אתר זה משתמש בקבצי Cookies כדי להתאים אישית תוכן ומודעות.
למידע נוסף
OK
            |
יום שישי ה- 26 לינואר, שעה 11:00 בבוקר, בית העלמין בכרכור, מזג האוויר סוער, השמים שחורים וגשם זלעפות נמטר בחוזקה על האדמה. כן, גם השמים מבכאים את מותה של מי שדאגה במשך עשרות שנים לבקר, לטפל ולפנק את נכי צה"ל. והם לא אכזבו - למרות מזג האוויר הקשה מאות נכי ונכות צה"ל הגיעו ללוות את "אם הפצועים" בדרכה האחרונה.
בור הקבר הוכן מראש והנה מורידים את אם הפצועים דליה שץ ז"ל למשכבה האחרון, השמים לא מאכזבים ורעם אדיר מפלח את האוויר. זהו נותר לכסות את הקבר הטרי. תם עידן אם הפצועים.
דליה שץ ז"ל הייתה קרן האור של נכי צה"ל, במשך למעלה מ- 40 שנה טיפלה במסירות בפצועי המלחמות והמבצעים. לקחה אותם לערבי כיף, סרטים, חופשות וארוחות ערב. במסגרת הפעילות ההתנדבותית לנכי צה"ל זכתה דליה לקבל מנשיא המדינה מר עזר וייצמן את "אות הנשיא", אותו נשאה בגאווה.
דליה דאגה לשמור על קשר עם מאות ואלפי פצועי צה"ל - היא התקשרה לשאול בשלומם, הגיעה לאירועים משמחים שחגגו וארחה אותם בביתה שבתל אביב. אז הייתה מכינה תפוחי עץ אפויים בתנור, מוס טונה ועוד שלל פינוקים כמו שרק אימא יכולה להכין.
דליה, או כמו שאני נהגתי לכנות אותה "דלינקה", נולדה במושבה כרכור. אביה אליהו דוד בדש היה לאחד ממייסדי המושבה. היא התחתנה עם אברהם שץ - מי ששימש ראש מועצת פרדס חנה-כרכור. לדליה ואברהם נולדה בת יחידה עליה ועל נכדה נהגה דליה לדבר רבות.
בסוף שנת 2016 קיבלה דליה אירוע מוחי וכתוצאה ממנו נלקח ממנה יכולת הדיבור. למרות שדליה הייתה מאושפזת בבית חולים שיקומי היא הוזמנה לאירועי ארגון נכי צה"ל בתל אביב. דליה זיהתה את כולם, התרגשה אך כאמור לא יכלה לדבר.
בשבועות האחרונים לפני פטירתה חלה התדרדרות במצבה עד שלצערנו נפטרה.
יהיה זכרה ברוך.
