מדינת ישראל נגד אלי בן רפאל חוף

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב- יפו

המאשימה : מדינת ישראל

-נגד-

הנאשמים : 1. אלי בן רפאל חוף
יליד 1952 ת.ז 05130984
דובנוב 4 רעננה

2. יהושע בן אברהם תורג'מן
יליד 1953 ת.ז 6418049
החרצית 35 יבנה

 

כתב אישום

כללי :

1 .נאשם 1 הינו עובד אגף השיקום ( להלן : האגף ) במשרד הביטחון ( להלן : המשרד ) מספטמבר 1974 . בחודש אוקטובר 1988 מונה נאשם 1 לראש היחידה לתביעות תגמולים והטבות באגף והחל מחודש אפריל 1988 כיהן נאשם 1 גם כסגן ראש אגף השיקום במשרד .

2 . במסגרת תפקידו היה נאשם 1 אחראי, בין היתר,על ביצוע הוראות אגף השיקום כפי שיפורטו להלן,ועל הוראות נוספות בכל הנוגע לשיקום ואישור סיוע כספי, הלוואות והטבות אחרות לנכי צה"ל משפחות שכולות ויתומים ( להלן : זכאים )

א. 1. בקשה להלוואה, סיוע או שיקום מופנית על ידי הזכאי ללשכת השיקום במקום מגוריו. הלשכה בודקת ומטפלת בבקשה ומעבירה אותה לאישור ועדה באגף השיקום.

2. תשלומים אשר מאושרים לזכאים מועברים ישרות לזכאי. לעיתים ועל-פי בקשתו, מועברים התשלומים לחשבון בנק של "מוטב" (להלן: מוטב)

ב. 1. תחנות דלק אשר מוקמות על אדמות מינהל מקרקעי ישראל מחוייבות להפעיל התחנה באמצעות זכאי של המשרד .

2. הוראת אגף השיקום מספר 63.01 מיום 1.8.95 בנושא המלצות להקצאת זכיונות לתחנת דלק קובעת את דרכי הטפול ואת הדרישות מהזכאים המבקשים להיות מומלצים לשיקום באמצעות קבלת זיכיון להפעלת תחנת דלק.

על פי ההוראה בקשתו של זכאי תידון בפני וועדה מחוזית ממליצה אשר מעבירה את המלצתה לוועדה ארצית מחליטה, אשר רשאית לקבל או להחליט החלטה אחרת בנוגע לזכאי לשיקום באמצעות תחנת דלק.

3. ההוראה מעניקה לנאשם 1 את הסמכות לנהל משא ומתן עם חברות הדלק , ולתווך בין הזכאי לחברת הדלק בכל הקשור להפעלת תחנת הדלק .

ב. הוראת אגף השיקום מספר 60.01 מיום 1.12.93 בנושא הלוואות והמלצות לשיקום כלכלי עצמאי , קובעת את דרכי הטיפול במתן סיוע כלכלי עצמאי על ידי מתן הלוואה ו/או המלצה לפתיחת עסק עצמאי לזכאים .

ג. 1. בהתאם לפקודת התעבורה ולתקנות התעבורה זכאים נכי צה"ל להגיש בקשה להפעלת מונית למשרד התחבורה. הבקשה מוגשת לאגף השיקום אשר מעביר הבקשה למשרד התחבורה לדיון בפני וועדת מוניות .

2. הוראת אגף השיקום מספר 61.02 מיום 1.7.92 בנושא המלצות להקצאת רשיון למונית קובעת את דרכי הטיפול במתן המלצות למשרד התחבורה להענקת רשיונות למונית לזכאים .

3. במסגרת אפשרויות השיקום העומדות בפני הזכאים , רשאי זכאי העומד בקריטריונים הקבועים בהוראה 61.02 להגיש בקשה לשיקום באמצעות קבלת רשיון להפעלת מונית ( להלן : רשיון )

4. על פי הוראה 60.01 כאשר שיקומו של זכאי באמצעות מונית מבוטל , ימכור הזכאי את הרשיון ישירות לזכאי אחר שאושר לו שיקום זה .

3. במסגרת תפקידו שימש נאשם 1 כנציג אגף השיקום בועדות שונות של משרד הביטחון , שדנו בבקשות הזכאים , וחתימתו נדרשה לצורך אישור החלטות הועדה .

4. נאשם 1 הינו עובד ציבור כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין תשל"ז –1977

5. נאשם 2 הינו נכה צה"ל בין השנים 1977-1997 היה נאשם 2 נשוי לאחייניתה של אשת הנאשם .

אישום ראשון : ( כנגד שני הנאשמים )

א. עובדות

1. החלק הכללי מהווה חלק בלתי נפרד מאישום זה .

2.א. במהלך שנת 1989 או בסמוך לכך , קשרו הנאשמים קשר לקבל במרמה בנסיבות מחמירות מכספי משרד הביטחון .

ב. במסגרת הקשר ולשם קידומו , החל משנת 1991 , פעל נאשם 1 בידיעתו והסכמתו של נאשם 2 , ואישר לנאשם 2 בניגוד לנהלים ולהוראות ,זכויות שיקום והטבות שכללו רשיונות להפעלת שתי מוניות, כפי שיפורטו להלן .

3. א. במהלך חודש מרץ 1987 הגיש נאשם 2 בקשה לשיקום באמצעות תחנת דלק. נאשם 1 היה חבר בועדת השיקום שדנה בבקשתו של נאשם 2. בועדה נקבע כי הועדה רשמה לפניה את בקשתו של נאשם 2 ובמידה ותמצא תחנה , תובא בקשתו בפני הוועדה המוסמכת .

ב. במהלך חודש אפריל 1989 הגיש נאשם 2 בקשה לשיקום באמצעות קבלת רשיון למונית.

ג. במהלך חודש מאי 1989 אושרה בקשתו של נאשם 2 אך הובהר לו על ידי נציגי המשרד כי עליו לבחור האם מעוניין הוא בשיקום במונית או בתחנת דלק.

ד. ביום 15.5.89 או בסמוך לכך, הודיע נאשם 2 למרד כי הוא מוותר על שיקום באמצעות קבלת רשיון להפעלת מונית שכל הוא מעדיף שיקום באמצעות תחנת דלק.

4. למרות ויתורו של נאשם 2 כאמור לעיל , במהלך חודש ספטמבר 1990 או בסמוך לכך אישר נאשם 1 במרמה , וביודעו כי לנאשם 2 אושר שיקום בתחנת דלק , שיקום באמצעות מונית לנאשם 2. נאשם 2 רכש את הרשיון ושילם תמורתו 36,000 ₪ למשרת התחבורה.

5. א. במהלך חודש יוני 1994 או בסמוך לכך, החזיר לוי קלמנטין ( להלן: קלמנטין ) נכה צה"ל ,את רשיונו לנאשם 1 וזאת עקב בעיות בריאות שלא איפשרו לו מימוש שיקומו באמצעות הפעלת מונית.

ב. במסגרת הקשר ולשם קידומו ,החליט נאשם 1 ,שלא כדין, בידיעתו ובהסכמתו של נאשם 2 ,להעביר את הרשיון לנאשם 2 וזאת ללא שהוגשה בקשה לקבלת רשיון וללא שנתקבלה החלטה של ועדת השיקום המאפשרת העברת רשיון נוסף לנאשם 2.

ג. מיד ובסמוך להחזרת הרשיון על ידי קלמנטין ,נפגשו הנאשמים עם קלמנטין במשרדו של נאשם 1 ונאשם 2 שילם תמורת הרשיון לקלמנטין 57,498 ₪ .

6. במהלך כל התקופה האמורה השכיר נאשם 2 בידיעתו ובהסכמתו של נאשם 1 כל רשיון עבור 400 דולר לחודש.

7. מעשיהם המתוארים לעיל , קשרו הנאשמים קשר לקבל במרמה ובנסיבות מחמירות ממשרד הביטחון שני רשיונות להפעלת מונית . הנסיבות המחמירות מתבטאות בכך שהנאשמים ניצלו את מעמדו ,תפקידו ונגישותו של נאשם 1 על מנת להעניק לנאשם 2 רשיונות להפעלת מונית תוך פגיעה בזכות של זכאים אחרים , במעשיו ביצע נאשם 1 עבירות של הפרת אמונים כלפי משרד ביטחון תוך שהוא פועל בניגוד לנהלים ולהוראות האגף.

הוראות החיקוק כנגד נאשם 1

1. קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין ,תשל"ז-1977

2. מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין,תשל"ז –1977 .

3. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין תשל"ז –1977 .

4. שימוש לרעה בכוח המשרה – עבירה לפי סעיף 280 (1) לחוק העונשין תשל"ז 1977

הוראות חיקוק כנגד נאשם 2

1. קשירת קשר לביצוע פשע- עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין תשל"ז- 1977

2. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין תשל"ז- 1977 .

אישום שני : (כנגד שני הנאשמים)

א. עובדות

1. החלק הכללי מהווה חלק בלתי נפרד מאישום זה .

2. במסגרת הקשר ולשם קידומו ,החל משנת 1991,פעל נאשם 1 שלא כדין , בידיעתו ובהסכמתו של נאשם 2 ,ואישר לנאשם 2 במרמה ובניגוד לנהלים ולהוראות ,זכויות שיקום והטבות שכללו בעלות/שותפות וחוזים לפיהם קיבל נאשם 2 פיצויים ותשלומים חודשיים מארבע חברות דלק כפי שיפורט להלן.

תחנת דלק עמק האלה

3. ביום 19.3.91 אישרה ועדת שיקום של האגף את שיקומו של נאשם 2 בתחנת דלק בבעלות חברת הדלק "פז" בעמק האלה ,נאשם 1 רשם את החלטת הועדה וחתם על החלטת הועדה ביודעו כי במועד זה מחזיק נאשם 2 ברשיון למונית בניגוד להחלטת הועדה מחודש מאי 1989 .

4. א. ביום 6.6.91 או בסמוך לכך ,ולאחר שנאשם 1 ניהל משא ומתן עם נציגי חברת "פז" ,נחתם חוזה בין חברת הדלק "פז" לבין נאשם 2 במסגרתו קיבל נאשם 2 את הבעלות על תחנת הדלק וכן סכום של 68,000 דולר ותשלום חודשי משך שנה של 1500 דולר החל מיום 1.7.91 וזאת בנוסף להכנסותיו מהשכרת רשיון המונית וההכנסה הקבועה ממשרד הביטחון.

ב. משך כל התקופה החל ממועד חתימת החוזה ועד סמוך להגשת כתב אישום זה , פעל נאשם 1 ,שלא כדין ,ביחד עם נאשם 2 במסגרת הקשר ולשם קידומו , למען הגדלת הכנסותיו של נאשם 2 בתחנה .הנאשמים נהגו לפנו בבקשות אל נציגי החברה ולהציג את מצבו הכלכלי הקשה של נאשם 2 . כתוצאה מפעילות זו שילמה החברה ובנתה לנאשם 2 :

1. עם כניסתו של נאשם 2 לתחנה –סךשל 68,000$
2. ביום 31.5.93 – סך של 30,000 $
3. בניית פנצ'רייה בשווי 10,000$
4. הגדלת מזנות בשווי 20,000$
5. תשלומים למנהל עבור במזנון בסך של 40,000$
6. תשלומים חודשיים מ1.1.97 –1.6.98 בסך 9000 ₪
7. תשלומים חודשיים החל מיום 13.12.99 בסך 12,000 ₪ עבור קידום מכירות .

ג. בנוסף למפורט בסעיף ב' לעיל ,חתם נאשם 2 ,במסגרת בעלותו בתחנה ,חוזים עם גורמים חיצוניים ,כפי שיפורט להלן ,אשר ביקשו לעשות שימוש בשטח ובמבנה בתחנה :

1. חוזה עם חברת פלאפון מיום 11.11.97 לפיו מקבל נאשם 2 1300 $ לחודש עבור התקנת אנטנה סלולרית באיזור התחנה .
2. חוזה עם חברת מירס מיום 1.8.99 לפיו מקבל נאשם 2 1000 $ לחודש עבור השכרת חדר בתחנה .
3. חוזה עם רם מזרחי מיום 2.1.01 לפיו מקבל נאשם 2 400$ לחודש עבור השכרת מזנון התחנה .
4. חוזה מיום 31.12.00 עם נחום יהמץ לפיו מקבל נאשם 2 300$ לחודש עבור השכרת הפיצרייה בתחנה .

תחנת הדלק אלקנה

5. במהלך חודש אוקטובר 1991 או בסמוך לכך ,ובמסגרת הקשר ולשם קידומו ,החליטו הנאשמים לפעול על מנת לקבל במרמה בנסיבות מחמירות כספים מתחנת דלק נוספת , כפי שיפורט להלן :

6. א. במהלך חודש אוקטובר 1991, ללא שהוגשה בקשה מצד נאשם 2 ומבלי שנתקבלה החלטה של הועדה המוסמכת לכך, יצר נאשם 1 ,בידיעתו ובהסכמתו של נאשם 2, קשר עם שמואל גורן (להלן: גורן) ,שהיה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, נציג חברת הדלק "דור אנרגיה " אשר ביקשה להקים תחנת דלק בישוב אלקנה.

ב. הנאשם הבהיר לגורן כי אגף השיקום יוותר על זכותו להפעיל התחנה באמצעות זכאי של המשרד ,וזאת בתמורה לפיצוי שינתן למשרד הביטחון.

ג. ביום 24.10.91 או בסמוך לכך ובמסגרת הקשר ,סיכם נאשם 1 עם גורן כי גובה הפיצוי אשר ישולם על-ידי החברה למשרד הביטחון יעמוד על סך של 3,000 ₪ לחודש, וכן סוכם כי הפיצוי ישולם מדי חודש משך חמש שנים למשרד הביטחון , אשר יעביר את הפיצוי לנכה הזכאי לכך .

ד. החל מחודש 3.93 ועד ליום 17.2.97 או בסמוך לכך ,ועל פי הנחייתו של נאשם 1, ובידיעתו ובהסכמתו של נאשם 2 ,העבירה חברת דור אנרגיה לחשבונו של נאשם 2 סכומי כסף חודשיים בגובה 3000 ₪ ,בסך כולל של כ- 401,279 ₪.

ה. משך כל התקופה האמורה פעל נאשם 1 בניגוד להוראות ולנהלים ובלי שיידע הגורמים המקצועיים במשרד לגבי העברת הזכויות בתחנה הנ"ל לנאשם 2 .

תחנת דלק משואות יצחק

7. א. במהלך חודש יולי 1994, ובעקבות טענתם של הנאשמים לכדאיות כלכלית נמוכה של תחנת הדלק בעמק האלה ,אישרה ועדה שיקום של האגף לנאשם 2 שותפות בתחנת דלק אשר עתידה היתה לקום במושב משואות יצחק.

ב. ההחלטה אושרה בנוכחות נאשם 1, מבלי שזה יידע את הועדה כי נאשם 2 הינו קרוב משפחתו ומבלי שידע את חברי הועדה כי נאשם 2 קשור לתחנת הדלק באלקנה ומקבל תשלום חודשי כהשלמת הכנסה בסך של 3000 ₪ וכן מחזיק בשני רשיונות להפעלת מונית.

תחנת הדלק אילת

8. במהלך חודש דצמבר 1994 או בסמוך לכך , ובמסגרת הקשר ולשם קידומו , החליטו הנאשמים לפעול על מנת לקבל במרמה בנסיבות מחמירות כספים מתחנת דלק נוספת כפי שיפורט להלן :

9. א. במהלך חודש דצמבר 1994 , ללא שהוגשה בקשה מצד נאשם 2 ומבלי שהתקבלה החלטה של הוועדה המוסמכת לכך ,יצר נאשם 1 קשר עם נציגי חברת "דלק" (להלן :החברה) שבבעלותם תחנת דלק באילת. תחנת הדלק הופעלה על ידי נכה צה"ל אך זה עזב עקב כלכליים והחברה התקשרה עם מפעיל שאינו קשור למשרד.

ב. לאור האמור ובמסגרת הקשר ,הגיע נאשם 1 להסדר עם החברה לפיו החל מיום 1.1.95 ועד ל – 10.96 תשלם החברה פיצוי כספי למשרד בסך 1300$ לחודש (להלן :ההסדר) .על פי ההסדר יועבר הפיצוי על ידי משרד הביטחון לנכה.

ג. ביום 20.12.94 או בסמוך לכך ,פנה נאשם 1 לראש אגף השיקום. צ'יקו אורן (להלן "אורן") ועידכן אותו לגבי ההסדר אשר הגיע אליו עם חברת דלק ביחס לתחנה באילת .נאשם 1 מסר לאורן במרמה כי מדובר בהסדר מוגבל עד אשר יקבל נאשם 2 את זכויותיו בתחנה במשואות יצחק וכן נמנע מלציין כי נאשם 2 מקבל תגמול חודשי מתחנת אלקנה ומחזיק בשני רשיונות להפעלת מונית.

ד. החל מ 1.95 ועד ל-10.96 או בסמוך לכך ,על פי הנחייתו של נאשם 1 ובידיעתו ובהסכמתו של נאשם 2 העבירה חברת דלק לחשבונו של נאשם 2 מדי חודש סך של 1300$.

ה. ביום 1.11.96 או בסמוך לכך ובמסגרת הקשר, אישר נאשם 1 מבלי לעדכן או להתייעץ עם הגורמים המקצועיים באגף ,ובניגוד להנחייתו של אורן ,הארכת חוזה עם החברה לפיו שולם לנאשם 2 מידי חודש סך של 14,000 ₪ וביום 14.9.98 או בסמוך לכך,אישר נאשם 1 הארכת החוזה פעם נוספת עד ליום 2/01 ותשלום חודשי לנאשם 2 בסך 19,000 ₪ .

תחנת הדלק משען

10. א. ביום 24.6.96 או בסמוך לכך ,התכנסה ועדה של האגף לדון ,בין השאר בשיקומו של נאשם 2 באמצעות תחנת דלק .נאשם 1 נכח בישיבה כנציג האגף.

ב. נאשם 1 הציג בפני הועדה, את נאשם 2 כנכה הסובל הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית ,ונמנע מלמסור לחברי הועדה את העובדה שנאשם 2 קשור לתחנות דלק נוספות באלקנה ובאילת אשר מהוות הכנסה נוספת וכן מחזיק בידו שני רשיונות להפעלת מוניות .הועדה אישרה את שיקומו של נאשם 2 בהפעלת תחנה נוספת במושב משען ,במקום התחנה במשואות יצחק.

ג. ביום 22.6.97 או בסמוך לכך, ובעקבות החלטת הועדה ,נחתם חוזה בין חברת דלק אלון ,המפעילה את תחנת הדלק במשען ,לבין נאשם 2 בתיווכו שלנאשם 1 , לפיו יקבל נאשם 2 שותפות בבעלות על התחנה וכן סך של 6000$ לחודש והכנסות נוספות .

החל מיום 12/98 מועד תחילת הפעלת התחנה ,החל נאשם 2 לקבל הכספים הנ"ל .

ד. במהלך שנת 1999 פעל נאשם 1 ביחד עם נאשם 2 על מנת להטיב תנאיו למול החברה ולאחר שנאשם 1 ניהל מו"מ עם מציגי החברה שבמהלכו הציג מצג כוזב ביחס למצבו הכלכלי של נאשם 2 ,נחתם חוזה נוסף עם החברה לפיו תשלם החברה לנאשם 2 דמי שכירות עבור מבנה בתחנה .

ה. כתוצאה מפעילותם של הנאשמים העבירה החברה לחשבונותיו שלנאשם 2 החל מיום 12.99 ועד לסמוך לתחילת החקירה בעניינם של הנאשמים סך של כ- 493,000 ₪ .

12. במעשיהם המתוארים לעיל קשרו הנאשמים קשר לקבל במרמה ובנסיבות מחמירות ממשרד הביטחון בעלות וזכויות אחרות מארבע תחנות דלק.

הנסיבות המחמירות מתבטאות בכך שהנאשמים ניצלו את מעמדו ותפקידו של נאשם 1 על מנת לקבל במרמה זכויות ובעלות בארבע תחנות דלק תוך פגיעה בזכויות של זכאים אחרים .נאשם 1 ביצע עבירות של הפרת אמונים כלפי משרד הביטחון תוך שהוא פועל בניגוד לנהלים ולהוראות האגף על מנת להעביר כספים
וזכויות לנאשם 2 ,קרוב משפחתו.

כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים קיבלו הנאשמים במרמה מאות אלפי שקלים .

הוראות חיקוק כנגד נאשם 1

1. קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין תשל"ז 1977.

2. מרמה והפרת אמונים –עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין תשל"ז 1977.

3. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות –עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין תשל"ז 1977.

4. דרישות כוזבות של עובד ציבור –עבירה לפי סעיף 279 לחוק העונשין תשל"ז 1977.

5. שימוש לרעה בכוח במשרה – עביר לפי סעיף 280(1) לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

הוראות חיקוק כנגד נאשם 2

1. קשירת קשר לביצוע פשע –עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין , תשל"ז 1977.

2. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות –עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין ,תשל"ז 1977.

אישום שלישי : (כנגד שני הנאשמים)

א. עובדות

1. החלק הכללי מהווה חלק בלתי נפרד מאישום זה .

2. א. במהלך שנת 1989 או בסמוך לכך ,קשרו הנאשמים קשר לקבל במרמה בנסיבות מחמירות ולגנוב מכספי משרד הביטחון .

ב. במסגרת הקשר ולשם קידומו ,החל משנת 1991 פעל נאשם 1 שלא כדין בידיעתו ובהסכמתו של נאשם 2 , ואישר לנאשם 2 בניגוד לנהלים ולהוראות , מענקים והלוואות כפי שיפורטו להלן .

3. א. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום טופל נאשם 2 על- ידי לשכת השיקום ברחובות (להלן :הלשכה) .

ב. במסגרת הקשר ולשם קידומו הגיש נאשם 2 במהלך השנים ובמספר הזדמנויות כפי שיפורט להלן ,למשרד, בקשות לסיוע כספי והטבות שונות כשהוא מציג מצג כוזב ביחס למצבו הכלכלי.

ג. נאשם 2 נהג להגיש בקשותיו ישירות לנאשם 1 ,מבלי שעדכן או יידע את הלשכה ביחס לבקשותיו.

ד. נאשם 1 טיפל בחלק מבקשותיו של נאשם 2 ואף הגיש בקשות שנחזו להיות בקשות של נאשם 2 .בבקשות אלו ציין נאשם 1 את מצבו הכלכלי הקשה של נאשם 2 ,למרות שידע כי מדובר במצג כוזב ועשה זאת תוך שהוא חורג מנהלי המשרד והוראותיו .

מענק 35,000 ₪

4. א. ביום 23.12.97 או בסמוך לכך ,מילא נאשם 2 במרמה ובידיעתו והסכמתו של נאשם 2 ,אסמכתא לתשלום מענק של 35,000 ₪ לנאשם 2. נאשם1 ביצע האמור לעיל בניגוד לנהלים ולהוראות של אגף השיקום.

ב. כתוצאה ממעשיו של נאשם 1ובידיעתו ובהסכמתו של נאשם2 , הועברו לחשבון הבנק של נאשם 2 סך של 35,000 ₪ מכספי משרד הביטחון.

כספי עיזבון

5. א. ביום 16.2.98 או בסמוך לכך ,פנתה גברת שושנה כהן נציגת האפוטרופוס הכללי (להלן :כהן) לנחום פרנקל שכיהן בתקופה הרלוונטית כסגן ראש אגף השיקום ור' היחידה לתביעות וקביעת זכאות וכיו"ר ועדת עזבונות (להלן "פרנקל).

ב. כהן מסרה לפרנקל כי ברשותם עיזבון של 307,000 ₪ שניתן לטבת אגף השיקום ומיועד לעזרה לרכישת דירה לנכי צה"ל (להלן :העיזבון ) כהן ביקשה את המלצת האגף למועמדים לקבלת העיזבון.

6. א. מיד ובסמוך לפניה האמורה ,פנה פרנקל לנאשם 1 וביקש מועמד לקבלת כספי העיזבון.

ב. נאשם1 ,במסגרת הקשר ולשם קידומו ,קיבל מנאשם 2 מסמכים המעידים על גירושיו ועל כך שבתקופה האמורה מתגורר בשכירות ביבנה (להלן :המסמכים).

7. א. ביום 12.5.98 או בסמוך לכך ,כתב נאשם 1 לפרנקל מסמך ובו ממליץ על נאשם 2 כמועמד לקבלת כספי העיזבון . נאשם 1 פרט במסמך ,במרמה ותוך שהוא נמנע מלציין את הסיוע והכספים אותם מקבל נאשם 2 מהאגף ,את מצבו הכלכלי הקשה של נאשם 2 ואת צרכיו המיוחדים אשר הביאוהו להיות מועמד ראוי לקבלת כספי העיזבון. נאשם 1 צרף את המסמכים.

ב. ביום 17.5.98 או בסמוך לכך ,העביר פרנקל את המלצת האגף לפיה כל כספי העיזבון יועברו לנאשם 2 .

8. א. ביום 8.7.98 או בסמוך לכך , ובעקבות פניה של כהן לקבל פרטים נוספים לגבי הדירה המיועדת לרכישה על-ידי נאשם 2 , פנה פרנקל לנאשם 1 לקבלת הבהרות.

ב. ביום 12.7.98 או בסמוך לכך ,העביר נאשם 1 לפרנקל הבהרות ביחס לצרכיו של נאשם 2 וכן ציין כי נאשם 2 טרם החליט איזה דירה לרכוש .

9. א. ביום 15.7.98 או בסמוך לכך ,מסר פרנקל לנאשם 1 כי מתן העיזבון אושר לנאשם 2 אך על מנת לקבל את כספי העיזבון יש להעביר לאפוטרופוס הכללי חוזה רכישה של דירה .

ב. לאור האמור בהנחייתו של נאשם 1 ,חתם נאשם 2 חוזה פיקטיבי ,לפיו רוכש הוא את דירתו של יעקב אילוז מרח' החרצית ביבנה (להלן :החוזה) על פי החוזה נאשם 2 רוכש את הדירה תמורת 210,000$.

ג. מיד ובסמוך למועד החתימה על החוזה העביר נאשם 2 העתק מהחוזה לנאשם 1.

10. ביום 16.5.98 או בסמוך לכך ,העביר נאשם 1 את החוזה לפרנקל וזה העביר החוזה לכהן .

11. ביום 23.9.98 או בסמוך לכך התקבל באגף צ'ק ע"ס 325,624.25 ₪ לטובת נאשם 2 .נאשם 1 קיבל את הצ'ק לידיו והעבירו לנאשם 2 בפגישה במשרדו .

מענק והלוואה לסיוע

12. א. ביום 10.6.00 או בסמוך לכך פנה נאשם 2 ללשכת השיקום ברחובות בבקשה לסיוע לשיקום בסך 150,000 ₪ .

ב. נאשם 2 פירט בבקשתו , במרמה כי מצבו הכלכלי החמיר במשך השנים שחלפו וכי הכספים נדרשים לו לצורך כיסוי חובות.

ג. מיד ובסמוך לאחר הגשת הבקשה התקשר נאשם 1 לעובדת הלכת השיקום ברחובות הגב' ריקה שטרית (להלן :שטרית ) וברר לגבי בקשתו של נאשם 2.

ד. נאשם 1 ,בניגוד להוראות ולנהלים וביודעו כי מדובר בבקשה כוזבת הורה לשטרית לכתוב על טופס הבקשה כי מאושר לנאשם 2 הלוואה בגובה 130,000 ₪ ומענק בגובה של 30,000 ₪ וזאת לאור בין השאר , מצבו הכלכלי הקשה של נאשם 2 .

ה. כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים הועברו לחשבון הבנק של נאשם 2 במהלך חודש יוני 2000 או בסמוך לכך , מענק בגובה 30,000 ₪ וכן הלוואה בסך 130,000 ₪.

13. במעשיהם המפורטים לעיל קשרו הנאשמים לקבל במרמה בנסיבות מחמירות ולגנוב כספים והטבות ממשרד הביטחון ,הנאשמים קבלו במרמה 390,000 ₪ כספי מענקים ועיזבון וכן 130,000 ₪ כספי הלוואה וכן גנבו 195,000 ₪ כספי מענקים והלוואות.

נאשם 1 ביצע עבירות של מרמה והפרת אמונים כלפי משרד הביטחון כשהוא ניצל את תפקידו וסמכויותיו ,תוך פגיעה בזכויות זכאים ,הגיש דרישות כוזבות על מנת לסייע לנאשם 2 ,קרוב משפחתו ,לקבל במרמה הטבות כספיות וזכויות שיקום מופלגות .

הוראות החיקוק כנגד נאשם 1

1. קשירת שקר לביצוע פשע –עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז 1977

2. מרמה והפרת אמונים –עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין תשל"ז 1977.

3. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין תשל"ז 1977.

4. גניבה בידי עובד ציבור –עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין תשל"ז 1977.

5. שימוש לרעה בכוח המשרה – עבירה לפי סעיף 280(1) לחוק העונשין תשל"ז 1977.

6. דרישות כוזבות של עובד ציבור –עביר לפי סעיף 279 לחוק העונשין תשל"ז 1977.

הוראות החיקוק כנגד נאשם2

1. קשירת קשר לבצע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז 1977.

2. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות –עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין תשל"ז 1977.

3. גניבה בידי עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין תשל"ז 1977.

אישום רביעי :( כנגד שני הנאשמים)

א. עובדות

1. החלק הכללי לכתב האישום מהווה חלק בלתי נפרד מאישום זה

2. במהלך שנת 1998 או בסמוך לכך קשרו הנאשמים קשר לקבל במרמה בנסיבות מחמירות ולגנוב מכספי משרד הביטחון סך של 100,000 ₪ כפי שיפורט להלן .

3. חיים חכים (להלן המתלונן) הינו נכה צה"ל ,ביום 5.11.98 או בסמוך לכך, אושרה למתלונן קבלת רשיון להפעלת מונית (להלן :רשיון).

4. א. במהלך חודש דצמבר 1998 או בסמוך לכך הזמין נאשם1 את המתלונן למשרדו בת"א ,נאשם 1 מסר למתלונן כי ניתן לקנות רשיון בתמורה לתשלום של 80,000 ₪ במזומן .

ב. המתלונן ביקש לשלם הסכום בשיק בנקאי אך נאשם 1 התעקש על תשלום במזומן ,ולפיכך ביום 28.12.98 או בסמוך לכך ,משך המתלונן מחשבון הבנק שלו את הסכום האמור במזומן , הכניסו למעטפה והעבירו לנאשם1 במשרדו.

ג. ב-29.12.98 או בסמוך לכך ,קיבל לידיו המתלונן רשיון מספר 4470

5. א. ביום 30.3.99 או בסמוך לכך אישר נאשם 1 במרמה ומבלי שהתבקש לכך, תשלום מענק כספי על סך 130,392 ₪ למתלונן .נאשם 1 מילא אסמכתא לתשלום עבור המתלונן באופן שנחזה להיות שהמענק ניתן לצורך "תשלום זיכיון להפעלת מונית ".

ב. ביום 15.4.99 או בסמוך לכך ,הופקד הנ"ל בחשבונו של המתלונן .

ג. ביום 15.4.99 או בסמוך לכך ,התקשר נאשם 1 למתלונן ומסר שעקב טעות הופקד בחשבונו הסכום הנ"ל .נאשם 1 הורה למתלונן למשוך הסכום במזומן ולהעבירו לידיו .

ד. לאחר שנועץ המתלונן עם נציגי הבנק משך סכום של 30,400 ₪ במזומן אותו העביר לנאשם 1 במשרדו ,ולגבי יתרת הסכום ביקש מנאשם 1 שיורה להחזיר את הכסף דרך משרד הביטחון .

6. א. ביום 28.4.99 או בסמוך לכך, החזיר המתלונן באמצעות הבנק סך של 100,000 ₪ מחשבונו לחשבון בנק מספר 68032 המתנהל ע"ש משרד הביטחון.

ב. ביום 23.5.99 או בסמוך לכך ובמסגרת הקשר, הורה נאשם 1 על פתיחת מוטב מספר 6235 על שמו של נאשם 2.

ג. ביום 23.5.99 או בסמוך לכך, אישר נאשם 1 פעם נוספת, במרמה ובלי שהתבקש לכך, אסמכתא לתשלום מענק כספי של 130,932 ₪ למתלונן. נאשם 1 מילא את האסמכתא באופן שנחזה להיות מענק כספי לצורך "תשלום לכיסוי התחייבות לרכישת מונית". נאשם 1 הורה כי התשלום יועבר לחשבון הבנק של נאשם 2 – המוטב.

ד. ביום 1.6.99 או בסמוך לכך נתקבל סכום של 100,000 ₪ בחשבון הבנק של נאשם 2. נאשם 2 קיבל את הסכום במרמה ביודעו כי לא הגיש כל בקשה לסיוע כספי מהמשרד.

7. במעשיו המתוארים לעיל ובמסגרת הקשר, ביצע נאשם 1 עבירות של מרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים כלפי משרד הביטחון. נאשם 1 קיבל במרמה מהמתלונן סך של 80,000 ₪ וכן גנב סכום של 130,932 ₪ מכספי משרד הביטחון. נאשם 2 קיבל במרמה ממשרד הביטחון, באמצעות נאשם 1 סך של 100,000 ₪ .

ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם נאשם 1 :

1. קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
2. מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 248 לחוק העונשין תשל"ז- 1977.
3. גניבה בידי עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין תשל"ז – 1977.
4. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין – תשל"ז 1977.
5. דרישות כוזבות של עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 279 לחוק העונשין, תשל"ז 1977.
6. שימוש לרעה בכוח המשרה- עבירה לפי סעיף 280 (1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

הוראות החיקוק לפיה מואשם נאשם 2:

1. קשירת קשר לביצוע פשע- עבירה לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
2. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

אישום חמישי: (כנגד נאשם 1)

א. עובדות

1. החלק הכללי האישום מהווה חלד בלתי נפרד מאישום זה.

2. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום טיפל נאשם 1 בזכאים אשר החזיקו ברשיון להפעלת מונית וזכאותם בוטלה.

3. א. בכל המקרים המפורטים בנספח לכתב האישום (להלן: הנספח), העבירו הזכאים לידיו של נאשם 1 את הרשיון והעברת הבעלות ברשיון לזכאי, ששמו נקבע ע"י נאשם 1 (להלן: הקונים).

ב. בכל המקרים המפורטים בנספח, דרש וקיבל נאשם 1 מהקונים סכומי כסף במזומן ן/או בשיק שהוא טוען כלפיהם במרמה כי סכומים אלו יועברו על ידו למוכרים.

ג. בכל המקרים המפורטים בנספח גנב נאשם 1 את הכספים שהתקבלו במרמה מידי הקונים ונמנע מלהעבירם לידי המוכרים.

ד. בחלק מהמקרים, כפי שמפורט בסעיפים 4-10 ו- 12-14 לנספח, בהם המוכר היה זכאי לתמורה כספית (להלן: התמורה) עבור החזרת הרשיון, אישר נאשם 1 במרמה ובניגוד להוראות, תוך מילוי וחתימה על אסמכתאות תשלום של המשרד, מענקים והלוואות כספיות בגובה התמורה, שהועברו לחשבון הבנק של המוכר.

ה. בחלק מהמקרים כפי שמפורט בסעיפים 3, 9 ו- 14 לנספח, אישר הנאשם במרמה ובניגוד להוראות מענקים והלוואות לקונים ו/או למוכרים, ולדרישת נאשם 1 העבירו סכומים אלו במזומן לנאשם 1 בתמורה לקבלת רשיון.

4. א. באחד המקרים, כפי שמפורט בסעיף 13 לנספח, פנה נאשם 1 ליצחק תורג'מן, אחיו של נאשם 2, שאינו מוכר כנכה צה"ל.

ב. נאשם 1 הציע ליצחק תורג'מן לרכוש רשיון תמורת 80,000 ש"ח. כמפורט בנספח, העביר תורג'מן לידיו של נאשם 1 את הסכום האמור, קיבל את הרשיון ונאשם 1 גנב את הכסף.

5. במעשיו המתוארים לעיל קיבל נאשם 1 במרמה בנסיבות מחמירות מהקונים כ- 840,000 ש"ח. נאשם 1 בהיותו מורשה להחזיק בסכומים שניתנו בידו גנב הסכום האמור וכן גנב ממשרד הבטחון סך של 809,000 ש"ח.

ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

1. מרמה והפרת אמונים- עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
2. גניבה בידי עובד ציבור- עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
3. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
4. גניבה בידי מורשה- עבירה לפי סעיף 393 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

אישום שישי: (כנגד נאשם 1)

א. עובדות

1. החלק הכללי לכתב האישום מהווה חלק בלתי נפרד מאישום זה.

2. א. מתיתיהו בן שושן(להלן: בן שושן) הינו נכה צה"ל בעל 16% נכות. בתקופה הרלוונטית לאישום זה היה נאשם 1 נשוי לאחות אישתו של בן שושן.

ב. דב ים (להלן: ים) הינו נכה צה"ל אשר שוקם באמצעות מונית והחזיק ברשיון מס' 4280 משנת 1979 או בסמוך לכך. בשנת 1999 בוטל שיקומו וים החזיר את הרשיון לידי נאשם 1 ללא תמורה.

3.א. במהלך השנים 1992-1998 או בסמוך לכך, פנה בן שושן לאגף בבקשה לאשר שיקומו באמצעות קבלת רשיון אך בקשותיו נדחו בשל אחוזי נכותו שלא הקנו לו זכאות לקבלת רשיון.

ב.במהלך חודש אוגוסט 1999 או בסמוך לכך, פנה בן שושן לנאשם 1 וביקש עזרתו באישור קבלת רשיון.

ג. במהלך חודש ספטמבר 1999 או בסמוך לכך, הזמין נאשם 1 את בן שושן למשרדו. בפגישה זו מסר נאשם 1 לבן שושן את הרשיון ללא כל תמורה, מבלי שהוגשה בקשה ומבלי שהתקבלה החלטה של ועדת השיקום הממליצה על בן שושן כעל מועמד לקבלת רשיון.

4. במעשיו המתוארים לעיל הפר נאשם 1 אמונים כלפי משרד הבטחון בכך שניצל מעמדו ותפקידו ועשה שימוש בסמכותו על מנת להעביר רשיון להפעלת מונית לקרוב משפחתו וזאת בניגוד לנהלי והוראות האגף.

ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

1. מרמה והפרת אמונים- עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
2. עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית- עבירה לפי סעיף 278 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

אישום שביעי: (כנגד נאשם 1)

א. העובדות

1. החלק הכללי מהווה חלק בלתי נפרד מאישום זה.

2. א. במהלך חודש ינואר 2001 או בסמוך לכך, החלה חקירה בנוגע לחשדות שהועלו כנגד נאשם 1 ביחס למעשים המפורטים באישום חמישי.

ב. במהלך חודש מרץ 2001 או בסמוך לכך, התקשר הנאשם ליהודה שנגו (להלן: שגו), אשר שילם לנאשם עבור רכישת רשיון סך של 80,000 ש"ח במזומן, כמפורט בסעיף 3 לנספח.

ג. נאשם 1 הורה לשנגו כי במידה וישאל האם נתן הוא כספים לנאשם 1 עליו להשיב בשלילה.

ב. הוראת החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

הדחה בחקירה- עבירה לפי סעיף 245 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

אישום שמיני: (כנגד נאשם 1)

א. העובדות

1.החלק הכללי מהווה חלק בלתי נפרד מאישום זה.

2. א. רונית פופר (להלן: פופר) הינה אחותו של צבי וקס (להלן: וקס), נכה צה"ל בדרגת נכות של 10% ויתום מלחמה, וכן ידידתו של נאשם 1 מזה 24 שנה.

ב. במהלך שנת 1996 או בסמוך לכך הורה נאשם 1 על פתיחת מוטב מס' 6045 על שמה של פופר.

3. א. במהלך חודש פברואר 1996 או בסמוך לכך פנה נאשם 1 לפופר וביקש להפקיד בחשבון הבנק שלה בבנק ברמת גן סכום של 30,000 ש"ח השייכים לו, לטענתו.

ב. פופר, עקב קשרי ידידות, אישרה לנאשם 1 שימוש בחשבונה.

ג. ביום 19.2.96 אישר נאשם 1, במרמה וללא שקיבל בקשה כלשהיא, מענק כספי חריג לו קם בסך של 30,000 ש"ח. נאשם 1 מילא וחתם על אסמכתא לתשלום מענק מטעם המשרד, והורה כי הכסף יועבר לחשבונה של פופר.

ד. ביום 29.2.96 או בסמוך לכך, פנה נאשם 1 אל פופר והורה לה למשוךהסכום הנ"ל במזומן מחשבונה. פופר משכה הכסף במזומן והעבירה לידיו של נאשם 1.

4. א. במהלך חודש ינואר 1998 או בסמוך לכך ,פנה נאשם 1 לפופר וביקש להעביר לחשבונו של וקס למספר ימים סכום של 35 אלף ₪ אשר לטענת נאשם 1 הינם כספים המגיעם לו והוא איננו מעונין כי יעברו לחשבונו המשותף עם אישתו.

ב. פופר קיבלה את אישורו של וקס וביום 25.1.98 אישר נאשם 1, במרמה וללא שנתבקש מענק כספי בסך 35 אלף ₪ לוקס כסיוע לסילוק חובות. נאשם 1 מילא וחתם על אסמכתא לתשלום המענק מטעם המשרד.

ג. ביום 1.2.98 או בסמוך לכך נתקבל המענק בחשבון הבנק של וקס. וביום2.2.98 לאחר שנתבקשה לעשות כן על ידי נאשם1 משכה פופר הסכום הנ"ל מהחשבון והעבירה לידיו של נאשם 1.

5. א. במהלך חודש ספטמבר 1999 או בסמוך לכך,פנה נאשם 1 לפופר וביקש להעביר לחשבונה לתקופה קצרה של מספר ימים סכום של 50 אלף ₪.

ב. ביום 6.9.99 או בסמוך לכך ,חתם ואישר נאשם 1 על אסמכתא למענק בסך 50 אלף ₪, לטובת נכה צה"ל, יצחק יצחקי, והורה כי התשלום יעשה באמצעות העברת המחאה למוטב רונית פופר.

ד. ביום 14.9.99 או בסמוך לכך, הופקד הכסף בחשבונה של פופר ולאחר מספר ימים, בעקבות בקשתו של נאשם 1, משכה פופר את הסכום מחשבונה במזומן והעבירה לידי נאשם 1.

6. במעשיו המתוארים לעיל ביצע הנאשם עבירות של מרמה והפרת אמונים כלפי משרד הביטחון. נאשם 1 חתם ואישר במרמה מענקים כספיים של המשרד לטובת זכאים ובאמצעותם גנב סך של כ- 115 אלף ₪ מכספי משרד הביטחון.

ב. הודעות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

1. מרמה והפרת אמונים- עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
2. גניבה בידי עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977
3. דרישות כוזבות של עובד ציבור – עבירה לםי סעיף 279 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

אישום תשיעי : (כנגד נאשם 1)

א. העובדות

1. החלק הכללי מהווה חלק בלתי נפרד מאישום זה.

2. א. ביום 14.2.01 או בסמוך לכך, ובעיקבות החקירה נשוא אישום שמיני, התקשרו חוקרי מלמ"ב לפופר וזימנו אותה לחקירה במשרדי הממל"ב.

ב. מיד ובסמוך לאחר מכן התקשר נאשם 1 לפופר. פופר סיפרה לנאשם 1 על שיחתה עם החוקרים והשניים קבעו להפגש בבית הקפה קפולסקי ברמת גן (להלן: הפגישה).

ג. במהלך הפגישה ביקשה פופר לברר את מהות החשדות ואת פשר זימונה לחקירה. נאשם 1 מסר לפופר כי במידה ורוצה היא לעזור לו, עליה למסור בחקריתה במשטרה כי היא זו שפנתה בעבר לאגף בבקשה לסיוע כספי והכספים שהועברו לחשבונות הבנק שלה ושל וקס, נתקבלו ככספי סיוע למשפחתה.

3. במעשיו המתוארים לעיל ניסה נאשם 1 להניע את פופר למסור הודעת שקר בחקירה על –פי דין.

ב. הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם :

הדחה בחקירה – עבירה לפי סעיף 245 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

אישום עשירי : (כנגד נאשם 1)

א. העובדות

1. א. אברהם צרפתי (להלן: צרפתי) הינו נכה צה"ל.
ב. נאשם 1 מכיר את צרפתי מזה כ – 25 שנה.

2. א. במהלך החודשים פברואר –אפריל 2000 או בסמוך לכך, פנה צרפתי אל נאשם 1 על מנת שזה יפעל למענו לאישור בקשות והטבות אשר הפנה צרפתי לאגף השיקום הכל לפי שיפורט להלן.

ב. משך התקופה האמורה ביצע נאשם 1 פעולות עבור צרפתי כשהוא פועל בניגוד להוראות, לנהלים ולהמלצות גורמים מקצועיים תוך שהוא מנצל את מעמדו ותפקידו והכל על מנת לאשר לצרפתי את בקשותיו.

ג. במהלך התקופה האמורה, בחודש אפריל 2000 או בסמוך לכך, כפי שיפורט להלן, קיבל נאשם 1 מצרפתי שוחד עבור פעולותיו כפי שיפורט להלן :

אישור תגמול חודשי בסך 1200 ₪

3. א. בתאריך 9.1.00 או בסמוך לכך, פנה צרפתי ללשכת השיקום בבני ברק בבקשה לקבלת תגמול מיוחד למתבגר (להלן : תג"מ).

ב. על פי הוראות אגף השיקום, תג"מ ניתן לנכה שאחוזי נכותו אינם פחותים מ – 35% לצמיתות, מלאו לו 50 שנה ולא יותר מ – 65 ומסיבות רפואיות, גיל או אישיות פרש פרישה מוקדמת.
4. א. ביום 3.2.00 או בסמוך לכך, נתבקש צרפתי על-ידי יצחק שאולי, ראש היחידה לשירותי שיקום (להלן : שאולי) להציג בפני נציגי לשכת שיקום דן אישור פרישה מוקדם ממקום עבודתו כתנאי לבדיקת בקשתו.

ב. במהלך חודש פברואר 2000 או בסמוך לכך, התקשר נאשם 1 אל צפרא דוויק (להלן : דוויק) מנהלת לשכת שיקום דן, וביקש לברר עימה מדוע לא אושר תג"מ לצרפתי.

ג. מבירור שערכה דיווק עלה כי צרפתי, למרות שנתבקש, לא העביר המסמכים הנדרשים. דוויק דיווחה על כך לנאשם 1.

5. א. במהלך חודש מרץ 2000 או בסמוך לכך, זימן נאשם 1 את שאולי למשרדו.

ב. בפגישה זו החליט נאשם 1 לאשר מתן תג"מ לצרפתי למרות שהובהר לו על-ידי שאולי כי טרם התקבלה המלצת הלשכה וכי צרפתי טרם העביר המסמכים הנדרשים לצורך בחינת בקשתו.

ג. ביום 14.3.00 או בסמוך לכך, ולאחר שהתברר כי צרפתי מקבל מידי חודש גימלה מביטוח לאומי, ולפיכך אינו זכאי כלל לתג"מ, הורה נאשם 1 כי סך של 1200 ₪ ישולמו לצרפתי בדרך "עוקפת" כפי שיפורט להלן :
סך של 1200 ₪ ישולמו לצרפתי מידי חודש מקרן סוציאלית וזאת עד לתאריך 30.10.02 עת ימלאו לו 65. החל מנובמבר 2002, עת תופסק קבלת הגימלה מביטוח לאומי, יקבל תג"מ בגובה 1200 ₪.

ד. הקרן הסוציאלית הינה קרן שמשמשת מקור תקציבי למימוש וביצוע החלטות חריגות של ראש האגף, סגניו וראשי יחידות באגף השיקום.

6. א. במשך כל התקופה האמורה לא עודכנה דוויק על שביצע נאשם 1 לפיכך במהלך חודש אפריל 2000 העבירה לנאשם 1 ולשאולי המלצה שלא לאשר התג"מ וזאת מהסיבה שצרפתי איננו מוכן לסגור את עסקיו וכן איננו זכאי לתג"מ עקב קבלת כספי הגימלה מביטוח לאומי.

ב. ביום 2.5.00 או בסמוך לכך, זימן נאשם 1 את דוויק ושאולי למשרדו. נאשם 1 הורה, למרות המלצות הגורמים המקצועיים, על תשלום 1200 ₪ לצרפתי מקרן סוציאלית, כאמור בסעיף 4(ג) לעיל.

אישור רכב:

7.א. בתאריך 19.3.00 או בסמוך לכך, קבעה ועדה רפואית עליונה של אגף השיקום כי אחוזי נכותו של צרפתי יעמדו על 54%. עד למועד זה היה ברשותו של צרפתי רכב שיקומי.

ב. על-פי הוראות אגף השיקום נכה מעל 50% נכות זכאי לקבלת רכב רפואי. במסגרת הסיוע שניתן לנכים לרכישת הרכב משלם משרד הבטחון את מיסי המכס עבור הרכבים והרכב משועבד לטובת משרד הבטחון.

ג. על פי נהלי אגף השיקום נכה המחליף את רכבו, מחוייב בתשלום והחזרת הפרשי מיסי המכס למשרד הבטחון. התשלום נעשה בהמחאה לפקודת משרד הבטחון. לאחר התשלום ניתן לנכה אישור הנמסר על ידי הנכה למכס על מנת להסיר השיעבוד על הרכב (להלן: האישור).

8.א. במהלך חודש מרץ 2000 או בסמוך לכך, פנה צרפתי לנאשם 1 על מנת שיסדיר עבורו את נושא החלפת הרכבים.

ב. נאשם 1 הבהיר לצרפתי כי חובו למכס עומד על כ-15,000 ₪ וכי עליו להעביר הסכות לידי נאשם 1 במזומן.

9. א. בתאריך 8.4.00 או בסמוך לכך, הזמין צרפתי את נאשם 1 לנגריה שבבעלותו. צרפתי מסר לנאשם 1 כי הכסף ברשותו וכי מעוניין הוא לתת לו דבר נוסף לכסף, כהוקרה על הטיפול שנתן לו.

ב. במועד האמור הגיע נאשם 1 לנגריה. צרפתי העביר לנאשם סך של כ-15,000 ₪ במזומן, לכיסוי חובותיו במכס, ובנוסף ביקש לתת לנאשם 1 מערכת סלונית שכללה שתי ספות ישיבה בשוויי של כ- 6000 ₪ (להלן: הסלון).

ג. בתחילה, סרב נאשם 1 לקבל הסלון בטענה שהדבר אסור אך כעבור זמן קצר באותו מעמד, הסכים לקבל את הסלון וביקש להמתין מספר ימים בטרם יועבר לביתו וזאת על מנת לפנות את הסלון הישן שבביתו.

ד. נאשם 1 גנב את הסכום הנ"ל ונמנע מלהעבירו למשרד. ביום 10.4.00 או בסמוך לכך, מילא נאשם 1 עבור צרפתי את האישור הנדרש למכס באופן שנחזה להיות כאילו צרפתי שילם את חובו למשרד הבטחון. במועד זה או בסמוך לכך, הציג צרפתי את האישור במכס וקיבל לידיו רכב מסוג הונדה סיוויק.

ה. במועד הסמוך לאמור, התקשר נאשם 1 לצרפתי. נאשם 1 מסר לצרפתי כי פינה את סלונו הישן. בנו של צרפתי, ניסים, העביר את הסלון מהנגריה לביתו של נאשם 1 ללא תמורה.

10. במעשיו המתוארים לעיל, קיבל נאשם 1, בהיותו עובד ציבור שוחד בעד פעולות הקשורות לתפקידו וכן ביצע נאשם 1 עבירות של מרמה והפרת אמונים בכך שהגיש אישור כוזב ביחס לחובו של צרפתי למשרד וגנב 15,000 ₪ מכספי משרד הבטחון.

הוראות החיקוק בהן מואשם נאשם 1:

1. לקיחת שוחד - עבירה לפי סעיף 290 לחוק העונשין תשל"ז – 1977.
2. גניבה בידי עובד ציבור - עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין תשל"ז – 1977.
3. דרישות כוזבות של עובד ציבור - עבירה לפי סעיף 279 לחוק העונשין תשל"ז-1977.
4. מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

תל-אביב יח' בטבת תשס"א
2 בינואר ‏2002–10–22
רות שביט, עו"ד
סגן לפרקליט מחוז תל-אביב (פלילי).

ג. עדי התביעה:
1. שלום אסולין, הרב גורן 3/19 ראשון לציון.
2. רוני יוסף, סימטת יונה 1 קרית אתא.
3. אריה שימחי, רמח"ל 37 חדרה.
4. עמאד סאלח, כפר ירכא 24967.
5. יהודה שנגו, שיכון ג, 409 טבריה.
6. הרצל לוי, כפר חיטים 78.
7. ויקטור רון, המתמיד 5 נתניה.
8. ג'רג סולטני, התאנה ג/42 כפר חרוצים.
9. שמואל חי כהן דרך בבלי 30 תל-אביב.
10. חיים ארואם, רבינוביץ 6/22 חולון.
11. גאולה פורטוגל, דגל ראובן 48 פתח תקווה.
12. לאון פרץ, רמב"מ 19/56 באר שבע.
13.יאיר מור, הרואה 132 רמת גן.
14. אריה רוזנברג, הרצל 3 נס ציונה.
15. יוסף וינר, אלכסנדרוני 54, כפר סבא.
16. עמוס אלוני, הסביון 2 אבן יהודה.
17. אריאל שמבייב, שאול המלך64/135 באר שבע.
18. עמוס בן משה, מושב בית הגדי מס, 227.
19. אילן ויזמן, ארלוזורוב 3112 בא שבע.
20. דוד לוי, הציפורן 1 יבנה.
21. עופר לב עמי, ל"ה 3 נתניה.
22. אסתר הררי, חיים שפרבר 8/7 בת-ים.
23.יצחק תורג'מן, הצדף 22 ראשון לציון.
24. ישראל פלדמן, רוזמרין 6/5 ירושלים.
25. אברהם ברקוביץ, אלפי מנשה אדיר 50.
26. דורי אוחנה, כצנלסון 117 גבעתיים.
27. יצחק יצחקי, משה רחמילביץ 172/4 פסגת זאב ירושלים.
28. רוני אהרוני, אגרון 26 ירושלים.
29. צבי וקס, הרואה 114 רמת גן.
30.רונית פופר, הפסנתר 8 ראשון לציון.
31.רונית אסא, ברוריה 21 תל-אביב.
32. חיה שכט, שדרות נורדאו 53 תל-אביב.
33. משה וינבר, המלחים 2 ראשון לציון.
34. חים חכים, דוד המלך בת ים.
35.קטלינה-ביאטריס טננבאום, הלוי יוסף 5 ראשון לציון.
36. אברהם צרפתי, הערבה 11 בית דגן.
37. צפרא דוועק, גלבוע 15 רעות.
38. אורית גורלי, הקוקיה 11 ראשון לציון.
39. שאולי יצחק, פוריה עילית ד.נ. גליל תחתון.
40. ניסים צרפתי, טרומפלדור 26 בית דגן.
41.אברהם אביסדריס, המייסדים 3 רמות השבים.
42. יפה לוי , כנרת 14 כפר סבא.
43. נח נדלר, יחידת מלמ"ב – משרד הבטחון.
44. גדי וטרמן, יחידת מלמ"ב – משרד הבטחון.
45. אליהו ללוש , רמים 45 א' כרמיאל.

----רשימת עדי התביעה חלקית---

הודעה לנאשמים:
הנאשמים יכולים לבקש שימונה להם סנגור ציבורי אם מתקיים בהם אחד התנאים לזכאות נאשמים לייצוג המנויים בסעיף 8 (א) לחוק הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו – 1995.

 

פמת"א: א/1800/01
ש.ר. 203108