עתירה נגד משרד הביטחון - התנהלות פוגענית בנכי צה"ל

תעריפי דמי ניידות נשחקו מסיבית במשך שנים

העתירה עוסקת בשני נושאים עיקריים – עדכון תעריפי דמי ניידות המשולמים לנכי צה"ל לצורך אחזקת רכבם הרפואי, ועדכון תעריף החזר הוצאות הנסיעה המשולם להם כאשר הם נזקקים לטיפולים רפואיים בנכותם המוכרת.

העתירה מפרטת את השחיקה המסיבית שהתרחשה ב- 12.5 השנים האחרונות – בשיעורים של עשרות אחוזים ולמעלה מזה - בסכומים המשולמים לנכי צה"ל (ולנפגעי פעולות איבה) כדמי ניידות וכהחזר הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים. כמו-כן תוקפת העתירה את חוסר הסבירות שבמנגנון העדכון שנקבע לתשלומים אלה בהוראות אגף השיקום - הצמדה לתעריף החזר הוצאות נסיעה המשולם לעובדי מדינה כחלק מתנאי העסקתם.

עידכון דמי הניידות - מנגנון שנכשל

למה זה המנגנון שנקבע? כנראה שבמשרד הביטחון הבינו, שאין סיכוי שהחשב הכללי במשרד האוצר יתנדב מיוזמתו לעדכן את התעריף הזה באופן שוטף...

החשכ"ל, אגב, עדכן לאחרונה את התעריף, אף זאת באופן חלקי ביותר, לפני 7 שנים! (יולי 2008). יכול להיות שעובדי משרד האוצר מתדלקים את רכביהם בדובאי?...

טיפול אגף השיקום בסוגית רכב רפואי - מחדל מקומם

מחדליו של משרד הביטחון בעניין זה מקוממים במיוחד נוכח ההבחנה הפסולה בין נכי צה"ל המחזיקים ברכב רפואי, לנכים אחרים שניידותם ממומנת אף היא על ידי הקופה הציבורית – נכי הביטוח הלאומי (על פי "הסכם הניידות"), ונכי צה"ל אחרים המחזיקים ב"רכב מדינה". לדוגמא, דמי הניידות המשולמים לנכי הביטוח הלאומי על פי "הסכם הניידות" מתעדכנים על פי השינויים הריאליים בעלויות אחזקת הרכב (אחת לשנה לכל הפחות), ובאופן דומה מתעדכנים גם דמי הניידות המשולמים לנכי צה"ל בעלי "רכב מדינה" (פעמיים בשנה).

לעומת זאת, דמי הניידות המשולמים לנכי צה"ל בעלי רכב רפואי אחר (שאינו "רכב מדינה") צמודים כאמור לתעריף בלתי רלבנטי לחלוטין. דמי ניידות אלה לא עודכנו כראוי במשך למעלה מ- 12 שנה, ומשעודכנו (לפני 7 שנים) נעשה העדכון באופן חלקי ביותר (כ- 13% בלבד).

מחירי הדלק זינקו - דמי הניידות לא!

לא מיותר להזכיר, כי מחירו של ליטר בנזין כולל מסים בשיעור 60% לערך. עולה שנכי צה"ל המוגבלים בניידותם נענשים פעמיים. לא רק שהמדינה אינה מממנת להם את הוצאותיהם הריאליות בהתאם לרמות הניידות שנקבעו להם והם נאלצים לממנן בעצמם, אלא שיוצא כי בשל מגבלות הנגישות שלהם ונכותם המוכרת, הם עוד משלמים מסים למדינה.

בנוסף הסתבר, כי במשך 3 שנים (מיולי 2008 עד יולי 2011) אגף השיקום שילם לנכי צה"ל החזר הוצאות נסיעה לטיפול רפואי בתעריף נמוך יותר (לק"מ) אפילו מהתעריף שנקבע על ידי החשכ"ל לעובדי מדינה, וזאת בניגוד גמור לקבוע ולמתחייב מההוראה המנהלית של משרד הביטחון עצמו. התנהלותו של משרד הביטחון בעניין זה מתאימה מאוד למסר השיווקי שבעזרתו, לזיכרוני, שווק אחד הבנקים, בשנות החמישים של המאה הקודמת, תכנית חסכון לבני נוער: "מאגורה לאגורה נצבר חיסכון גדול".

משרד האוצר ומשרד הביטחון עושים יד אחת נגד נכי צה"ל

אבל למה שנתפלא? משרד האוצר ומשרד הביטחון כבר הודיעו בוועדת גורן, כי ההוצאה לטיפול ולשיקום נכי צה"ל באה על חשבון התעצמות הצבא. אז צריך לחסוך, לא?

פניות למשרד הביטחון, קודם להגשת העתירה, נדחו בתירוצים מתירוצים שונים, תוך התעלמות גמורה מההסכם שנחתם ביום 1.1.2013 בין מנכ"לי משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה לבין ארגון נכי צה"ל (לפיו יעודכנו דמי הניידות, מדי חצי שנה, בהתאם לשינויים במדד הדלק והשמנים).

אגף השיקום לא עומד בהסכמים

משרד הביטחון גם מתעלם מסיכום נוסף בינו לבין ארגון נכי צה"ל, עליו הודיע יו"ר הארגון בישיבת הוועד הארצי כבר לפני שנתיים (ספטמבר 2013), ולפיו דמי הניידות יעודכנו, והנכים יקבלו תוספת של 60% עד 100% לדמי הניידות, כפיצוי על שחיקת העבר. התחייבו, אבל לא התחייבו לקיים.
עד לפרסום המאמר אגף השיקום טרם הגיש תגובה על העתירה