בשנים האחרונות נתבקשו בתי המשפט בישראל להכריע בסוגיה האם קיים קשר סיבתי בין אירועי דחק בתקופת השירות הצבאי לבין התפרצות של מחלות שונות כמו - מחלת הסוכרת.
קציני התגמולים באגף השיקום נוטים לנצל את המחלוקת הרפואית ולאמץ את אי קיומה של אסכולה רפואית מבוססת - המאששת קיומו של קשר סיבתי בין דחק נפשי לבין הופעת מחלת הסוכרת.
קציני התגמולים מתבססים על מסקנות הועדות השונות שהוקמו לאורך השנים, כמו: ועדת רז, ועדת זוהר, ועדת מאירוביץ וועדת רפפורט בהן השתתפו בכירי הרופאים בתחום מחלת הסוכרת.
תוך התעלמות מאחת המסקנות המשמעותיות של הועדות מהן עולה כי לדחק בתקופת השירות הצבאי - תרומה אפשרית להופעת מחלת הסוכרת ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו. תוך בחינת עוצמת הדחק וסמיכות הזמן בין החשיפה לאותו דחק לבין הופעת המחלה.
כאמור, קציני התגמולים נוטים לדחות את תביעתם של חיילים וחיילות אשר טוענים כי חלו בסוכרת כתוצאה מאירועי דחק בשירות הצבאי, כך גם נדחתה תביעתו של פ. ששירת בחיל האוויר בתקופת מבצע צוק איתן וחלה בסוכרת מסוג 1 כתוצאה מדחק חריג.
פ. לא נכנע לקצין התגמולים ובאמצעות עו"ד מיכאל פסקל הגיש תביעה לוועדת ערעורים על פי חוק הנכים בחיפה בראשות כב' השופטת כאמלה ג'דעון (ע"נ 53731-06-16) אשר פסקה לטובתו.
במסגרת ועדת הערעורים מונה מומחה רפואי מטעמה ששלל עקרונית כל קשר בין אירועי דחק לפרוץ מחלת סוכרת לאחר שנחקר ארוכות בבית המשפט, הוחלט בפסק הדין כי עמדתו העקרונית לא יכולה לעמוד ואין לקבלה.
קצין התגמולים סירב לקבל את הכרעת ועדת הערעורים והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"ו 65777-12-19) שנידון בפני הרכב כבוד השופטים: רון שפירא, נשיא (אב"ד), בטינה טאובר, נאסר ג'השאן.
קצין התגמולים טען כי ועדת הערעורים טעתה בהחלטה, קצין התגמולים התבסס על חוות הדעת שהגיש פרופ' אדי קרניאלי - המומחה שמינה בית המשפט. פרופ' קרניאלי קבע כי אין קשר סיבתי בין הדחק בזמן מבצע צוק איתן לבין מחלת הסוכרת ממנה סובל פ'.
בתאריך 12.3.2020 ניתן פסק דין מופרט שבסופו דחה בית המשפט את הערעור וחייב את קצין התגמולים להכיר במחלת הסוכרת ממנה סובל פ'.
בית המשפט פסק כי ועדת הערעורים לא טעתה. מומחה בית המשפט ממונה על מנת לתת לוועדה מידע רפואי שחסר לה - אך מסקנותיו אינם מחייבות את השופטים והם היחידים להכריע בשאלת ההכרה.