טעות לעולם חוזרת

פסק דין

1. ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ח [נוסח משולב] מיום 1.7.09 אשר קבעה כי נכותו של המערער כתוצאה מפגיעתו היא 30%.

המערער נפגע בכף רגלו הימנית בעת שירותו הצבאי בשנת 1970 מפיצוץ מוקש.

הועדה הרפואית שבדקה אותו ב – 25.2.71 סיכמה כדלקמן:

"קטיעת כף הרגל הימנית באזור הפרק המטוטרסו-טרסלי "

ובהחלטתה בתיאור הפגימות: "קטיעת כף הרגל הימנית symes ס' 47 (7) ב' 50% לצמיתות".

סעיף 47 למבחנים לקביעת דרגת נכות כותרתו עצמות הגפיים התחתונים. סעיף קטן (7) שכותרתו קטיעת השוק קובע בסעיף ב' כדלקמן:

"ביותר מ-5 ס"מ מתחת לחיבור שריר מיתר הברך כולל syme's amputation 50%".

2. לאור אחוזי הנכות שנקבעו היה המערער גם זכאי לרכב נכה. משרכבו נגנב בשנת 2005 פנה המערער למשרד הביטחון בעניין ולאחר עיון בתיקו הוא הופנה לבדיקה חוזרת של נכותו. תחילה לא התייצב המערער לבדיקה ולאחר הליכים משפטיים, בסופו של דבר הסכים המערער להתייצב לבדיקה חוזרת.

בבדיקה זו נקבע כי:

"הולך עם נעל רגילה שמלאה בריפוד בחלק הקדמי, מצב לאחר קטיעה של חצי כף רגל ימין ..."

לדעת הוועדה הנכות כפי שנמצאה בבדיקה מתאימה ל :

מ.א. קטיעה פרק עצמות מסרק (1-3) וקטיעה שלמה של עצמות מסרק (4-5) לפי סעיף 49(5) דרגת נכות 30% לצמיתות.

הוועדה הייתה ערה לטענותיו של המערער כי נכותו נקבעה לצמיתות לפני שנים רבות, אך הגיעה למסקנה כי היא חייבת להיצמד לכללים ולתקנות, למרות שחלק מחבריה ציינו את הצער שהם חשים כלפי תחושותיו של המערער.

יש גם לציין כי המערער עצמו שהופיע לפני וועדה זו תיאר את קורותיו בצבא ופציעתו וציין: "ואז קטעו לי חצי כף רגל".

3. ב"כ המערער טען כי יש להשאיר את קביעת הנכות בשיעור 50% החלטת הועדה המקורית על כנה, שכן לאחר שנים רבות נקרא המערער לבדיקה מחודשת רק בשל המקריות של גניבת רכבו. לדעתו בזמנו ההחלטה תאמה את המצב המשפטי ששרר אז.

ב"כ המערער הדגיש כי זכות קנויה לנכה צה"ל ותיק שנקבעו לו אחוזי נכות בעבר, (לפני כ-40 שנה) כי ימשיך לחיות את חייו על פי הנכות שנקבעה לו. לדעתו זה המקום להפעיל שיקולי צדק. הוא מסתמך על פסק הדין ברע"א 7678198 דוקטורי ואח' נ' קצין התגמולים (להלן: "פרשת דוקטורי"), הקובע כי במקרה של שינוי נורמטיבי בחוק אין להחיל על נכה צה"ל ותיק.

ב"כ המשיב מצידו טען כי הועדה קבעה את הנכות הראשונה טעתה, שכן הנכות נקבעה בשל קטיעת הרגל, אך בפועל הרגל לא נקטעה אלא רק עצמות המסרק. עוד הוסיף כי כלל לא מדובר בשינוי המצב הסטטוטורי, שהתקנות כלל לא השתנו ומשכך לא טעתה הועדה הרפואית העליונה במסקנותיה.

4. לאחר שעיינתי יחד עם הצדדים בהחלטה המקורית כפי שצוטטה לעיל שאלתי את הצדדים מה משמעות ההגדרה symes ומשלא ידעו להשיב ביקשתי את הבהרת הועדה הרפואית. בתשובה ענה ד"ר הלפרין כי הפירוש הוא:

"קטיעה שלמה של כף הרגל הכוללת את כל עצמות כף הרגל.

גובה הקטיעה הוא בחלק התחתון ביותר של עצמות השוק (מעל מפרק הקרסול)".

לאור תשובה זו, מצבו של המערער אכן אינו תואם את ההגדרה של ס' 47(7)ב', שכן אפילו על פי ניסוחו של המערער עצמו כמצוטט לעיל, קטעו לו חצי כף רגל ולא את כל כף הרגל. הנה כי כן לא נפלה טעות של ממש מעם הועדה הרפואית העליונה שבדקה את המערער וקבעה את הממצאים הן על פי מצבו הרפואי האמיתי והן על פי התקנות. אם נפלה טעות כלשהי הרי זו היתה בקביעת דרגת הנכות המקורית בשנת 1971.

יש להבהיר, כי בענייננו אכן לא חל שינוי נורמטיבי בחיקוק לפיו נקבעה הנכות. בכך שונה העניין דנן, מפרשת דוקטורי אשר עסקה בשינוי נורמטיבי שלגביו נקבע כי אינו צריך לפעול לרעתו של נכה כפי שהובהר ונומק שם בהרחבה. התלבטתי האם בכל זאת יש מקום להחיל במקרה דנן שיקולי צדק לפיהם יוכל נכה להמשיך לחיות את חייו כפי שחי אותם תקופה כה ארוכה, וזאת על יסוד עקרון ההסתמכות.

אני חוזרת ומדגישה שבמקרה דנן למעשה מעיקרה לא היה מקום לקבוע למערער נכות לפי תקנה 47 (7) ב' וקביעה זו בטעות יסודה. המצב הוא כפי שקבעה הועדה העליונה לערעורים ומן הראוי היה לקבוע את נכותו לפי סעיף 49 (5), לפיו דרגת הנכות היא 30%. השאלה היא האם יש לנכה זכות מוקנית ליהנות מזכויות שמלכתחילה לא הגיעו לו, או שמא די בכך שנהנה מהטעות תקופה כה ארוכה.

דעתי היא, שהנצחת טעות אינה משרתת שיקולי צדק והגינות וכי במקרה דנן מול אינטרס ההסתמכות של הנכה אין להתעלם מהאינטרס הציבורי הרחב, משיקולי שוויון בין נכים וכן מהשיקול שאין להעמיס על תקציב הבטחון תשלומים שעקרונית אינו חייב בהם ולא היה חייב בהם מעיקרה.

צדקה, איפוא, הוועדה הרפואית העליונה במסקנתה, מה גם שאין לה סמכות להפעיל שיקולים שלפנים משורת הדין.

הערעור נדחה.

האיזון הראוי במקרה דנן בין האינטרס הפרטי של המערער לבין האינטרס הציבורי ימצא ביטויו בכך שלא יידרשו ממנו החזרים בגין התשלומים ששולמו לו מתוך טעות בעבר.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא לצדדים העתק מפסק הדין.

5129371
54678313ניתן היום, י"ח אב תש"ע, 29 יולי 2010, בהיעדר הצדדים.

5129371
54678313

יהודית שיצר 54678313-2166/09