חוק חניה לנכים - כל מה שצריך לדעת
הזכויות, ההגדרות והסדרי החניה כפי שעולים מהחוק הרשמי
חוק חניה לנכים, תשנ"ד-1993, נועד להסדיר את זכויות החניה של אנשים עם מוגבלות ולהבטיח להם נגישות, עצמאות ובטיחות במרחב הציבורי. החוק מגדיר מי זכאי לתג נכה, היכן מותר לחנות, באילו מקרים החניה מותרת גם במקומות האסורים בדרך כלל, ומהם הסייגים, העונשים והחובות של הרשויות המקומיות. להלן סקירה מקיפה של עיקרי החוק.
הגדרות בסיסיות בחוק
תג נכה ומי נחשב "נכה" לפי החוק
החוק מגדיר מספר מושגים מרכזיים:
תג נכה: תו נכה הוא תג רשמי שמנפיקה רשות הרישוי לנכה. התג כולל:
- שם הנכה
- מספר תעודת זהות
- מספרי הרישוי של עד שני כלי רכב "מזכים"
רק רכב הנושא תג זה זכאי להטבות ולחריגים בחוק.
מי נחשב לנכה בחוק?
החוק קובע כי נכה הוא:
עיוור, או אדם שרופא מוסמך אישר לגביו אחת מאלה:
- דרגת נכות של 60% לפחות, ותנועה ללא רכב עלולה לערער את בריאותו
- מוגבלות הליכה המחייבת שימוש בכיסא גלגלים
- נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות
- אדם שקיבל אישור נכות מאת רופא שהסמיכה רשות הרישוי לפי סעיף 1א.
רכב מזכה
רכב שהנכה הוכיח שהוא משמש אותו דרך קבע.
אישור נכות בידי רופא מוסמך
אם לא ניתן לאשר נכות על פי דין רגיל, סעיף 1א מאפשר לרופא שהוסמכה רשות הרישוי לאשר כי מתקיימת הזכות לקבלת תג נכה על בסיס סעיף 1(1) להגדרת "נכה".
הזכות להחנות במקומות אסורים
מתי מותר לנכה לחנות במקום שבו החניה אסורה?
סעיף 2 לחוק מעניק לנכה זכות להחנות רכב הנושא תג נכה במקומות שאין החניה מותרת בהם, אך רק אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
- אין בסמוך מקום חניה מוסדר לנכים או שהיה תפוס.
- אין בסמוך מקום אחר שמותר לחנות בו, או שהיה תפוס.
- החניה אינה מסכנת עוברי דרך ואינה מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, עגלות ילדים או עגלות נכים.
- החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה.
- היתר זה חל גם על אדם המתלווה לנכה ונוהג עבורו.
סייגים להיתר החניה
היכן אסור לנכה לחנות בכל מקרה?
סעיף 3 קובע רשימת מקומות שבהם ההיתר אינו תקף, גם כשאין חניה אחרת, כולל:
- בתוך צומת או בטווח 12 מטר ממנו
- בכניסה לשטח חניה
- בתוך מעבר חציה או 12 מטר לפניו
- בנתיב תחבורה ציבורית ובתחנת אוטובוסים (למעט חריגי רוחב כביש)
- בתחנת מוניות
- בטווח 2 מטר מהידרנט מסומן
- בצד רכב אחר ("כפל חניה")
- בשטח פריקה וטעינה בשעות שיועדו לכך
- במקום חניה שהוקצה לנכה מסוים
סעיפים אלה אינם ניתנים לעקיפה.
הגבלת קנסות ודרישת צילום
סעיף 3א קובע כי לא תימסר הודעת קנס על חניה אסורה לרכב הנושא תג נכה אלא אם הרכב צולם, והצילום מוכיח שהחניה מהווה סכנה, הפרעה ממשית, או נעשתה במקום אסור על פי סעיף 3.
רק שוטר רשאי לתת קנס ללא צילום.
איסור נעילה וגרירה
לפי סעיף 4:
- אסור לנעול גלגלים של רכב נושא תג נכה.
- מותר להזיז או לגרור את הרכב רק אם הוא מסכן עוברי דרך או מפריע לתנועה.
עונשים על שימוש לרעה בתג נכה
לפי סעיף 4א:
אדם שאינו נכה ואינו מתלווה לנכה ומחנה עם תג נכה - קנס.
נכה שמוסר תג לאחר - קנס, ובית המשפט רשאי לשלול את זכאותו לתג.
פטור מתשלום חניה במקום ציבורי
סעיף 4ב מעניק פטור במקרים שבהם הדרך היחידה להגיע למקום ציבורי נגיש היא דרך חניה בתשלום. במקרה כזה, המפעיל או מחזיק המקום הציבורי נושא בעלות החניה לפי החוק.
חניה לנכים בשטחי פריקה וטעינה
סעיף 4ג מחייב רשויות לתחום מקומות חניה לנכים בשטחים אלה בשעות שאינן מיועדות לפריקה וטעינה.
חניה לנכה ליד הבית
סעיף 4ד מחייב רשות מקומית:
להקצות מקום חניה אחד לרכב מזכה של נכה, במרחק של עד 200 מטר ממקום מגוריו
- בהיעדר חניה - עד 400 מטר
- תוך 60 יום מהגשת הבקשה
- להציב תמרור עם פרטי הרכב
אם קיימת חניה פרטית מתאימה - הזכות אינה חלה
הרחבת הזכות במקרים מיוחדים
סעיף 4ה מאפשר לרשות מקומית להקצות מקום גם לנכים שאינם עומדים בתנאים הפורמליים, אם הנסיבות מצדיקות זאת.
סמכות התקנת תקנות
שר התחבורה מוסמך להתקין תקנות לביצוע החוק.
