X
אנא בחר את גודל הפונט הרצוי:
ועדות רפואיות ועדות רפואיות רופאים מומחים רופאים מומחים מכונים רפואיים מכונים רפואיים הוראות אגף השיקום הוראות אגף השיקום ביטוח לנכי צה"ל ביטוח לנכי צה"ל הכפתור הכפתור
X סגירה
 

הכאב בלהיות אני

החיים ומציאת עניין ואהבה למרות הכל, וכל הסיכויים.

בוקר במחלקה. מעירים את כולנו למקלחות. לא בא לקום, אך יום חדש לפנינו. אותי העירו לפני כולם. צריך לעבור טיפולים. לו רק הייתי מצליחה לצאת מפה. והבדידות הרעיונית כל-כך גדולה. מכירה כבר את כולם, מפינת העישון.

הזמן לא עובר כאן. יש תחושה שהזמן עצר מלכת. לקום לאחר טיפול חשמל ולהתחיל יום חדש. נדמה כי זה לא ממש אפשרי. זה כואב.  למרות שאני מורדמת אני מכירה במחלקה את כולם. אני בידידות עם הלומי הקרב. יש לנו מכנה משותף. הנכות שלנו. אנשים נחמדים, שהחיים התאכזרו אליהם. גם אליי, במידה מסוימת. איפה חיי היו, אלמלא נפגעתי בצבא?

רציתי לנסוע לחו"ל, לטיול גדול וזה לא קרה. אמנם סיימתי לימודי תואר ראשון, אך האשפוזים שלי מנעו ממני ללמוד ברצף

רציתי משפחה. וזה לא קרה. כמעט, אך בסוף לא הסתדר. ואני מביטה על חיי ממרום 39 שנותיי ולא אוהבת את מה שאני רואה. אולי קצת. כלומר, החיים חזקים יותר מהכל. זה נכון.

לו יכולתי להיות רק, כמו הנכים השואפים למצוינות...להצטרף לנבחרת, להביא מדליה. אבל אין בי את הכוחות. אני מתמודדת עם משהו גדול יותר מניצחון בזירה ספורטיבית. אני מתמודדת עם תגובת קרב. זה עולם ומלואו.

החלטתי שלא להדחיק, את אשר עברתי. אני רוצה לשתף את כולם בדברים שעברתי. רוצה לחזק את מי שעבר סיפור דומה לשלי. ולהתחיל מבראשית.

 

כתבות שאולי יעניינו אותך


המלצות ותגובות
כותרת:
שם:
תוכן:
אנא הזן את המספר מאתיים חמישים ושתיים:
לשרותך, נכה צה"ל