תשלום חוסר פרנסה - חפר - רטרואקטיבית

פסק דין

1. הסוגיה העומדת במרכז הדיון היא: -
 
"האם צדק ק"ת בהחלטתו מיום 24/04/2004, בה קבע, כי רטרואקטיבית, אין המערער זכאי לקבלת התשלום הידוע בשמו: 'תשלום מחוסר פרנסה' (בקיצור: - 'חפ"ר')"?
 
2. ביום 04/08/91, התגייס המערער לשירות במשטרת-ישראל.
 
3. בחודש אוקטובר 1993, בעת שמילא את תפקידו כשוטר חוקר, ולאחר מעצר מספר עבריינים, הותקף ע"י אותם עבריינים, שהתנכלו לו וחבטו קשות בראשו ובגבו.
 
כתוצאה מהתקיפה האמורה, אושפז למשך יומיים בבית-חולים ע"ש "סורוקה", בבאר-שבע, ולאחר 20 יום חזר לעבודתו.
 
4. בגין התקיפה האמורה לעיל, הוכר המערער כ"נכה", לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת ב- 3 פגימות: -

 א. טראומה בתר-חבלתית;
 ב. חבלה אקוסטית;
 ג. פגיעה בעמוד-שידרה מותני.
 
נקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 39% ובהתאם לכך מקבל המערער  תגמול נכים, על פי סעיף 5 לחוק הנכים.
 
 התגמול הנ"ל משתלם לנכה ללא כל קשר לנסיבות חייו המשתנות.
 
5. ביום 01/10/2001, בעקב מצבו הבריאותי, פרש המערער לגימלאות, לפי סעיף 20 לפקודת המשטרה (נוסח חדש), ה'תשל"א – 1971, דהיינו, הוצא לפנסיה מוקדמת, וזאת בניגוד לרצונו.
 
 בד-בבד עם ההחלטה בדבר הוצאתו לגימלאות, נקט המערער בשני הליכים: -
 
 א. פנייה לק"ת בתביעה לתשלום חפ"ר;
 ב. עתר לבג"צ כנגד ההחלטה בדבר פיטוריו מהמשטרה.
 
6. ק"ת דחה את הבקשה לתשלום חפ"ר, וזאת מאחר והמערער לא הציג מסמך בדבר תשלומי הפנסיה ו/או אישור על הפסקת עבודה ותנאי-פרישתו, כנדרש בתקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), ה'תשי"ג – 1953.   (להלן ולשם הקיצור: - "תקנות הנכים").
 
 במכתב מיום 26/12/2001, שנשלח למערער, נאמר: -
 
"... על-מנת שנוכל לבדוק אפשרות לסייע לך, הינך מתבקש להמציא מכתב פרישה מהמשטרה (תאריך פרישה), ובנוסף, להמציא תלושי-פנסיה בגין הפרישה.
 
ללא האישורים    -    לא נוכל לבדוק את זכאותך במשרדנו".
 
7. הבסיס החוקי לדחיית בקשתו של המערער מצוייה בתקנה 2 של תקנות הנכים, שבה נאמר: -
 
"תנאים לתשלום תגמול למחוסר פרנסה: -
נכה שאין לו הכנסה מכל מקור שהוא פרט לתגמולים לפי חוק, רואים אותו כמחוסר פרנסה, לצורך סעיף 6 לחוק, אם יוכיח לק"ת שנתמלאו בו תנאים אלה: -
 
1. נרשם בלשכה תוך 7 ימים מתחילת הזמן הקובע;
 
2. הגיש לק"ת, לא יאוחר משבוע מסיום הזמן הקובע, בקשה בכתב,
לתשלום תגמול למחוסר פרנסה לפי הנוסח שבטופס שאפשר להשיגו במשרד ק"ת החתום בידו, בצירוף תעודה מאת הלשכה המעידה כי בזמן הקובע: -
 
[I] הרשות לא הוציאה לגביו כל הודעה לפי תקנה 6 (ב) לתקנות
העסקה;
 
[II] לא סירב לקבל כל עבודה שלגביה הציעה הרשות להוציא
הודעה כזאת;
 
[III] הלשכה לא הציעה לו כל עבודה או מקור פרנסה שהוא סירב
לקבלה;
 
[IV] הלשכה לא הציעה לו לרכוש הכשרה למקצוע או לביצוע עבודה

שהוא סירב לקבלה ושלדעת הרשות עליו לקבלה כדי שיהיה מסוגל לעשות עבודה שבה יעוסק על-פי תקנות העסקה.  וכן לא הציעה שבתקופת ההכשרה ישולמו לו התשלומים המשתלמים לנכה שאושר מימון שיקומו כאמור בתקנה 13 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תקנות להשתלמות מקצועית במוסדות להשכלה גבוהה), ה'תשט"ו – 1955.
   
3. אם שוכנע ק"ת כי נכה שהוכר כמחוסר פרנסה אינו מסוגל, מפאת נכותו, להסתדר בעבודה, וכי אין לצפות שבעתיד הנראה לעין תהיה אפשרות ממשית להעסקתו בעבודה, בעסק או בכל מקור פרנסה אחד  -  רשאי ק"ת להמשיך ולשלם לנכה תשלום חוסר פרנסה, תוך תקופת זמן שקבע מפעם לפעם".
 
8. משכאלה היו פני הדברים ומשלא הציג המערער אישור על הפסקת-עבודה, ולא הוכיח את הכנסותיו בתקופה הרלוונטית, לא הכיר בו ק"ת כמחוסר פרנסה, והודיע לו, כי בקשתו לתגמול חפ"ר תעוכב עד להמצאת האישור בדבר הפרישה ותנאיה וכי בהעדר מסמכים אלה, גם לא ניתן יהא להתחיל בנסיונות לשיקומו.
 
9. תגמול חפ"ר משתלם, כאמור, כתוספת לתגמול הבסיסי (תגמול נכים) לאחר שמתקבל מידע על מצבו של הנכה מהגורמים המטפלים השונים ולאחר שהוחלט כי במקרה זה יש לבחון אופציות שיקומיות לגביו.
 
הזכאות לתגמול חפ"ר היא לנכה המועמד להשמה בעבודה לאחר שהוכיח לק"ת שעשה כל שביכולתו כדי להגביל בתקופה הרלוונטית את הכנסתו אל מעבר לסף הקבוע בחוק.
 
הזכאות לתגמול חפ"ר מותנית בשיתוף פעולה עם עובדת השיקום בהליכי השמה בעבודה והיא ניתנת לנכה עד לקבלת תוכנית שיקום ברורה ובחינת האופציות השונות.
 
תגמול חפ"ר מותנה בהכנסות הזכאי ממקורות אחרים (פנסיה, קיצבת ביטוח לאומי וכו') וזהו תגמול הניתן לתקופה מוגבלת ועד לקבלת החלטה על הכיוון השיקומי.
 
לא ניתן לפתוח בהליכים לשיקומו של נכה ללא המצאת אישור בגין הפסקת עבודה/פיטורים, ובהעדר אישור לכך שהנכה מחוסר פרנסה.   לפיכך, בהעדר מסמכים אלה  -   לא יאושר לנכה תגמול חפ"ר.
 
10. המערער בחר להמשיך בבג"צ, שבשלב הראשון הורה לעכב את פרישתו מהמשטרה, ואי-לכך לא נבחנה בקשתו לקבלת תגמול חפ"ר.
 
11. ביום 24/09/2003, חזר בו המערער וביקש למחוק את עתירתו בבג"צ.     בקשתו נתקבלה ובהתאם לכך בוטל הצו המורה על עיכוב הפרישה מהמשטרה.
 
12. בחודש דצמבר 2003, המציא המערער את תלושי הפנסיה הנדרשים, ובנוסף לתגמול הנכים, התחיל המערער לקבל גם תשלום תגמול למחוסר פרנסה, על פי סעיף 6 לחוק הנכים, וזאת החל ממועד המצאת המסמכים הנ"ל, דהיינו, החל מחודש דצמבר 2003.
 
13. תביעת המערער, לקבלת תגמול חפ"ר, רטרואקטיבית, החל מהיום שבו פוטר מהמשטרה, דהיינו, מיום 01/10/2001   -  נדחיתה ע"י ק"ת.
 
14. עיקר הערעור:-
בפתח הדיון בפנינו, הצהיר ב"כ המערער, כי לאחר הגשת הערעור הכיר ק"ת בזכאותו של המערער לקבלת החפ"ר, החל מחודש דצמבר 2003, ובאופן כזה מתמקד נשוא הערעור בתשלום רטרואקטיבי לתקופה שמ- 01/10/2001 ועד דצמבר 2003, וזאת בניכוי 6 חודשים, שבהם קיבל המערער מהמל"ל דמי-אבטלה, מחודש נובמבר 2001 ועד לחודש אפריל 2002.
 
הווה אומר, כי הלכה למעשה, מתמקד  ערעור זה לדרישה לתשלום חפ"ר לתקופה שמחודש מאי 2002 ועד לחודש נובמבר 2003, דהיינו: - 20 חודשים.
 
15. בתאריך 15/11/2005, לאחר שב"כ הצדדים הצהירו שאין להם מסמכים נוספים להגשה, התחלנו בשמיעת ההוכחות.
 
ראשון העדים היה המערער שנחקר-נגדית ע"י ב"כ המשיב, על האמור בתצהירו מיום 10/06/2004.     לא היתה חקירה-חוזרת מטעם ב"כ המערער;   וחברי-הוועדה לא הציגו שאלות כלשהן.
 
 
בתום ישיבה זו ביקש ב"כ המשיב לדחות את הדיון, כדי לאפשר לה להגיש תצהיר חדש במקום תצהיר שהוגש מטעמה, דהיינו, תצהירה של הגב' אורנה פוליטי.
 
הדיון נדחה ליום 12/01/2006.
 
16. בתאריך 12/01/2006, שמענו את עדותה של הגב' אורנה פוליטי, מנהלת מחוז שיקום באר-שבע, משרד הבטחון, שנחקרה נגדית ע"י ב"כ המערער על האמור בתצהירה מיום 07/12/2004.
 
משנתמשך הדיון, ביקשו ב"כ הצדדים, לקבוע מועד אחר כדי לאפשר לעדה הנ"ל לסיים את עדותה.
 
 הדיון נדחה ליום 03/04/2006.
 
17. בתאריך 03/04/2006, המשיכה העדה אורנה פוליטי בעדותה;    היא נחקרה בחקירה-חוזרת ע"י ב"כ המשיב וכן השיבה לשאלות חברי-הוועדה.
 
בסיום דברי עדות אלה, הצהירו ב"כ הצדדים, כי אין להם עדים נוספים וביקשו להגיש את סיכומי-טיעוניהם, בכתב.
 
ניתנה החלטה בדבר הגשת סיכומים, בכתב, ונקבע, כי פס"ד יישלח לב"כ הצדדים והם פטורים מהופעה לשמיעתו.
 
18. טענותיו העיקרית של ב"כ המערער הן: -
 
א. טעה ק"ת בסרבו לשלם את דמי-החפ"ר, רטרואקטיבית, החל מיום 01/10/2001, המועד בו התקבלה במשטרה ההחלטה בדבר פרישתו המוקדמת;   
 
 
ב. בפני ק"ת עמד כל המידע לפיו, המערער אינו בר-שיקום כלל, ולכן אין ממש בטענה, כי תשלום החפ"ר מותנה בהחלטה על כיוונו השיקומי;   
 
ג. המערער הוכיח כי הוא זכאי לתגמול חפ"ר, על פי החוק, ומאחר והמשיב לא שילם אותם במועד, חלה עליו חובה לשלם זאת רטרואקטיבית.
 
19. לעומתו, טוען ב"כ המשיב, כי: -
 
א. הזכאות לתגמול חפ"ר היא ל"נכה" המועמד להשמה בעבודה ומשתכר פחות מן הסף הקבוע בחוק;
 
ב. הזכאות לתגמול חפ"ר מותנית בשיתוף-פעולה עם עובדת-השיקום בהליכי-השמה בעבודה, והיא ניתנת לנכה עד לקבלת תוכנית-שיקום;
 
ג. בתקופה הרלוונטית לערעור, ראה המערער עצמו כממשיך בעיסוקו במשטרה ולא כמועמד-להשמה בעבודה אחרת;
 
ד. משלא הגיש את תלושי-הפנסיה  -    לא הראה המערער כי הוא משתכר פחות מן הסף הקבוע בחוק ובדין נדחיתה בקשתו.
 
ה. על-פי הוראות החוק, לא ניתן לאשר לנכה תגמול חפ"ר ללא המצאת אישור בגין הפסקת עבודה/פיטורים ובאילו תנאים פרש.
 
 ו. תגמול חפ"ר אינו ניתן לתשלום רטרואקטיבי.
 
20. תגמול חפ"ר   -    תשלום רטרואקטיבי:
טענתו העיקרית של ב"כ המשיב, מבוססת על כך, כי תגמול חפ"ר אינו ניתן כלל לתשלום רטרואקטיבי.    
 
כעולה מטיעוניו, החפ"ר    -   מטרתו לאפשר לנכה את קיומו השוטף והוא בא לענות על צרכיו בעת שהוא נמצא בהילוך-שיקומו.      תכליתו  -    לסייע בתגמול זה בתקופה ספיציפית, שבמהלכה נעשים נסיונות לשקמו.     תגמולי חפ"ר אלה הינם יוצאי-דופן וטובים לשעתם.    אם לא נדרשו בזמן, אות וסימן הוא, שלא היו נחוצים ממש למחייתו, אף אם בטעות לא תבע אותם, ופירושו של דבר הוא  -   שאם לא נדרשו, פקע תוקפם ואין הנכה זכאי עוד לדרשם.    דומה הדבר, לתשלום בעד תרופות שחולה היה צריך לקבל בעבר, ולא נטלם.    אין לשלם בעד תרופות שהחולה "לא צרך".
 
באחת  -    אין מדובר בקופת-חיסכון עומדת לרשותו שיכול הוא לגבותה בכל עת, אלא בתקציב-קיום שעומד לקיומו, באופן שוטף, ומשלא הוגשמה מטרת הגמול במועד מסויים  -    אין הנכה זכאי לקבלת התשלום בגין אותו מועד שחלף.
 
21. ב"כ המערער סובר אחרת.
 
לדבריו, תגמולי חפ"ר יכולים להשתלם גם רטרואקטיבית.   על אחת כמה וכמה, כאשר הוכיח המערער, הגם בדרך שאינה מנוייה בתקנות הנכים, את זכאותו לתגמול זה.
 
לטענתו, נתון היה המערער במצב של חוסר פרנסה מיום שחרורו במשטרה ונזקק לשחר על פתחי בני-משפחה וקרובים, אשר סייעו לו ככל יכולתם.    הוצאותיו הלכו ונתעצמו והגיעו עד לכדי עשרות אלפי שקלים, ומשהוכחה זכאותו  -    על ק"ת לשלם תגמולים אלה כיום, רטרואקטיבית.
 
22. אנו סבורים, כי אין לקבל את טענתו של ב"כ המשיב לפיה, תגמול חפ"ר אינו ניתן לתשלום רטרואקטיבי.
 
 לעניין מועד תשלום זה, אין המחוקק מבחין בין סוגי הגימלאות השונים וכאשר מדובר בחוק סוציאלי, אין להסיק אבחנה כזו מכללא.    אילו היתה כוונה כזו  -   צריך היה המחוקק לאומרה בהוראה מפורשת לכך.
 
 עצם העובדה כפי שטוען לה כאן ב"כ המשיב, שהמדובר בגימלת "קיום"   -   אין בה כדי להטיל צל על ההכרעה בדבר תחולת הוראת החוק המאפשרת "רטרואקטיביות" גם על גימלה מסוג תגמול חפ"ר.
 
 התפיסה הבסיסית בדבר מחוייבות המדינה למי שנפגע בשליכותה מהווה את ה"מדיניות" הכוללת של הפעילות המעשית בתחום השיקום, השירותים והתגמולים לנפגעים, המכוונים לספק צרכים "ממשיים", ויחד עם זאת להביע את הוקרת האומה לאלה ששילמו מחיר כבד בשליחותה.
 
23. ברי לנו, שאגף השיקום פועל להשגת יעדיה של התפיסה האמורה לעיל ע"י פעולות ושירותים המתוכננים להביא את הזכאים למצב של תיפקוד-פיזי מיטבי ושל תיפקוד-נפשי משפחתי וחברתי תקין.
 
 כאשר המחוקק אינו מבחין, לעניין מועד הזכאות, בין סוגי הגימלאות השונים, הרי לא ניתן לשנות עמדה זו באמצעות תקנות או הוראות אגף השיקום, הוראות הבאות לקבוע דרכי הטיפול וקביעת הזכאות למתן תשלום למחוסר-פרנסה.
 
 אמת, סעיף 6 לחוק הנכים, מפנה לתקנות הנכים לעניין דרך ההוכחה של תנאי הזכאות.  תקנות הנכים מסמיכות גם את מנהל מחוז השיקום, כקצין תגמולים, האחראי לביצוע תקין של ההוראות, וכן את ראש היחידה לשיקום בתעסוקה והכשרה מקצועית להיות אחראיים לביצוע תקין של ההוראות.    אך אין בהסמכה זו שהוסמך מתקין התקנות או אחראי לביצוע תקין של ההוראות כדי להקנות לידם את הכוח לסטות מהוראות החוק לעניין המועד שממנו ניתן לקבל את הגימלה.
 
24. מאחר ואין תקנות הנכים יכולות, במישרין, לקבוע דבר בשאלת הרטרואקטיביות של הזכות לתגמול, נשוא הערעור, וודאי הוא, שאין להביא לתוצאה זו, בעקיפין, ע"י הצגת דרישות פרוצדורליות, שבדיעבד הכל מסכימים שלא ניתן לעמוד בהם.
 
25. במקרה שלפנינו, שבו באה תביעה לתשלום רטרואקטיבי  -   לא יכולה להיות כל מניעה שהמערער יוכיח, כי נתקיימו לגביו כל הדרישות המנויות בסעיף 6 לחוק הנכים, הגם בדרך אחרת שאינה ממלאת את כל הדרישה הפרוצדורלית, כמופיע בתקנות הנכים.
 
26. יש להדגיש, כי בכל מקרה ומקרה של תביעה לתשלום רטרואקטיבי של תשלום חפ"ר  -  שמעצם טיבה התייחסה לתשלומי העבר  -   אינה קיימת אפשרות לממש את כל אותן הדרישות המופיעות בתקנות הנכים.
 
27. אגף השיקום נכים מופקד גם כן על הטיפול בנכים ומקיים פעילות תומכת להשתלבותם בתעסוקה היוצרת הכנסה עצמית ולשם כך פיתחו מערכת עניפה של שירותים, בנוסף לטיפול הרפואי המקצועי והמתקדם.
 
28. כדי לזכות בשיקום  -   נדרש המערער להביא מסמכים המעידים על הפרישה שלו מהמשטרה וכן את תלושי הפנסיה המשתלמת לו.
 
 המערער  -    שראה את כל עולמו בשירותו במשטרה, שבמסגרתה התקדם בסולם הדרגות והגיע לדרגת: - סמ"ר, המשיך בשירות חרף פציעתו וגם לאחר שהוכר כ"נכה", לפי חוק הנכים  -   קיבל בצורה קשה את ההודעה על שחרורו מהמשטרה, הפסקת שירותו ואת העובדה שהוא ייאלץ לפרוש לגימלאות ביום 01/10/2001.    הוא פנה לבג"צ בעתירה להחזירו לשירות.
 
  "התעקשתי להחזיר אותי רק לעבודה במשטרה...".
 
"... בבטן שלי הייתי נעול רק על עבודה במשטרה".   (עמ' 6, שורה 2 ו- 14, בפרוטוקול בית-המשפט).
 
 ומכיוון שכך, פשיטא, ש: -
 
א. בחודש דצמבר 2001 לא יכול היה המערער לענות לדרישה להציג מסמכים רשמיים בדבר הפרישה ותשלומי הפנסיה (ראה: דברי עדותה של העדה הגב' אורנה פוליטי, בעמ' 14 של פרוטוקול בית-המשפט).
 
ב. "... בעבר, בחודש יולי 2002, לא ניתן היה לסייע לו מאחר ולא יכול היה להמציא תשלומי פנסיה עקב התנהלות עניינו בבית-המשפט...".    (מתוך מסמך ת/ 26, שהוצג ע"י הגב' יעל שובל).
 
מצב זה נמשך עד לחודש דצמבר 2003, המועד שבו ביטל המערער את עתירתו בבג"צ. 
 
29. לאחר ששמענו את דברי העדים, עיינו בחומר הראיות, שקלנו את נסיבות המקרה, הגענו לכלל מסקנה, כי דין ערעור זה להתקבל.
 
30. החלטת ק"ת מיום 24/04/2004  -    בטלה בזה והמערער יהא זכאי לקבל את תגמול החפ"ר, רטרואקטיבית, לתקופה הנזכרת בסעיף 14 של פס"ד זה.
 
31. באשר להוצאות המשפט: -
 הענקת התגמול חפ"ר למערער, באופן רטרואקטיבי, מהווה במקרה דנן מעשה של עשיית צדק.   תיקון העוול שנגרם למערער, מחמת טעות שנעשתה ע"י המשיב  -    בא על תיקונו בפס"ד ועל המשיב לשאת בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של המערער בסך
של: - 3,000 ₪ (שלושת אלפים).
 
הסכום הנ"ל ישא ריבית ויהא צמוד למדד, כחוק, מיום מתן פסק-הדין ועד ליום תשלומו בפועל.
 
 
32. זכות ערעור, כקבוע בסעיף 34 לחוק הנכים.
 
33. מזכירות בית-המשפט: -
 
א. תשלח לב"כ הצדדים  -    עותק מפסק-דין זה, לאחר שבישיבה מיום 03/04/2006, קיבלו פטור מהופעה לשמיעתו.
 
 ב. תמציא לקצין-התגמולים, ישירות, עותק מפסק-דין זה.
 
 
 
ניתן היום ז' בחשון, תשס"ז (29 באוקטובר 2006) בהעדר ב"כ הצדדים
 
                                                                               
 
 
 
 
 
 
 ( - )    ( - )    ( - )
_________________     __________________               _________________
 יעקב גנן, שופט (דימ.)          ד"ר קלרה שניידרמן                        גב' יואלה שרון
      אב בית-הדין                              חברה                                              חברה