עו"ד יואב אלמגור
חיילים ושוטרים רבים שנפגעו במהלך שירותם ממחלת הסוכרת נאלצים להתמודד עם מערך מסודר של אגף השיקום המנסה לשלול מהם הכרה במחלה זו, ובכך למנוע מהם קבלת הטיפול המיטבי הנהוג באגף השיקום לטיפול במחלת הסוכרת, בעיקר בסיבוכיה באברי המטרה ( לב, רגלים, כליות, עיניים וכלי דם), ואשר הינו לרוב רחב מהטיפול שניתן בקופות החולים.
לדאבון הלב מנסה משרד הבטחון לטעון כי אנשי בטחון אלו הם רק חלק מנפגעי המגפה העולמית, שנתוניה לגבי התפשטות המחלה הם מדאיגים במיוחד; בארץ מוערך מספר החולים במחלה או מצויים בשלב שקודם להתפרצותה, בכמיליון איש. כלומר היות הסוכרת כה נפוצה מאפשרת למשרד הבטחון להדוף תביעות מוצדקות.
ידוע לנו לפני זמן כי קיימות ראיות וטענות בספרות הרפואית שסטרס נפשי, עלול לגרום להתפרצות הסוכרת. ראיות אלו התרבו במרוצת הזמן באופן הדרגתי, וכך יכול היה משרד הבטחון לטעון במשך שנים שאין די ראיות לביסוס הקשר הסיבתי בין הסטרס לסוכרת.
בתחילה נטען שאין די בכמה מאמרים הטוענים לקשר הסיבתי; כשרבו המאמרים האלה דרש משרד הבטחון דיון בספר לימוד כדי שהקשר הסיבתי יראה כמבוסס; ולאחרונה גם כשספרי הלימוד הצביעו על כך, המשיך משרד הבטחון לטעון כי אין די הוכחה מדעית וכי אין הוא מכיר בחיילים נפגעים אלו.
טענה זו היא הטעיה: שכן כדי לבסס הוכחה מדעית זו הרי שהרפואה דורשת עריכת מחקר בו יחשפו בני אדם לסטרס בצורה יזומה ( מחקר פרוספקטיבי). ברור שאין אפשרות לבצע ניסוי כזה בבני אדם, ומעולם לא הוצעה בדיקה כזו על ידי חוקר כלשהו. אגב, כשכבר נערך מחקר כזה בחיות, הוא הוכיח חד משמעית שיש קשר בין הסטרס לבין הסוכרת.
לא יפתיע, שמומחה מטעם משרד הבטחון שסבר שיש להכיר בסכרת של חיילים בתנאים מסויימים, כבר אינו מועסק על ידיו.
בשנה האחרונה התקבלו מספר פסקי דין אשר פסקו הכרה במחלת הסוכרת שארעה בשל חשיפה לסטרס נפשי. פסקי דין אלו הם בשורה גם למי שכבר תבע בעבר את משרד הבטחון, ונדחתה תביעתו.
באחד המקרים שנוהלו במשרדנו הוכרה מחלת סוכרת סוג 2 (סוכרת מבוגרים) של חייל שהיה חשוף ללחץ נפשי בעת השירות, אף שנמצאו אצלו ערכי סוכר גבוהים (110) לפני השירות (110).
בית המשפט אף קבע כי הקשר בין הלחץ הנפשי לסוכרת היא עמדה רפואית מבוססת, המהווה "אסכולה רפואית".
במקרים אחרים שנוהלו במשרדנו השנה, ניתנו החלטות שונות שחיילים שהיו חשופים ללחץ מתמשך זכאים להיות מוכרים כנכי צה"ל בשל מחלת הסכרת, וכי לא נדרש בהכרח אירוע חד ומלחיץ, או אירוע מסכן חיים לשם הכרה, אלא די באירועים מתמשכים לשם ההכרה.
מגמה זו של פסקי הדין, ובמיוחד פסק הדין שקבע כי קיימת עמדה רפואית מבוססת היטב של קשר בין הסכרת לבין הסטרס הנפשי, העולה כדי "אסכולה רפואית", היא בשורה של ממש לנפגעים רבים שלא יכלו עד כה לקבל הכרה בשל מחלתם.
חשוב לדעת, נוכח הוראותיו המיוחדות של חוק הנכים, המתייחס לחיילים ולשוטרים, כי גם מי שתביעתו נדחתה בעבר יכול לפתוח את תביעתו מחדש ולהגיש בקשה מחודשת להכרה נוכח השינוי המהותי שחל.
(המאמר המלא מפורסם באתר משרד עו"ד יואב אלמגור, www.almagorlaw.co.il)