הכרת שערי ירושלים

ליד כל שער אפשר להתעכב, אם ע"י עצירת הרכב, או לצורך ירידה וטיול בקרבת השער לפי מידת הענין והזמן שעומד לרשותכם. סביבות השערים, בשל היותם בנויים בחלקם הגדול לתנועת כלי רכב, אפשר לנוע סביבם עם כסאות גלגלים אך יש לנקוט משנה זהירות בשל היות המקום סואן.

1. שער יפו: צפון מערב באב איל חאליל (שער חברון).

השער העתיק שיוסף בן מתתיהו קרא לו השער הנעלם, היה ממוקם כ- 100 מטרים ממזרח לשער הנוכחי. משער זה פרצו כנראה הקנאים במלחמתם בצבא טיטוס. בתקופה הרומית ואח"כ בימי הביניים העבירו את החומה למקומה הנוכחי. ונבנה השער.

בתקופה הביזנתית נקרא השער שער המגדל - בגלל שרידי מגדל פצאל (או היפיקוס) וגם נקרא שער דוד. שם נוסף לשער הוא באב מחראב דאוד, כלומר שער גומחת בית התפילה על שם דוד, בשל בית התפילה שהיה במצודה "מגדל דוד" מקומו על הדרך המערבית היוצאת ליפו מכאן שמו. בתקופה הרומית נקרא השער המערבי ההולך ללוד ע"ש הדרך שעברה בשער הגיא דרך עמק איילון ולוד אל יפו.

ב-1898 נפרצה החומה בסמוך לשער ע"מ לאפשר את כניסתו של הקיסר הגרמני וילהם השני.

במלחמת העולם הראשונה דצמבר 1917 נכנס דרך שער זה אלנבי עם צבאו הבריטי, כובש הארץ מידי הטורקים.

במלחמת העצמאות ניסו לחדור דרך שער זה כוחותינו אך ללא הצלחה.

נקרא גם באב איל חאליל כלומר שער הידיד (הכוונה לאברהם אבינו). ממנה פנתה דרך ההולכת לחברון. כך גם כינוה הצלבנים.

נבנה בצורה הנוכחית ע"י סולימן המפואר ב – 1538 .

ליד השער ישנה גומחה ובה שני קברים שעל פי האגדה מיוחסת לשני האדריכלים שבנו את החומה והוצאו להורג לאחר סיום במלאכה ע"מ שלא יוכלו להשכיר את כישרונם למושל אחר ויבנו חומה דומה לחומה זאת.

2. השער החדש (צפון)

באב איל אשדיד (השער החדש).

השער הגבוה מבן שערי ירושלים 790 מטר מעל פני הים.

ניבנה ונפרץ ב –1889 ע"י השלטונות העות'מניים בימי הסולטן עבד אל חמיד השני. והוא קרוי לפיכך באב אל סולטן ובאב אל חמיד. פריצת השער נעשה בעקבות לחצה של צרפת, במטרה לאפשר גישה נוחה למוסדות הקתוליים בשני עברי השער: הפטריארכיה הלטינית והמכלול הפרנציסקני בתוך החומות מחד גיסא, והמכלול הצרפתי קתולי (בית החולים סנט לואי ואכסניית נוטרדם שמחוץ לחומות מאידך גיסא.

הוא בנוי כפשפש כאשר הכניסה דרכו היא ישרה ללא מחשבה הגנתית.

מ- 1948 עד 1967 היה השער חסום.

3. שער שכם: (צפון) באב איל עמוד (שער העמוד) (שער דמשק)

(מסתיים ברחוב הגיא - הטרופאון). מתחתיו השער הרומי. נבנה ע"י אדריאנוס כשער ניצחון ב-135 לספירה. כאשר הוא בונה את איליה קפיטולינה. (נקרא שער ניאפוליס) בתקופה הרומית (העיר החדשה) הדרך לשכם. בתקופה הביזנתית נקרא: שער הגליל או שער סטפנוס, המרטיר הראשון. (כאן סוקל).

בתקופה הרומית היה בן שלושה פתחים שאת שרידיהם ניתן לראות עד היום.

ניתן לראות במקום ארבע תקופות: מימי הורדוס, תקופה רומית, ממלוכית וטורקית.

בככר, ברחבת השער עמד עמוד ועליו פסל הקיסר. בתקופה הביזנתית עמד על העמוד צלב גדול.

משני צידי השער מגדלים ועליהם מתקן משיקולי (לשפיכת שמן רותח ע"י המגינים).

4. שער הפרחים/ שער הורדוס: (צפון מזרח)

בערבית באב אל זהרא - השער הקטן ביותר (פשפש). - ניפתח לשכונת באב איל חטה.

נקרא "הפרחים" בשל דיסקיות פרחים החקוקות בשני צידיו.

נזכר לראשונה בשנת 985 לספירה בשם "באב א- סאהירה" - שער הלא נירדמים או שער בני היקיצה. נקרא כך משום בית הקברות המוסלמי העתיק הנמצא בקרבת השער. עולי הרגל הקדומים קראו לו שער הורדוס בשל הכנסיה המיוחסת להורדוס אנטיפס הנמצא בקרבת מקום.

לפני הכבוש הצלבני היווה כניסה לרובע היהודי סורי. הרובע נהרס כליל ע"י הצלבנים.

בשנות השמונים של המאה ה-19 היה השער סתום ונפתח רק כאשר האוכלוסיה היהודית גדלה באזור והשכונות מחוץ לחומה התפתחו.

5. שער האריות (מזרח) באב אילסאבאת (אריות).

"שער השבטים" - ניקרא כך בטעות בגלל הדמיון בשם. "באב סית מרים" שער מרים בפי הנוצרים.

הכתובת מעל השער מעידה שסולימן המפואר בונה את השער 1538-39, אבל האריות שמשני צידי השער הם דוקא סמליו של ביברס הממלוכי ששלט בין השנים 1260- 1277 .

והם כנראה נמצאים כאן בשימוש משני. האגדה מספרת שכאשר סולימן כובש את ירושלים מופיעים לו מידי לילה אריות שמטרידות את מנוחתו. עד שפותר חלומות אומר לו: "עד שלא תשקם את חומת ירושלים האריות ימשיכו להטרידך" לפיכך הוא בונה את החומה והשערים וזוכה לתהילת עולם.

שמות נוספים לשער:

באב גת שמנא, ע"ש המקום שבנחל קידרון שבו נאספו תלמידי ישו.
באב אל ע'ור, שער הבקעה.
באב א-ריחה, שער יריחו.
באב ברכת בני איסראיל, שער ברכת בני ישראל.
בימי הצלבנים כונה: שער יהושפט על שם עמק יהושפט שבקידרון.
ושער סנט סטפן. על שם המרטיר סטפנוס שסוכל בקרבת מקום.
בימי הבינים נקרא שער השבטים.
ב7 ביוני 1967 ניפרץ השער ע"י הצנחנים כחלק מכיבוש ירושלים.

6. שער הרחמים הוא שער כפול , סתום (מזרח)

בערבית נקרא: באב אל רחמה ( שער הרחמים) באב אלתאבה (שער התשובה), שער הזהב, בפי הנוצרים.

יתכן שזה הוא מקומו של שער שושן או שער המזרח שאליו עלו להר הבית.

דרומית לשער בולט עמוד מן החומה והערבים קוראים לו: כסא הנביא מוחמד.

בפולקלור שלוש הדתות ישנה מסורת שאומרת כאשר יבוא המשיח, יפתח השער וימתח חבל מעל נחל קידרון (הגהנום) והצדיקים יעברו בבטחה על החבל המתוח לתוך ירושלים, והר הבית. הרשעים יפלו למטה לתוך נחל קידרון.

7. שער האשפות: (דרום)

באב איל מגרבא, שער המוגרבים - בני המערב. הנמוך מבין השערים.
שער האשפות המקורי מן התקופה הביזנתית, היה בקרבת מקום בצד הדרומי של עמק עושי הגבינה (הטורפאון).
שער האשפות מכונה כך בשל קרבתו לאזור איסוף אשפה על הר הבית בתקופה הביזנתית.
שער הבורסקאים, פישפש חדש שנפרץ מחדש לאחרונה , מערבית לשער האשפות.

שער הבורסקאים, דרכו ירדו לגיחון (עבודת הבורסקאות צרכה מים רבים).

מכונה גם באב סילואן, ע"ש הגיחון שנקרא גם עין סילואן. דרכו ירדו לגיחון ועין רוגל.
נקרא גם שער הנביא ושער המוגרבים ע"ש שכונת המוגרבים המוסלמים שהיגרו לכאן מתוניס וממרוקו ביוזמת העות'מנים שלא סמכו על בני המקום.
במלחמת ששת הימים פרצה מכאן יחידה צהלית, גדוד של חטיבת ירושלים לכיבוש העיר העתיקה.

8. שער ציון, (דרום)

באב נבי דאוד, שער הנביא דוד בשל קרבתו לקבר דוד.

נקרא ע"ש כנסית ציון שנמצאה מן התקופה הביזנתית שהיתה על הר ציון.

(היום הדומיציון – גבירתנו מרים הנרדמת) , מסורת המספרת שמרים אם ישו לא נפטרה כדרך כל בשר, אלא נרדמה ומכאן נלקחה לשמים.
היה ידוע גם כשער שכונת היהודים. (באב חארת אל יהוד), שיסד הרמב"ן בשנת 1267.
במלחמת העצמאות ב19 למאי 1948 , פרצו 22 לוחמי פלמ"ח אך כאשר לא הגיע תגבורת ואספקה נטשו את השער ואת הרובע. דבר שגרם לנפילת הרובע לידי הלגיון.

מסלול השבוע מוגש באדיבות :

מנחם לסקה # מורה דרך מוסמך 5411 # רכז קורס מדריכים עם נכויות טל': 03-5332081