חוק שויוון זכויות לאנשים עם מוגבלות

ח”כ שאול יהלום, יו”ר ועדת הרווחה ומיוזמי החוק: ” אנחנו פותחים במהפכת הנגישות, כאשר אדם עם מוגבלות לא יופלה בשל מוגבלותו תוך 10-12 שנה ,כשכל שנה תהיה התקדמות יחסית,וכל החברה בישראל תערוך עצמה כך שהנגישות – אם זה נגישות פיזית או חושית, עיוורים, קשיי שמיעה, קשיי ראייה, יוכלו לחיות באופן שוויוני עד כמה שאפשר. ואל אני רוצה לומר לך, אדוני שר האוצר, מפעם לפעם חוץ מהרבה דברים שכותבים עליך לטובה, חצי לטובה, אומרים: האם השר נתניהו הוא חברתי? אני רוצה לומר לך: בכל הנוגע לחקיקת החוק הזה, אתה סופר חברתי. הייתה פה התחייבות של שר האוצר שהנחה את אנשי משרדו להקציב כ-6 מיליארד שקל. רוצה להודות ולהעריך, על התחייבות כזאת אנחנו מודים ומוקירים. ”

ח”כ רובי ריבלין, יושב ראש הכנסת : ”חברה שלא רוצה לתת דעתה למוגבלויות לא ראויה להיקרא חברה. אני גאה שבכנסת הזאת שחבריי העושים במלאכה מרבים בענייני החקיקה – ולא רק פוליטיקה . אני גאה להיות יו”ר בכנסת שבה החוק הזה יקבל גושפנקא רשמית ושבה גם הממשלה תעשה את הדברים אשר נאמרו בחוק להפעילם הלכה למעשה.

בנימין נתניהו , שר האוצר: איך יכולנו להתחייב? הרי ההתחייבות היא התחייבות ברזל, 250 מיליון עכשיו, זה נכנס לחוק, לתיבת הברזל, זה הרבה מיליארדים לקופת המדינה ומתוצר המדינה.. איך בשני מובנים,מדוע וכיצד? המדוע הזה פשוט מאוד –כל אדם נולד בצלם אנוש. לא משאירים אנשים מאחור. יש אדם שנולד נכה או נעשה נכה, זה לא עשה את נשמתו מוגבלת או נכה. החובה שלנו היא לסייע לאנשים הללו, כיצד? כל אדם שיכול לעבוד, שיעבוד. זה גם הרמב”ם אמר, זה החסד הגדול ביותר, כך נוכל לעזור לאלה שלא יכולים לעבוד וצריך לעזור לצורכיהם. זאת ההפרדה שעשינו בשנתיים האחרונות. אם הייתה טרגדיה חברתית כלכלית, זה בגלל שערבבנו שני התחומים, ורבים שיכלו לעבוד לא עבדו והפכו עצמם למקרי סעד מדומים, ורוקנו את קופת המדינה, הגענו לרמות מיסוי מטורפים לשלם קצבאות – פי 15 מקצב גידול האוכלוסייה. זה קשה וכואב וזה לא עושה אותי לשר אוצר פופולרי. אבל זה הכרחי. הדרך היחידה לקיים חברה חזקה וצודקת זה על ידי קיום כלכלה חזקה וצודקת, זה צודק שבחורים צעירים בני 30 לא ילכו ללשכה וילכו לעבוד. ושלא יגידו שאין מקומות עבודה, כי הוצאנו – לא אמרתי גירשנו – 100 אלף עובדים זרים והכלכלה צומחת והאבטלה ירדה. יש מקומות עבודה, מעסיקים ישראלים משלמים לעובדים. זה הדרך לעזור לנכים. עשינו פה דבר שכמעט לא רואים אלא במדינות המתוקנות ביותר. רוצה לאחל לכולכם שתלכו למוזיאונים ולאוניברסיטאות ואם מותר לי להגיד – מי שיכול, ואני בטוח שהרבה רוצים, גם למקומות העבודה. ”

ציפי לבני, שרת המשפטים: ” פרק הנגישות עוסק בתחום או בנושא שהוא המיידי, הכואב ביותר ברמה המיידית, אבל הוא רק פרק אחד מחוק שאמור לקבוע נורמות ערכיות בשורת נושאים שאת חלקם אדם שלא חווה את המגבלה לא תמיד מודע להם. אני באופן אישי גם כשמדברים על נגישות, אני רואה את המוכר, את האדם עם כיסא גלגלים שלא יכול להגיע למשרד או לקניון, ולא רואה שורה שלמה של מגבלות נוספות שקיימות, שדורשות פתרון – אם אנחנו באמת רוצים להיות חברה שמתייחסת גם אל הפרט שבתוכה ונותנת לו שוויון וזאת המשימה הבאה של הממשלה יחד עם כנסת ישראל אני גאה בזה שהוחלט שמשרד המשפטים על ערכים שהוא מייצג יהיה גם המשרד שאחראי על החוק. אני רואה בזה אחריות מאוד כבדה. אנחנו בתחילת דרך, יוצרים משהו חדש, אני מניחה שנעשה גם טעויות כמו כל דבר חדש, אבל יהיו בתום לב עם הרבה כוונות טובות, רצון להפוך את ישראל למקום שטוב לחיות בו, לא רק למי שאין לו קושי, אלא גם למי שיש לו את הקשיים כחלק מחברה שיש לה ערכים משותפים, שותפים ביחד, שותפים שיודעים גם לחבק לתת את האפשרות וגם לייצר שוויון במוצבן העמוק האמיתי והמלא של המילה. ”

ד”ר דינה פלדמן , נציבת שוויון זכויות במשרד המשפטים: ”ישראל מגלה נכונות לפרוץ נתיב לאלה הסגורים עדיין במוסדות ובבתים, לסלול דרך ללא מכשולים, לסמן מסלולים וצמתים, להציב אמצעים טכנולוגיים ואנושיים, כדי שהמקומות הציבוריים יהיו נגישים לכל – בנק, בריכה, מלון, פארק והשכלה גבוהה. כדי שאנשים כולם יוכלו להרגיש כאן בבית. אך אין עיתוי מושלם לחתימת פרק הגישות מאשר בערב חג הפסח, המסמל שחרור מעבדות, יציאה אל החופש. בראש המחנה שאול יהלום, משכמך ומעלה, יקיר השוויון. מכובדנו שר האוצר, שר המשפטים, יו”ר הכנסת, היו גם אתם אתנו בראש המחנה, אתם מלכי הארץ דוגמה ומופת למעורבות ואכפתיות. אתם בונים עתיד טוב לילדינו, בזכותכם תשכיל החברה לקבל השונה כמובן מאליו, כחלק ממנה. בזכות כולכם מדינת ישראל לעולם לא תוכל להתנכר לתושביה עם מוגבלות. ”

מרדכי וירשובסקי, יו”ר ארגון הגג של הנכים בישראל: ”הציבור שלנו, ציבור האנשים עם מוגבלות ידעו להיאבק ברחוב כשהיה צריך, במסדרונות הכנסת, ואני מקווה שיתארגנו ויתאחדו כדי לדאוג לכך שהחוק הזה לא רק יהיה חוברת עברה מאוד מסובכת לקריאה אלא יהיה חלק מחיינו. רבותיי, אני רוצה לומר לכם שחלק גדול מהתקנות מההתארגנות עוד לפנינו. אני בטוח שיהיו לנו מאבקים, אני מקווה ששר האוצר, כפי שהוא דיבר היום גם ידבק בכך ויעזור לנו להפוך את הדברים למציאות. כי אנחנו אסירי תודה למה שנעשה, לחוק שנתקבל. לדעתי, על דעת כל חבריי ואחיי אחיותיי האנשים עם מוגבלות – מה שניתן בחוק הזה, מה שקיבלנו בו, זה לא חסד, זה לא רחמים, לא מתנה, אלא הזכות שלנו כאזרחי מדינת ישראל לקבל את זה. ”

יואב קריים, דובר מטה מאבק הנכים : ”האדם שהוציא את ישראל מעבדות לחירות היה אדם עם מוגבלות, על פי לשון חוק השוויון הוא היה אדם עם מוגבלות מהותית, מכיוון שמשה רבנו היה כבד פה וכבד לשון, הכלי החשוב ביותר של מנהיג במיוחד אז היה הדיבור. ריבון העולמים סידר למשה הנגשה, משום שתפקידו המקורי של אהרון היה להיות רמפה אנושית של משה לציבור, מתורגמן. מזה למדנו אנחנו, האנשים שמתמודדים עם מוגבלות, שאפשר להיות אדם עם מוגבלות קשה ולהביא לעולם דברים גדולים כמו את ערכי המוסר שהביא משה רבנו ומקובלים על שלושת הדתות הגדולות. היום מדינת ישראל הוכיחה שיש לה מקום בלב וגם אנחנו האנשים עם מוגבלות צריכים לפנות את המקום בלב כדי לקבל את השינוי לתוכנו עם כל האחריות שמונחת בו עלינו. ”

נשיא המדינה, מר משה קצב: ”מאז התחלתי את תפקידי חתמתי על מאות חוקים, אבל זאת פעם ראשונה שאני חותם במעמד הזה בנוכחות השרים הנוספים שמצטרפים לחתימה על החוק. הדבר בא לבטא את החשיבות שכולנו מייחסים לחוק. החוק הנו הגשמה של ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. החוק מסייע לא רק לנכים, סביב בעלי המוגבלות יש מעגלים רחבים של המשפחות, והחוק מקל גל עליהן. במשך שנים סבלו בעלי המוגבלות מאפליה שיטתית בחינוך, בריאות, עבודה, וטוב שהאפליה באה על תיקונה באופן משמעותי, גם אם חלקי. אני מודה לחברה הישראלית ששיפרה יחס למוגבלים, וחילחלה לתודעתה וגם למערכות השלטוניות את ההכרה בזכות כל אדם לשוויון הזדמנויות וכבוד. מבקש לשבח המגזר העסקי, שיזם פרוייקטים למען שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, קורא למגזר העסקי ללכת בעקבות היזומות האלה, להגביר מאמצים בכיוון הזה. משבח ארגוני הנכים שחוללו את השינוי בתודעה הישראלית בשנים האחרונות הודות למאבק הנחרץ שניהלו, הקשה אבל מועיל. אני יודע שהיישום עדיין חלקי, הצרכים רבים בתחום התעסוקה, היעד צריך להיות צמצום ממדי האבטלה בקרב אנשים עם מוגבלות. חובה להעניק לנכה שוויון הזדמנויות, אי תלות, לאפשר שילובו בחברה. נכון וראוי לנקוט כלפי התושבים במדיניות של העדפה מתקנת. מתן העדפה מתקנת לאנשים עם מוגבלות בקבלה לעבודה, קידומם בשירות המדינה זאת חובה. אין להטיל על האדם עם מוגבלות אחריות לשילובו, צריך להסיר החסמים שמפריעים להשתלבות. ציבור הנכים מהווים מופת לנחישות, מאבק ניצחון הרוח על החומר.”