דיון ממשלה בדווח ברודט

ייחודו של צה"ל הוא בגוונים הרבים של המשרתים בו. נדמה שמהבחינה הזו, אנשי המילואים הופכים זאת לדבר מיוחד עוד יותר. מהנדסים וקבלנים, מוכרים וצבעים, מנהלים ושכירים – כולם עוזבים את בתיהם ומתייצבים, ברגע שהם מתבקשים לעשות זאת.

אין דרך אמיתית להודות לאותם אנשים שבמשך ימים רבים בשנה תורמים כל כך הרבה למדינה, ובוודאי שיום אחד לא יספיק להכיל את כל התודות שאנו חבים להם.

אבל ביום הזה – הממשלה, המדינה, ואני – רוצים לומר לכל אלו שלוקחים חלק בנשיאת נטל הביטחון לכל אלו שטובת המדינה והכלל תמיד לנגד עיניהם – תודה לכם. אנחנו מעריכים את מה שאתם עושים, ולא רואים בזה דבר מובן מאליו.

בהנהגת הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי, "אנו ממשיכים כעת לשפר את כשירות המערך ודואגים להטבת התנאים, כדי שאנשי המילואים יוכלו למלא את מחוייבותם בצורה הטובה ביותר.

הצבא הסדיר וכוחות המילואים נמצאים היום בתנופה אדירה של עשייה ושיפור המוכנות. מי שמסייר בצבא היום כמוני, מגלה חיילים ומפקדים חדורי מוטיבציה ורצון המשוועים שיינתנו בידיהם הכלים להתאמן ולהיות מוכנים לכל משימה. הממשלה הזאת שמה לה כמטרה ראשונה במעלה לתרגם את הרצון והמוטיבציה הזו לידי מעשה, וכך אנחנו כבר עושים.

תודה רבה, ול"ג בעומר שמח".

שר הביטחון, סגן שר הביטחון וקצין מילואים ראשי התייחסו גם הם ליום מיוחד זה בו מציינת המדינה יום הוקרה למערך המילואים; כמו כן הציגו בפני הממשלה טיוטת חוק והצעת חוק של הממשלה ושל חברי כנסת שעוסקות בסוגיית המילואים והשירות במילואים. 
 
הממשלה אישרה עקרונית את טיוטת חוק שירות המילואים, התשס"ז – 2007, עוד החליטה הממשלה כי לאחר הקריאה הראשונה של הצעת חוק זו ובמהלך הדיונים בוועדת חוץ וביטחון תפעל הממשלה כדי שישולבו בהצעת החוק מסקנות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון (ועדת ברודט), בהיבטים העקרוניים והתקציביים. 

הממשלה הסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר את נוסח הצעת החוק, על דעתה, ולהגישה לכנסת. 

הצעת החוק נועדה  ליישם את מודל שירות המילואים החדש שאומץ על ידי הממשלה בעקבות המלצות הועדה הציבורית בראשות פרופ' אבישי ברוורמן. 

במחצית הראשונה של שנת 2006 החלו בצה"ל לבחון פעם נוספת האם העקרונות שבאו לידי ביטוי בהצעת החוק הממשלתית עונים על הדרישות, בשים לב לצרכי הביטחון. הצורך בבחינה כאמור התחדד עם פתיחת המערכה בלבנון בקיץ 2006 ובעקבות השינויים בדרישות הביטחון השוטף מאז.

עם גמר תהליך הפקת הלקחים והתחקור, על בסיס המלצות הועדה בראשות האלוף מזרחי שבדקה את נושא מערך המילואים, ולאחר שקוימה עבודת מטה מקיפה בעניין מודל המילואים, הוחלט לבצע מספר תיקונים במודל המילואים כפי שהוצע על ידי ועדת ברוורמן.

השינויים נוגעים לכשירות מערך המילואים  והפעלתו  והם מפורטים להלן:

1. הוספת סעיף המחייב את הרמטכ"ל לקבוע בפקודות הצבא את הכשירות הנדרשת ממערך המילואים לצורך ההיערכות לשעת חירום;

2. קביעת האפשרות להפעלת מערך המילואים גם לצורכי תעסוקה מבצעית;

3. שינוי במשך תקופות שירות המילואים הפעיל המרבי בתקופה של שלוש שנים כאשר הדגש הוא על גידול בימי המילואים לצורכי אימונים והכשרה; 

יודגש כי בשונה מתזכיר הצעת החוק, תחילתו של שינוי זה יידחה בתקופה נוספת, עד 13 במרץ 2010.
   
4. העמדת גיל הפטור לקצינים על 45 שנים ולחוגרים על 40 שנים (להבדיל מהצעת החוק המקורית בה לא הייתה הבחנה בין חוגרים לקצינים לענין גיל הפטור);

5. קביעת אפשרות  לגיוס לשירות מילואים במשמר הגבול, בדומה למצב הקיים כיום;

6. קביעת אפשרות לגיוס לשירות מילואים ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן  הוא בטחון המדינה ותושביה;

7. קביעת אפשרות של חייל מילואים להתנדב לשירות מילואים בתנאי קבע;

8. הסמכות להוצאת צווי גיוס בנסיבות חירום (צו 8)  תחזור לידי שהב"ט ואלה יאושרו בהקדם על ידי ועחו"ב לפי החוק הקיים היום, להבדיל מהצעת החוק המקורית שקבעה גם כי הסמכות כפופה לאישור הממשלה.

9. קביעה עקרונית בחוק לפיה הוראה או פעולה שנועדה לתגמל או להוקיר חיילי מילואים בגין שירותם במערך המילואים, והיא סבירה ומידתית לא תיחשב אפליה אסורה או פגיעה בשוויון.  

בחודש נובמבר 2006 מינו ראש הממשלה, סגן ראש הממשלה ושר הבטחון ושר האוצר ועדה לבחינת תקציב הבטחון (ועדת ברודט). לאחר קבלת המלצותיה של ועדת ברודט, תפעל הממשלה כדי שישולבו בהצעת החוק מסקנות ועדת ברודט בהיבטים העקרוניים והתקציביים.

ב. ביום 19.2.2007 דנה ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לראשונה בהצעת חוק המילואים, התשס"ו-2006, של חה"כ אבשלום וילן ואחרים (פ/811) והחליטה  "...לבקש מהח"כים המציעים לדחות את מועד העלאת הצעתם לדיון מוקדם ב-60 יום ולהמתין להצעת חוק ממשלתית בנושא.

לא יסכימו המציעים לבקשה – בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה – להתנגד להצעת החוק."

ביום 22.4.2007 שבה ועדת השרים לדון בהצעת החוק ביחד עם הצעת החוק הממשלתית והחליטה כי "...במסגרת הדיון שיתקיים במליאת הממשלה בנושא טיוטת חוק שירות המילואים, התשס"ז-2007 – תידון גם הצעת חוק המילואים, התשס"ו-2006 של חה"כ אבשלום וילן ואחרים (פ/811) ואישורה יהיה מותנה בהצמדתה לנוסח הצעת החוק הממשלתית."

בתום הדיון בנושא, החליטה הממשלה לתמוך בהצעת חוק המילואים, התשס"ו-2006 של חה"כ אבשלום וילן ואחרים (פ/811), בתנאי שהיא תתואם עם הצעת החוק הממשלתית.

ג. שר התחבורה והבטיחות בדרכים העלה בפני הממשלה את המצב השורר בנמלי ישראל בדגש על המצב בנמל אשדוד, שר התחבורה ציין כי לאחר שבדק את הנושא ונפגש עם התעשיינים, מינה צוות היגוי בראשות המנהל הכללי של משרדו והטיל עליו לטפל "בצוואר הבקבוק" בנמלים השונים כדי למנוע הפסדים לכלכלת המשק. ראש הממשלה הנחה את המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה לנווט את משרדי הממשלה להיות מעורבים בעבודתו של צוות ההיגוי כדי לסייע ולתרום לפתרון הבעיות בנמלים.

ד. הממשלה החליטה בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, למנות את יואב רוזן לתפקיד המנהל הכללי של משרד המדע, התרבות והספורט (במקום איתן ברושי)

שר המדע, התרבות והספורט החליט למנות את דר' יואב רוזן  לתפקיד המנהל הכללי של משרד המדע  , התרבות והספורט.  המינוי אושר על-ידי הועדה בראשות נציב שירות המדינה.
 יואב רוזן הינו מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן ומרצה במכללת אפיק במקצועות  הניהול.

ה. הממשלה אישרה עקרונית את טיוטת חוק עבודת נשים (תיקון מס')(חופשת לידה לגבר), התשס"ז-2007, והסמיכה את ועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר את נוסח טיוטת החוק על דעת הממשלה.

טיוטת חוק עבודת נשים (תיקון מס')(חופשת לידה לגבר), התשס"ז-2007 מבקשת להפוך את הוראת השעה בעניין מתן חופשת לידה לגבר שנקבעה בחוק עבודת נשים (תיקון מס' 14), התשנ"ז-1997 (להלן- הוראת השעה), להסדר קבע.

על פי הצעת החוק, עובד שאשתו ילדה יהיה זכאי לחופשת לידה ובתנאי שאשתו, הזכאית גם היא לחופשת לידה, הסכימה לוותר על חלק מחופשת הלידה שלאחר ששת השבועות הראשונים אחרי יום הלידה והיא עובדת בתקופה שבן זוגה לוקח את חופשת הלידה בתקופה שנותרה מחופשת הלידה של האישה.

ו. הממשלה אישרה את עקרונות טיוטת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 8) התשס"ז-2007, שעניינה תיקון חוק חינוך ממלכתי התשי"ג – 1953 ולהוסיף בו את סעיף 11 ב' כך שרשויות מקומיות התומכות במוסדות החינוך שבתחומיהן תהיינה מחויבות לתמוך במוסדות חינוך מוכרים בשיעורים שעליהם החליטה הממשלה בתמיכתה היא. הממשלה הסמיכה את וועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר את נוסח הצעת החוק, על דעת הממשלה.

כמו כן קבעה הממשלה כי שרת החינוך תציג בועדת הכנסת את השגותיה אחרי שהצעת החוק תאושר בקריאה ראשונה.

הפעלת החינוך היסודי הרשמי בישראל ממומנת משני מקורות תקציבים עיקריים: תקציב המדינה והשתתפות הרשות המקומית. לעומת זאת, ביחס לחינוך המוכר, בהתאם למצב החוקי הנוהג כיום, המדינה רשאית להשתתף בעלות הפעלתו של מוסד חינוך מוכר בשיעור שתימצא לנכון , אך אין חובה עליה לעשות כן. במקביל, גם הרשות המקומית רשאית להשתתף אך אינה חייבת.

ככלל, שר החינוך קובע את שיעור השתתפותה של המדינה בעלות הפעלתם של מוסדות החינוך המוכר בכל רחבי הארץ כחלק יחסי, כשיעור השתתפותה של המדינה בעלות הפעלתם של מוסדות החינוך הרשמי, ואילו כל רשות מקומית קובעת את שיעור השתתפותה על פי שיקול דעתה. ישנן רשויות מקומיות המשתתפות בעלות הפעלת מוסדות חינוך מוכרים בהיקף משמעותי, רשויות מקומיות אחרות המשתתפות בהיקף כספי סמלי, ואחרות אשר אינן משתתפות כלל. נוכח המצב החוקי האמור , כל גישה מהמפורטות לעיל הינה לגיטימית.

הוחלט על כן, לקבוע בחוק כי רשות מקומית התומכת במוסדות החינוך שבתחומה, תהיה מחויבת לתמוך במוסד חינוך מוכר בשיעורים שעליהם החליטה הממשלה לגבי תמיכתה היא.

תיקון החוק כאמור עולה בקנה אחד עם המלצות ועדת שושני לבדיקת שיטת התקצוב בחינוך היסודי בישראל , אשר בחנה, בין היתר,את שיעור השתתפותן של רשויות מקומיות מוסדות חינוך הפועלים בתחומן, ומצאה לנכון להמליץ למשרד הפנים להנחות את הרשויות המקומיות לתמוך בכל מוסדות החינוך הפועלים בתחומן על פי קריטריונים ברורים ותוך התבססות על העקרונות השוויוניים שעליהם המליצה הוועדה.

טיוטת החוק המוצעת תביא לכך שהשתתפות רשות מקומית בעלות הפעלתן של מוסדות חינוך המוכר תיעשה על פי קריטריונים ברורים ובהתאם לשיעור השתתפותה של המדינה בעלות הפעלתם של מוסדות אלה.

ז. הממשלה החליטה בהתאם לחוק יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכות הנתונה לשר האוצר לפי סעיף 30 לחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ג-1993, בענין הארכת האופציה לקבוצת Barnea Investmets B.V. לפי הסכם האופציה שנחתם בין מדינת ישראל ונכסים מ.י. בע"מ לבין הקבוצה ביום 23 בנובמבר 2005, לשר רפי איתן.

העברת הסמכות תעמוד בתוקפה כל עוד לא קבעה הממשלה שר אחר כממלא מקום שר האוצר או עד למינוי שר אוצר.

בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק היסוד, תובא החלטה זו לאישור הכנסת.

בהתאם לסעיף 30 לחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993, מניות הבנקים בהסדר שבידי הממשלה יימכרו לפי הוראת שר האוצר או באישורו.

בעקבות הליך מכירה שנערך בסוף שנת 2005, ביום 23 בנובמבר 2005 נחתם הסכם בין מדינת ישראל ונכסים מ.י. בע"מ לבין Barnea Investmets B.V. שלפיו מכרה הממשלה לקבוצת ברנע 10% ממניות בנק לאומי לישראל בע"מ ובו נתנה הממשלה לקבוצה גם כתב אופציה לרכישת 10% נוספים של המניות, בכפוף לקבלת היתר שליטה מבנק ישראל. מועד פקיעת האופציה האמורה הינו 24 במאי 2007, ולאחרונה פנתה הקבוצה אל שר האוצר בבקשה להאריך את האופציה לתקופה של כ-7 חודשים נוספים, עד יום 31 בדצמבר 2007.

על מנת למנוע חשש לנגוד עניינים, הוחלט כי הסמכות בעניין זה תועבר משר האוצר לשר רפי איתן.

ח. הממשלה החליטה לאשר בינוי  של בתי משפט,  כדלקמן:

היכל בתי המשפט תל-אביב - יוקם היכל בתי משפט  ברח' ויצמן כתוספת  להיכל המשפט הקיים, בהיקף של כ-23,000 מ"ר.  התוכנית להקמת היכל בתי המשפט תל-אביב תרודד בהתאם לעלות הצפויה על-מנת להתאים למסגרת התקציב הקיימת.

בית משפט אשקלון - במקום המבנה הקיים של בית משפט השלום באשקלון יוקם מבנה חדש – כפוף להסכמות ראש העיר.

בית משפט פתח תקווה - תיבנה קומה נוספת על היכל המשפט החדש בפתח תקווה שתיועד לבית המשפט המחוזי מרכז, באופן זמני.

בית משפט השלום אשדוד - תיבנה קומה נוספת על המבנה הקיים של בית המשפט השלום אשדוד.

בתי משפט תל-אביב- לנוכח מצבם הרעוע של מבני בתי המשפט לרבות הצפיפות הרבה, ותנאים פיזיים גרועים, הוחלט על תוכנית רב שנתית לבינוי בתי המשפט ושבמסגרתה נבנו ואוכלסו בעשור הקודם היכלי משפט ראויים והם היכל המשפט אילת, היכל המשפט נצרת, היכל המשפט באר שבע והיכל המשפט חיפה.
בשנת 2003 סוכם, בשיתוף משרד האוצר, על המשך תהליך של חידוש מבני בתי המשפט, המכונה שלב ב' של התוכנית הרב שנתית ובמסגרתה הוחלט על  הקמתם של  היכל בתי המשפט תל-אביב, בית משפט השלום בהרצליה ובית משפט השלום בפתח –תקווה.  הקמתם של בתי משפט השלום בהרצליה ובפתח-תקווה הולכת ונשלמת והמבנים החדשים יאוכלסו בחודשים הקרובים. בה בעת, פרויקט ההקמה של היכל בתי המשפט בתל-אביב   מעוכב מזה שנים, בין היתר בשל חילופי שרים, אשר ביקשו לערוך בדיקות מחדש ביחס למיקומו הראוי של היכל בתי המשפט תל-אביב.  עתה לאחר בחינת החלופות השונות מוצע לממש את פרויקט היכל בתי המשפט תל-אביב בשטח שיועד לו מלכתחילה ברח' ויצמן בתל-אביב, כתוספת להיכל  בתי המשפט תל-אביב ובאופן שבשני המבנים יחדיו  ישוכנו בתי המשפט  תל-אביב. (בית המשפט המחוזי תל-אביב ובית משפט השלום תל-אביב).

בית משפט השלום באשקלון- לנוכח מצבו הירוד של המבנה הקיים של בית משפט השלום באשקלון עד שאינו  ראוי לשמש בית משפט ולשם חיזוקה של העיר אשקלון שבדרום הארץ, מתבקש להקים במקום המבנה הקיים של בית המשפט, מבנה בית משפט שלום חדש.

בית משפט המחוזי מרכז- עד כה איזור השיפוט של בית המשפט המחוזי תל-אביב הוא במחוז תל-אביב ובמחוז המרכז. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הוא בית משפט עמוס ביותר ובו מתנהלים כ-50% מכלל ההליכים המשפטיים של בתי המשפט המחוזיים, לעומת 50% של ההליכים ביתר ארבעת בתי המשפט המחוזיים. בכוונת שר המשפטים להקים בית משפט המחוזי מרכז, שאיזור שיפוטו יהיה מחוז המרכז. פיצול זה יביא להתייעלות של המערכת המשפטית. מוצע להקים קומה נוספת על מבנה בית משפט השלום החדש פתח-תקווה, אשר ישמש כמשכנו של בית המשפט המחוזי מחוז  מרכז.

בית משפט השלום אשדוד-המבנה הנוכחי של בית משפט השלום אשדוד הוא מבנה ראוי, אך סובל מצפיפות בשל פעילותו הרבה. מוצע להקים קומה נוספת ע"ג הבניין הקיים.