הקצאת תחנות דלק לשיקום נכי צה"ל

הועד הארצי מחה כנגד העובדה שב"חדרי חדרים" החליט אגף השיקום במשרד הביטחון שלא לשקם נכי צה"ל בתחנות דלק, תוך הפרה בוטה של החוק שהוא ממונה על קיומו.

בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) תש"ט [1949] בפרק שישי "נכי מלחמה וזכויות קדימה לעבודה", קבעה מדינת ישראל קריטריונים ברורים, אולם במהלך השנים בגיבוי משרד הביטחון אגף השיקום ישנה התעלמות מהחוק.

להלן הפרק השישי כפי שהוא מופיע החוק :

פרק ששי : נכי-מלחמה וזכויות-קדימה לעבודה

31. תקנות בדבר נכי מלחמה (תיקון: תשי"ב)

שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה, להתקין תקנות ובהן:

(א) להטיל חובה על נותני-עבודה, או על סוגים מסויימים של נותני-עבודה, להעסיק נכי-מלחמה במכסה או במספר שיקבע בתקנות;

(ב) לייחד לנכי-מלחמה סוגי-עבודות במפעלים או התעסקויות מסויימות;

(ג) לקבוע את סדרי קבלת נכי-מלחמה לעבודה ואת תנאי-העסקתם;

(ד) לקבוע את הנוהל ואת התנאים בדבר רישום נכי-מלחמה ואת דרכי קביעת התאמתם לעבודה;

(ה) לכונן רשויות מוסמכות לטיפול בעניני העסקת נכי-לחמה ולקבוע את סמכויותיהן.

32. צווים בדבר נכי מלחמה

שר הבטחון רשאי, מפעם לפעם, בצו כללי או מיוחד, לחייב נותני-עבודה או סוגים מסויימים של נותני-עבודה, להעסיק נכי-מלחמה, במכסה או במספר שיקבע בצו.

33. תקנות בדבר זכות קדימה לעבודה (תיקון: תשי"ב)

שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה ולאחר התייעצות עם מרכז לשכות-העבודה הכלליות, להתקין תקנות, ובהן:

(א) לקבוע כי לאחד מבני-המשפחה של חייל תהיה, בתקופת שירותו הצבאי של החייל, זכות-קדימה לקבלת עבודה במפעל שבו הועסק החייל סמוך לפני התגייסותו;

(ב) לקבוע כי לחיילים משוחררים תהיה זכות-קדימה לקבלת עבודה;

(ג) להורות הוראות להפעלת זכויות-הקדימה האמורות.

34. תחולת פרקים מסויימים

הוראות הפרקים השני, השלישי, הרביעי והחמישי לא יחולו על תקנות שיותקנו ועל צווים שיינתנו לפי פרק זה; אך משמעות המונח "בן-משפחה" בפרק זה היא כמשמעותו בסעיף 14.

פרק שביעי : הוראות שונות

35. זכות קדימה בתביעה בפשיטת רגל

(א) בין החובות שלפי סעיף 33 לפקודת פשיטת-רגל, 1936, סילוקם קודם לכליתר החובות של פושט-רגל, ייכלל כל סכום שפושט-הרגל נצטווה על פי חוק זה לשלמו כפיצויים בגלל מעשה או אי-מעשה שאירע לפני שניתן נגדו הצו לקבלת נכסים, ואפילו ניתן צו השילום אחרי הצו לקבלת נכסים.

(ב) בין החובות שלפי החוק סילוקם קודם לכל יתר החובות בפירוקה של חברה, אגודה שיתופית או גוף משפטי אחר, ייכלל כל סכום שהחברה, האגודה השיתופית או הגוף המשפטי האחר, נצטוו על פי חוק זה לשלמו כפיצויים בגלל מעשה או אי-מעשה שאירע לפני התחלת הפירוק, ואפילו ניתן צו השילום אחרי התחלת הפירוק.

(ג) נתמנה מקבל נכסים מטעם בעלי איגרות-חוב של חברה המבוטחת בשיעבוד רובץ, או שבעלי איגרות-חוב או באי-כוחם תפסו רכוש של חברה הנתון בשיעבוד, ייכלל בין החובות שלפי סעיף 134 לפקודת החברות, סילוקם קודם לכל תביעה לסילוק הקרן והריבית של איגרות-חוב, כל סכום שהחברה נצטוותה על פי חוק זה לשלמו כפיצויים בגלל מעשה או אי-מעשה שאירע לפני תאריך מינוי מקבל הנכסים או לפני תאריך תפיסת הרכוש כאמור, ואפילו ניתן צו השילום אחרי התאריך האמור.

36. הפרשות לקופות תגמולים וכו'

(א) חייל שסמוך לפי התגייסותו היה עובד במפעל, ובעל המפעל ועובדיו, או בעל המפעל בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה (הנקראת בסעיף זה "קופה"), יהיו בעל המפעל והחייל, או בעל המפעל בלבד, הכל לפי הענין, חייבים במשך התקופה שמיום התגייסותו של החייל ועד לקבלתו לעבודה במפעל על פי חוק זה, או - אם אין הוא מתקבל לעבודה על פי חוק זה - עד יום שחרורו - לשלם תשלומים לקופה בשיעורים שנהגו לשלם לפני התגייסותו של החייל; ואין האמור בסעיף זה פוגע בהוראות סעיף 12.

(ב) לא שילם החייל את התשלומים במשך התקופה הנזכרת בסעיף קטן (א), לא יגרע הדבר מחובתו של בעל המפעל לשלם את התשלומים שהוא חייב בהם; אך החייל יהיה חייב לשלם אחרי שחרורו את תשלומיו, או את יתרתם שלא שולמה, תוך תקופה גדולה פי שלושה מתקופת שירותו הצבאי, ובעל המפעל יהיה רשאי לשלם את תשלומיו המקבילים בעת ובעונה אחת עם תשלומי החייל.

(ג) כל סכום שבעל המפעל או החייל חייב לשלם לקופה, דינו לכל דבר כדין תשלום המגיע כחוק לקופה.

(ד) התגייס בעל מפעל לשירות צבאי, והמפעל הפסיק את פעולו במשך תקופת שירותו הצבאי או חלק ממנה, אל יחול סעיף זה על בעל המפעל ועובדיו לגבי התקופה שבה הפסיק המפעל את פעולתו כאמור.

37. התחמקות מחובות המוטלות לפי החוק

(א) פיטר נותן עבודה עובד, שחובת הגיוס לשירות צבאי חלה עליו או צפויה לו בעתיד הקרוב, מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו, ולאחר הפיטורים התגייס העובד, לא יהיה לפיטורים כל תוקף חוקי בכל הנוגע לזכויות ולחובות לפי חוק זה, וכל הזכויות הנתונות לעובד לפיו יעמדו בעינן כאילו לא פוטר וכאילו הוסיף להיות מועסק על-ידי אותו נותן עבודה עד סמוך לפני התגייסותו.

(ב) על נותן העבודה הראיה שהפיטורים לא באו מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו.

38. תחולה למפרע

(א) חוק זה יחול על חייל משוחרר ששוחרר לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו שוחרר באותו יום; אך אם היה חייל משוחרר כזה עובד קבוע במפעל סמוך לפני התגייסותו, והוא מועסק במפעל ביום היכנס חוק זה לתקפו, רואים אותו לצורך חוק זה כאילו נתקבל לעבודה במפעל על פי סעיף 6 באותו יום.

(ב) חוק זה יחול לגבי מי שהיה לנכה מלחמה לפני יום היכנ חוק זה לתקפו כאילו הטיפול הרפואי בו תם באותו יום.

(ג) חוק זה יחול לגבי בני-משפחה של אדם שמת בשירות, כאמור בסעיף 14, לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו מת בשירות, כאמור, באותו יום.

39. גיוס מחדש

חייל משוחרר שחזר והתגייס תוך שלושה חדשים מיום שחרורו, רואים את תקופת שירותו הראשונה כאילו נמשכה ללא הפסק עד תום תקופת שירותו השניה.

39א. (בוטל) (תיקון: תשל"ז)

40. הקלות שונות (תיקון: תשי"ב, תש"ל, תשל"ה, תשנ"ד, תשנ"ה)

(א) שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבטחון ושר העבודה -

(1) להתקין תקנות שתכליתן לפטור, בשלמות או באופן חלקי, חיילים משוחררים או נכי מלחמה, או סוג מסויים שבהם, מדרישות אותו החוק, או מחובות, מתנאים ומהגבלות המוטלים על פיו;

(2) להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לחיילים משוחררים או לנכי מלחמה, או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה לקבלת רשיונות לעסוק במקצוע, בתעשיה, במלאכה או במסחר.

(ב) לצורך סעיף זה רואים שר כממונה על ביצוע חוק, אם הוא נקבע בו במפורש כשר הממונה על ביצועו, או - כשהמדובר הוא בפקודה או בתקנות שעמו בתקפן ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) - אם נתונות בידו הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו על פי אותה הפקודה או אותן התקנות.

(ב1) בסעיף קטן זה -

"חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968;

"בן משפחה" - כל אחד מאלה:

(1) בן זוג, ילדים או הורים של חייל;

(2) אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים מאלה:

(א) ועדה רפואית קבעה לפי סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986, כי הם בלתי כשירים לשירות;

(ב) הכנסתם מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, אם יש לו שלושה ילדים ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור - בעד כל ילד נוסף;
"חייל" - מי שמשרת או שירת בצבא הגנה לישראל, במשטרה או בשירות בתי הסוהר ומי ששירת לפני ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948) בשירות צבאי שעליו הוכרז לפי סעיף 1(א)(2); סעיף 1(ג) לא יחול לגבי סעיף קטן זה;

"הענקה" - תשלום חדשי לחייל או לבן משפחה בעד ילדיהם;

"המוסד" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי;

"נקודת קיצבה" - כמשמעותה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה;

"ילד" - לרבות -

(1) ילד חורג או ילד מאומץ;

(2) נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן המשפחה;

(3) מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים עשר חודשים פרנסתו היתה על החייל או על בן המשפחה;
ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה עשרה שנים והמונחים "אם" ו"אב" יתפרשו בהתאם לכך.

(2) בשנים 1995 ,1994 ו-1996 יהיו חייל או בן משפחה זכאים להענקה בעד ילדם השלישי ובעד כל ילד נוסף כל זמן שיש להם עוד שני ילדים בכירים מהם; החל משנת 1997 לא ישולמו הענקות לפי סעיף קטן זה.

(3) שיעורי ההענקה לילד יהיו לפי ערך נקודות קיצבה כמפורט להלן:

הילד השנה 1994 1995 1996

השלישי 0.55 0.35 0.15

הרביעי 1.9 1.3 0.7

החמישי 1.5 1.0 0.5

כל ילד נוסף 1.7 1.15 0.6

(4) האמור בסעיפים 104(ב), 129 ,128 ,114 ,112 ,106, 142 ו-230 לחוק הביטוח הלאומי יחול לענין הענקה כאמור בסעיף קטן זה בשינויים המחוייבים.

(5) (א) ההענקה תשולם לאמו של הילד, אולם אם הילר נמצא עם האב בלבד תשולם ההענקה לאב; ביקש ההורה שמשתלמת לו ההענקה לשלמה להורה השני - תשולם הענקה

לפי המבוקש; באין הורים - תשולם ההענקה לאפוטרופוס.

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) רשאי המוסד לשלם את ההענקה למינהלת המקום שבו מוחזק הילד וכל החזקתו על אותו המקום.

(6) (א) המבקש הענקה יצרף לבקשה את המסמכים הדרושים להוכחת הזכאות או יציג אותם בפני המוסד.

(ב) המוסד רשאי לדרוש מהמבקש מסמכים נוספים או ראיות אחרות הנראים לו מועילים לבירור הבקשה.

(7) (א) הענקות לפי סעיף קטן זה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

(ב) אוצר המדינה יעביר למוסד מדי חודש בחודשו את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע סעיף קטן זה.

(2) שר העבודה, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות שתכליתן הענקות לחיילים או לבני-משפחותיהם, או לסוג מסויים שבהם, בדרך, בתנאים ובשיעורים שיקבע בהתחשב במצבם הכלכלי או המשפחתי;

(2א) הוראות סעיף 116 ופרק ז' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח- 1968, יחולו, בשינויים המחוייבים, על הענקות המשתלמות לחיילים או לבני משפחותיהם לפי פיסקה (2);

(3) שר העבודה יסמיך את המוסד לביטוח לאומי, או תאגיד אחר שאישרה לכך ועדת הכספים של הכנסת, לבצע הענקות כאמור בפיסקה (2).

(ג) תקנות שיותקנו על-ידי שר על פי סעיף זה כוחן עדיף מכוחו ש כל חוק אחר.

(ד) בסעיף זה המונח "שר" כולל את ראש הממשלה.

40א. נכים לפי חוקים אחרים (תיקון: תשי"ד)

כל סמכות הנתונה לשר לפי הסעיפים 32 ,31 או 40, לגבי נכי מלחמה, נתונה בזה לאותו שר גם לגבי כל נכה, כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949, ולגבי כל נכה, שחל עליו חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954.

41. זכות עובד בשירות חלקי (תיקון: תשל"ז, תשמ"ח)

(א) העדרו של עובד מעבודותו במפעל לרגל שירות חלקי לא ייראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל, ואם פיטר בעל מפעל עובד בשל שירותו בשירות חלקי, בטלים הפיטורים.

(ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות חלקי אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה; ועדת תעסוקה שהיא כללית רשאית לתת היתר כללי לענין סעיף קטן זה.

(ג) במנין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו הימים שבהם נמצא העובד בשירות חלקי.

(ד) בהליך לפי ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) יהיו בשל טעם שאיננו שירותו של העובד בשירות חלקי.

42. ראיות (תיקון: תשכ"ט)

(א) תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המידה שאדם שירת בשירות צבאי או בשירות חלקי והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי חוק זה ראיה חותכת על תכנה.

(ב) תעודה חתומה בידי שני קצינים רפואיים המאשרת שאדם פלוני מת בשירות או שהוא נכה מלחמה, תשמש ראיה לכך בכל דיון לפי חוק זה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(ג) (1) רשות צבאית מוסמכת הוא ראש המטה הכללי, וכל מי שנתמנה על ידיו לשמש רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה;

(2) קצין רפואי הוא קצין צבא-הגנה לישראל המורשה לעסוק ברפואה על פי פקודת המתעסקים ברפואה, 1947, ונתמנה על-ידי ראש המטה הכללי להיות קצין רפואי לצורך סעיף זה.

(ד) מסמך שנראה מתוכו כי הוא תעודה כנזכר בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), רואים אותו כתעודה כזאת, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(ה) מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה, מאושר כהעתק נכון על-ידי שר הבטחון או על-ידי מי שהוסמך על-ידיו לכך, ישמש בכל דיון ראיה על ההחלטה או הצו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(ו) אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת מאי-קיום צו של ועדת תעסוקה או של בית-דין אזרי בערעור לפי חוק זה יוכח שניתן צו כאמור נגד אדם ששמו כשם הנתבע או הנאשם, יראו את הצו כאילו ניתן נגד הנתבע או הנאשם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

43. שמירת זכויות (תיקון: תשי"א, תשל"ז)

(א) חוק זה -

(1) לא יפגע בכל חוק, נוהג או חוזה, קיבוצי או אחר, הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של עובדים ולזכויותיהם בקשר לכך;

(2) בא להוסיף על זכויות הקשורות בעבודה, ולא יפורש כפוגע בכל חוק, נוהג או חוזה עבודה קיבוצי או אחר, או כגורע מהם.

(ב) המנויים להלן ייחשבו כעובדים שפוטרו, לצורך קביעת זכויותיהם בקשר לפיטורים:

(1) חייל משוחרר אשר לו זכות להתקבל לעבודה על פי סעיף 6 ושהגיש בקשה על פי סעיף 7, אך לא נתקבל לעבודה;

(1א) חייל המשרת שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע (ולשירות צבאי כזה ייקרא להלן "שירות קבע") -

(I) אם לשירות הקבע לא קדמה ללא הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחייבות לשירות קבע (ולשירות כזה ייקרא להלן "שירות חובה"), ולפני תחילת שירות הקבע

היה עובד קבוע במפעל - מיום תחילת שירות הקבע;

(II) אם לשירות הקבע קדמה ללא הפס תקופת שירות חובה, וסמוך לפני התגייסותו לשירות החובה היה עובד במפעל - מהיום שבו התחיל לשרת שירות קבע לתקופה שביחד עם כל תקופת שירות הקבע שקדמה לה ללא הפסק היא עולה על שתי שנים;

(1ב) חייל משוחרר משירות סדיר אשר לו זכות קדימה להישלח לעבודה לפי סעיף 19, אך לא נשלח לעבודה לפיו או נשלח לעבודה ולא נתקבל;

(2) נכה מלחמה שבזמן הקובע היה עובד במפעל ולא חזר לעבוד במפעל;

(3) אדם שמת בשירות, כאמור בסעיף 14 ושבזמן הקובע היה עובד קבוע במפעל.

44. ביצוע ותקנות

(א) שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה.

(ב) שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה; ואין האמור בזה פוגע בהוראות סעיפים 31 ו-33.

45. מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים

(א) שר הבטחון רשאי למנות אדם להיות מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים.

(ב) שר הבטחון רשאי, להעביר למפקח על תעסוקת חיילים משוחררים את הסמכויות הנתונות לו על פי סעיפים 33 ,31 ,22 ו-44.

(ג) כל מינוי וכל העברת סמכויות על פי סעיף זה יפורסמו ברשומות ותקפם מיום פרסומם, מלבד אם בגוף המינוי או הערת הסמכויות נקבע לכך תאריך מאוחר יותר.

46. תחילת תוקף

תקפו של חוק זה הוא מיום ט"ז באייר תש"ט (15 במאי 1949).