אתר זה משתמש בקבצי קוקיז אתר זה משתמש בקבצי Cookies כדי להתאים אישית תוכן ומודעות. למידע נוסף OK
X
אנא בחר את גודל הפונט הרצוי:
מועדון החברים של פורטל נכי צהלהכרה כנכהחמי מרפאייעוץ משפטיקנאביס רפואיטפסים להורדהרכב רפואיטבלאות תגמוליםטיפולים רפואייםזכויות והטבותארגון נכי צהלאגף השיקום
X סגירה
 

עו"ד רן כהן רוכברגר

מייצגים את אלו שנתנו את הכול

משרד עו"ד רן כהן רוכברגר מתמחה בייצוג וליווי משפטי של נכי צה"ל, משרתי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה – ומעמיד לרשות לקוחותיו ניסיון ייחודי, ראייה רחבה ומחויבות ערכית עמוקה לצדק ולמימוש זכויות.

בראש המשרד עומד עו"ד רן כהן רוכברגר, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי ואלוף משנה במילואים, מהבולטים והמוערכים בקרב עורכי הדין בתחום דיני הצבא והביטחון בישראל. עם ניסיון של למעלה מ-20 שנות שירות בפרקליטות הצבאית, בהן שימש בין היתר כתובע, סנגור, פרקליט ויועץ משפטי בכיר – מביא עמו עו"ד כהן רוכברגר הבנה עמוקה ונדירה של המערכות הצבאיות, המשפטיות והבירוקרטיות.

קרדיט צילום: אור פרבוזניק

המשרד מלווה בכל שלבי ההליכים חיילות, חיילים ואנשי כוחות הביטחון שנפגעו במהלך שירותם הצבאי וכן אזרחים שנפגעו עקב פעולות איבה

• הכרה בנכות או מחלה | החמרה במצב רפואי

• ייצוג בפני קצין התגמולים ואגף השיקום

• הגשת ערעורים לבתי משפט והגשת עתירות לבג״ץ

• ייצוג משפחות שכולות בהליכי הכרה

• תביעות בגין נזק מוסב וליווי משפטי שוטף

הטיפול המשפטי במשרד שם דגש על רגישות, יסודיות ונחישות מול הגורמים המוסמכים, תוך חתירה מתמדת להכרה הוגנת בזכויות הלקוחות – גם במקרים מורכבים וערכיים, בהם ההכרה לא ניתנה מלכתחילה.

כי אחרי כל מה שנתתם - מישהו צריך להילחם עבורכם.

מידע נוסף באתר: https://rancr-law.co.il

מוזמנים לעיין במדריך קצר שהכנתי 

מדריך לתביעות להכרה כנכה צה״ל מול משרד הביטחון

השירות בצה״ל ובמערכי הביטחון – משירות קרבי ועד תפקידים עורפיים, מנהלתיים או טכנולוגיים – מציב את המשרתים בפני אתגרים גופניים ונפשיים משמעותיים. לא אחת מתמודדים חיילים עם מצבים קיצוניים בשטח, בתרגילים ואף בשגרה בבסיס, מה שעלול להותיר חותם פיזי או רגשי מתמשך. הפגיעה אינה תמיד מיידית ואינה תמיד ניכרת לעין, ולעתים מופיעה או מתגבשת רק חודשים או שנים לאחר סיום השירות. 

לשם כך חוקק חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט-1959, שנועד לאפשר לחיילים לשעבר לקבל הכרה בנכותם ולספק להם תגמולים, שירותים רפואיים, ליווי שיקומי והכרה מוסדית בפגיעה שנגרמה להם במהלך השירות ועקב השירות. יש לדעת שתביעה להכרה נגד משרד הביטחון תקודם רק לאחר שחרור משירות חובה מצה"ל, כאשר כל עוד החייל נמצא בשירות צבאי, צה"ל נושא באחריות להגשת הטיפולים הרפואיים.  

המסגרת המשפטית – מה אומר חוק הנכים?

חוק הנכים הוא החוק המרכזי שמסדיר את זכויותיהם של נפגעי מערכת הביטחון. החוק כאמור לא חל על לוחמים בלבד, אלא על כל מי ששירת בשירות סדיר ומילואים – וגם קבע בתנאים מסוימים. לפי החוק, כדי שתוכר נכות כמזכה בתגמולים, על המבקש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין השירות לבין הפגיעה שנגרמה. הקשר הסיבתי עשוי להתבטא במספר מאפיינים.

כך למשל – אירוע מסוים שהתרחש במהלך השירות עצמו, פציעה באימון, תאונת דרכים בדרך לבסיס, היחשפות לאירוע קיצון במהלך פעילות שהובילה להתפתחות פוסט טראומה או למחלת נפש, חשיפה לחומרים מסוכנים או לתנאי שטח חריגים שהובילו לפרוץ מחלה. אלה כמובן דוגמאות להמחשה שאינן ממצות. תיתכן גם לא רק ״גרימת״ נכות יש מאין אלא גם ״החמרת מצב״ רפואי קודם בשל אופי השירות הצבאי. 

הבדלים בין שירות חובה לשירות קבע

חוק הנכים מתייחס באופן שונה לפגיעות שהתרחשו במהלך שירות החובה (או המילואים) לעומת פגיעות בתקופת שירות הקבע. בשירות חובה החייל אינו בוחר לשרת ולכן ההכרה ניתנת באופן רחב גם ביחס לפגיעות שאירעו בנסיבות שאינן מבצעיות באופיין, כולל במהלך חופשה, בדרכים ובמהלך שירות עורפי. הנטייה, גם של קצין התגמולים וגם של ועדת הערר, היא להרחיב את הפרשנות בהקשר זה, לפרש ״ברוחב לב״ ולקבל תביעות להכרה במקרים רחבים יחסית של השירות, כמובן בכפוף לכלל של ״תוך כדי ועקב״ השירות. 

ביחס לשירות קבע, בעבר הכללים המשפטיים היו דומים, אך בעקבות התיקון לחוק הנכים המכונה ״תיקון גורן״ (בעקבות המלצה של ועדה בראשות השופט אורי גורן), כיום ההכרה לגבי אוכלוסיית הקבע מצומצמת משמעותית, כשההכרה מוגבלת בעיקרה למקרים שבהם הוכח קשר סיבתי מהותי לאירועים מבצעיים מובהקים, כולל תאונות אימונים. וכך החוק מותיר פתח צר יחסית להכרה ביחס לחבלות ולמחלות של משרתי קבע, בחריגים ספורים הקבועים בחוק (שפסיקת ועדות הערר ובית המשפט העליון פירשה). ביחס למשרתי הקבע, מרבית המקרים של פגיעות – שלא ישויכו לפעילות צבאית מובהקת במאפייניה – ינותבו לביטוח הלאומי.

שלבי ההליך לקבלת הכרה

השלב הראשון – איסוף תיעוד. 

על מנת להגיש בקשה באופן הנכון ולמקסם את סיכויי ההכרה חשוב להקדים ולאסוף את כל החומר העובדתי והרפואי הרלוונטי, שמבסס גם את עצם התרחשות האירוע שממנו נובעת המחלה או הפגיעה ואת את הקשר הסיבתי המהותי בין אותו אירוע לשירות הצבאי. בכלל זה חשוב לאסוף כמידת הניתן דו״חות אירוע (פציעה), מסמכים רפואיים צבאיים (ה-CPR הצבאי), חוות דעת מומחים במידת הצורך, עדויות של חיילים ומפקדים שהיו עדים לאירוע, תימוכין אחרים לקרות האירוע וכן מסמכים רפואיים עדכניים המלמדים על המשך קיומה של הפגיעה.

השלב השני – הגשת בקשה להכרה לקצין התגמולים במשרד הביטחון.

הבקשה הסדורה, שנכון שתכלול גם תצהיר מפורט (ולא רק מילוי של השורות הבודדות בטופס המובנה של משרד הביטחון) תוגש ליחידת התביעות באגף השיקום של משרד הביטחון. חשוב להקפיד שהבקשה תציין את כל הפגימות הרלוונטיות, הישירות והעקיפות, שאם לא כן תימנע ההכרה. חשוב לצרף את כל החומר הרלוונטי, לצד מכתב נלווה המבאר את הבקשה ואת נספחיה. במקרים שבהם מדובר בפגיעה צבאית מובהקת,  כנסיבות מבצעיות,  ניתן לשקול הגשה במסלול מואץ הקרוי ״המסלול הירוק״. הבקשה יכולה להיעשות גם באופן פיזי וגם (כך מומלץ) באופן דיגיטלי. בד בבד עם הגשת הבקשה להכרה, נכון להגיש במקרים המתאימים גם בקשות נלוות ומשלימות לטיפול או למימון טיפול בתקופת הביניים.

השלב השלישי – הוועדה הרפואית וקביעת אחוזי נכות.

ככל שקצין התגמולים אישר את עצם הקשר הפגימה ואת קיומו של הקשר הסיבתי לה (כשקודם לכך הוא עשוי להפנות את המבקש לבדיקת מומחה מטעם משרד הביטחון), המשמעות היא שהמשוכה העקרונית נחצתה בהצלחה. כעת יופנה המבקש לוועדה רפואית מטעם משרד הביטחון שתקבע את שיעור הנכות הפיזית או הנפשית, בהתאם למצב הרפואי-תפקיד הפיזיולוגי או הנפשי.

קודם לקביעה זו יוזמן המבקש לדיון בוועדה הרפואית לשם התרשמות בלתי אמצעית של רופא הוועדה מהמבקש.

תגמולים וזכויות 

בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו, יוענקו הזכויות הבאות (המפורטות כאן באופן תמציתי בלבד):

נכות של 20% ומעלה – מזכה בקצבה חודשית, בטיפולים רפואיים, בסיוע בדיור ובשירותים שיקומיים. לצד אלה יש הטבות רבות אחרות הנגזרות מהיקף האחוזים ומסוג הנכות.

נכות בין 10% ל-19% - מזכה במענק כספי חד-פעמי, על פי סרגל אחוזים, החל מכ-60,000 ש״ח ועד לכ-230,000 ש״ח. לעתים הנכה יהיה זכאי להטבות נקודתיות נוספות.

נכות בשיעור של פחות מ-10% - ככלל אין תגמול כספי, אך ניתן לבדוק זכאות לשירותים תומכים אחרים. החשיבות היא בעצם ההכרה העקרונית, שיש לה משמעויות לעתיד, בהן גם האפשרות לשוב לוועדה הרפואית בבקשה ״להחמרת מצב״ או ״להכרה בנזק מוסב״.

בנוסף לקצבה או למענק, ההכרה במעמד נכה צה״ל עשויה לגזור זכאויות להטבות נוספות, של הנחות בארנונה ובתחבורה ציבורית, פטור ממס, זכאות להכשרות מקצועיות ועוד.

ערעורים ואפשרויות נוספות

להשלמת התמונה, אם קצין התגמולים דוחה את בקשת ההכרה בטענה שאין לטעמו קשר סיבתי, המבקש יכול לערער על כך לוועדת הערעורים בבית המשפט השלום.

אם הוועדה הרפואית קבעה אחוזי נכות הנמוכים ממה שהמבקש סבור שמגיע לו, ניתן לערער על כך לוועדה הרפואית העליונה.

יש אפשרות צרה להגיש בקשות ערעור גם על החלטות שלגביהן נשמע הערעור, בתנאים מסוימים. ובמקרים שבהם לא מתקיים תנאי הקשר הסיבתי אך נגרם נזק ממשי, למשל בעקבות רשלנות בטיפול, ניתן לשקול להגיש תביעה נזיקית ׳רגילה׳ לבית המשפט נגד משרד הביטחון.

מידע נוסף באתר: https://rancr-law.co.il


 

נותני חסות: