אתר זה משתמש בקבצי קוקיז אתר זה משתמש בקבצי Cookies כדי להתאים אישית תוכן ומודעות. למידע נוסף OK
X
אנא בחר את גודל הפונט הרצוי:
מועדון החברים של פורטל נכי צהלהכרה כנכהחמי מרפאייעוץ משפטיקנאביס רפואיטפסים להורדהרכב רפואיטבלאות תגמוליםטיפולים רפואייםזכויות והטבותארגון נכי צהלאגף השיקום
X סגירה
 

חניית נכים - כיצד להחנות את הרכב עם תג נכה כחוק !

האם אדם המחזיק בתג-חניה לנכה רשאי להעמיד את רכבו היכן שהוא רוצה?

נהגים הזכאים להחזיק בתג-חניה לנכה סבורים כי תג-החניה מאפשר להם להחנות את רכבם בכל מקום בו יחפצו. רבים מפרשים את ההיתר על-פי ראות עיניהם, אחרים מתעצבנים בכל פעם מחדש כאשר הם מגלים להפתעתם כי הפקח או השוטר שעברו במקום רשמו להם דוח על חניה במקום אסור.

במאמר המדריך המלא לחניית נכים, ננסה לעשות סדר בבלגן ולנפץ את המיתוס שאומר: שנכה יכול להחנות את רכבו היכן שהוא רוצה – כי המציאות זה שונה.

אסורה החניה בפריקה וטעינה

בקשות לביטול דוח חניה

מידי חודש מתקבלות במערכת פורטל נכי צה"ל פניות רבות המבקשות לברר "האם חניתי במקום אסור" כמו גם, עזרה בניסוח פניה לביטול דוח חניה. רבים מהפונים סברו כי החוק מתיר להם להחנות את הרכב במקום בו הם חנו וטוענים - "לא ידענו שאסור" – אך בדיעבד גילו שטעו ואסור היה להם לחנות את רכבם.

מרבית הטעויות נובעות משמועות שמופצות ברשתות החברתיות, (שמעתי כי ...) שיחות חולין עם אנשים שסבורים שהם מכירים את החוק (חבר שלי אמר לי שמותר ...), פסקי דין שהתפרסמו ואפילו הודעות לעיתונות שמופיעות באתר הכנסת (שלפעמים יכולות להטעות). כאשר הטעויות הנפוצות הן חניה במקום המיועד לפריקה וטעינה והעמדת הרכב על המדרכה.

במקום המיועד לפריקה וטעינה – החניה אסורה !

חניה במקום המיועד לפריקה וטעינה היא אחת הדוגמאות הטובות בהם נוכל לראות כיצד נולדה טעות, בעקבותיה בעלי תג-חניה לנכים מאמינים כי מותר להם להחנות את רכבם למרות שבמקום מוצב התמרור – אסורה החניה פרט לפריקה וטעינה וחוק החניה לנכים אוסר עליהם להעמיד את רכבם.

על-מנת להבין מדוע אסור היום להחנות את הרכב במקום בו מוצב תמרור – אסורה החניה פרט לפריקה וטעינה – נבחן את המטרה של התמרור, והיא: 

"בראש ובראשונה לשרת את האינטרס הציבורי.. תמרורים כאלה מוצבים בדרך כלל בדרך עירונית שבה הרחוב צר, וחניה של מכונית בצד הרחוב תוסיף ותצר אותו, באופן שישבש את תנועת המכוניות".
כלומר, למנוע מרכבים המיועדים להעביר ו/או לספק סחורות / מוצרים לחנויות, משרדים ועסקים, לחסום את הכביש ולהפריע לתנועה. 

למה יש כאלה שחושבים שמותר ?

ראשית, בעבר החוק לא אסר על אדם המחזיק בתג-חניה לנכה להעמיד את רכבו במקום בו מוצב תמרור - אסורה חניה פרט לפריקה וטעינה. שנית, מדובר על תקופה בה כמות תגי-חניה לנכים הייתה דלה יחסית. בעלי תג-חניה לנכה נהגו להחנות את רכבם במקום בו מוצב תמרור האוסר חניה פרט לפריקה וטעינה. אך מכיוון שהיה מדובר במכוניות בודדות ולא כנורמה גורפת, הדבר לא הפריע במידה רבה. 
אלא שבשנים 2010-2011 התחילה עיריית ירושלים, חיפה ותל-אביב לרשום דוחות חניה לרכבים עם תג-חניה לנכה שהעמידו את רכבם במקום המיועד לפריקה וטעינה. והסוגיה התגלגלה לפתחו של בית-המשפט העליון.

שמעתי שמותר להחנות 20-25 דקות ? (מאיפה זה הגיע)

זאב גיא וגדי ורקשטל קיבלו מעירית תל אביב דוחות חניה - על שהחנו את רכבם במקום המיועד לפריקה וטעינה. בשנת 2012-2013 הם ערערו על הקנסות לבית המשפט העליון (רע"פ 5273/12, רע"פ 1300/13), לערעור שלהם הצטרפה גם עמותת נגישות ישראל.

אחת הטענות שהועלו הייתה שחוק חניית נכים אינו אוסר על חניה במקום המיועד לפריקה וטעינה ולכן אם החוק לא אוסר על החניה אז החניה מותרת !

כב' השופט רובינשטיין שדן בערעור - דיבר על יחסיות ואיזון אינטרסים: "... שהמשפט הישראלי מכיר בכבודם ובזכותם של אנשים בעלי מוגבלויות לכבוד ולשוויון.... אך יחד עם זאת הזכות לנגישות, חרף חשיבותה אינה זכות מוחלטת. היא בעלת אופי יחסי. מולה ניצבים אינטרסים וזכויות אחרות, שגם להם יש ליתן משקל...."

בפסק הדין כותב כב' השופט רובינשטיין

"... נקבע כי יש ליתן לתיבות "פריקה וטעינה" משמעות מצמצמת, וכי העמדת רכב לצורך מסירת מסמך אינה באה בגדר פריקה של מטען. בהקשר זה צוין, כי "תכליתו של תמרור כזה היא, שהמקום בו ניצב התמרור יהיה בדרך כלל פנוי, ולא ישמש אלא לחניה קצרה מפעם לפעם, באופן שאין בו כדי לגרום שיבוש חמור לתנועה..."

"... אם כל מי שנזקק לחניה לצורך סידור עניין מענייניו, כמו מסירת בגד למכבסה או משלוח מכתב בדואר, יורשה לחנות באותו מקום, יש לחשוש שאותו מקום יהיה תפוס רוב הזמן, כשזה יוצא וזה בא.
יתרה מכך. יש אף לחשוש כי נהגים אשר עיסוקם בהובלת סחורות, שיבואו לשרת את בתי העסק הסמוכים, ימצאו כי אותו מקום, שנועד בראש ובראשונה בעבורם, תפוס על-ידי מכוניות פרטיות..."

הפשרה של כב' השופט רובינשטיין

יחד עם זאת, כב' השופט רובינשטיין ניסה למצוא איזו שהיא פשרה לאזן בין האינטרסים. מצד אחד שמירה והגנה על זכותם של המוגבלים בניידות ומן הצד השני למנוע "הפרעה ממשית לתנועה"

כב' השופט רובינשטיין דיבר על כך שהחוק (באותם זמנים) נותן לבעל תו נכה, שמילא אחר התנאים, אפשרות לחניה במקום שאינו מותר ברגיל: ופוסק כי יש לאפשר לרכב בעל תג-חניה לנכה להחנות את רכבו למשך 25 דקות באזור בו מוצב תמרור "אסורה חניה פרט לפרקיה וטעינה"

אלא שבשנת 2017 ביוזמתה של ח"כ קארין אלהרר: עבר בכנסת תיקון מס' 6 לחוק חניה לנכים שקבע כי בעלי תג-חניה לנכים לא יורשו לעמוד במקום המיועד לפריקה וטעינה במועדים שיועדו לכך בהתאם לתמרור. 

תיקון החוק משנת 2017 גובר על פסק הדין של בית המשפט העליון ולכן הוא הקובע !

ע"פ סעיף 3 (8) לחוק חניית נכים – החניה במקום המיועד לפריקה וטעינה אסורה (בשעות ובימים שמצוינים בתמרור) גם למי שמחזיק בתג-חניה לנכה. "... בשטח פריקה וטעינה שסומן בתמרור (להלן – שטח פריקה וטעינה), במועדים שיועדו לכך בהתאם לתמרור;..." 

העמדת הרכב על המדרכה – תלוי בנסיבות !

כאמור, סוגיה נוספת בהקשר לחניה לבעלי תג-חניה לנכה קשורה להעמדת רכב על המדרכה. העמדת רכב על המדרכה מותרת לבעלי תג-חנייה לנכים בתנאי שהם עומדים בסעיפי החוק – כלומר, תלוי בנסיבות. 

למשל, במקרים בהם המדרכה צרה והרכב חוסם מעבר של הולכי רגל החניה אסורה. אבל במקרה שמדובר במדרכה רחבה, הרכב מאפשר מעבר בטוח של הולכי רגל, עגלות ילדים, כיסאות גלגלים וכד' – במקרה כזה ייתכן ותתאפשר חניה על המדרכה. 

אז איך נדע איפה מותר ואיפה אסור?

אז זהו, שזה לא כל כך פשוט. החוק היבש קובע שאדם המוגבל בניידותו וברשותו תג-חניה לנכה יכול להחנות את רכבו בכל מקום שהחוק אינו אוסר עליו. במילים אחרות בכל מקום שהחוק לא קבע שאסור אז מותר.

אז איפה הבעיה?

הבעיה היא בפרשנות של החוק, במטרה של התמרור ובאיזון בין האינטרס של בעל המגבלה בניידות לבין האינטרס הציבורי הרחב. לכן ההמלצה החשובה ביותר היא להחנות את הרכב במקומות המסומנים בכחול-לבן, חניות המיועדות נכים, חניונים וכד'.

מה החוק אומר ?

בחוק חניה לנכים תשנ"ד 1993, 5 סעיפים עיקריים:

סעיף 1 - מתייחס להגדרות מהו תג-חניה לנכה, מי זכאי לקבל תג-חניה לנכה, מי מאשר תג-חניה וכד'.

סעיף 2 - קובע מתי אדם המוגבל בניידות וברשותו תג-חניה לנכה יכול להחנות את רכבו, במקום שלא מיועד לחניה, להלן ציטוט החוק:

2.(א) נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה (להלן - הרכב), במקום שאין החניה מותרת בו אם התקיימו כל אלה:

(1) בסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;

(2) בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;

(3) החניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים;

(4) החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על אדם המתלווה אל הנכה והנוהג עבורו ברכב.

סעיף 3 - מפרט תשעה חריגים (איסורים) לפיהם אסור לנכה להחנות את רכבו וכן מהם הכללים לפיהם יש לשלוח לנכה דוח על העמדת רכבו שלא כחוק, להלן ציטוט החוק: 

3. מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 2(א)(3) ו-(4), לא יחול ההיתר שבסעיף 2 על חניה –

(1) בתוך צומת או בתחום שנים-עשר מטרים ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;

(2) במקום כניסה לשטח המיועד לחניית כלי רכב;

(3) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים-עשר מטרים לפניו;

(4) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדר על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטרים לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטרים אחריו, בשני צדי הדרך, ובלבד שמותר להחנות את הרכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים-עשר מטרים או יותר;

(5) בתוך תחום תחנת מוניות המסומן בתמרור שהוצב או סומן;

(6) בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית;

(7) בצד רכב אחר העומד או חונה בצדה של הדרך;

(8) בשטח פריקה וטעינה שסומן בתמרור (להלן – שטח פריקה וטעינה), במועדים שיועדו לכך בהתאם לתמרור;

(9) במקום חניה שהוקצה לרכב מסוים של נכה וסומן בתמרור שבו צוינו פרטי הרכב, ואם צוינו בתמרור ימים או שעות מסוימים – רק בימים או בשעות שצוינו בתמרור.
סעיף 4 - מתייחס לענישה, גרירה, נעילה של גלגלי הרכב, העברת תג-חניה לאחר, חניה במקום ציבורי, פטור מתשלום בעד חניה במקום ציבורי, הקצאת חניות לנכים, הקצאת חניה שמורה לרכב נכה ספציפי וכד'.

לסיכום:

תג-חניה לנכה הוא לא "כל-יכול" ויש לאזן בין הזכות של בעלי מוגבלויות להחנות את רכבם קרוב ולבין זכויות אחרות של כלל הציבור. העמדת רכב נכה במקום המהווה סיכון מאפשרת את גרירת הרכב ומתן קנס. 

לכן, במידה ואתם בספק אם מותר להחנות את הרכב או לא. כנראה שכדי שתחפשו מקום חניה מסודר, בכחול לבן, חניון או חניה המיועדת לנכים.

לבסוף, רצוי שלא להסתמך על התשובות שניתנות על-ידי הגולשים ברשתות חברתיות - אלא לגשת לחוק חניה לנכים ולראות מה קבע המחוקק.

 


 

נותני חסות: