מכתב שנשלח ע"י נכה לאגף השיקום :
לידי הגברת אתי שיינברג ואדון ישראל שרון
מאת : #######
בדקתי למי ולמה מגיעים משקולות .ומצאתי כמה עיוותים בחקיקה או ההטבה הזאת .ומדוע בעצם אני כותב לכם.
לו אלוהים היה אוהב אותי והיה לוקח את גרושתי אזי לפחות הייתי נהנה גם אלמן וגם לקבל 32 משקולות וגם לקבל דמי שארים .גם הביטוח הלאומי היה מתחשב בי .בקיצור חגיגה מהמוות.
אולם אלוהים מסתבר אהב אותה יותר שתחייה עד 120 גרושתי, אימא של ילדי .ובשל כך שהתגרשתי בזמנו הוענשתי .גם המשקולות נמוכים, גם היה עלי לשלם מזונות במהלך השנים שחלפו וגם גידלתי את ילדי מספר שנים היכן ההגיון בחקיקה או ההטבה הזאת .
כגרוש מאז ## ואם מצבי הבריאותי שמידרדר מיום ליום אני נענש בעצם כפול. הסכום שאני מקבל "עזרה לזולת " הוא פשוט זעום ומצחיק כי הסכום הזה מספיק בקושי לעוזרת בית אך ורק לניקיון הבית .שלא נדבר על כביסות ושליחיות שאני משתמש.
בקיצור הבנתי שעדיף להתאלמן, אך קצת רצינות, לא ניראה לכם שמשהו לקוי בתקנה הזאת?
תקנו אותי באם אני טועה? והאם לא הגיע העת לשנות לעשות בהגיון. אני תקווה שעוררתי מישהו מכם .אפילו והעלתי חיוך על שפתיכם סימן שעשיתי משהו ואולי תשנו או תגדילו את המשקולות לאנשים במצבי.
בתודה מראש ########
תיק ######