אתר זה משתמש בקבצי Cookies כדי להתאים אישית תוכן ומודעות.
למידע נוסף
OK
            |
מי מאיתנו לא מכיר או שמע על עסקים שנפלו, על התמודדות על הליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל. על מנת לבחור את ההליכים המתאימים ביותר לכל מקרה ומקרה ראוי להיוועץ עם עורך-דין המומחה בתחום אשר יבהיר גם את המשמעות בבחירה בדרך אחת על פני האחרת. עו"ד קרן מיידר מסבירה לנו בקצרה את ההבדלים בין ההליכים השונים.
תשובה: במקרב בו חייב נרדף על ידי נושיו בהליכי הוצאה לפועל תכופים ומאסיביים כדוגמת הוצאת מעוקלים, פקודות מאסר, עיקולים מכבידים, ושא חובותיו של החייב לנושיו הינם כה גדולים עד שניתן לומר למעשה שאין כל סיכוי שישלם החייב את המגיע ממנו, יש מקום לשקול פניה להליך של פשיטת רגל על מנת להפסיק את מרדף הנושים אחרי החייב. משהוכרז החייב כפושט רגל, יופסקו ההליכים נגדו.
במידה ולדעת החייב יש בכיסו סכום אותו יכול להציע לנושיו במסגרת הסדר, ניתן לעשות כן גם במסגרת ההליכים בהוצאה לפועל, טרם הפניה להליכי פשיטת הרגל שהינו הליך ארוך, ובכך להקל על החייב את שיקומו הכלכלי.
ראוי לציין כי החוק מונה מספר תנאים להגשתה של בקשה לפשיטת רגל, בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף 17 לפקודת פשיטת הרגל אשר מתייחסים בין השאר לגובה החוב לנושים, הצורך לצרף דין וחשבון המאומת בתצהיר בדבר הכנסותיו ונכסיו של החייב, לרבות התייחסות לנכסיהם והכנסותיהם של בן הזוג או בת הזוג וילדיהם הגרים עימם. כמו כן יש צורך לצרף כתב ויתור על סודיות לטובתו של כונס הנכסים הרשמי.
תשובה: איחוד תיקים מתייחס למצב בו מתנהלים מספר תיקי הוצאה לפועל כנגד החייב. במצב זה יכול החייב לבקש מראש ההוצאה לפועל שיאחד את כל התיקים המתנהלים כנגדו בלשכות ההוצאה לפועל בארץ – לתיק משותף אחד שנקרא "תיק איחוד". בקשה ז יש להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בה מרוכזים מרבית התיקים.
מטרת הבקשה לאיחוד התיקים הינה להקל על החייב בהתמודדות עם מספר תיקי הוצאה לפועל רבים – על מנת שלא יצטרך להגיב ולהשיב לבקשות רבות בתיקי ההוצאה לפועל או להופיע לחקירות יכולת מרובות בלשכות השונות.
תנאי לקבלת בקשת החייב לאיחוד תיקי ההוצאה לפועל כנגדו הוא תשלום של סך של 3% מכלל חובותיו בלשכות ההוצאה לפועל בארץ עד שתינתן החלטה בבקשתו.
יש לתת את הדעת לכך שראש ההוצאה לפועל יוציא צו לעיכוב יציאתו מן הארץ של החייב וכן רשאי ראש ההוצאה לפועל להוציא צו עיקול על כלל נכסיו של החייב ואף לזמנו לחקירת יכולת.
במצב בו מתברר כי חובותיו של החייב בתיקי ההוצאה לפועל הינם כה גדולים עד כי ראש ההוצאה לפועל סבור שאין החייב יוכל לעמוד בתשלום בתיק איחוד – אז לא ינתן צו איחוד אלא יוכרז החייב כ"מוגבל באמצעים".
תשובה: להליך של "חייב מוגבל באמצעים" ישנן מספר משמעויות על החייב וראוי לשקול אותם בכובד ראש תוך התייחסות לחלופה של פנייה להליכי פשיטת רגל.
בהליך של "חייב מוגבל באמצעים", כל תיקי ההוצאה לפועל כנגד החייב יאוחדו; יוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ; הגבלות על יכולת החייב לנהל חשבון בנק או להשתמש בכרטיס אשראי והגבלות נוספות.
ישנם מקרים בהם למרות כל ההגבלות שחלות על חייב שפנה להליך של "חייב מוגבל באמצעים", יעדיפו חייבים לפנות להליך זה על מנת שלא יופיעו שוטרים ומעקלים בפתח הבית. כל ההליכים כנגד חייב מוגבל באמצעים יעוכבו כל עוד החייב נמצא בסטטוס זה.
בניגוד להליכי פשיטת רגל, בהליך של "חייב מוגבל באמצעים" לחייב ישנה שליטה על ניהול ההליך ולמעשה, בכל שלב יוכל החייב לבקש לבטל את הסטטוס של מוגבל באמצעים. כדי להשתחרר מכל המגבלות הללו, יהיה על החייב לשלם את כל חובותיו בתיקי ההוצאה לפועל השונים, או להגיע להסדר עם כל הזוכים על פירעון החובות כלפיהם, אם בתשלומים ואם בפשרה על גובה החוב. זהו אחד מיתרונותיו הבולטים של סטטוס זה על פני פשיטת רגל. יחד עם זאת, לפושט הרגל יתרון מרכזי בכך שלאחר מספר שנים יקבל הפטר מבית המשפט המחוזי, לפיו יופטר מכל החובות שהותיר אחריו בטרם פשיטת רגלו.
