ההתנהלות בין הועדות הרפואיות לבין אגף השיקום במשרד הביטחון לרבות חוסר פיקוח על הועדות הרפואיות על ידי גורם שלישי, כמו נציג נכי צה"ל, יוצר לא אחת מצב אבסורדי בו רופאי הועדה הרפואית נותנים פרשנות הפוכה להחלטות הכנסת ותקנות חדשות שבאות להטיב עם נכי צה"ל.
בחלק גדול מהמקרים הועדה הרפואית פוגעת במישרין בגובה אחוזי הנכות וכתוצאה מכך נגרם לנכה עוול בלתי ישוער, סבל, עוגמת נפש ומניעת טיפול רפואי הולם.
תקנה 11 ג' שנכנסה לתוקף לפני קצת יותר משנה, הייתה יוזמתו של ח"כ לשעבר משה מוץ מטלון.
התקנה באה להעניק לרופאי הועדה הרפואית סמכות לקבוע את אחוזי הנכות המותאמים לנכה שעומד בפניה. ולא לפעול על פי אחוזי הנכות המצוינים בסעיף הנכות שלרוב אינם משקפים את אחוזי הנכות להם זכאי הכנה. (ראה : שינוי דרמטי בקביעת אחוזי נכות)
המטרה הייתה לדאוג לתת לנכה צה"ל שעומד בפני הועדה הרפואית אחוזי נכות מותאמים, אחוזי נכות הוגנים.
אך למרבה הצער, הוועדות הרפואיות ניצלו מצב זה לרעה, וגם כאשר היה מגיע אחוזי נכות על הצד הגבוה נתנו אחוזי נכות לפי דרגת הביניים גם שלא לצורך.
לפני מספר ימים, בתאריך 26 למרץ 2014, בעקבות עתירה שהגישה עורכת דין לימור בריק, ממשרדו של עו"ד אלי סבן בשמו של גולן יטמינו, נכה צה"ל.
פסק בית המשפט המחוזי בת"א כי "הוספת תקנה זו 11 ג' נעשתה כדי להטיב עם הנכים ולא כדי לשלול מהם נכויות שהיו זכאים להם עובר לתיקון"
לכן, לאור פסק דין תקדימי זה, מעתה אל לוועדות לעשות שימוש לרעה בסעיף זה אלא רק לטובת הנכים.
המצב בו אין פיקוח על החלטות הועדות הרפואיות על ידי נציג מטעם נכי צה"ל צריך להשתנות במהרה.
במקרה דנן, בית המשפט קבע בפסק דין תקדימי כי מטרת התקנה להטיב עם הנכה, אך עלינו לעמוד על המשמר ולנסות לגלות מה תהיה ההפתעה הבאה של הועדות הרפואיות בדרך הפתלתלה שלהם למנוע את הזכויות ואחוזי הנכות שמגיעים לנו.