אתר זה משתמש בקבצי Cookies כדי להתאים אישית תוכן ומודעות.
למידע נוסף
OK
            |
חייל בודד אשר עלה בגפו לארץ, נפצע במהלך פעילות מבצעית במסגרת מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה מחדירת רסיסים לצווארו. הנכה אושפז לטיפול בבית החולים אך למרבה הצער נותר עם שתי צלקות בולטות ומכוערות בצווארו.
הנכה הגיש תביעה להכרת זכות נכה ועמד בפניי וועדה רפואית מחוזית אשר פסקה לו – 1% בלבד בגין צלקותיו המכוערות. הנכה הגיש ערעור לוועדה העליונה של משהב"ט, שמצאה בבדיקת הנכה כי הצלקות בצווארו אכן מכוערות אך בחרה לעשות שימוש בסעיף 11(ג') לתקנות, קרי, "דרגת ביניים", קבעה כי צלקותיו של הנכה הן "מכוערות למחצה" וקבעה נכות בגובה 5% נכות שלא מזכה את הנכה בזכויות בפועל חרף פציעתו וצלקותיו הבולטות.
ביום 18/11/15 בעקבות ערעור שהגיש עורך הדין רפאל שיין ממשרד עו"ד עומר יעבץ- צחי ביטון בשמו של הנכה, פסק בית המשפט המחוזי כי: "תיקון תקנה 11(ג') כיוון להטיב עם הנכים באופן שכאשר מצבו של הנכה מצוי בין שני סעיפים במבחני הנכות, לא תידרש הוועדה לקבוע את הנכות הנמוכה, בהתאם לדין הקודם, אלא תוכל להתאים נכות בין שני המבחנים. בשום מקום לא הייתה כוונה כי יעשה שימוש בתיקון זה כדי למעט מהנכים את מה שמגיע להם"
בנוסף בית המשפט המחוזי "תיזכר" את קצין התגמולים כי עסקינן בחוק סוציאלי שפירושו בהתאם לפסיקת בתי המשפט העליון יבוא לטובת נכה שעמד בפניי וועדה רפואית, וקבע כי עניינו של הנכה יושב לוועדה רפואית עליונה שתקבע מהי הנכות שיש לקבוע לו בגין שתי הצלקות המכערות שנותרו בצווארו והימצאותם של הרסיסים שנותרו עדיין בצווארו.
