אתר זה משתמש בקבצי Cookies כדי להתאים אישית תוכן ומודעות.
למידע נוסף
OK
            |
לאור השאלות הרבות החלטנו לצרף לפורטל נכי צה"ל יועץ משפטי בתחום הפלילי ותעבורה, אנו שמחים להציג בפניכם את עורך דין ברק פרידמן שישמח לענות לשאלות בתחומי הדין הפלילי, חקירות משטרה וייצוג בדיני תעבורה.
רוצים לשאול את עורך דין ברק פרידמן שאלה ? לחצו כאן ותוכלו לקבל תשובה מהירה ועניינית.
כחלק מיוזמה לתת מענה לשאלות רבות של חברים בפורטל נכי צה"ל, עלתה הסוגיה בדבר ההבדל בין סגירת תיק פלילי במשטרת ישראל מחוסר ראיות או חוסר אשמה.
לפעמים במהלך החיים קורה שאדם מן הישוב או מחוצה לו מסתבך עם החוק, אף כי אם בעניין הפעוט ביותר שבעקבותיו מגיע הטלפון מתחנת המשטרה המקומית לבוא ולהיחקר.
לחקירה במשטרה השלכות רבות, החל מסגירת התיק ועד הגשת כתב אישום, ליווי על ידי עורך דין פלילי יכול לחסוך עוגמת נפש, הוצאות כספיות ואפשרות להוצאת תעודת יושר.
לנוחיותכם מאמר מקצועי פרי עטו של עו"ד ברק פרידמן :
הוראות סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , התשמ"ב -1982 קובעות כך:
"ראה תובע שהועבר אליו חומר חקירה כי הראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט עניין ציבורי". הוראה זו, טומנת בחובה את שלושת העילות האפשריות בהם יכול להסגר תיק חקירה:
א. סגירה בעילה של "חוסר בראיות מספיקות להעמדה לדין".
ב. סגירה בעילה של "העדר עניין לציבור ".
ג. סגירה בעילה של "חוסר אשמה".
שיקולי סגירת תיק חקירה שונה מעילה לעילה וכול עילת סגירה מציבה תנאי אחר.
כאשר נוכח התובע כי בתיק חקירה קיימות ראיות אותן ניתן להציג בבית המשפט ויש בהן חשש לביצועה של עבירה על ידי פלוני, אולם חומר הראיות אין בו די בכדי להוכיח את האישום (כזכור- המשפט הפלילי דורש רמת וודאות של "מעבר לכול ספק סביר" ) ועל כן, אין מקום להעמיד לדין חשוד זה, אזי, יסגור התובע את תיק החקירה בעילה של "חוסר ראיות".
א. על התובע לבדוק האם הראיות הנן "ראיות לכאורה" אשר בעזרתן ניתן לבסס את כול יסודות העבירה המיוחסות לחשוד (יתכנו מקרים בהם הראיות אינן מקימות עבירה פלונית אך יש בהן כדי לבסס עבירה אחרת, ואזי, לא ייסגר תיק החקירה).
ב. גם אם קיימות ראיות לכאורה, עדיין צריך התובע לבחון את עוצמתן של הראיות, והאם בית המשפט יאמין לראיות אלו ועד כמה יראה בהן ראיות מהימנות.
ג. על התובע לבצע הערכה לפיה, האם בסופו של יום, על סמך מכלול הראיות הקיימות בתיק החקירה יבסס כתב האישום סיכוי סביר להרשעה.
כאשר מגיע התובע לידי הכרעה כי אין בתיק די ראיות בכדי להעמיד את החשוד לדין, עליו להחליט מהי העילה הנכונה לסגירת תיק החקירה.
אם הראיות בתיק מותירות ספק סביר בשאלת חפותו של החשוד- הרי שבמצב זה עילת סגירת תיק החקירה, עילת הסגירה הנכונה צריכה להיות "חוסר ראיות". ואולם, אם אין כול שאלה בחפותו של החשוד- הרי עילת סגירת התיק צריכה להיות "חוסר אשמה".
שכן, ולדוגמא: תיק חקירה שניסגר בשל "חוסר עניין לציבור" משמעו, כי היו בתיק די ראיות בכדי להעמיד את החשוד לדין ואולם שיקולים של עניין לציבור בנסיבות תיק זה היו אלו שגרמו לסגירתו בעילה זו. מנגד, תיק אשר נסגר בעילה של "חוסר ראיות" הרי משמעו, כי עוצמת הראיות לא הייתה דיה בכדי לבסס כתב אישום אשר יוכח מעבר לכול ספק סביר.
אולם, לא רק זאת, וההבדל שבין עילות הסגירה משמעו רב עוד יותר.
בעוד שתיקי חקירה אשר נסגרו בעילה של "חוסר ראיות", או "חוסר עניין לציבור", תיקים אלו נשארים ונותרים רשומים במרשם הפנימי המשטרתי. למען ההבהרה- זה אינו רישום פלילי, כי אם רישום פנימי.
לעומת זאת, תיק חקירה אשר נסגר בעילה של "חוסר אשמה" אינו מופיע ואינו רשום במרשם הפנימי המשטרתי ומטרתו למנוע עוגמת נפש לאדם שחפותו מלאה.
תיקי חקירה אשר נסגרו בעילה של "חוסר עניין לציבור" או "חוסר ראיות" ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת סגירת החקירה לעילה של "חוסר אשמה". אין זו פעולה אוטומאטית ויש לבחון כול מקרה ומקרה לגופו.
לכול תיק חקירה שנסגר עילת הסגירה המתאימה לו, בנסיבות האירוע. חשוב להתאים בין הנסיבות לעילת הסגירה. גם תיק חקירה סגור, משאיר את חותמו. חוסר אשמה הנה עילת הסגירה המנקה את החשד מכול חשד ומכול רבב.
