אגף השיקום בדרך לשביתה - כך עלול להיפגע המענה לנכי צה״ל

ההסתדרות מזהירה מקריסה - וארגון נכי צה״ל מביע תמיכה במאבק לחיזוק המערך

ההסתדרות הכללית הכריזה לאחרונה על סכסוך עבודה באגף השיקום של משרד הביטחון, צעד חריג המעיד על מצוקה עמוקה ומתמשכת במערכת האמונה על הטיפול בנכי ונכות צה״ל. ההכרזה מגיעה על רקע עומסי עבודה קיצוניים, מחסור חמור בכוח אדם וגידול חד במספר המטופלים - מציאות שמעלה חשש ממשי לפגיעה ביכולת לספק טיפול ראוי ורציף למי שנפגעו במהלך שירותם למען ביטחון המדינה.

מערכת שיקום תחת עומס הולך וגובר

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל חלה עלייה דרמטית במספר המטופלים באגף השיקום. כ־22 אלף פצועים חדשים הצטרפו למערכת בתקופה קצרה, ובכל חודש מתקבלות כ־1,500 פניות חדשות. כיום מטפל האגף ביותר מ־82 אלף נכי צה״ל, והתחזיות מדברות על הגעה לכ־100 אלף מטופלים עד סוף שנת 2028.

לצד העלייה החדה בהיקף המטופלים, לא בוצעה התאמה מספקת של מצבת כוח האדם. עובדי האגף – עובדים סוציאליים, צוותי מרפאות, מוקדי שירות ומחלקות רווחה – נדרשים לתת מענה למאות רבות של מטופלים לכל עובד, מצב שמוביל לשחיקה קשה, עומסים חריגים ופגיעה באיכות השירות.

לא רק עובדים סוציאליים: המערכת כולה במצוקה

המצוקה אינה מוגבלת לסקטור אחד. לפי ההסתדרות, כלל מערך השיקום מצוי בעומס חריג: המרפאות, מוקדי השירות ומחלקות הרווחה מתמודדים כולם עם מספר מטופלים בלתי אפשרי. התוצאה היא התארכות זמני המתנה, תסכול גובר בקרב נכי צה״ל, ופגיעה ממשית ברציפות הטיפולית – מרכיב קריטי בתהליך השיקום, במיוחד עבור נפגעי נפש והלומי קרב.

העומס המתמשך גורם גם להעמקת משבר כוח האדם: עובדים עוזבים בשל תנאי העבודה הקשים, וקיים קושי ממשי בגיוס עובדים חדשים למערכת, מה שמחריף עוד יותר את המצב.

חשש מהפרטה ופגיעה ברצף השיקומי

נושא נוסף שמעלה דאגה הוא החשש מפני הפרטה דה־פקטו של שירותי התעסוקה לנכי צה״ל והעברתם לגורמים חיצוניים. תחום התעסוקה הוא נדבך מרכזי בתהליך השיקום, והעברתו מחוץ למעטפת אגף השיקום עלולה לנתק את הרצף הטיפולי ולפגוע בהתאמה האישית של המענה לצרכי הנכים.

לטענת ההסתדרות ונציגות העובדים, צעדים מסוג זה נעשים תוך התנהלות חד-צדדית וללא משא ומתן, דבר שמחריף את תחושת חוסר הוודאות והעומס על המערכת.

סכסוך עבודה כקריאת השכמה לאומית

הכרזת סכסוך העבודה היא צעד מקדים לצעדים ארגוניים, ובהיעדר פתרון בר־קיימא שיאפשר חיזוק משמעותי של כוח האדם ושיפור תנאי העבודה, עשויים העובדים לנקוט צעדים נוספים בתוך שבועיים. מבחינת ההסתדרות, אין מדובר במאבק נקודתי, אלא בקריאה רחבה למדינה כולה להכיר בכך ששיקום וטיפול בטראומה הם תשתית לאומית חיונית לחוסן החברתי והכלכלי.