מי שבקיא בהליכי החקיקה ואישור תקציבים במדינת ישראל יודע כי לא מספיק שרפורמת "נפש אחת" נמצאת על שולחן הדיונים – אלא צריך שמטה ארגון נכי צה"ל ימשיך לפעול במלוא הכוח על-מנת ליישם את הרפורמה במלואה ולשמור שלא ינגסו בה.
בוועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון לתקציב הביטחון שהתקיימה בתאריך 12 באוקטובר 2021 בכנסת בהשתתפות:
רם בן ברק - היו"ר, צבי האוזר, יעל רון בן משה, נירה שפק, חברי הכנסת: אורלי לוי אבקסיס ומשה טור פז. כמו גם, ראשת אגף השיקום הגב' לימור לוריא, צוות משרדה, יו"ר ארגון נכי צה"ל עו"ד עידן קלימן, מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל רפי כהן צמח ובעלי תפקידים במטה ארגון נכי צה"ל.
דנה הוועדה בתקציב אגף השיקום, בסוגיות הרבות, דרכי פעולה והצעות לפתרון לקראת רפורמה שתטיב עם נכי צה"ל.
ראשית, צריך לברך ולציין את שיתוף הפעולה שנרקם בין אגף השיקום ולארגון נכי צה"ל. מאז התמנתה הגב' לימור לוריא לתפקיד ראש אגף השיקום ובזכות הנהגת ארגון נכי צה"ל האחראית – מתנהל שיח משותף בין אגף השיקום לארגון נכי צה"ל באווירה טובה ותוך רצון לשיתוף פעולה וקידום עניינם של נכי צה"ל, קידום רפורמת נפש אחת ושיפור השירות שניתן לפצועי צה"ל במסגרת הזכאויות השונות.
מדובר על הישג חשוב למטה ארגון נכי צה"ל במיוחד כאשר הדיון בוועדה הוא לצורך אישור תקציב אגף השיקום ועיקרי הרפורמה.
שנית, במאמר נציג חלק מהיעדים ותוכנית העבודה לשנת 2022 כפי שהיא הוצגה בוועדה.
הבשורה המשמחת היא שיישום הרפורמה מתקדם. אגף השיקום וארגון נכי צה"ל מנהלים דיאלוג, צוותי העבודה פועלים ללא הפסק ואפשר להתחיל לראות כי הדברים משתנים לטובה ואגף השיקום שאחראי על שיקום נכי צה"ל מציג את היעדים לפעילות של שנת 2022.
כאמור, בתוכנית העבודה לשנת 2022 שנעשית בשיתוף פעולה עם ארגון נכי צה"ל – בנוסף ליישום רפורמת "נפש אחת" מתוכננים שיפורים בכל הפרמטרים:
א. בתחום הרווחה יוצעו לזכאים תמריצים.
ב. בהתאם לדרישת ארגון נכי צה"ל – יבוטל מבחן ההכנסה כך שאנשים שקיבלו ירושה, שכר דירה, או שקיים להם מקור הכנסה מגורם אחר (לא מיגיעה אישית), הסכום לא יתקזז מהתגמולים להם הם זכאים בניגוד למה שקיים כיום שמתקזז החל מהשקל הראשון.
ג. בהתאם להסכם עם ארגון נכי צה"ל ורפורמת "נפש אחת", אגף השיקום יתחיל להפעיל החל מ- 14 באוקטובר מערכת למיצוי זכויות. באזור האישי יופיעו לכל זכאי הזכויות הבסיסיות המגיעות לו בהתאם לאחוזי הנכות שלו.
ד. יעודכנו הסכומים לעזרה בדיור – כיום הסיוע בדיור אינו מהווה פתרון. הסיוע היה נכון לעבר והיום עם כל העלייה בענף הדיור הסיוע לא נותן מענה.
ה. תחום הרכב יעבור עדכון ושדרוג.
ו. תחום הלימודים, שאגף השיקום רואה בו כתשתית לעבודה איכותית ובשכר גבוה יותר. מטרת האגף היא להרחיב את הרשת שמאפשרת, אם זה שיעורי עזר ומחשבים וכד'. אגף השיקום מעוניין להגדיל ולהרחיב את מעטפת הלימודים, וככה להגדיל את שיעור הפצועים המועסקים.
ז. העברת הוראות אגף השיקום בחקיקה. אגף השיקום מבקש לעגן את כל עולם ההטבות בחוק. בנושא החקיקה קיים סנכרון עם ארגון נכי צה"ל. כאשר קלימן ולוריא קבעו יום לקריאה מודרכת של הנוסח שהיה עד כה כדי שגם אם יהיו אי-הסכמות לפחות שהצדדים יוכלו לשבת לדון ולהגיע לפתרונות מוסכמים.
בעשור האחרון שימש עידן קלימן בתפקידי מפתח שונים בארגון נכי צה"ל: יועץ משפטי של הארגון, יו"ר מחוז תל אביב יפו והמרכז וכיום יו"ר ארגון נכי צה"ל. תמיד ביקש ודרש בכל הוועדות בכנסת ישראל ומחוצה לה שאגף השיקום יכיר כי יש בעיה – ההכרה בבעיה היא הצעד הראשון בדרך לפתרון.
מעיון בפרוטוקול הוועדה נראה כי סוף סוף "בא לציון גואל" אגף השיקום חושף את הנתונים ומכיר בבעיות (גם אם אלה לא כל כך נעימות). ההכרה חשובה מאחר והיא מאפשרת לאגף השיקום יחד עם ארגון נכי צה"ל ובסיוע כנסת ישראל לשבת יחד לפתור את הבעיות, לתקן ולהגיע להסכמות.
מהנתונים שהתפרסמו בפני הוועדה - נכון לשנת 2021, אגף השיקום אמור לתת מענה ל - 111,000 פצועים. כאשר 57,000 מתוכם זכאים לקבל טיפול מאגף השיקום ברפואה, שיקום רווחה ותעסוקה וכ- 54,000 פצועים קיבלו מענק חד-פעמי וכיום הם מקבלים את הטיפול דרך קופות החולים.
אגף השיקום הציג לוועדה את התפלגות הפצועים על-פי נסיבות הפציעה, במקרה זה התגלתה מחלוקת בין הנתונים של אגף השיקום לבין אלה שמציג ארגון נכי צה"ל. ארגון נכי צה"ל טוען ובצדק כי:
א. הרישום של אגף השיקום התחיל רק בשנת 1984 ולכן כל הפצועים שנפצעו עד מלחמת לבנון לא רשומים כמי שנפצעו בפעילות קרבית. זה נתון המעוות את התוצאה לחלוטין. נתון שיש לו השלכות מרחיקות לכת, לכן כאשר יצליחו למפות את אותם פצועים (עד לשנת 1984) אחוז הפצועים בנסיבות קרביות או אימונים יגדל משמעותית.
ב. בנתונים שירשה ראשת אגף השיקום לימור לוריא מקודמיה קיים עיוות בכל מה שקשור לסקטור המופיע תחת נסיבות "תאונות" מאחר וההגדרה מאוד לא מדויקת ופצועים שנפצעו בהתהפכות ג'יפ, טנק, או כל כלי רכב אחר בפעילות מבצעית "קוטלגו" תחת הלשונית "תאונות" (דבר דומה קיים גם תחת הסקטור בנסיבות הפציעה "מחלה").
ג. קלימן דורש להסתכל על פצועים בלי קשר לנסיבות פציעתם מאחר "כי כולם היו בנינו, ולדעתי עם הסמכות באה האחריות. לדעתי כל נכי צה"ל, כל מי שמגוייס לצה"ל עם הסמכות באה האחריות, והוא צריך להיות מטופל על ידי מערכת הביטחון".
לוריא, ראשת אגף השיקום מחזקת את טענתו של קלימן ואומרת: "ש-once אדם מוכר כנכה צה"ל הוא צריך לקבל את אותו שירות. נסיבות הפציעה מבחינתי לא צריכות כרגע להיות רלוונטיות. מה שהמחוקק החליט ומה שההוראות מאפשרות אנחנו צריכים לתת לכל האנשים, והכי טוב שיש, לא משנה איפה שהם נפצעו".
על-פי הנתונים שחשפה ראשת אגף השיקום לוריא לוועדה – אחד היעדים שהיא שמה בראש סדר העדיפות היא שיפור השירות.
לדבריה של לוריא היא ירשה נתונים קשים על-פיהם מידי שנה מקבל אגף השיקום כ- 3,000 תביעות חדשות, כאשר במציאות, נכון לחודש אוקטובר 2021 הצטברו כ- 10,700 בקשות שלא טופלו. ופצוע שהגיש תביעה נאלץ להמתין בממוצע סדר גודל של 1,065 ימים.
כאשר בשנה האחרונה אגף השיקום זימן כ- 10,000 ועדות רפואיות. למוקד הטלפוני התקבלו יותר מחצי מיליון פניות ועוד כ- 110,000 פניות שמגיעות דרך אתר האינטרנט.
כל הטיפול מתחלק בין 300 עובדים בלבד בכל מחוזות השיקום. 400 עובדים שצריכים להיפגש עם הפצועים ולטפל ב- 160,000 מרשמים ו- 85,000 הפניות לשירותים רפואיים.
לראשונה מזה שנים נראה כי אגף השיקום פועל בשיתוף פעולה מלא עם מטה ארגון נכי צה"ל. שיתוף פעולה שמוביל ליישום רפורמה מקיפה, שיפור השירות להם זכאים פצועי צה"ל, עדכון התגמולים, המענקים והזכויות.
עם זאת בארגון נכי צה"ל ממהרים להדגיש כי הדרך להשגת מלוא היעדים של רפורמת נפש אחת עוד רחוקה. הארגון נחוש להוציאה לפועל ועומד על המשמר למול כל גופי הממשלה וכדברי יו״ר הארגון, עו״ד עידן קלימן: ״אנחנו תמיד מעדיפים דיאלוג חיובי ופורה. עם זאת כפי שהבהרתי לגורמים הרלוונטיים, אנחנו מול משרד הביטחון ואגף השיקום חברים על תנאי. עמידה בהסכמים, שיח מכבד ושרות לחברות והחברים, הנם אבני היסוד הנדרשים כדי להחזיר את אמון הארגון וחבריו למול המערכת ומבחן הזמן יראה פנינו לאן"