חברתינו דנה נפגעה בפיגוע בקו 18 בירושלים לפני כ 6 שנים, דנה סבלה מפגיעות הדף וכוויות קשות, הידיעה על המארק פורן העלתה בה זכרונות רבים והיא החליטה לשתף אותנו
אירועי הימים האחרונים הביאו אותי להיזכר באירועי העבר הפרטיים שלי .
כמו כולם הזדעזעתי גם אני כששמעתי על האירוע הנוראי שהתרחש בת"א לאחד מחברינו ונציג הארגון מארק פורן .
אך לא כמו כולם אני גם זכרתי והזדהתי עם כאבו של מארק , לפני כ-7 שנים נפצעתי אנושות בפיגוע בירושלים , עיקר פציעתי היה כוויות עמוקות וקשות בכ-50% מחלקי גופי , כמו את מארק גם אותי הרדימו בימים הראשונים על מנת שלא אסבול את הכאבים הנוראים ושהגוף יוכל לנסות להתמודד עם המכה הנוראית הזו.
התעוררתי לאחר שבוע לתופת אחרת , ½ מגופי היה שרוף והיה צורך להתחיל ולשקם את מה שנפגע .
אין מילים שיוכלו לתאר את הכאב והסבל הקשים בכל טיפול , החלפת תחבושות פעמיים ביום ,הכאב הנוראי שבהסרת התחבושת מבשר חי, קילוף העור מחלקי גופי הבריאים על מנת שיוכלו להשתילם על הכוויות, ניתוחים ארוכים וקשים , זיהומים ,חום גבוה ומעל הכל האפשרות שתמיד ריחפה מעל ראשי שגופי לא יעמוד בכל החיידקים התוקפים ויקרוס,
הרופאים לא היו אופטימיים באשר למצבי, לשמחתי הם התבדו.
חייתי מהחלפת תחבושות אחת לאחרת , אנשים שבאו לבקר אותי בעת החלפת התחבושות היו שומעים את הצרחות שלי מעבר לקיר ולא חוזרים יותר,
ניתוח אחרי ניתוח ואחרי שלושה חודשים עזבתי את יחידת הכוויות , חשבתי ששם זה נגמר , אבל הייתי צריכה כמו ילד בן שנה ללמוד ללכת שוב, לעשות פזיוטרפיה, ללבוש חליפות לחץ, ולהמשיך ולטפל ולהיזהר כל חיי .
אני לא מקטרת ,אני מאושרת שאני חיה , אני מאושרת מילדיי הקטנים ומבעלי האוהב אבל אני צריכה להמשיך לחיות עם פציעתי כל רגע בחיי .
כשמארק יתעורר צפויה לו החלמה קשה , רגעי כאב בלתי נסבלים וניתוחים קשים, כל זה בגלל נכה טיפש שלא הבין ולא יבין לעולם את המשמעות של כוויות ,
נסו לדמיין לרגע את עצמכם כאשר טיפה של שמן קופצת על היד ,היד כואבת ושורפת ,קחו את הכאב הזה ותעצימו אותו ב-1000 זו התחלת הכאבים של פצועי כוויות .
אני מאחלת למארק החלמה ,אני יודעת שהיא לא תהיה קלה ,אך אם הוא יעמוד בכך בסופה מחכים לו החיים.
מארק פורן ז"ל נפטר מספר ימים לאחר כתיבתי זו.