תרבות לא נגישה

האם בית ציוני אמריקה לא נגיש לנכים?

גם לנכי צה"ל מגיע להנות מהצגה, הופעה או סרט, לצאת מהשגרה להגיע לאולם ולקבל תמורה מלאה בעד הכסף ששולם.

אך מה קורה כאשר הנכה מגלה דקות ספורות לפני תחילת הצגה כי האולם אינו נגיש לבעלי מוגבלויות, המרחק בין הכיסאות אינו מאפשר ישיבה נוחה וצוות האולם עומד חסר אונים, ללא פתרון נאות וחושב שהנכה צריך להתאים עצמו, להיות בעונש ולשבת ביציע או בפינה חשוכה אחרת באולם.

שלא נוח קשה ליהנות

קשה עד בלתי אפשרי להנות מהצגה בזמן שהישיבה לא נוחה, הרגלים כואבות, הגב זועק והכבוד לשחקנים אינו מאפשר לקום באמצע לעזוב את האולם וללכת.

זה בדיוק המצב אליו נקלע ג', נכה צה"ל פגוע גפים שהגיע במוצאי שבת האחרונה לצפות בהצגה "נשואים וחיות אחרות" בבית ציוני אמריקה בתל אביב, הצגה מבית דור הפקות.

להתענות במקום ליהנות

ג' נאלץ לחוות על בשרו ישיבה של שעה ארוכה מלווה בכאבים. זאת במקום ליהנות מערב של תיאטרון ותרבות.

עצוב, אבל בהחלט זה יכול היה להסתיים אחרת, קצת רגישות של צוות האולם וצוות הפקה, הכנסת כיסא פלסטיק או תכנון מוקדם היה יכול למנוע עוגמת נפש רבה.

במקום זאת הוצע לג' מקום ישיבה בשורה האחרונה בכיסאות צדדים ורחוקים או לחילופין לשבת בכיסא קיצוני ללא מקום מתאים ונוח למגבלותיו.

תיאטרון שיודע לכבד – מכבד את עצמו

נושא הנגישות בתיאטרון היא סוגיה לא חדשה, תיאטראות רבים בארץ למדו לכבד את בעלי המוגבלויות, כך לדוגמא תיאטרון חיפה ותיאטרון בית לסין יודעים לתת מענה ראוי לבעלי המוגבלויות שבאים ליהנות מתרבות ואומנות.

לא רוצים - לא צריך

במקרים בהם נתקלים בעלי מוגבלויות בחוסר נגישות עומדות בפניהם דרכי התמודדות שונות : לסבול ולשתוק, להילחם על הזכות לשוויון אנשים עם מוגבלויות או לוותר ולא להגיע יותר.

כאן עומדת למבחן היושרה התרבותית של כל אזרח והאופציה שמצויה בידיו, פשוט להימנע מלהגיע לאותן הצגות. הצגות שלא יודעות כיצד לתת כבוד ראוי לבעלי מוגבלויות צריכות להישאר מיותמות מקהל.

האחריות של ההפקה

לבעלי מוגבלויות אין אפשרות להעריך מרחוק את רמת הנגישות של האולם, האחריות אמורה להיות מוטלת על צוות ההפקה של ההצגה, הצוות צריך לוודא ולקחת בחשבון מצבים בהם צריך להתאים את המקום לרווחת בעלי צרכים מיוחדים.

כי אם צוות ההפקה לא יודע לכבד את בעלי המוגבלויות, למה שהקהל יכבד אותם ?

סוף דבר

להמליץ על ההצגה לא נוכל וחבל, אך לא נבוש ונדרוש מצוות ההפקה לוודא כי התרבות שלהם תהיה נגישה לכל ואם לא – אז לא נורא ישנם עוד הצגות בעיר....

תגובות דור הפקות :

צר לי על השתלשלות העניינים. ידוע לכל שההצגה "נשואים וחיות אחרות" תורמת הרבה לנכים באשר הם. האנשים המגיעים להצגה תמיד מקבלים יחס הוגן ונמצא להם כסא שיתאים לצרכים שלהם. צוות ההפקה עושה כל אשר בידו לעזור ולאפשר לבעלי מוגבלויות ליהנות. יחד עם זאת, בדיוק כפי שנכים מודיעים לפני טיסה על הצרכים שלהם, אם הם רוצים מקום לרגליים או קלנועית לשער השדה וכ"ו, נהוג לעשות גם כאשר מזמינים כרטיס להצגת תיאטרון כשיש צורך למקום מיוחד, וזאת על מנת שההפקה והאולם יוכלו להתארגן בהתאם.

קשה לנו מאוד, לנחש מי יגיע ומה הוא יצטרך. אנחנו מופיעים הרבה בבית ציוני אמריקה מהסיבה הפשוטה שהמקום נפלא לביקור נכים. יש חנייה מסודרת. יש מעלית לקומה השנייה. יש כניסה לאולם שלא דרך מדרגות ויש מקום בו נכים יכולים לשבת, שוב, צריך לתאם מראש שהמקום המיועד לנכה ישמר או לא ייתפס ע"י נכה אחר.

ג' הגיע אחרי שרכש כרטיס בכסא רגיל, מבלי לברר מה טיבו של המקום, וכשהגיע הצהיר שיש לו בעיה והוא זקוק לכסא מיוחד.

ניסו לעזור לו אבל הוא התלונן שלא מתחשבים במצבו. כל הצעה נדחתה בטענה שהיא לא מספיק טובה. ג' רצה שישימו לו כסא פלסטיק במעבר.

ההצגה עמדה להתחיל הלחץ היה גדול, לא היו לנו אישורים לשים לו כסא במעבר- זה מצריך התארגנות מיוחדת- ובסוף נאלצנו לפנות לגברת נחמדה מהקהל , שבטוב ליבה הסכימה לפנות את המקום שלה ולשבת במקום אחר כדי של ג' יהיה נוח. והנה, מתברר שגם עכשיו הוא לא שבע רצון. חורה לנו במיוחד שהצגה בה הקהל כל כך נהנה ויצא ממנה עם חיוך גדול ותובנות על החיים, חוטפת קיטונות של תלונות מצד אדם שעשה הכול כדי לא ליהנות

בברכה - צוות דור הפקות .