פגיעת פוסט טראומה

ואולם למרבה הצער, נכי צה"ל רבים, אשר הגישו תביעות נגד משרד הביטחון בגין הפרעה פוסט טראומטית ומוכרים בגינה בקשר של גרימה, עדיין אינם מקבלים דרגת נכות המשקפת את מלוא מצבם הנפשי, וזאת-בשל התייחסות הוועדות הרפואיות ל"קווים אישיותיים" של נכה  צה"ל ו"הפחתתם" ממצבו הנפשי הכולל כפי שהוא מוצג בפני הוועדה הרפואית.

כתוצאה מכך, קורה לא אחת, שנכי צה"ל אשר הגישו תביעות נגד משרד הביטחון בגין תסמונת פוסט טראומטית והוכרו בקשר של "גרימה", מגיעים לוועדה רפואית וזו מוצאת כי בנוסף ל PTSD יש להם לכאורה גם מאפיינים אישיותיים, בגינם ממילא לא הוגשו תביעות נגד משרד הביטחון ולכן-אלה אינם מוכרים.

יצויין כי לצורך הגדרת "קווים אישיותיים" יכולה הוועדה הרפואית להגדיר "אישיות בעייתית" גם בדיעבד אצל נכים אשר לפני הפציעה כלל לא הוגדרו או אובחנו כסובלים מאישיות בעייתית. הלכה למעשה, הוועדה הרפואית עושה ניתוח רטרוספקטיבי של בעיות האישיות טרם הפציעה וקובעת דרגת נכות אשר אינה משקפת את מלוא מצבם הנפשי של נכי צה"ל, תוך זקיפת חלק ממצבם הנפשי על חשבון מאפיינים אישיותיים.

בצורה זו הופכת הוועדה הרפואית את החלטות קצין תגמולים בדבר הכרה בפוסט טראומה בקשר סיבתי כ-גרימה, לבלתי-רלוונטית, מתערבת הלכה למעשה בסוגיית הקשר הסיבתי, ופוגעת בזכויות נכי צה"ל. 

ייצוג נכי צה"ל: נכי צה"ל אשר אינם מיוצגים ואין להם נגישות לפרוטוקול הוועדה הרפואית ולנימוקיה, לעיתים אף אינם יודעים שהוועדה הרפואית הפחיתה מנכותם בגין היבטים אישיותיים ואינם מנצלים את זכותם לתביעות נגד משרד הביטחון בנושא חשוב זה. 

הנושא עלה לאחרונה בדיון בו ייצגה הח"מ מערער בביהמ"ש המחוזי בתל אביב (ע"א (תא) 2506/08 מיום 6.1.09 - לא פורסם), ובפסיקה תקדימית של כב' השופט שוחט נקבע כי ביחס לנכי צה"ל, אשר הגישו תביעות נגד משרד הביטחון בגין PTSD והוכרו בקשר של גרימה, אסור לוועדה הרפואית להפחית בהערכת נכותם בגין מאפיינים אישיותיים.

ובלשון כב' השופט שוחט:

 "הוועדה מאשרת כי קיומם של מאפיינים אישיותיים בעייתיים ... של המערער הופכת אותו פגיע יותר להשפעתם של האירועים הטראומטיים אליהם נחשף ויש בנוכחות מאפיינים אלה גם כדי לפגוע בתהליך החלמתו. עם זאת, מסבירה הוועדה, אין באמור לעיל כדי לפתוח לדיון את שאלת ההכרה, כי אם להסביר את התייחסות הוועדה לשאלת נוכחותו של מרכיב זה בתמונה הכללית.

למקרא דברים אלה, עדיין נשאלת השאלה האם דרגת הנכות שקבעה הוועדה נקבעה על בסיס מצבו הנפשי של המערער, בלא לבודד את אותם מאפיינים אישיותיים בעייתיים מה –PTSD  או שמא דרגת הנכות נקבעה, כפי שנקבעה, לאחר שהוועדה בודדה מאפיינים אלה כמאפיינים שאינם קשורים ל- PTSD.

ככל שהוועדה בודדה מאפיינים אלה וקבעה את דרגת נכותו של המערער על פי מאפייני ה- PTSD בלבד, אני סבור שטעות בידה.

שני חיילים נשלחים אלי קרב. האחד בעל חוזק נפשי גבוה יותר והאחר, בשל מאפיינים אישיותיים בעייתיים, בעל חוזק נפשי נמוך יותר. שני החיילים חווים את אותו אירוע טראומטי. שני החיילים מוכרים בגין PTSD. החייל בעל החוזק הנפשי הגבוה, שיכול היה להתמודד עם הטראומה בצורה טובה יותר, תסמיניה משבצים אותו תחת מבחן המעניק לו 20%. החייל בעל החוזק הנפשי החלש יותר, מתמודד בצורה טובה פחות עם הטראומה והתסמינים המופיעים אצלו מכוונים למבחן המעניק לו 50%. האם רשאית הוועדה להעניק גם לחייל בעל החוזק הנפשי החלש יותר 20%, שכן חלק מהתסמינים המופיעים אצלו נובעים מאותם מאפיינים אישיותיים בעייתיים? התשובה היא שלילית: החייל בעל החוזק הנפשי החלש יותר, שנשלח אלי קרב וחווה את אותה טראומה שחווה החייל בעל החוזק הנפשי הגבוה יותר, זכאי לכך שהוועדה תשבץ את פגימתו תחת החומרה הגבוהה יותר הכוללת את כל התסמינים שמהם הוא סובל. זהו המבחן של "הגולגולת הדקה" או "הרכה" אליו מכוונת הוועדה.

לפיכך, עניינו של המערער יוחזר לוועדה, על מנת שזו תבחן את מצבו בלא לבודד את המאפיינים האישיותיים הבעייתיים שלו, אלא תבחן את דרגת החומרה בגין ה- PTSD   ,כפי מצבו, ותעניק לו את דרגת הנכות המגיעה לו ".

עד כאן ציטוט מפסק הדין.

פסק דין חשוב זה ממקם את הפרעות האישיות במקומן הנכון כחלק מביטוי ההפרעה הפוסט טראומטית. הנחיה ברורה זו של כבוד השופט שוחט, כי אסור לוועדה רפואית להפחית דרגת נכות לנכי צה"ל בשל מאפיינים אישיותיים, הינה הנחיה ראויה ומתבקשת הן מהבחינה הערכית, כפי שהיטיב כבוד השופט שוחט לנסח בפסק הדין, והן בהיבט הרפואי נוכח עמדת הוועדה הרפואית עצמה כי מאפייני אישיות בעייתיים אכן מקשים על ההתמודדות עם ההפרעה הפוסט טראומטית ופוגעים בתהליך ההחלמה. מכל הטעמים הללו אכן ראוי שהוועדה הרפואית לא תבודד מאפייני אישיות בבואה לקבוע נכות לנפגעיPTSD , ותקבע דרגת נכות המשקפת את המצב הרפואי המלא של הזכאי העומד בפניה, ללא "הפחתת" אחוזי נכות בגין מאפייני אישיות.

על החלטת ביהמ"ש המחוזי הנ"ל לא הוגשה על ידי המשיב בקשת רשות ערעור ומדובר בהחלטה חלוטה. 

החלטה זו פותחת פתח לתיקון העוול שנעשה לנכי צה"ל רבים בקביעת דרגת הנכות על ידי הוועדות הרפואיות במקרי PTSD בעת הגשת תביעות נגד משרד הבטחון.

גילוי נאות: הכותבת עבדה כיועצת משפטית באגף השיקום במשרד הבטחון בן השנים 1998-2005.  כיום עוסקת בייצוג נכי צה"ל ומשפחות השכולות בתביעות נגד משרד הבטחון . אין להסתמך ו/או לראות במפורט במאמר זה ייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית