז. ככלל הם נמנעים מלקבל לעבודה את זכאי האגף המוגבלים.
• רבים מעדיפים להמשיך וקבל תגמול במקום לעבוד עקב ההפרש הקטן בין שכר העבודה לתגמול.
• נדרשת פעולה מרוכזת ופרטנית כאחד להשמת הזכאים בעבודה, דווקא בתקופה בה קיימים קשיי תעסוקה בשל המצב הכלכלי. יש להיעזר בחוק במקום שיידרש. העמדות לדין לדוגמא, עשויות לסייע לפתוח שערים.
• יש להתקשר עם חברות כוח אדם לשם השמת זכאי האגף בעבודה (תחילה ע"י ניסוי במחוז או שניים). יש לפעול בעניין זה כמוצע בהרחבה בגוף הדו"ח.
• יש להסב עובדי תעסוקה לתפקיד עובדי הרווחה, להטיל את תחום התעסוקה על כל עובדי הרווחה, תוך שמירת זיקה לעובדי השיקום. בדרך זו ימוצה כ"א זה וימנע טלטול הזכאים מעובד לעובד, ויוכלו לקבל מענה מלא מכל עובד רווחה.
• להשמה נכונה נדרשת עבודת צוות שתכלול עובד שיקום, רופא ועובד רווחה אשר ילוו את העובד במהלך השתלבותו בעבודה.
• באופן דומה יש להסב לתפקידי רווחה את עובדי הדיור והשיקום העצמאי.
הערה: עמדת ראש האגף היא שיש להשאיר על כנו את תפקיד יועץ התעסוקה שיפעל בזיקה מלאה לעובדת השיקום.
• הדיור מהווה "צוואר בקבוק" בפעילות המחוזות והמטה. בקשות מתעכבות זמן רב ללא מענה. רוב ההטבות בענייני דיור אינן ניתנות ע"י המחוז ונדרשות לאישור המטה, עובדה המעכבת עוד יותר את הטיפול.
• רוב ההטבות לדיור ולשיפוץ דירות ניתנות, בדרך של הלוואות לזכאים. תנאי ההלוואות הם טובים ביותר. חרף זאת זכאים רבים אינם עומדים בתשלומים, נכנסים לחובות ומבקשים מחיקתם או סיוע כספי מהאגף לסילוקם.
• נשמעה טענה כי סכומי ההלוואות והמענקים לשיפוץ דירה ולרכישת ריהוט אינם מספיקים.
• יש לבחון הגדלת המענקים לדיור כדי לצמצם בהלוואות.
• יש לפעול למציאת פתרונות חלופיים לנושא הדיור הציבורי, שיספקו מענה הולם לצורכי דיור מינימליים של מחוסרי דיור ויאפשרו רכישת דירה בבוא העת.
• יש מקום לאחד את תפקידי עובדי הדיור עם תפקידי עובדי הרווחה בדומה לעובדי התעסוקה.
• עקב מצבו הקשה של המשק בשנים האחרונות, רבים מהעסקים שנפתחו בעזרת האגף נקלעו לקשיים. זכרי השיקום העצמאי, המתקשים לפרוע הלוואות שקבלו, מבקשים מהאגף לכסות חובות שנקלעו אליהם. מצב זה גורר, לעיתים, לביטול תוכניות שיקום.
• יש לבחון את עצם מתן הטבה זו, במיוחד לאור העובדה שהיא גוררת תלות נמשכת וחוזרת של הזכאי באגף, לצורך כיסוי חובות, מענק
