מאת : צפריר גד
בבואנו לתכנן משרד עבור אדם בעל צרכים מיוחדים, הדבר הראשון איתו אנחנו מתמודדים הוא: מה סוג המגבלות העומדות בפניו. האם הוא כבד ראיה או עיוור לחלוטין? האם תנועתו מוגבלת? האם הוא משתמש בכסא גלגלים או שמא אינו שומע ויש צורך להמיר צלילים, כמו צלצול טלפון או פעמון כניסה לאורות...
ובכן, כל ייעוץ משפטי מקדים יסביר לנו, כי מבחינות רבות עלינו לעמוד ראשית לכל בתקן:
מדובר במכלול של הוראות והנחיות לתיכנון שיתאים לשימוש על-ידי אנשים מוגבלים בתנועה, בראייה, הנעים על כסא גלגלים או מתקן עזר אחר. ההוראות שבתקן כוללות נתונים על אודות רוחב מעברים, מכשולים, כבשים, מיקום פריטים שימושיים כגון תיבות מכתבים ועוד, והכל בהתאם לקריטריונים של הנדסת אנוש.
התקן הישראלי, הדן בנגישות עבור אנשים בעלי מוגבלויות דן בנושאים הבאים:
- חלק 1 : עקרונות ודרישות כלליות.
- חלק 2 : הסביבה מחוץ לבניין.
- חלק 3 : פנים הבניין.
- חלק 4 : תקשורת.
- חלק 5 : יחידות דיור ויחידות איחסון.
אין ספק שאם עולה הצורך לתכנן משרד חדש, או להתאים משרד ישן לשימוש של נכים, הרי שאף אם התקן והתקנות לא חלים עליו, הרי נדרש לאמץ את הכללים שבהם, כדי שהתכנון יהיה מותאם לצורכי הלקוח לפי אותם קריטריונים.
את נוסח התקן השלם ניתן להשיג באינטרנט ובמשרדים הרלוונטים ורצוי ללמוד אותו ולהבין לעומק את הפרטים הרלוונטיים מתוכו.
אנו נעסוק אם כך בתכנון הפנים של המשרד מתוך מחשבה על כל המקומות בהן יכולות להיות מהמורות, שיקשו על הלקוח שלנו בהתנהלותו הרציפה. נצטרך לשאול את השאלות הבאות:
סביבת שולחן העבודה: שולחן העבודה הוא המקום שלרוב ישמש את בעל המשרד הכי הרבה מזמן העבודה. האם הוא צריך מרחב פתוח סביב שולחן העבודה בכדי לאפשר נגישות קלה יותר? (במידה והוא משתמש בכסא גלגלים), האם ישנם אלמטים ספציפיים אליהם הוא נדרש בשל מוגבלותו והממוקמים על השולחן או בסביבתו?
מעברים: במידה ומדובר באדם בכסא גלגלים, נדאג כי כל המעברים במשרד, הן אלו שבסביבת העבודה המיידית והן אלו שבשאר המרחב, כמו במטבח או בשירותים יהיו רחבים – לא פחות ממטר ושלושים, בכדי לאפשר לו נגישות לכל חלקי המשרד.
מחשב: ישנן מוגבלויות כמו עיוורון, שהמחשב מותאם אליהם באופן ספציפי, האם יש צורך בכך במקרה הזה? האם זה דורש תכנון מיוחד של השולחן?
קשר עם המזכירה/ לקוחות/חוץ: כיצד מתבצע הקשר של בעל המשרד עם כל אחד מהגורמים הללו? מה יהיה המסלול אותו יעבור הלקוח בבואו אל בעל המשרד? האם כדאי באופן מיוחד שיהיה לו קשר עין עם המזכירה?
גובה המתגים: במידה והלקוח מתנהל בכסא גלגלים, חשוב להוריד את המתגים לגובה נמוך יותר מהרגיל כך שיוכל להגיע אליהם בקלות.
חדר האמבטיה והמטבח: מלבד מעברים רחבים לכל המקומות, ניתן כיום למצוא אביזרים מותאמים לאנשים עם צרכים מיוחדים, כגון – כיור מתכוונן בגובהו, מוטות אחיזה לפי צרכים מיוחדים ועוד.
מכשולים: נדאג שלא יהיו שום מכשולים כגון - מדרגות או מפלסים שלא לצורך, שטיחים יכולים להוות מכשול משמעותי, עציצים במרכז החלל, וכן כל דבר שחוסם את המרחב מלהיות פתוח ונגיש.
ובכן מאחר ואנו יודעים כי גם כאשר מדובר באנשים בעלי צרכים מיוחדים, עדיין האלמטים הדרושים במשרדי עיצוב לא דומים לאלו הדרושים בהייטק ולאחר שהפנמנו את כל הבעיות העלולות לצוץ והתאמנו את דרישותינו למקרה הספציפי ביותר נוכל להתחיל במלאכת העיצוב.
ולסיכום – אנשים בעלי צרכים מיוחדים הינם אנשים בדיוק כמו כל שאר האנשים. את מלאכת העיצוב נצטרך להכיל עליהם בדיוק כפי שהיינו ניגשים לכל מלאכת עיצוב אחרת, כשמגבלות בצידה, אתגרים ואהבה.