ח"כ ענת ברקו מסכמת את פעילותה של שדולת נכי צה"ל בכנסת

שלום לכולכם,

הגענו לסיומה של תקופה ואני מבקשת להציג בפניכם את עשייתי בשדולה למען נכי צה"ל, או אולי יש לדבוק בציטוט של הרבי מליובאטוויש: "מצוייני צה"ל".

הקמתי את השדולה הזו מתוך הבנה שהשירות למען המדינה שינה לרעה את חייהם של הפצועים ובני משפחותיהם, ועלינו להמתיק גלולה מרה זו. תכליתה היה להעלות את עניינכם- עניינם של נכי צה"ל ונכי פעולות האיבה- על סדר היום של בית המחוקקים בישראל, ולהציג בפומבי את כל נושאי העניין שיש לדון בהם, לטפל בהם ולהסיר מכשולים בדרכם הקשה ממילא של הנמנים עם האוכלוסיות הללו.

ארשה לעצמי לצטט את משפטו של ראש הממשלה מהאירוע בשנה שעברה: "הפציעה היא פרטית, החיבוק הוא לאומי".

אחזור על שאני אומרת בכל במה אפשרית ובכל פורום רלוונטי – החברה הישראלית חבה חוב עצום -חוב שאין לו שיעור- לאלה שנשאו ונושאים בעול ביטחונה. אלה אשר שגרת יומם היא או הייתה שמירה על ביטחון תושבי ישראל ושירות בארגון צבאי. שירות דורשני ותובעני ולעיתים מזומנות מסכן חיים, אלה שנפגעו במהלך סכסוך הדמים הקיים כאן ומהווה לצערנו חלק מהמאבק על קיומנו באזור רווי השנאה בו אנו נמצאים.

כל אלה הביאו לאובדן של טובי אנשינו והותירו אחרים פצועים בגופם ובנפשם. בשעה שהביא לכנסת את חוק נכי צה"ל אמר דוד בן גוריון את הדברים הבאים: "מלחמת החירות של צבא הגנה לישראל לא הייתה כולה זרועה נחת, ניצחונות וכיבושים. היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר. נפלו מאות ואלפים מתפארת הנוער שלנו. אך החללים הם רק חלק מהאבדות. רבים נשארו, לשמחתנו, בחיים, אך גם הם שילמו מחיר יקר – אבר מן החי. הערב אני מגיש לכם, בשם הממשלה, חוק על החוב. נכון יותר – על חלק מהחוב שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת."

כל אלה ראויים להערכה ולהוקרה- במילים ובעיקר במעשים. הם עושים ועשו עבורנו ואנחנו מצווים מוסרית לפעול ללא לאות למען רווחתם.

העול המוסרי לדאוג להם הוא כבד יותר. חברה מתוקנת צריכה לטפל בכל נכות ולסייע לכל נזקק, חסר ישע או נכה. ברם, כשזה נוגע למי שתרם לחברה ונפגע או למי שתרם מזמנו וממרצו בשירות בצבא ונפגע תוך כדי ועקב השירות הזה, אזי מדובר בחובה עצומה שלא ניתן לצמצמה או חלילה להתכחש לה. זוהי חובה מיוחדת לייחד את זכויותיהם מזכויות של אחרים.

למרות שזה נראה לכם מובן מאליו שהמדינה תוקיר, תעריך ותתגמל את אוכלוסיות התורמים לביטחונה, אני חייבת לציין בצער רב, כי מצאתי שבשם עקרונות אחרים,  לא אחת הודרו חיילי צה"ל מחקיקה מתעדפת ומתגמלת. זה מייאש לגלות שאוכלוסיות אחרות, כאלה שלעיתים תורמות הרבה פחות לטובת הכלל, אם בכלל –  זוכות לתמיכות, להקלות וליתרון על פניכם.

אלו התורמים ואלה שתרמו נדחים ונדחקים בטענות שונות ומשונות, ולי לא נותר אלא להיאבק ולפעול לשינוי המצב הזה. אודה שזה הפתיע אותי אבל אינני מרימה ידיים במאבק הצודק לתת יותר למי שהמדינה חבה לו.

כאמור, אני מאמינה כי עלינו לעשות את המרב והמיטב עבור מי שנפגעו במאבק על ביטחון המדינה ובשירותם הצבאי. לשמור על מעמדם המיוחד ולהסיר כל אבן או מכשול בטיפול בהם. נכות היא גזירת גורל מכמירת לב אבל כשהיא נגרמת בעטיין של  נסיבות הקשורות במדינה ובחובותיה כלפי אזרחיה כי אז ברור שהמדינה חייבת יותר. על מתן מעמד מיוחד ועל שמירת המעמד הראוי והמכבד של נכי צה"ל אני מייחדת את פעילותי הפרלמנטרית.

אני מאמינה כי ביטחונה של המדינה תלוי בחוזקו ועוצמתו של הצבא אך גם בשמירה על זכויותיהם של מי שנפגע תוך כדי ועקב השירות בו. בחלק מן הנושאים אליהם נחשפתי בפעילותי למענכם כבר החלתי לטפל במסגרת השדולה. תקוותי היא לקבל את המנדט מהציבור כי להמשיך בעשייה ובפעילותי למען נכי צה"ל.

בראש ובראשונה, ביקרתי באגף השיקום ונפגשתי עם העומד בראשו, לאחר מכן פניתי לגופים הרלוונטיים לטפל בנושאים שונים הדורשים תיקון, ואני עוקבת אחר התקדמות הנושאים הללו. דוגמא אחת לכך היא מצבת הרופאים החסרה - התברר לי כי לבושת כולנו גם תקינת הרופאים וגם מצבת הרופאים באגף השיקום חסרה עד למאוד. בהעדר רופאים זמינים אין מענה לבעיותיהם של הנכים, ולא ניתן לתת להם טיפול נאות. זהו נושא קריטי המצריך טיפול מורכב ומידי. פניתי, נפגשתי וקדמתי זאת בזירה הפרלמנטרית על ידי דיונים ושאילתות, אל מול משרד הביטחון, משרד הבריאות ומשרד האוצר – עליהם להתגייס ולהסיר תקלה זו.

בביקורי באגף השיקום לפני כשנתיים מצאתי ארכיון – בעוד שתיקי החללים ממוחשבים- תיקיהם של נכי צה"ל – אינם ממוחשבים. ערמות הדפים הללו הן מהמורות בדרך למתן טיפול אפקטיבי עבורכם. פניתי למשרד הבטחון ודרשתי למחשב את כלל התיקים בארכיון וכיום משרד הבטחון מוביל פרויקט בנושא זה.

אני שותפה לתיקון החקיקה, בוועדת העבודה והרווחה, אשר לזכויות נכי צה"ל שעד כה עמד על הפרק אך נעצר בטרם עת לאור ההכרזה על בחירות קרובות. יחד עם יישומן של הערות שקיבלתי מנכים אשר פנו ועדיין פונים אליי, אני מקווה כי הכנסת תוציא מתחת ידה חוק הגון וראוי, מיד לאחר הבחירות, שניתן יהיה להתגאות בו כמי שהלך לקראתם של הנכים ושיפר את מצבם.

במסגרת תזכיר חוק הנכים הצבתי מטרה ויעד לביטול מבחן ההכנסה. כך, נפגשתי מספר פעמים עם מי שעומד בראש הוועדה שדנה בנושא במשרד הביטחון ואגף השיקום, תא"ל (מיל') ראם עמינח ואני אמשיך לקדם את הנושא מולו.

בהמשך לכך, הצגתי בפני משרד הבטחון את חוסר שביעות רצונם של נכי צה"ל מהוועדות רפואיות ודרשתי כי נכי צה"ל יתוגמלו ויזכו ליחס דומה כפי שזוכים להם אלה העומדים בפני הוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי.

הלומי הקרב, בעוד שפציעתם אינה גלויה לעין, הפציעה בנפש מלווה אותם במשך כל חייהם.  לא רק אותם גם את  בני משפחתם. זוהי צלקת קשה שאינה גלויה לעין אך פגיעתה קשה ביותר. גם כאן, ביקשתי שתורחב ההכרה בהלומי הקרב והם יזכו ליחס וטיפול הוגן והגון.

לפני מספר חודשים פניתי לשרת המשפטים ולשר הבטחון בבקשה כי נכי צה"ל, כמו נפגעי פעולות האיבה, יזכו לסיוע משפטי חינם. נאמר לי כי הנושא נבדק ואני מקווה כי הוא יוסדר בהקדם כך שנכי צה"ל יוכלו לקבל ייצוג ראוי במערכת המשפט.

א"ד גורדון היטיב לאמר: "בעבודה לקינו ובעבודה נרפא". חלק משמעותי משקומם של נכי צה"ל הוא יציאתם לעבודה ולא פעם דרשתי ובקשתי להסדיר את הכנסתם של נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה לשוק העבודה ולמגזר הציבורי.

אירוע הוקרה בכנסת ישראל

בשנת 2014, החליטה ממשלת ישראל לייחד גם יום הוקרה שנתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה ביום כ"ט בנובמבר, היום בו הכיר האו"ם בזכותו של העם היהודי להקים מדינה בארץ ישראל. ביום חשוב זה, הוחלט גם להביע תודה ולהוקיר את תרומתם של נפגעי פעולות האיבה ונכי צה"ל, למען שמירה על קיומה של מדינת ישראל. כעומדת בראש השדולה, הייתה בידי ההזדמנות ליזום ב-דצמבר 2017, את אירוע ההוקרה הראשון בכנסת ישראל למענכם בהשתתפות ראש הממשלה.

לסיכום, בשדולה פעלתי רבות למענכם – מצוייני צה"ל – כתבתי, נאמתי, פניתי, הגשתי הסתייגויות, הצבעתי נגד הקואליציה ואף ננזפתי על כך, שאלתי שאלות ודרשתי לראות תקציבים שמוקדשים לכם.

תקוותי כי כל הרשויות כולן תרמנה את הכפפה ותפעלנה לשינוי המצב הקיים לטובת אלא שנפגעו בזמן ועקב השירות בצבא- כולנו מבינים כי זוהי חובתנו ועלינו למלא אותה תוך הקפדה על כל פרט ופרט. לא  נוכל לצערנו להשיב את הגלגל לאחור אך בידינו להקל ולסייע. אני מאמינה כי אם נשלב ידיים נכול נוכל לצלוח את האתגרים העומדים בפנינו והם לא מעטים.

בפעילותי הפרלנטרית אני נתתי ועודני נותנת לכם את אותו חיבוק לאומי עליו דיבר ראש הממשלה.